אריק ברמן

**אריק ברמן**
לידה	11 בספטמבר 1979 (בן 44); תל אביב, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1999
סוגה	רוק
חברת תקליטים	NMC
פרסים והוקרה	זמר השנה (2007)
	פרופיל ב-IMDb

אֶריק ברמן (נולד ב-11 בספטמבר 1979) הוא זמר, פזמונאי, מלחין ושחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן נולד בתל אביב, להורים ילידי ישראל. כשהיה בן שלוש התגרשו הוריו. ברמן החל לגלות עניין במוזיקה בגיל 16, כאשר החל לנגן בפסנתר ובגיטרה באופן עצמאי. לאחר שירותו הצבאי, החל ללמוד ברימון בית ספר למוסיקה שברמת השרון. במהלך לימודיו יצר ברמן קשרים עם אמנים אחרים בהם איה כורם ואיתי פרל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשסיים את לימודיו החל להופיע במועדונים קטנים בתל אביב במקביל לעבודתו כברמן, עד להחתמתו על חוזה הפצה עם חברת התקליטים NMC. על ההופעה (ולימים גם על האלבום) עבד יחד עם שותפו לכתיבת העיבודים, המתופף אודי קראוס. ברמן וקראוס איישו את הלהקה: אייל הלר - גיטרה ופסנתר, דקל טוביה - בס, אבנר קלמר - כינור, מאיה בלזיצמן - צ'לו ואודי קראוס - תופים וכלי הקשה.

בשנת 2006 זכה ברמן לפרסום ראשון, לאחר שכתב את השיר "מילים" לאלבום הבכורה של איה כורם. בקיץ של אותה שנה הוציא לרדיו את הסינגל הראשון מאלבומו, "מה עוד ביקשת", אשר זכה להצלחה רבה. לשיר צולם קליפ ששודר תכופות בערוץ 24. בחודש אוקטובר יצא לרדיו סינגל שני מאלבומו של ברמן, בשם "המתוקות האחרונות". השיר והקליפ הנילווה זכו להצלחה רבה. ובדצמבר יצא הסינגל השלישי, "יום חדש נפלא". ב-1 בינואר 2007 יצא לחנויות אלבום הבכורה של ברמן, שנקרא "I" ("הראשון", לפי ברמן). השירים באלבום הם פרי-עטו של ברמן ובהפקתו של משה לוי. העיבודים לשירי האלבום נכתבו, כמו גם ההופעה, על ידי ברמן ושותפו המתופף אודי קראוס^[1]. לאחר צאת האלבום יצאו הסינגלים "ג'וני", "בינונימי" ו"שער שש", אותו ביצע ברמן לראשונה בשנת 2005 בתוכנית הטלוויזיה של עמנואל רוזן "בעקבות הגביע האבוד". פחות משנה לאחר צאתו, בספטמבר 2007, הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב. שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום היו "אהבה באור ובצל", "אפשר לחשוב", "אם היה לזה סיכוי" ו"לא נורא".

בנוסף לעבודה על אלבום הסולו, המשיך ברמן בכתיבת שירים לזמרים אחרים. לאלבומה השני של מירי מסיקה, "שלום לאמונות", כתב והלחין את השירים "שוב תודה", "עכשיו אתה חוזר בחזרה" ו"תודות". לאלבומה השני של אפרת גוש, "הסליחה ואני", כתב והלחין ברמן את השיר "קופסה ביום", וכתב את "לא שרע לי" שהלחין יוני בלוך. לאלבומה של יעל נחשון "פנייך" כתב והלחין את השירים "חסר לי" ו"אדע לצאת", ותירגם את שירה של טורי איימוס "Me and a Gun" כ"אני ואקדח". כמו כן השתתף ברמן בפרויקט המוזיקלי של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר", בו הלחין וביצע את שירו של גלעד שטוקלמן שנהרג במלחמת לבנון השנייה, "בפאב השכונתי".

בסיכומים השנתיים של שנת ה'תשס"ז זכה ברמן בתארים רבים. במצעד הפזמונים העברי השנתי ה'תשס"ז של רשת ג' ושל גלגלצ זכה ברמן בתארים "זמר השנה" ו"פריצת השנה", והשיר "עכשיו אתה חוזר בחזרה" שכתב והלחין למסיקה בתואר "שיר השנה" ברשת ג'. כמו כן זכה בתואר "איש השנה במוזיקה" בטקס אנשי השנה של קשת, ובפרס שר התרבות בתחום הזמר העברי בקטגוריה "יוצר בראשית דרכו"^[2].

במאי 2008 הוציא ברמן את הסינגל "כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד" ("שש אפס למדינה"), שכתב לכבוד יום העצמאות השישים לישראל. בשיר השתתפה גאולה אבן^[3]. בספטמבר יצא הסינגל "ערב חג", דואט של ברמן עם מירי מסיקה. השיר, המזמין אדם קרוב אל שולחן החג, הפך למזוהה עם גלעד שליט. במהלך השנה הופיע בקליפ של יוני בלוך "הקנאה" בתור הגבר שנמצא עם האקסיות של יוני. זו הייתה תגובה לציבור שניסה ליצור תחרות בין שני האמנים וגרם להפריה הדדית ביניהם.

ב-2 בפברואר 2009 הוציא ברמן את אלבומו השני, "II". בנוסף ל"כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד", כלל האלבום גם את הסינגל "הגשמה עצמית", שיצא בנובמבר 2008. בסמוך לצאת האלבום יצא הסינגל השלישי, "שמות", שלא זכה להצלחה. זמן קצר אחריו יצא הסינגל הבא, "את טעם נרכש", ואחריו "הסיגריה האחרונה" ו"ילד מדהים". גם באלבום זה שיתף ברמן פעולה עם המפיק משה לוי וכן עם המתופף אודי קראוס כשותף לכתיבת העיבודים^[4].

שם השיר "זאב הערבה" לקוח מהספר "זאב הערבה" מאת הסופר הרמן הסה.

ב-2 בדצמבר 2009 הוציא ברמן אלבום שלישי, תוך שהוא מודיע שהוא מתכוון לטוס לארצות הברית ל"תקופה בלתי מוגבלת" (במכתב שפרסם באתר הבית שלו, הוא כתב 'תקופה בלתי מוגבלת' אך בהקלטה של המכתב הוא אומר במפורש שהוא טס 'לתקופה של שנה'). בין הסיבות שפרט לנסיעתו: העובדה שהוא עדיין רווק, העובדה שהוא לא טייל אחרי הצבא ומיעוט ההופעות (והדעיכה שהייתה בפופולריות האלבום השני לעומת הראשון). האלבום, שנקרא "הקלטות מרתף/ חלק א' (ברוח המשבר הכלכלי של 2009)", הופק גם הוא על ידי משה לוי.

לאלבומה של מירי מסיקה "חדשות טובות" שיצא בשנת 2010 כתב ברמן שני שירים, ובהם השיר "יום ראשון" שיצא כסינגל וזכה להצלחה במצעדים.

ברמן שהה בארצות הברית כשנה. במשך הזמן כתב והקליט שירים רבים, והחליט להוציא פרויקט בשם "גבר, אישה והווילדרנס". הפרויקט כולל ארבעה פרקים. כל שבוע הועלה לאתר של ברמן שיר חדש, וכל 9 שירים יצא פרק לחנויות. גם באלבום זה נמשך שיתוף הפעולה של ברמן עם משה לוי. בחודש פברואר 2011 יצא הסינגל הראשון מהפרויקט, בשם "לא הצלחתי להתאהב בך בשישית". באפריל 2011 יצא הפרק הראשון, "אוי הלב הפתי והמגוחך". באוגוסט יצא הפרק השני, "ג'ייקוב, מרים, רוזה ועמוס", ובנובמבר הפרק השלישי, "חצי ויבשת שלמה". בפברואר 2012 יצא האלבום המרובע במלואו^[5]. בסוף 2012 הופיע ברמן עם מופע מחווה לזמר האוסטרלי ניק קייב^[6].

ב־9 באוקטובר 2013 הוציא ברמן סינגל חדש בשם "גרביטציה" שכתב והלחין, בהפקה מוזיקלית של עידן רבינוביץ' ויוסי מזרחי, חברי להקת הקולקטיב. ב-24 בפברואר 2014 הוציא ברמן סינגל המשך לשיר ״גרביטציה״ בשם ״למה אתה למטה״ שכתב והלחין, בשיתוף ההפקה המוזיקלית של עידן רבינוביץ' ויוסי מזרחי. הסינגל השלישי יצא ב-19 באוגוסט באותה שנה, ונקרא "איך אני מעז לפחד?". ברמן כתב והלחין את השיר, ועל הפקתו המוזיקלית אחראי יונתן לוי. בדצמבר 2014 הוציא ברמן סינגל נוסף שנקרא "התמונה הגדולה" ובמרץ 2015 הוציא עוד סינגל שנקרא "כמו בן-אדם" אותו כתב והלחין, ועל הפקתו אחראי יונתן לוי.

בחורף 2017 יצא אלבומו "אהבה ואלוהים אחרים". לפני יציאתו הוציא ברמן שני סינגלים מהאלבום - גרסה שונה לשיר "התמונה הגדולה", והפעם בהפקתה של תמר אייזנמן, ואת השיר ״את לא מספיק יפה״ - שיר ביקורת פארודי, המדבר על שטחיותה של תרבות המבוססת על מראה חיצוני. השיר בא, במובן מסוים, לתקן את הרושם השובניסטי שנוצר לברמן בעקבות השיר "המתוקות האחרונות". לטענת ברמן, השיר "המתוקות האחרונות" נכתב על אודות חברו, ואין הוא מתאר את יחסו שלו לנשים.

בשנת 2023 השתתף בסדרת הדרמה "קורדרוי" של חברת הוט. בתוכנית רדיו ששודרה באותה שנה הביע את דעתו לגבי תנועת ה-MeToo ועל כך שהוא חושב ש"חסרה בה נשיות", לדבריו. לאחר שקטע מאותו ריאיון הפך ויראלי הזמר התנצל: "מדובר בבחירת מילים שגויה. מצטער אם יש מי שנפגעו מדבריי". הערה זו גררה שלל כתבות בתקשורת הישראלית והובילה להתנצלות רחבה במגוון פלטפורמות.^[7] ב-30 ביולי הוציא את האלבום "#בסדרגמורהבנתיהכל (חלק א' / דוקו היברידי)".^[8]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"I" - "הראשון" (2007) - זהב (+20,000 עותקים) - 1.1.07
"II" - "השני" (2009) - 2.2.09
"הקלטות מרתף / חלק א'" - 2.12.2009
"גבר, אישה והווילדרנס" מכיל 4 פרקים:
- "אוי הלב הפתי והמגוחך" - אפריל 2011
- "ג'ייקוב, מרים, רוזה ועמוס" - אוגוסט 2011
- "חצי ויבשת שלמה" - נובמבר 2011
- "איצטרובל" - פברואר 2012
"אהבה ואלוהים אחרים" - פברואר 2017
"#בסדרגמורהבנתיהכל (חלק א' / דוקו היברידי)" - 2023