הר נמרוט

הר נמרוט
Nemrut Dağı
ראשי פסלים בהר נמרוט
ראשי פסלים בהר נמרוט
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 3, 4
שטח האתר 11 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
גובה 2,150 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אדיאמן, טורקיהטורקיהטורקיה
רכס הרים הרי הטאורוס, Ankar Dağı עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°58′51″N 38°44′27″E / 37.98074°N 38.74083°E / 37.98074; 38.74083
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הר נמרוטטורקית: Nemrut Dağı, בכורדית Çiyayê Nemrûd) הוא הר בגובה של 2,206 מטר ופארק לאומי בנפת אדיאמן בדרומה של מרכז טורקיה, שהתפרסם בעקבות מקדש וקבר מלכותי הנמצאים על פסגתו ואשר הוקמו על ידי מלך קומגנה, אנטיוכוס הראשון תאוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיוכוס הראשון תאוס, שמלך על קומגנה, בין שנת 70 לפנה"ס ל-38 לפנה"ס, הקים על פסגת הר נמרוט מקדש וקבר מלכותי. המקדש נמצא כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר הקומגנית ארסמיה (Arsameia), כיום חורבות Eski Kale ("המצודה הישנה"), הנמצאות למרגלות הר נמרוט.

האתר התגלה במקרה בשנת 1881 על ידי מהנדס גרמני. במקום בוצעו ב-1883 עבודות סקר וחפירות על ידי אוסמאן המדי ביי, והיו אלה החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנעשו על ידי צוות טורקי.

החפירות חודשו והורחבו אחרי 1953 בידי הארכאולוגית האמריקנית תרזה גואל, יחד עם הארכאולוג הגרמני פרידריך דורנר (אנ')שסייע במיוחד בחקר הכתובות שנמצאו בראש ההר. החפירות לעונותיהן נמשכו שנים אחדות, וחלק מהדוחות פורסמו במשותף. המיזם נתמך, בין היתר, במענקים של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח, ארגון נשיונל ג'אוגרפיק וקרן בולינגן (Bollingen Foundation). בעונות החפירות של 1963 ו-1964 השתמשה גואל בסריקות גיאופיזיקליות (אנ') לאיתור קברו של אנטיוכוס הראשון תאוס ברוגם המכתיר את ההר, והייתה בין הראשונים שהשתמשו בשיטות אלה בחפירות ארכאולוגיות. הפרסום המדעי המסכם של החפירות בהר נמרוט התעכב עד 1996[1] בגלל התרופפות בריאותו של דורנר, ובגלל שגואל השתתפה בחפירות סמוסטה (Samosata) בירת הממלכה הקומגנית,[2], בשל החשש להצפת אתר סמוסטה בעקבות הקמת סכר אתאטורק.

קברו של אנטיוכוס לא התגלה, אם כי סביר שהוא נקבר באתר, אולי מתחת לתל המלאכותי על הפסגה. המקום הוכרז בשנת 1987 כאתר מורשת עולמית.

המקדש על הפסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל האתר מובילות שתי דרכים טקסיות (אחת מדרום והאחרת מצפון) והוא כולל שתי מערכות של פסלי אדם ישובים בגובה של עד 10 מטר, אחת מצידו המזרחי של תל מלאכותי בגובה של 49 מטר ובהיקף של 152 מטר, והאחרת מצידו המערבי. הדמויות הן של אנטיוכוס עצמו בחברת אלים יוונים-פרסים, וגובה ראשי הדמויות לבדם הוא כ-2 מטר. רעידות אדמה שפקדו את האזור לאורך שנים הפילו את ראשי הפסלים ממקומם וסדקו אותם (ולעיתים גם את גופי הפסלים עצמם), אם כי נראה כי נגרם להם גם נזק יזום, ייתכן שבמהלך מלחמת האיקונות בתקופת האימפריה הביזנטית. הראשים מונחים על הקרקע בסמוך לשורות הפסלים וקיימות תוכניות להשיבם למקומם. האתר ששימש לפולחן נועד ככל הנראה להיות מרכזה של דת חדשה שייסד אנטיוכוס.

  • שורת הפסלים המערבית כוללת אבן גדולה ובה נראים דמות אריה ומפה שמימית המתאימה למערך הכוכבים ב-7 ביולי 62 לפנה"ס, וייתכן כי זהו מועד תחילת הקמתו של האתר. חלק זה של האתר נועד לאצולה והגישה אליו הייתה באמצעות הדרך הטקסית הדרומית. האלים הישובים בצד המערבי הם אפולו, אלה מקומית, זאוס, אנטיוכוס עצמו (הדומה לדמותו של אפולו) וארס אל המלחמה. שתי שורות קטנות יותר כללו את 15 מלכי פרס עליהם התייחס אנטיוכוס הראשון עד דריווש הראשון ואת 17 המלכים ההלניסטים עד אלכסנדר הגדול שגם אליו טען אנטיוכוס לקשר.
  • בשורה המזרחית ישובים אותם אלים כמו בשורה המערבית, אך מבטם מופנה כלפי מטה, אל ההמונים.
  • במרפסת בצידו הצפוני של האתר לא היו פסלים. לכאן הגיעו פשוטי העם באמצעות הדרך הטקסית הצפונית ובה עשו את הכנותיהם לקראת מפגשם עם האלים בשורת הפסלים המזרחית.
התל על פסגת הר נמרוט

קרקוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לפסגת ההר מצוי תל קבורה מלאכותי נוסף, המכונה Karakuş ("העיט") בשל עמוד הניצב במקום ועליו עיט אבן. כתובת באתר זה מציינת כי קבורות בו שלוש נשים ממשפחתו של המלך מיתרידטס השני, אך הקבר עצמו נבזז. מאחר שמיתרידטס השני הוא אביו של אנטיכוס הראשון תאוס, סביר שאתר זה קדם למקדש העיקרי שעל פסגת ההר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר נמרוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donald H. Sanders (ed.), Nemrud Daği: The hierothesion of Antiochus I of Commagene. Results of the American excavations dir. by Theresa B. Goell, Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana, 1996, מסת"ב 1-57506-015-9
  2. ^ סמסט (אנ') שעל גדות הפרת בנפת אדיאמן, דרום-מזרח טורקיה