אפרודיסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 37°42′30″N 28°43′25″E / 37.70833°N 28.72361°E / 37.70833; 28.72361

חורבות העיר
מפת האתר

אפרודיסיאס הייתה עיר עתיקה ששכנה בדרום מערב אנטוליה בחבל הארץ קאריה, מחוז איידין בטורקיה של היום, כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לאיזמיר. אזור זה מתנשא לגובה של כ-600 מטר מעל פני הים והוא שופע נהרות ומקורות מים. על פי העדויות הארכאולוגיות, ישבו ככל הנראה באתר אנשים כבר מ[התקופה הנאוליתית]]. האתר הגיע לשיאו בתקופה הרומית כאשר במקום שגשגה עיר גדולה.

מקור השם הוא ככל הנראה המשכיות של מסורת אנטוליות, שמזהות את האתר עם מקום פולחן לאלות אהבה ופריון. עם הכיבוש ההלניסטי של האזור, תירגמו היוונים את שם המקום כך שיתאים לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה.

היסטוריית האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדויות ברורות לתפקודו של האתר ואופיו מהתקופות שקדמו לשלטון הרומי, אולם על פי הממצאים הארכאולוגיים ניתן להבחין באופי הפולחני של האתר. במאה השנייה לפנה"ס עם העברת השליטה באזור לידי רומא, היישוב במקום התפתח לכדי עיר, ובתחילת המאה הראשונה כבר אפשר לראות מטבעות הנושאים את שם העיר, ואזכורים שונים של העיר בכתבים שונים של התקופה.

לאחר רציחתו של יוליוס קיסר, נשארה העיר נאמנה לאוקטביוס ולאנטוניוס, ועקב כך נבזזה על ידי תומכיו של פומפיוס. אך כאשר אוקטביוס עלה לשלטון הוא דאג לתגמל את העיר על נאמנותה, והעניק לאפרודיסיאס מידה רבה של עצמאות, פטור ממסים ואת הזכות להעניק מקלט מדיני במקדשיה. כמו כן הוא שלח את אחד מעבדיו המשוחררים זוילוס שהיה גם בן העיר והספיק לצבור ממון רב לאחר שחרורו, להיות איש הקשר שלו באפודיסיאס. דבר זה תרם רבות למוניטין של העיר בעיני רומא.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש אפרודיטה

אפרודיסיאס שגשגה לאורך רוב תקופת האימפריה, כאשר הקיסרים דואגים לחדש את זכויותיה לאורך השנים. העיר קנתה לה שם ברחבי האימפריה לא רק בגלל פולחן אפרודיטה, אלה גם כיצרנית פסלי שיש מרהיבים וזאת בזכות מרבצי השיש האיכותי בקרבתה. העיר גם איכלסה מלומדים רבים, בהם אלכסנדר איש אפרודיסיאס (אנ') שפעל במאה השנייה לספירה.

אולם במקביל לגורלן של ערים רבות, החשולתה של האימפריה הרומית הראתה את אותותיה גם באפרודיסיאס. הפיכת הנצרות לדת השלטת גם תרמה לירידת קרנה של העיר, שבנוסף לשמה עוד איכלסה הוגים ומאמינים פגאנים. נראה שנעשה מאמץ כביר למחות את שם העיר הפאגני ממונומנטים ומכתבים, ובהדרגה אל תוך התקופה הביזנטית הוחלף שם העיר לקאריה, וככל הנראה שמו של הכפר הטורקי "גיירה" הוא גילגול של שמה הביזנטי של העיר.

נטישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרודיסיאס ממוקמת באזור מועד לרעידות אדמה. בימים בהם השלטון המרכזי היה יציב, לאחר רעידת אדמה, שופצה העיר וחזרה לשגרה. אך במאה השביעית, בעוד העיר ניסתה להתאושש מהפלישה הפרסית, הכתה רעידת אדמה חזקה באזור, והעיר ננטשה. למרות החורבן, עקב מיקומה האסטרטגי של העיר, הוקמה מצודה באקרופוליס שלה.

יישוב מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר יושב בדלילות לאורך המאות וכנראה שבמאה ה-13 ננטש עקב המלחמות בין הסלג'וקים לבין עצמם ולבין ההאימפריה הביזנטית. היישוב חודש במאה ה-15 ועד ימינו האזור מאכלס את הכפר הטורקי האמור (גיירה).

חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר היה ידוע למטיילים מערביים במאות ה-18 וה-19 שהחלו לתור במערב טורקיה, הם ביקרו גם באתר של אפרודיסיאס. העיר הוזכרה במספר כתבים, אך החפירה הארכאולוגית הראשונה התבצעה רק ב-1904 על ידי צרפתי בשם גאודין. החפירות נמשכו לאורך המאה ה-20 ונחשפו מונומנטים רבים כגון תיאטרון, מרחצאות, פרופילון (טטרהפילון), מקדש מרהיב של אפרודיטה, בסיליקות, כנסיות, אצטדיון, חומה, מגדלים, אודאום (ראה פירוט להלן) ועוד.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתובת אפרודיסיאס

האודיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האודיאון

מקור השם אודיאון הוא מהמילה היוונית אודה (שירה), שכן ייעודו המקורי היה מוזיקלי. זהו בעצם תיאטרון קטן ויחודו הוא בכך שהוא מקורה, והוא שימש למפגשים פחות המוניים. האודיאון באפרודיסיאס התגלה ב-1962, כ-40 מטרים דרומית למקדש אפרודיטה, וככל הנראה נבנה מעל גימנסיון שיצא מכלל שימוש. מקומו המרכזי וחזיתו הפונה אל האגורה מעידים כי הוא לא שימש רק לאירועים מוזיקליים, אלא גם ישיבות של מועצת העיר והתכנסויות ציבוריות. בין האלמנטים העיצוביים ישנה רציפת פסיפס opus sectile, צורות הנדסיות ואבני שיש לבנות וכחולות. הוא כולל שתי קומות, ויכול להכיל 1700 אנשים. הגג נתמך ככל הנראה בקורות עץ רחבות. לאחר רעידת האדמה האמורה במאה הרביעית המבנה עבר כמה שינויים: שורות מושבים אחת הוסרה בסמוך לאורקסטרה על מנת לאפשר ניקוז מי תהום שהחלו לפעפע בעקבות רעש האדמה, ולאחר שהגג נחרב המקום הוסב למבנה פתוח – אולם המשיך לאכלס התכנסויות. גם שורת המושבים העליונה קרסה, כך שלמעשה נותרו המושבים התחתונים, רצפת האורקסטרה ושורת חדרים אחורית (תחתונה).

הכניסה לבניין הייתה מהאגורה דרך פורטיקו, שנתמך על ידי עמודים יוניים בעלי כותרות קורינתיות. החלל קושט עם פסלים של אצילי העיר ודמויות שונות.

בין הפורטיקו לבמה היה מסדרון שתפקד כ'מאחורי הקלעים' ואיפשר לאמנים להתארגן בין הופעות. על הטיח של המסדרון נמצאו פרטי גרפיטי רבים ובהם בחור רוכב על סוס. עם ירידת קרנה של העיר, החלו לעשות שימוש בחדריו של האודיאון – שאיבדו משימושם – כיקבים ובתי בד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Erin, K.T. 1986. Aphrodisias: City of Venus Aphrodite. New York.
  • Bier, L. 2008. The Bouleuterion. In: Ratte, C. and Smith, R.R.R. eds. Aphrodisias Papers , 4 : New research on the city and its monument. Portsmouth Erin, K.T. 1989. Aphrodisias: A Guide. Istanbul.

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרודיסיאס בוויקישיתוף