אנטי-דירינג

אנטי-דירינג
Anti-Dühring

מידע כללי
מאת	פרידריך אנגלס
שפת המקור	גרמנית
נושא	מרקסיזם, פילוסופיה
הוצאה
תאריך הוצאה	1878 (כספר מלא)
תאריך הופעה ראשונה	1877 (בכתב עת)
הוצאה בעברית
הוצאה	ספרית פועלים
תאריך	1959
תרגום	יצחק מן
סדרה
הספר הבא	התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע

הפיכת המדע בידי מר אויגן דירינג (בגרמנית: Herrn Eugen Dührings Umwältzung der Wissenschaft) או בקיצור אנטי-דירינג (Anti-Dühring) הוא ספר מאת פרידריך אנגלס, שפורסם לראשונה בגרמנית ב-1877 בסדרת מאמרים בכתב העת Vorwärts ולאחר מכן ב-1878 בכרך אחד. שם הספר מופנה באופן אירוני ופולמוסי כנגד הפילוסוף והכלכלן האנטישמי אויגן דירינג, לאחר שזה פיתח תורה סוציאליסטית המנוגדת למרקסיזם, והכותרת המקוצרת מרמזת כנראה לחיבורו האבוד של יוליוס קיסר אנטי-קאטו (Anti-Cato; נגד קאטו "הצעיר"). אולם, חשיבותו של החיבור של אנגלס לא נובעת מהוויכוח עם דירינג, אלא בכך שבספר זה אנגלס סיכם עשרות שנים של פעילות משותפת עם קרל מרקס תוך הצגת ניסוח שיטתי להנחות היסוד של המרקסיזם.

בשנת 1880 קטעים מהחיבור פורסמו כחיבור קצר נפרד בצרפת תחת הכותרת סוציאליזם אוטופי וסוציאליזם מדעי בתרגומו של פול לפארג, חתנו של מרקס. ב-1959 פורסם לראשונה החיבור במלואו בעברית בתרגומו של יצחק מן, ככרך השלישי של כתבים נבחרים מאת מרקס ואנגלס בשלושה כרכים.

סקירה

בול של גרמניה המזרחית משנת 1970 המציג את פרידריך אנגלס לציון 150 להולדתו עם כריכת הספר "אנטי-דירינג".

החיבור נחשב ליצירה מכוננת בספרות המרקסיסטית. היא בנויה סביב ביקורת יסודית של רעיונותיו הפילוסופיים, הכלכליים והפוליטיים של דירינג, תוך הבהרה וחיזוק של מושגי המפתח של מרקס. הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים, כל אחד מתייחס להיבט אחר של רעיונותיו של דירינג: "פילוסופיה", "כלכלה מדינית" ו"סוציאליזם".

פילוסופיה

הפרק הראשון כפי שפורסם לראשונה בכתב העת Vorwärts ‏ב-3 בינואר 1877

בחלק הראשון, "פילוסופיה", אנגלס מנגיד בין האידיאליזם של דירינג למטריאליזם הדיאלקטי של המרקסיזם. אנגלס מדגיש את ההקשר ההיסטורי והחברתי שבו צצים רעיונות פילוסופיים, ומבסס אותם במציאות החומרית. הוא מבהיר את השיטה הדיאלקטית, תוך שימת דגש על הקשר בין תופעות וחשיבות השינוי לאורך זמן. הוא תוקף את השארתו המופשטת של דירינג שהמוסר הוא אמת-נצחית. אנגלס טוען שהמטריאליזם ההיסטורי מספק הבנה מדעית של התפתחות החברה, ומדגיש את תפקידו של המאבק המעמדי והתנאים החומריים בעיצוב ההיסטוריה האנושית.

בחשבון אחרון שואבים בני־אדם, ביודעים ובלא־יודעים, את השקפותיהם המוסריות מתוך התנאים המעשיים, שמצבם המעמדי מיוסד בהם – היינו מתוך התנאים הכלכליים בהם מתבצעים הייצור והחליפין. [...] מכאן שאנו דוחים כל השערת־העזה, הרוצה לכפות עלינו דוגמאטיקה מוסרית איזו־שהיא כחוק־ומשפט נצחי, סופי, בלתי־משתנה מעתה־ועד־עולם – בטעת־אמתלה, שגם העולם המוסרי יש לו עיקרים קבועים משלו, העומדים מעל להיסטוריה ולהבדלי־עמים. ואנו טוענים, להיפך: כל תורת־מוסר, הידועה לנו עד כה, אינה, בסופו של דבר, אלא תולדת המצב הכלכלי אשר בחברה בכל זמן ועידן. ומתוך שהחברה התפתחה עד עכשיו בניגודים מעמדיים, הרי גם המוסר לא היה בכל זמן אלא מוסר־מעמדי; או שהצדיק את שלטונו וענייניו של המעמד השליט, או משנתעורר המעמד הנדכא והגיע לידי עוצמה מסוימת, היה המוסר מייצג את המרד בשלטון ההוא ואת ענייניהם־לעתיד־לבוא של הנדכאים. [...] ורק בשלב חברתי, שלא רק יתגבר על ניגודי־המעמדות, אלא שהללו לא יעלו ולא ייזכרו עוד בחיי המעשה יום־יום – רק בשלב זה יהא מקום למוסר, שיעמוד מעל לניגודי־המעמדות וזכרונם, ויהיה מוסר אנושי באמת.

— אנטי-דירינג, חלק 1 פרק 9, עמ' 83–84

כלכלה מדינית

החלק השני של הספר עוסק בכלכלה המדינית:

מדע הכלכלה המדינית, במובן הרחב ביותר, מטפל בחוקים השולטים בייצור ובחליפים של אמצעי־הקיום החומריים אשר בחברה האנושית. ייצור וחליפין שני תיפקודים שונים הם. ייצור יכול לחול ללא חליפין, ואלו חליפין – מכיון שמדובר מלכתחילה בחליפי־מוצרים – לא יחולו בלי ייצור. כל אחד משני תיפקודי־חברה אלה נתון להשפעת גורמים חיצוניים, על הרוב מיוחדים, ומשום כך יש לו, על הרוב, גם חוקים מיוחדים משלו. אבל, מצד שני, הם מותנים כל רגע זה בזה ופועלים זה על זה, עד שניתן לציינם כאבסקיסה ואורדינאטה של העקומה הכלכלית.

— אנטי דירינג, חלק 2 פרק 1, עמ' 127

אנגלס מבהיר את "תורת העבודה של הערך", ומדגים כיצד היא עומדת בבסיס הניתוח של הניצול הקפיטליסטי. הוא חוקר את מושג ה"ערך עודף", מאיר מהם מקורות הרווחים בחברות קפיטליסטיות ומבקר את ההצעות הכלכליות האלטרנטיביות של דירינג. אנגלס מאשר מחדש את האופי המדעי של הכלכלה המרקסיסטית, ומדגיש את כוח הניבוי ויכולת ההסבר שלה בהבנת הדינמיקה של הקפיטליזם.

סוציאליזם

החלק האחרון של "אנטי-דהרינג" עוסק בעקרונות הסוציאליזם והקומוניזם. אנגלס מעמת את החזון הזה עם התפיסות השגויות של דירינג בנוגע לסוציאליזם, ומספק הסבר ברור וקוהרנטי של התיאוריה החברתית והפוליטית המרקסיסטית. אנגלס מתאר את המעבר הבלתי נמנע מקפיטליזם לסוציאליזם, ומדגיש את המאבק של הפרולטריון ככוח המניע מאחורי השינוי הזה.

אנגלס דן בכך שהמדינה תמוגג בחברה הקומוניסטית, ורואה בעיני רוחו חברה חסרת מעמדות, שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות ובשליטה קולקטיבית. בהקשר זה מופיעה לראשונה אמרתו הידועה של אנגלס, שהפכה לאפוריזם: ”המדינה – אין ’מחסלים’ אותה, היא דועכת וגוועת” (Der Staat wird nicht „abgeschafft“, er stirbt ab).

השפעה וביקורת

עבודה זו הייתה אחת התרומות העיקריות של אנגלס לפיתוח ולהפצה של המרקסיזם. אנטי-דירינג השפיע למשל על ולדימיר איליץ' לנין, שמזכיר אותו בספרו מאטריאליזם ואמפיריוקריטיציזם .

יתר על כן, ההשפעה הגדולה של החיבור היא ברובה תולדה מכך שהטקסט המקורי עובד לספרון המקוצר התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע, שזכה לתפוצה נרחבת והפך לאחד החיבורים הסוציאליסטים המפורסמים בעולם.

לקריאות נוספות

• פרידריך אנגלס, אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג), תרגום: יצחק מן, ספרית פועלים, 1959.

קישורים חיצוניים

• "אנטי-דירינג" – הטקסט המלא (בגרמנית)
• "אנטי-דירינג" – הטקסט המלא, באתר ארכיון האינטרנט המרקסיסטי (באנגלית)