ארבעת הגיסים
ארבעת הגיסים או הגיסים היה כינוים של משה שרת, דב הוז, אליהו גולומב ושאול אביגור, מראשי ההגנה ומובילי כוח המגן העברי משנות העשרים ועד שנות הארבעים. ביישוב נפוצה האימרה שהיישוב הגיע להיכן שהגיע בזכות "הניסים והגיסים"[1].
משה שרת, דב הוז ואליהו גולומב למדו יחדיו במחזור הראשון של הגימנסיה הרצליה בתל אביב, היו חבורה מלוכדת ופעילה בטיולים ובאימוני ספורט והגנה עצמית. הם היו מארגני השמירה העברית על העיר תל אביב ונודעו כ"נסיכי תל אביב". ערב מלחמת העולם הראשונה נסעו הוז וגולומב לעבוד בדגניה, ושרת נסע לטורקיה ללימודים. עם פרוץ המלחמה חבר הוז לשרת והשניים שירתו כקצינים בצבא האימפריה העות'מאנית. מלבד הקשר האידאולוגי והרעות שנוצרה במיזמים השונים שמרכזם כינון כושר עמידה עברי, נקשרו בקרבם גם קשרים משפחתיים ענפים. משה שרת הכיר את ציפורה, אחותו של שאול אביגור, ונשא אותה לאישה. דב הוז נשא לאישה את רבקה שרתוק, אחותו של משה שרת, ואליהו גולומב נשא לאישה את עדה שרתוק, אחותה הצעירה.
משפחת שרתוק התגוררה בשדרות רוטשילד 23 בתל אביב. הבית הוקם על ידי יעקב שרתוק (אביהם של משה שרת, יהודה, רבקה ועדה) ואחיו זאב שרתוק, והוא תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין. במשך שנתיים התגוררו בבית רבקה ודב הוז, ולאחר מכן התגוררו בו עדה ואליהו גולומב. הבית נקרא "בית גולומב" או "בית הגיסים", ושימש כמטה "ההגנה" בו נערכו ישיבות הנהגת "ההגנה" בראשות "הגיסים" הוז, גולומב ואביגור, בהן התקבלו כמה מן ההחלטות החשובות ביותר בתקופות היישוב בנושאי התיישבות וביטחון בהן מבצע חומה ומגדל, מבצעי העפלה, הקמת הפלמ"ח ועוד. אגף אחורי תוכנן על ידי יוחנן רטנר, שהיה גם הוא מבכירי ההגנה. כיום שוכן בבית המשוקם מוזיאון ההגנה[2].
ב-29 בדצמבר 1940 נספו דב ורבקה הוז ובתם תרצה, צביה שרת (אשתו של המלחין יהודה שרת, אחיו של משה שרת), אורה בורודובסקי (אחייניתו של דב הוז) ויצחק בן-יעקב בתאונת דרכים ליד פרדסיה, עת חזרו מביקור אסירים בכלא עכו. חוה בורודובסקי, אחותו של דב הוז, היתה הנוסעת היחידה ששרדה את התאונה.
שאול אביגור קבור בבית הקברות כנרת, ושלושת הגיסים האחרים קבורים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
עץ המשפחה של הגיסים וקרוביהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יהודה לייב | יהודית קוסובסקי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ברוך קטינסקי | גוטה | זאב שרתוק | יעקב שרתוק | פניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שאול אביגור | צפורה | משה שרת | גאולה | עדה | אליהו גולומב | רבקה | דב הוז | יהודה שרת | צביה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רנה שרת | יעקב שרת | הרי גולומב | דקלה גולומב | דליה גולומב | דוד גולומב | תמר | משה גדרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוביה מלכין, האקטיביסט, הוצאת עם עובד, 2007 (הביוגרפיה של אליהו גולומב)
- גרשון גרא, בית בתל אביב, סיפורה של משפחת הוז, ימי ראשית - 1905-1920. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1987
- אריה בועז, עלום ונוכח בכל: סיפור חייו של שאול אביגור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002