אריה ליב גרוסנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אריה ליב גרוסנס
אין תמונה חופשית
לידה 1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1996 (בגיל 84 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות לונדון
תחומי עיסוק דיינות
תפקידים נוספים דיין, רב
רבותיו ברוך בר ליבוביץ
חיבוריו שו"ת לב אריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהודה (אריה) ליב גרוסנס (תרע"ב, 1912 - ג' בניסן תשנ"ו, 23 במרץ 1996) היה ראש בית הדין של ק"ק כנסת ישראל בלונדון.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה, בנו של מרדכי הלוי גרוסנס. בשנת תרפ"ו (1926) החל את לימודיו בישיבת ראדין. כעבור שש שנים, בשנת תרצ"ב (1932), עבר ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. היה תלמידו המובהק של רבי ברוך בר לייבוביץ ולימים קרא לבנו על שם רבו. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת אהל תורה בברנוביץ' אצל הרב אלחנן וסרמן. במשך תקופה למד בישיבת מיר.

בסוף שנות ה-30 עבר לאנגליה. נישא לאסתר בלוך, בתו של צבי אפרים בלוך, מראשי הקהילה היהודית בגייטסהד. לאחר נישואיו היה ממייסדי כולל גייטסהד. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל יחד עם הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי לסיוע לניצולי השואה ששהו במחנות העקורים בגרמניה.

בשנת תש"ח (1948) התמנה על ידי הרב יחזקאל אברמסקי כדיין בבית הדין הרבני בלונדון. בשנת תשי"א (1951) עלה הרב אברמסקי לישראל והרב גרוסנס התמנה תחתיו כראש בית הדין. עמד בקשרים הלכתיים עם גדולי הרבנים ובהם הרב משה פיינשטיין. בשנת תשי"ח (1958) פרסם את ספר השו"ת "לב אריה", וקיבל את הסכמתם של הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב צבי פסח פרנק. על פי בקשת הרב רפאל ברוך טולדנו נסע לטנג'יר שבמרוקו והקים בה ישיבה לבני המקום.

בשנת תשל"ג (1972) הצטרף לרבנים שיצאו נגד פסקו של הרב שלמה גורן בפרשת האח והאחות.

בשנת תשל"ט (1979) עלה לישראל והתגורר בשכונת בית וגן בירושלים. ייסד ועמד בראש כולל אברכים "קול ירושלים". נפטר בשנת תשנ"ו, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בניו: הרב שמריהו גרוסנס - מרבני ישיבת אור אלחנן (חתנו של הרב אהרן בילוסטוצקי, ראש כולל אוהל תורה), והרב ברוך דב גרוסנס – רב קהילת "יד שאול" ביוהנסבורג. בין חתניו: הרב מרדכי חברוני – שהיה ר"מ בישיבת חברון (בנו של רבי משה חברוני), והרב ישראל ברל – מרבני ישיבת תורה אור.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]