גיא נתיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק

פרמטרים [ יצירות בולטות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גיא נתיב
אין תמונה חופשית
לידה 24 במאי 1973 (בן 46)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
פרסים והוקרה פרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר (2018)
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג ג'יימי ריי ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גיא נתיב (נולד ב-24 במאי 1973) הוא במאי קולנוע ו תסריטאי ישראלי שחי ופועל בארצות הברית, אשר סרטו "Skin" זכה בפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר (אנ') בטקס פרסי אוסקר ה-91. נתיב ומשה מזרחי הם הבמאים הישראלים היחידים שסרטם זכה בפרס אוסקר. נתיב עצמו זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו גם בפרס איגוד המבקרים הבינלאומי עבור "Skin".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם גיא נתנזון ברעננה. אחיו הוא השחקן גיל נתנזון. סביו היו ניצולי השואה.

למד בקמרה אובסקורה שבתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו בתחום הבידור, החל בשנת 1997 לעסוק בדיבוב לעברית של סרטים וסדרות טלוויזיה, ובהם הסרט "ספייס ג'אם", דיבב את קלארק קנט בסדרה "סופרמן", את ג'יימס ב"פוקימון" (ואף שר ב"תיבת הנגינה של פיקאצ'ו"), ובאנימות נוספות כמו "מדבוט" ו"סופר פיג". הוא המשיך לעסוק בדיבוב עד שנת 2004. כמו כן עסק בפרסום בו שימש קופירייטר ולאחר מכן מנהל קריאייטיב בפרסום דחף ופובליסיס אריאלי במשך 7 שנים. אחראי לקמפיינים של לקוחות כמו קוקה קולה, בזק בינלאומי, נסטלה, אסם ורבים אחרים.

את הקריירה שלו כבמאי קולנוע ותסריטאי החל בשנת 2002 בבימוי סרט הגמר שלו בקמרה אובסקורה, "מבול", שזכה בעשרות פסטיבלים בעולם ובפרס דוב הקריסטל בפסטיבל הסרטים של ברלין הבינלאומי.

בשנת 2003 החל לשתף פעולה עם הבמאי ארז תדמור. יחד הם ביימו את הסרט הקצר "זרים", בכיכובם של גיא לואל וסמי סמיר, על יהודי וערבי שנפגשים ברכבת ונתקלים בחבורת צעירים גלוחי ראש. הסרט זכה בפסטיבל הסרטים סאנדנס 2003 בפרס הקהל לסרט הקצר הטוב ביותר, ובפרס וולג'ין לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2003. "זרים" גם זכה ביותר מ-30 פסטיבלים, ונכנס לרשימת עשרת הסרטים המועמדים לפרס אוסקר 2004 בקטגוריית הסרטים הקצרים (אך לא נכלל בחמשת המועמדים הסופיים). סרטם הקצר המשותף השני של תדמור ונתיב, "אופסייד", בכיכובם של לירון לבו ועידו מוסרי, זכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל מנהטן 2006. בפסטיבל זכו הבמאים בתקציב לבימוי סרט באורך מלא, וכך ב-2008 פיתחו את סרטם הקצר "זרים" לסרטם הארוך המשותף הראשון, שנקרא גם הוא "זרים". בסרט כיכבו לירון לבו ולובנה אזאבל. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים, כולל בתחרות הרשמית בפסטיבל סאנדנס 2008 ובפסטיבל "טרייבקה" 2008. הסרט נמכר והופץ בכ-28 מדינות בעולם. בנוסף לכך זכתה שחקנית הסרט לובנה אזאבל בפרס השחקנית המבטיחה בפסטיבל ירושלים 2008.

ב-2010 יצא סרטו "מבול", שזכה בפרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר. בסרט מככבים רונית אלקבץ, יואב רוטמן, צחי גראד ומיכאל מושונוב, שאף הוא זכה בפרס אופיר על השתתפותו בסרט בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר.

סרטו הארוך השלישי "הבן של אלוהים" (בשיתוף עם ארז תדמור) הוא דרמת מסע של אב ובנו בצפון יוון, בעקבות קוסם יווני שנעלמו עקבותיו. בסרט מככבים מכרם חורי וזהר שטראוס, את התסריט כתבו בשיתוף עם שרון מימון. ארז וגיא ביימו את הסרט במשותף, בהפקתם של שמי שינפלד ועמיתן מנלזון. בהשקעת קרן רבינוביץ וערוץ 10. הסרט קיבל ארבע מועמדויות לפרס אופיר, כולל הסרט הטוב, השחקן המשנה והמוזיקה וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה לקולנוע לשנת 2013 ובפרס תא המבקרים לשחקן הטוב ביותר לשנת 2014, הסרט יצא לבתי הקולנוע במרץ 2014.

בנוסף נתיב ביים וכתב (בשיתוף עם ארז תדמור) סרט קצר בן 12 דקות בשם "אלוהים יקר" בכיכובם של ליאור אשכנזי וריימונד אמסלם. דרמה פיוטית על שומר הכותל המערבי, שעוקב אחרי אישה מסתורית שמגיעה יום יום לכותל, ובסוף כל יום קורא את הפתקים שהיא כותבת וטומנת בכותל, הוא מחליט להגשים את משאלות ליבה. הסרט מומן על ידי קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר. "אלוהים יקר" הוא למעשה שיתוף הפעולה האחרון של נתיב ותדמור לפני שפרחו כל אחד בדרכו. "הסרט עוסק בהשלמה, בפיוס, ומשמש כהומאז' לסיפורי האהבה הפשוטים של פעם". תדמור ונתיב מציינים ש"אלוהים יקר" הוא בעצם חלק מטרילוגיה - ומצטרף ל"אופסייד" ו"זרים" כפרק החותם של שלישיית הסרטים קצרים נטולת הדיאלוגים שביימו יחדיו ומבוססת לדבריהם על "חיבור בין אנשים במצבים אבסורדים וקיצוניים דרך סאונד, מבטים או פתקים ללא דיאלוגים"

בשנת 2018 יצא לאור סרטו העלילתי האמריקאי הקצר "סקין" "Skin" - סרט דרמה קצר בבימויו של נתיב, שגם כתב את התסריט יחד עם שרון מימון, לפי רעיון מקורי של מימון. הוא הפיק אותו ביחד עם רעייתו ג'יימי ריי ניומן ומככבת בו דניאל מקדונלד, שפרצה ב"פאטי קייקס" ואפשר לראותה גם ב"גדולה מהחיים" וב"קופסת הציפורים", וגם לוני שאביס, ג'ונתן טאקר ("ווסטוורלד" וג'קסון סקוט ("זה"). הסרט זכה בפרס האוסקר בקטגוריה של הסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91. הסרט עוסק בפשע שנאה ובהשלכות שלו מנקודת מבטם של שני ילדים, האחד לבן והשני שחור. גיא נתיב אמר על הזכייה: "אנחנו גאים ונרגשים שסרט קצר שנעשה בידי ישראלים ואמריקנים על הגזענות בארצות הברית קיבל את התמיכה המדהימה של האקדמיה. הסרט הזה נעשה מתוך דאגה אמיתית לעתיד של הילדים שלנו". זו הפעם הראשונה שישראלי זוכה באוסקר מאז זכייתו של משה מזרחי על "כל החיים לפניו" בקטגוריית הסרט הזר בסוף שנות ה-70. סקין מספר את סיפורה של משפחה של גזענים דרומיים שמגדלת את בנה על ערכי שנאה, אבל עושה את זה באהבה שאין לטעות בה. כלומר, הילד אולי יונק תיעוב, אבל הוא מספיק צעיר ומספיק אהוב כדי להפנים את המנטליות הזאת ממקום של "נעשה ונשמע". ואז זה עומד למבחן בגלל מפגש מקרי בסופרמרקט עם אדם בצבע הלא נכון (אשלי תומאס. ג'ונתן טאקר בתפקיד האב, את הילד מגלם ג'קסון רוברט סקוט, ודניאל מקדונלד בתפקיד הרעייה והאם).

הסרט הקצר שודר ביס ובסטינג טיוי. צילומי הסרט, המבוסס על הסיפור, נערכו לפני כשנה וחצי ולאחר שנערך שלח אותו איש יחסי הציבור להתחרות בפסטיבל סרטים קצרים אמריקאי בשם "הולי שורטס", שם זכה במקום הראשון. סקין הקצר זכה והשתתף בעוד עשרות פסטיבלים ברחבי העולם.

ב-2019 יצא סרטו של נתיב ״סקין״ SKIN" זהו סרטו הראשון של נתיב בארצות הברית, אליה עבר בעקבות נישואיו לשחקנית ג'יימי ריי ניומן. כפרויקט ראשון בארצות הברית בחר לאמץ את הסיפור האמיתי של בריאן ווידנר, מנהיג תנועת עליונות לבנה, שהחליט לפרוש מהפעילות האלימה ובהמשך אף הפך למודיע של ה-FBI והיה אחד מהדוברים הבולטים נגד קבוצות השנאה. ווידנר היה פעיל נאו-נאצי נמרץ ואלים, שעורו היה מלא קעקועים שטופי שנאה, ומכאן השם "Skin". הסרט מתאר כיצד הנמר הופך את חברבורותיו, גואל את נשמתו, מוריד את נשקו ומתחיל לפעול נגד תנועות העליונות הלבנה שפעם היו מרכז עולמו. כחלק מהתהליך, גיבור הדרמה הזו גם מסיר מעצמו את קעקועיו עד שהוא נקי לחלוטין - פרוצדורה שמוצגת בפנינו באופן גרפי ומפורט ביותר, וכמובן שגם יש לה משמעות מטאפורית. את הנאו-נאצי שחזר בתשובה מגלם ג'יימי בל, מי שכבר כנער פרץ ב"ג'ימי אליוט". דניאל מקדונלד, מגלמת את יקירת לבו של הגיבור, אם חד הורית לשלוש בנות, שעוצמתה סוחפת אותו אחריה, והרבה בזכותה הוא מצליח לעבור את המהפך. "סקין SKIN" נקנה ע״י חברת "A24" לאחר הבכורה המוצלחת בפסטיבל הבינלאומי טורונטו ב-2018 בו גם זכה בפרס המבקרים ״פיפרסקי״, ולאחר מכן נרכש ע״י "VOLTAGE PICTURES" להפצה בינלאומית. בתום הקרנת הבכורה בטורונטו, שהסתיימה בסטנדינג אוביישן מרשים, סיפר נתיב לקהל שכמו בארצות הברית גם בישראל יש בעיה קשה של גזענות, כך שהנושא לא זר לו והוא מעסיק אותו רבות. בהמשך דיבר על ההשראה האישית שקיבל מסבו ניצול השואה שהלך לאחרונה לעולמו, ולו מוקדש הסרט. "במשך שנים הוא שנא את הגרמנים ורק אחרי מלחמת ששת הימים כשגרמניה נחלצה לעזרתנו, הוא אמר: 'זוהי גרמניה החדשה. הדור השני והשלישי של הגרמנים הם אנשים אחרים. והוא אמר לי שאני חייב לספר את הסיפור הזה. סבי היה גיבור בשבילי", סיפר נתיב מעל הבמה.

על החיבור שלו עם ווידנר עצמו, גילה נתיב כי חודשים אחרי ששלח אימייל ראשוני, הוא נענה על ידו ולאחר שיחת סקייפ, הוא יצא למקום מגוריו החשאי (בחסות תוכנית העדים של ה-FBI) ובילה איתו סוף שבוע. "פגשתי אדם אינטליגנטי ומלא רגישות, שבאמת רוצה להיות אדם טוב יותר. מהרגע הזה התחלנו לעבור יחדיו", נזכר והוסיף, "מאז שהתחלנו לעבוד, טראמפ נבחר, ואז החצר האחורית של אמריקה הפכה לחזית של אמריקה. אני לא הייתי מופתע שטראמפ נבחר. ידענו שזה יקרה, הרגשנו את זה".

הסרט נמכר עד היום ל35 מדינות ברחבי העולם כולל ישראל. לאחר הבכורה העולמית בטורונטו הסרט המשיך לבכורה אירופאית בפסטיבל ברלין ובכורה אמריקאית בפסטיבל טרייבקה הבינלאומי. הסרט ייצא לאקרנים בארה״ב וברחבי העולם ב-26 ביולי 2019.[1] באוגוסט 2018 זכה נתיב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בפרס איגוד המבקרים הבינלאומי עבור "Skin".[2][3]

הסרט עצמו זכה בפברואר 2019 בפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הוא נישא לשחקנית ג'יימי ריי ניומן. לשניים בת בשם עלמה נס. בשנת 2015 נתיב עבר להתגורר בלוס אנג'לס שבארצות הברית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבול קצר (2002)
  • זרים קצר (2003)
  • אופסייד (2006)
  • זרים - באורך מלא (2008)
  • מבול באורך מלא (2011)
  • הבן של אלוהים באורך מלא (2014)
  • אלוהים יקר באורך מלא (2014)
  • Skin (סרט קצר, 2018)
  • סקין skin - סרט באורך מלא (2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינה טוקר, גיא נתיב על הזכייה: "ישראל - הפסלון הזה בשבילכם", באתר ynet, 25 בפברואר 2019
  2. ^ אמיר בוגן, גיא נתיב ואלמורק דוידיאן זכו בפרסים בפסטיבל טורונטו, באתר ynet, 16 בספטמבר 2018
  3. ^ וואלה! תרבות, הישג כחול-לבן: סרטו הקצר של גיא נתיב בדרך לאוסקר, walla.co.il, ‏יום שלישי, 18 בדצמבר 2018, 01:23