אני אוהב אותך רוזה
 | |
| בימוי | משה מזרחי |
|---|---|
| הופק בידי |
מנחם גולן יורם גלובוס |
| תסריט | משה מזרחי |
| עריכה |
דב הניג  |
| שחקנים ראשיים |
מיכל בת-אדם (רוזה) גבי אוטרמן (ניסים) אבנר חזקיהו יוסף שילוח לבנה פינקלשטיין משה טל (ניסים הבוגר) |
| מוזיקה | דובי זלצר |
| צילום |
אדם גרינברג |
| מדינה |
ישראל |
| הקרנת בכורה | 20 במרץ 1972[1] |
| משך הקרנה | 100 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט רומנטי |
| מקום התרחשות |
ירושלים |
| פרסים | מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אני אוהב אותך רוזה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1972 של הבמאי משה מזרחי.
עלילת הסרט מבוססת על מקרה אמיתי שסיפר הבמאי משה מזרחי.[2] לדבריו, ההשראה לכתיבת התסריט נבעה מאירוע שאירע לאם סבתו, אשר התגוררה בירושלים בתקופת היישוב הישן, ואותה הכיר באופן אישי.[2] בהיותה בת 21 נותרה אלמנה, בעוד גיסה היה בן 11 בלבד.[2] היא אספה את הילד וגידלה אותו, ולאחר שהגיע לגיל 17 נישאו, ונולדו להם עשרה ילדים.[2] היא האריכה ימים עד גיל 107. מזרחי ציין כי היה אחד מניניה הרבים, והוסיף כי דמותה של רוזה עוצבה בהשראת מעמד האישה בחברה היהודית-ספרדית באותה תקופה.[2]
עלילת הסרט מתרחשת בקרב הקהילה הספרדית ברובע היהודי של ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית. מזרחי טען שאת התסריט הוא כתב על סמך סיפורה של סבתא-רבה שלו, אשר עברה סיפור דומה לזה של רוזה[3]. הסרט צולם ברובע היהודי בירושלים, בטרם הרובע שוחזר לאחר מלחמת ששת הימים[3].
את הפסקול המקורי כתב דובי זלצר.
הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בשנת 1972, בקטגוריית הסרט הזר. וייצג את ישראל בפסטיבל הקולנוע בקאן,[3] ומכר 279,000 כרטיסים בישראל.[2]
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מספר את סיפורה של רוזה, שגרה בקהילה היהודית הספרדית הסגורה ברובע היהודי של ירושלים, בשלהי התקופה העות'מאנית. שמתאלמנת מבעלה ועל פי ההלכה, עליה להתחתן עם ניסים, אחיו של בעלה המת (הליך הייבום). אולם, ניסים רק בן 11 וצעיר מדי להתחתן. כפשרה שהושגה עם הרב, הוא עובר לגור עמה, למורת רוחם של הקהילה שמנדה אותה. רוזה היא אשה צעירה, עצמאית ודעתנית, והיא מנסה לחנך את ניסים להיות אדם בוגר. ואילו הוא, מצדו, מתאהב בה. לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם, ניסים עוזב את הבית ואת הקהילה. הוא חוזר בגיל 18, ורוזה מבקשת ממנו לקיים טקס חליצה, במפתיע, היא עוזבת באמצע הטקס, אך זמן מה לאחר מכן הם מתאחדים שוב.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתאר מציאות של כבילה לכללי המסורת, אל מול רצון האדם להיות אדון לעצמו, בייחוד כשמדובר באשה. רצונה של רוזה להרגיש עצמאית וחופשייה מכבלים ומתכתובות, הן של המסורת והן של החברה, עמד בסתירה לתקופה ולחברה הנוקשה שבה היא חיה. רוזה אינה נכנעת לכללי המסורת ואינה נרתעת מהחברה הסובבת אותה, שנוקטת כלפיה באמצעים קשים. היא אף עומדת על דעתה מול ניסים, כשהוא קיבל את משכורתו הראשונה וקורא כלפיה: "אשה, אוכל!". היא מתעמתת איתו והוא עוזב את הבית. כשניסים בגר ומעוניין לשוב אליה, היא מתעקשת על טקס החליצה, כדי להרגיש חופשייה מתכתובות עם מי עליה להתחתן. אולם, היא אוהבת את ניסים הבוגר, ועוזבת את הטקס כדי שתוכל להיות אתו.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקנ/ית | תפקיד |
|---|---|
| מיכל בת-אדם | רוזה |
| גבי אוטרמן | ניסים |
| אבנר חזקיהו | רב |
| יוסף שילוח | אלי |
| לבנה פינקלשטיין | ג'אמילה |
| רות דורון | אשת הרב |
| משה טל | ניסים הבוגר |
| עליזה רוזן | רבנית |
| אלישבע מיכאלי | רגינה |
| אתי גרוטס | אלגרה |
| יהודה אפרוני | דון יצחק |
| אריאל פורמן | דוד |
| שרית ישי לוי | פורטונה |
| זהבית קפון | פרוצה |
| זיוית אברמסון | אסתר |
| דודו אלהרר | אח |
| מרים נבו | ג׳ויא |
| רות גלר | בת רוזה |
| עלומה שלום | נכדת רוזה |
| גבי אלדור | קלרה |
| ז'אק כהן | פינטו |
| מרדכי בן-זאב | זבן |
| רוחמה רגב | זבנית |
| נעמי בכר | לונה |
| שמואל אורנשטיין | רב בית הדין |
| אלי עמירם | מוכר דגים |
| מרטין גילת | רופא א׳ |
| ברוך ברקין | רופא ב׳ |
| רונית פורת | לינדה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אני אוהב אותך רוזה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אני אוהב אותך רוזה", באתר נטפליקס
"אני אוהב אותך רוזה", באתר AllMovie (באנגלית)- "אני אוהב אותך רוזה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "אני אוהב אותך רוזה", באתר אידיבי
"אני אוהב אותך רוזה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "אני אוהב אותך רוזה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בכורה ל״אני אוהב אותך, רוזה", על המשמר, 31 במרץ 1972
- ^ 1 2 3 4 5 6 אורן שטרנברג, יצירת המופת שנשכחה: הסרט "אני אוהב אותך רוזה" חוגג 50, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2022
- ^ 1 2 3
היו סרטים: אני אוהב אותך רוזה, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 27:30)
| מועמדים ישראליים לפרס אוסקר | ||
|---|---|---|
| הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר | 1964: "סאלח שבתי" • 1971: "השוטר אזולאי" • 1972: "אני אוהב אותך רוזה" • 1973: "הבית ברחוב שלוש" • 1978: "מבצע יונתן" • 1985: "מאחורי הסורגים" • 2008: "בופור" • 2009: "ואלס עם באשיר" • 2010: "עג'מי" • 2012: "הערת שוליים" | |
| השחקן הטוב ביותר | 1971: חיים טופול – "כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב | |
| הסרט התיעודי הטוב ביותר | 1974: "המכה ה-81" • 2012: "חמש מצלמות שבורות" • 2012: "שומרי הסף" | |
| הצילום הטוב ביותר | 1991: אדם גרינברג – "שליחות קטלנית 2: יום הדין" | |
| מיקס הסאונד הטוב ביותר | 2013: ניב אדירי – "כוח משיכה" (זכייה) | |
| הסרט הקצר הטוב ביותר | 2014: "איה" • 2018: גיא נתיב – על הפקת "Skin" (זכייה) • 2021: "עין לבנה" | |
| הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר | 2023: "מכתב לחזיר" | |
| הסרט התיעודי הטוב ביותר | 2024: יובל אברהם ורחל שור – על בימוי "אין ארץ אחרת" (זכייה) | |