אנטיוכוס השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע של אנטיוכוס השביעי

אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה אנטיוכוס סידטס, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה; ? – 129 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 138 ל-129 לפנה"ס.

אנטיוכוס השביעי היה המלך הסלאוקי האחרון בעל חשיבות היסטורית כלשהי. הוא היה אחיו של דמטריוס השני, ועלה למלוכה לאחר שדמטריוס נפל בשבי הפרתים. הוא גם נשא לאשה את אשתו של דמטריוס, קלאופטרה תאה, ולפיכך בנם, אנטיוכוס התשיעי, היה גם אח-למחצה וגם בן-דוד של סלאוקוס החמישי (אנ') ושל אנטיוכוס השמיני.

אנטיוכוס השביעי הביס את המורד דיודוטוס טריפון, ובשנת 131 לפנה"ס[1][2] הטיל מצור על ירושלים.[3] על-פי האגדה, במהלך המצור קנה המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון הסכם-שלום עם אנטיוכוס בעזרת אוצרות שחפר מקברו של דוד המלך.[4] המצור על ירושלים תואר לראשונה ככל הנראה על ידי טימוכארס,[5] היסטוריון חצר של אנטיוכוס השביעי.[6][7]

בהמשך תקף אנטיוכוס את הפרתים, וכבש מחדש את מסופוטמיה לזמן קצר לפני שנהרג במארב. בשלב זה כבר שוחרר אחיו דמטריוס השני, אולם מהממלכה הסלאוקית נותרה כעת סוריה בלבד.

ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period, University of California Press 2010, Part II, 12. Posidonius of Apamea (C), Josephus on the Siege of Jerusalem by Antiochus VII Sidetes (132/1 b.c.e.) – Antiochus the Pious and Hyrcanus the Tyrant, pp. 399-439

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס השביעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, p. 404: יוסף בן מתתיהו מציין כי אנטיוכוס "חדר ליהודה בשנה הרביעית למלכותו, והראשונה לשלטון הורקנוס, באולימפיאדה המאה ושישים ושתיים" (קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיף 236), אולם שתי שיטות התארוך אינן תואמות: על פי מניין שנות המלכות, מדובר על שנת 135/4 לפנה"ס ואילו האולימפיאדה ה-162 כוללת את השנים 132–128 לפנה"ס. אי ההתאמה נובעת משימוש בשני מקורות שונים לסיפור המצור: מניין המלכות מקורו בניקולאוס איש דמשק ואילו ציון האולימפיאדה מקורו בסטראבון.
  2. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, pp. 433-434: לדברי ההיסטוריון בצלאל בר כוכבא, יש לתארך את המצור לשנת 132/1 לפנה"ס. לדבריו, אמנם אוסביוס מציין ב"כרוניקון" שלו (ספר ראשון, סעיף 255) כי האירוע התרחש בשנה השלישית של האולימפיאדה ה-162 (129 לפנה"ס), אולם תאריך זה "בוודאי שגוי" וככל הנראה משקף שיבוש של טקסט המקור שלו (פורפיריוס) או שיבוש שאחראי לו אוסביוס עצמו.
  3. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספרים 35-34, פרק 1, סעיפים 5-1.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 250-236; מלחמת היהודים, ספר ראשון, פרק שני, פסקה ה, סעיף 61.
  5. ^ Eusebius of Caesarea, Praeparatio Evangelica, Book IX, Chapter XXXV
  6. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, p. 416: לדעת בר כוכבא, תיאור המצור של יוספוס ב"מלחמת היהודים" מקורו בניקולאוס איש דמשק, ואילו התיאור ב"קדמוניות היהודים" מקורו בחלקו בניקולאוס וברובו בסטראבון, שנסתמך על פוסידוניוס, שנסתמך על טימוכארס.
  7. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, pp. 417-419: לדברי בר כוכבא, מספר מגדלי המצור שבתיאור המצור אצל יוספוס "מוגזם באופן פרוע".
  8. ^ ספר מקבים א, טו' לג-לד