אסעד אסעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסעד אסעד
أسعد أسعد
אין תמונה חופשית
לידה 10 בפברואר 1944 (בן 78)
בית ג'ן, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
עיסוק אלוף-משנה בצה"ל, דיפלומט
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
13 ביולי 199217 ביוני 1996
(4 שנים)
כנסות 13
שירות צבאי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
תקופת הפעילות 19631988 (כ־25 שנים)
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון המערכה ברצועת הביטחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אסעד אסעדערבית: أسعد أسعد; נולד ב-10 בפברואר 1944) הוא פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד ויועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים וצ`רקסים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסעד נולד בבית ג'ן. התגייס לצה"ל בנובמבר 1963 ושירת ביחידת המיעוטים. ב-1968 מונה למפקד פלוגה שעסקה בפינוי מוקשים ובהכשרת צירים בסיני. ב-1970 מונה למפקד פלס"ר שחר בגבול הצפון, במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרת הצפון, שימש סגן מפקד חטיבה ומפקד חטיבה בדרגת אלוף-משנה. סיים את המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בהצטיינות[1]. במהלך מלחמת לבנון הראשונה, פיקד על כוחות צה"ל בהרי השוף ובעת מלחמת ההרים, בה טבחו הפלנגות הנוצריות בדרוזים[1]. בעת ששירת היה הקצין הדרוזי בעל הדרגה הגבוהה ביותר[2].

לאסעד תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. הוא השתתף בסמינרים שונים של האקדמיה הבינלאומית לשלום בניו יורק. בשנת 1988 הושאל מהצבא למשרד החוץ והיה חבר במשלחות ישראל לאו"ם[1], בעת שבנימין נתניהו שימש כשגריר[3]. ב-1991 יצא עם משלחת ישראל לוועידת מדריד[4].

לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה התמודד בבחירות המקדימות של הליכוד וזכה במקום ה-31[5]. לאחר שהליכוד זכה ב-32 מושבים, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 בשנים 19921996. היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדה למאבק בנגע הסמים ובוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא המגזר הבדואי בישראל. בנוסף, היה חבר בוועדה למינוי קאדים. אסעד היה מחברי הכנסת הבודדים מטעם הליכוד שלא הצביעו בהצבעה בכנסת נגד הסכם אוסלו הראשון, לצד מאיר שטרית ורוני מילוא. זאת לאחר שנפגע מדברי חברי הכנסת של הליכוד, שאמרו שאין "רוב יהודי" להסכם בכנסת. הוא אף שקל להצביע בעד ההסכם, בעקבות לחץ של נציגי העדה הדרוזית, שביקשו להראות שהעדה שוחרת שלום למרות שאנשיה משרתים בצה"ל[6]. בעקבות הימענותו בהצבעה דרשו מספרי חברי כנסת של הליכוד להדיחו מהמפלגה[7].

לאחר שלא הוצב במקום ראלי ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולא נכנס לכנסת, מונה ליועץ ראש הממשלה לנושא דרוזים. בתוקף תפקידו תיווך בניסיונות להביא לפשרה עם מצרים בפרשת עזאם עזאם[8].

בשנות ה-2000 היה בין מנהיגי העדה הדרוזית ועמד בראש הפלג היריב למשפחת טריף[9].

היה חבר הוועד המנהל של המועצה לשלום ולביטחון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]