יצחק מן (עורך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מן
אין תמונה חופשית
לידה 1890
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית פשמישל, גליציה, אוסטריה
פטירה 28 במרץ 1956 (בגיל 66 בערך)
ישראלישראל ירושלים
תאריך לידה עברי תר"ן
תאריך פטירה עברי ט"ז בניסן תשט"ז
עיסוק מתרגם, מסאי, עריכה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום כתיבה סופר, עורך ומתרגם
פרסים פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (תש"ח)
שנות פעילות 19261956
הוצאות ספרים ההוצאות הספרותיות של הקק"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר יצחק מָן (1890, תר"ן, פשמישל, גליציה, אוסטריה28 במרץ 1956, ט"ז בניסן תשט"ז, ירושלים) היה סופר, עורך ומתרגם עברי, עורך ההוצאות הספרותיות של הקק"ל מ-1926 ועד מותו. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת תש"ח עבור תרגומו ל"קפיטל" לקארל מרקס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מן נולד ב-1890 בעיירה פשמישל שבגליציה, אוסטריה, בנם של מינדל לבית אייכנבאום וניסֶן מן. אביו היה שו"ב וחסיד. מנעוריו נתפס להשכלה ולציונות. בשנת 1905[1] או 1908[2] ייסד מן עם חבריו לבית המדרש את אגודת הנוער "עבריה" בעירו. האגודה נוסדה במטרה להפיץ את ידיעת השפה והספרות העברית בקרב הנוער היהודי. היא הייתה סניף של הסתדרות בשם זה, ואחת הראשונות מסוגה בגליציה. פעילותה של האגודה הייתה ענפה ומוצלחת: חברי הקימו ספרייה עברית וקיימו הרצאות, מסיבות ודיונים.[3]

לאחר שעבר בחינת בגרות אקסטרנית למד באוניברסיטת וינה מדעי הרוח ומדעי הטבע: פילוסופיה, לשון וספרות יוונית, מתמטיקה ופיזיקה. במהלך לימודיו בווינה היה חבר באגודת הסטודנטים הציונים "תיאודור הרצל". בשנת 1920 קיבל תואר דוקטור.

נישא לד"ר מעכה (מאשה) מן, רופאה, חברתו מנעוריו, והיה אב לשני בנים: עמנואל (נולד ב-1915) ורפאל (נולד ב-1928). במשך כמה שנים עבד בהולנד, ובשנת 1924 עלה לארץ ביחד עם אשתו ובנם הבכור והתיישב בירושלים. כעבור שנתיים, ב-1926, החל לעבוד בלשכה הראשית של קרן קיימת לישראל ושימש כעורך ראשי של הוצאותיה הספרותיות במשך שלושים שנה, עד יום מותו. בין היתר ערך את הספרייה "לנוער" שהוציאה הקק"ל, שבמסגרתה ראו אור עשרות מונוגרפיות על התנועה הציונית.

במקביל עסק בעבודה ספרותית מחוץ לקק"ל, ושלח ידו בתרגום ספרי יסוד מהפילוסופיה היוונית, הספרות הסוציאליסטית-מרקסיסטית, פסיכולוגיה וחינוך. תרגם את "על בריאת העולם" לפילון האלכסנדרוני (בעריכת משה שוובה) ואת מאמרות הרקליטוס, ספרו הפילוסופי של הרברט מרקוזה "שיטת "הגל", "על האישיות בהיסטוריה" לגיאורגי פלכאנוב, "הקפיטל" מאת קארל מרקס (כרך א' תורגם עם צבי וויסלבסקי, ואת כרך ב' תרגם לבדו), "אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג)" (אנ') לפרידריך אנגלס, את "לקראת פסיכולוגיה דיאלקטית-מאטריאליסטית" לאוטו פניכל ואת כרך א' של "מכתבים לאם" מאת וילהלם שטקל (את שניהם תרגם ביחד עם שמואל גולן, האחרון בעריכת צבי זהר) את "אני מאמין בחינוך" מאת ג'ון דיואי וכן את "כאז כן אתה" לסומרסט מוהם.

בשנת 1948 זכה (לצד צבי וויסלבסקי) בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת עבור תרגומם ל"קפיטל".[4]

ערך פרסומים שונים ופרסם מאמרים בעיתונות. כתב את ההקדמה לספר היזכור לעיירתו פשמישל, שהופיע לאחר מותו, בשנת תשכ"ד 1964.

מן התגורר בבית שבנה בשכונת תלפיות בירושלים, והיה חבר ועד השכונה. כן כיהן כראש בית הכנסת של השכונה, ונהג לעבור לפני התיבה בו לעתים קרובות.

מן נפטר בעקבות התקף לב אור ליום א' דחוה"מ פסח, ט"ז בניסן תשט"ז,[5] בביתו שבירושלים, בשנה ה-66 לחייו. הניח את אלמנתו, ד"ר מעכה (מאשה) מן, את בנו הבכור עמנואל ואת אשתו וילדיו, וכן אחות וגיס.

אחיו יעקב מן (1888–1940) היה רב, מורה והיסטוריון, מהדור הראשון של חוקרי הגניזה הקהירית. אלמנתו נישאה שנים אחדות לאחר מותו לידידו וגיסו ישעיהו זנה.[6]

בנו הצעיר של יצחק מן, רפאל, נהרג בנעוריו, בעת שעלה על מוקש באזור קיסריה בשנת 1943.
בנו הבכור, עמנואל, נישא לחיה ליפשיץ והיה אב לבנים. נפטר בירושלים ב-2008.
נכדו ד"ר רפי מן הוא עיתונאי לשעבר, וכיום חוקר תקשורת והיסטוריון. נכד נוסף הוא איזי מן, הקרוי על שמו. הוא שדרן, עורך ומגיש תוכניות ברשת ב' של קול ישראל וסופר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו:

  • צבי זהר, זבולון פורן, אברהם שלונסקי (עורכים), האדם והחברה: מסות, ירושלים: ניר, תשי"ז. (ספר זיכרון; הופיע שנה לאחר מותו, ורובו כולל קטעים מדבריו)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק מן (ערך והתקין לדפוס), מן הגולה אל הגאולה: מוקדש למפעל הנוער השנתי למען הקרן הקימת לישראל, ירושלים: הקרן הקימת לישראל – מועצת הנוער ליד הועד הארצי, תש"י.
  • ג[צל] קרסל, אדמה לעם; ערך והתקין לדפוס: יצחק מן, ירושלים: הקרן הקימת לישראל, תשי"א.
  • יצחק מן וברוך שראל (ערכו והתקינו לדפוס), יד לשואה ולמרד, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, תשי"ג.
  • יצחק מן וברוך שראל (ערכו והתקינו לדפוס), יצירת אדמה, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל ('תיק למדריך'), תשי"ד. (ראה אור בתרגום לאנגלית ב-1956)
  • יצחק מן (עורך), מועדים וזמנים: בכורים: סדרת ילקוטים ואוספי חומר לחג השבועות, חוברת ו’, מהדורה שנייה מורחבת, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, תשי"ד.
  • יצחק מן (עורך), הרמן שטרוק: האדם והאמן, תל אביב: דביר, 1954. (הרמן שטרוק: "לדמותו, מדבריו, מתחריטיו ורישומיו")
  • יצחק מן (עורך), הנגב: פרקי לימוד וקריאה, ירושלים: הקרן הקימת לישראל: מחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית ('ספרית אדמה'), תשט"ו.
  • Isaac Mann and Baruch Sarel (Eds.), Creating Soil; translated by Fayge Cohen, Jerusalem: Keren Kayemeth Leisrael, 1956.‎

בתרגומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית, כרך א: על בריאת העולם; תרגם: יצחק מן; ערך בצרוף מבוא והוספות: משה שובה, ירושלים: י’ יונוביץ (ספריה פילוסופית), תרצ"א.
  • ג"ו פלכאנוב, על האישיות בהיסטוריה; עברית: י’ אבירפי, מרחביה: ספרית פועלים ('דורון'), 1944.
    • ג. וו. פלכאנוב, כתבים נבחרים: א. עיונים פילוסופיים; ב. מסות בספרות ובאמנות; עברית: ח[נה] הוכרברג, י’ אבירפי, נ[חמיה] רבן, מרחביה: ספרית פועלים ('מענית'), 1953.[7]
  • מארכס-אנגלס, כתבים נבחרים, כרך ב: פ. אנגלס: אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג); ציונים לאנטי-דיהרינג; פרקים מדיאלקטיקה בטבע; חלקה של העבודה באינוש הקוף; חקר הטבע בעולם הרוחות, מרחביה: ספרית פועלים ('לכל'), 1943.[8] (מן תרגם את "אנטי-דיהרינג", בשם העט י' אבירפי.)
    • מהדורה עברית ב ערוכה מחדש: כרך ג: אנטי-דיהרינג (הפיכת המדע בידי מר אויגן דיהרינג); תרגם: יצחק מן (אבירפי), מרחביה: ספרית פועלים ('מענית'), 1959.
  • וילהלם שטקל, ‫מכתבים לאם; עברית: ש[מואל] גולן, י[צחק] מן; ערך והתאים לקורא העברי: צ[בי] זהר, 2 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים ('שבילי חינוך'), 1945–1948.[9] (כרך א; כרך ב תורגם על ידי ריקל לב.)
  • ג’ון דיוי, אני מאמין בחינוך; עברית: יצחק מן, מרחביה: ספרית פועלים ('שבילי חינוך'), 1946.[10] (הספר הראשון מתוך "מקורות למחשבת החינוך")
  • קארל מארקס, הקאפיטאל: ביקורת הכלכלה המדינית, מרחביה: ספרית פועלים בסיוע הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, 1947.[11] (ביסודו של הנוסח העברי הונח התרגום מאת צבי וויסלבסקי; יצחק מן השלים את הנוסח) (ספר ראשון בלבד)
    • מהדורה מלאה: כרך א: תהליך הייצור של ההון; התרגום מאת צבי וויסלבסקי, 1953; כרך ב: תהליך הסיבוב של ההון; תרגם: יצחק מן, 1954.[12]
    • מהדורה חדשה: הקפיטל: ביקורת הכלכלה המדינית; הנוסח העברי: צבי וויסלבסקי; השלים את הנוסח, ערכו והתקינו: יצחק מן; הקדמה למהדורה העברית החדשה 2011 מאת יפתח גולדמן, בני ברק: ספרית פועלים; הקיבוץ המאוחד, 2011.
  • ה[רברט] מארקוזה, שיטת הגל; עברית: י’ מן, מרחביה: ספרית פועלים ('לכל'), 1951.
  • ו"ו סומרסט מוהם, כאז כן עתה; עברית: יצחק מן, ירושלים: מסדה, תשי"א.
  • מאמרות הראקלייטוס האפל איש אפסוס; נספחים מכתבו של קארל מארקס אל פרידריך אנגלס על ספר הראקלייטוס האפל מאת פרדינאנד לאסאל, וכן הערות וו"אי לנין מן העזבון הפילוסופי; תרגם, ביאר והקדים מבוא: יצחק מן, מרחביה: ספרית פועלים ('טקסטים'), 1951.
  • אלפרד לנברג, הנגב הרחוק; תרגם מכתב-יד: י’ מאן, תל אביב: עם עובד, תשי"ג. (מהדורה ב: תשט"ו[13])
  • אוטו פניכל, לקראת פסיכולוגיה דיאלקטית-מאטריאליסטית, עברית: ש[מואל] גולן, י[צחק] מן, תל אביב: ספרית פועלים ('פרקי אופקים'), 1954.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפי מן, בעקבות סבא: מסע לפשמישל, בבלוג שלו "הערות שוליים להיסטוריה", 21 באוקטובר 2011.
  2. ^ יוסף אלטבאואר, 'על "העבריה"', בתוך: אריה מנצ'ר (עורך), ספר פשמישל, תל אביב: ארגון יוצאי פשמישל בישראל, תשכ"ד 1964, עמ' 103.
  3. ^ עוד על האגודה ראו: אלטבאואר, 'על "העבריה"', עמ' 103–105.
  4. ^ פרס צ'רניחובסקי למתרגמי ה"קאפיטאל", על המשמר, 16 בינואר 1948.
  5. ^ ד"ר יצחק מן ז"ל, דבר, מודעת אבל, 29 במרץ 1956 (מודעה).
  6. ^ דב ניצני (קנופף), 'פרופסור ד"ר יעקב מאן (מאנן)', בתוך: אריה מנצ'ר (עורך), ספר פשמישל, תל אביב: ארגון יוצאי פשמישל בישראל, תשכ"ד 1964, עמ' 330.
  7. ^ יצאו לאור: ג. פלכאנוב: כתבים נבחרים, משמר, 10 באפריל 1953; ד. הן, עם "כתבים נבחרים" לפלכאנוב, על המשמר, 23 בינואר 1953, המשך.
  8. ^ ראו: עם צאת התרגום העברי של "אנטי-דיהרינג" לפ. אנגלס: מתוך פתח־דבר של בית־ההוצאה; מדברי מבוא המתרגם, י. אבירפי, משמר, 29 באוקטובר 1943; י. צור, "אנטי-דיהרינג" בעברית, על המשמר, 7 בינואר 1944.
  9. ^ א. ד., יצא לאור: "מכתבים לאם", משמר, טור 1, 24 באוגוסט 1945.
  10. ^ ספרים חדשים: אני מאמין בחינוך, משמר, 30 באוקטובר 1946.
  11. ^ יצחק מן., ה"קאפיטאל" ותרגומו העברי, משמר, 19 בספטמבר 1947, המשך.
  12. ^ ד"ר יצחק מן, קארל מארקס: הקאפיטאל: בעיות תרגום "הקאפיטאל", משמר, 6 ביוני 1954.
  13. ^ אתי, התפתחותו של הנגב הרחוק (עם הופעת מהדורה ב' לספרו של ד"ר א. לנברג), דבר, 12 באוגוסט 1955.