בברלי ברקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בברלי ברקת
Beverly Barkat in her studio, in Jerusalem.jpg
לידה 1966 (בת 53 בערך)
יוהנסבורג, דרום אפריקה
לאום ישראלית
מקום לימודים בצלאל
תחום יצירה ציור
רישום
זרם באמנות אמנות מופשטת, ציור פיגורטיבי
beverlybarkat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פריט 173 מתוך 'הסדרה היפנית' של בברלי ברקת. פרס האוצרים, הפסטיבל הבינלאומי של קיוטו, 2014

בברלי ברקת (נולדה ב-1966) היא אמנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברלי ברקת נולדה בשנת 1966 ביוהנסבורג, דרום אפריקה[1]. היא בתם של האמנים לואי ולורנה סקלובסקי ולה אחות אחת גדולה[2].

בשנת 1976, עלתה משפחת סקלובסקי לישראל, השתקעה בתחילה בשכונת גבעת המבתר בירושלים ולאחר מכן ברובע היהודי. אביה של ברקת היה מרצה בכיר בבצלאל, במחלקה לקרמיקה וזכוכית. אמה הקימה את חברת 'סקלובסקי קרמיקה בע"מ', שעסקה בייצור ובייצוא של בובות קרמיקה[3].

ב-1984 התגייסה ברקת לצה"ל ושירתה כמש"קית ת"ש. בין 1986 ל-1990 השלימה תואר ראשון במחלקה לצורפות בבצלאל.

לאחר השלמת התואר עסקה בעיצוב וייצור תכשיטים שהוצגו ונמכרו בגלריות בירושלים. ב-1995, החלה ליצור פסלים בטכניקה של ניפוח זכוכית, ובשיתוף פעולה עם מפעל בצ'כיה ייצרה סדרת פסלים שהוצגו ונמכרו ברפובליקה הצ'כית, בהולנד ובארצות הברית.

ברקת התנסתה בחומרים שונים וגילתה את המרחב האדריכלי. היא לקחה חלק פעיל בתכנון ובעיצוב חללים באזורים ציבוריים ובבתים פרטיים ועיצבה מספר מרחבים קהילתיים וספריות בבתי ספר יסודיים מתוך רצון לשפר בהם את האקלים החינוכי[4].

בין השנים 20062009 למדה בכיתת אמן של הצייר ישראל הרשברג, במסגרת הסדנה לציור ורישום בירושלים (ה-JSS). במסגרת הסדנה לקחה ברקת חלק בלימודי קיץ והשתלמויות באיטליה עם האמנים לנרט אנדרסון, סטיוארט שילס וראול מידלמן[5].

בשנת-2009 פתחה סטודיו פרטי במרכז ירושלים. מאז הוצגו עבודותיה ברחבי העולם בתערוכות קבוצתיות רבות ובמספר תערוכות יחיד.

יצירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקת עוסקת בציור וברישום. ציוריה המוקדמים היו בעיקר בסגנון פיגורטיבי בהתאם למסורת המערבית.

סביב שנת 2009 היא עברה לצייר בסגנון מופשט יותר, עם השפעות ניכרות מסגנונות הקוביזם והאקספרסיוניזם האבסטרקטי אותם ספגה בשנות עבודתה המוקדמות. על אף שהמשיכה לצייר דמויות מעולם החי, היא החלה להתמקד בפירוק הדמויות המצוירות וניסתה "ללכוד את התנועה בקווים דינמיים על משטח דו-ממדי". בשנת 2014 היא יצרה סדרת ציורים בהשראת אמנות הקליגרפיה היפנית. על עבודה זו זכתה בפרס האוצרים בתערוכה הבינלאומית ה-28 לאמנות ועיצוב בקיוטו, יפן[6].

ברקת החלה להתנסות בטכניקות, שיטות יישום וחומרים חדשים. הבולטת בהם היא שיטה המשתמשת בלוחות פי-וי-סי שקופים כמשטחי עבודה, עליהם מציירת ברקת בסגנון המזכיר ציור פעולה.

במרכז תערוכתה 'Evocative Surfaces' – תערוכת יחיד תלוית-מקום שהוצגה בשנת 2017 במוזיאון פאלאצו גרימאני בוונציה, בתמיכת Outset Contemporary Art Fund[7] ואגף המוזיאונים של ונציה – עמדו שנים עשר משטחי פי-וי-סי שנתלו מן התקרה[8]. המשטחים הצבעוניים המצוירים בסגנון מופשט התכתבו עם האור ועם החלל האדריכלי של הארמון הוונציאני המפואר. אוצרת התערוכה בוונציה, סאלי הפטל נוה, כתבה על השימוש החדשני של ברקת בפי-וי-סי בקטלוג התערוכה:

"לוחות הפי-וי-סי שברקת בוחרת לצייר עליהם נבדלים ממשטחים שמרניים יותר, בראש ובראשונה בשקיפות שלהם. בעוד שכל צד נושא מוטיב ציורי משלו, הוא מהדהד בו זמנית את המוטיב הציורי של בן זוגו מן העבר האחר. תהליך העבודה מתקדם בשני הצדדים בו זמנית בסימביוזה מתמדת, חופשי מהיררכיה ומציוויים המוכתבים מראש"[9].

בשנת 2018 הציגה ברקת את התערוכה המוסדית השנייה שלה באיטליה, 'בעקבות השבטים'[10][11], שנערכה במוזיאון בונקומפאני לודוביסי ברומא. אוצרת התערוכה ד"ר ג'ורג'ה קאלו הסבירה בקטלוג:

"יצירתה של ברקת אינה רק מה שנראה לעין אלא מה שמשתמע ממנה, במעין "trompe l’œil" אבסטרקטי ותלת ממדי החודר מעבר לציור הפיגורטיבי... הצבעים, יחד עם אבני החושן, מעניקים השראה למבנה המיצב ולוקחים אותנו לממד אחר שבו המרחב מתבטל והמקום מקבל נופך דמיוני, ובכך, ניתן לומר, מחיים בנו סיפור המתקיים זה אלפי שנים"[12].

התערוכה 'בעקבות השבטים' נתמכה על ידי אגף המוזיאונים של לאציו, שגרירות ישראל באיטליה וקרן נומאס.

התערוכה Evocative Surfaces, מוזיאון פאלאצו גרימאני, ונציה 2017

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2013 – תערוכת יחיד בגלריה נ&נ אמן. אוצרת: נעמי אביב[13].

2013 – תערוכת יחיד בבית האמנים תל אביב. אוצרת: סמדר שפי[14].

2014 – תערוכה קבוצתית במוזיאון האמנות בקיוטו (זכייה בפרס האוצרים)[6].

התערוכה 'בעקבות השבטים', מוזיאון בונקומפאני לודוביסי, רומא 2018

2014 – תערוכה קבוצתית ב-International Community House, קיוטו, יפן, במסגרת התערוכה הבינלאומית לאמנות ועיצוב.

2015 – "ONE ישראל / אחת – אמנים עכשוויים מישראל", סדרת Imago Mundi, הוצאת אוסף לוצ'יאנו בנטון. אוצרים: נעמי אביב ודניאל ש. מילוא.

2017 –'Evocative Surfaces', תערוכת יחיד במוזיאון פאלאצו גרימאני, ונציה, איטליה. אוצרת: סאלי הפטל-נוה[7].

2018 – 'בעקבות השבטים', תערוכת יחיד במוזיאון בונקומפאני לודוביסי, רומא, איטליה. אוצרת: ד"ר ג'ורג'ה קאלו[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקת נשואה לניר ברקת, חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד, לשעבר ראש עיריית ירושלים[15]. לזוג שלוש בנות. הם מתגוררים בירושלים בשכונת בית הכרם.

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, הקים הזוג ברקת פנימיות יום להארכת ימי הלימודים בבתי ספר יסודיים בשכונות שונות בירושלים, וכן את "הפרויקט ההוליסטי", שנועד לחזק מנהיגות מקומית. בנוסף, תמכו בני הזוג בפרויקטים חינוכיים. בין היתר, היו ממייסדי עמותת "סנונית"[16] לקידום החינוך המתוקשב.

בזיקה להכשרתה כאמנית וכחלק מפעילותה החברתית, יזמה ברקת פרויקטים אדריכליים לשיפור האקלים הבית ספרי, במסגרתם תכננה את בנייתן ושיפוצן של משחקיות וספריות בבתי ספר שונים ברחבי ירושלים[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חייה של בברלי ברקת, אתר קרן רוטשילד
  2. ^ MOIRA SCHNEIDER, Beverly Barkat - an SA-born girl, South African Jewish Report
  3. ^ The College of Optometrists, museyeum.org
  4. ^ ארי ליבסקר, בוורלי ברקת רוצה שתשכחו לרגע את בעלה, ראש עיריית ירושלים, ותתחילו להתמקד באמנות שלה, כלכליסט
  5. ^ הסדנא לציור ורישום, ירושלים - ציורי בוגרים
  6. ^ 6.0 6.1 M. Zacharias, The 29th Kyoto Art Festival and International Exhibition of Art
  7. ^ 7.0 7.1 BEVERLY BARKAT - ‘EVOCATIVE SURFACES’, 2017, Outset Contemporary Art Fund
  8. ^ דנה גילרמן, מי אמר שוונציה שוקעת? - סקירת התערוכה באתר ידיעות אחרונות
  9. ^ Haftel Naveh, Sally, Beverly Barkat: Evocative Surfaces, 2017
  10. ^ חגית פלג רותם, 'רומא וירושלים: בברלי ברקת בעקבות 12 השבטים' - סקירת התערוכה, כתב העת פורטפוליו
  11. ^ 11.0 11.1 MAAYAN HOFFMAN, ‘AFTER THE TRIBES’ : BEVERLY BARKAT, MUCH MORE THAN THE MAYOR’S WIFE, Jerusalem Post
  12. ^ Dr. Giorgia Calo, Beverly Barkat: After the Tribes, 2018
  13. ^ תיאור תערוכת היחיד הראשונה של ברקת, לוטן תדמיות
  14. ^ סקירת התערוכה באתר בית האמנים תל אביב, www.artbeat.co.il
  15. ^ לילך ויסמן, ליטל איסטמטי, מיכל גלנטי, גלי וינרב, ניר ובברלי ברקת, גלובס
  16. ^ תיאור עמותת 'סנונית' באתר גיידסטאר, הכולל התייחסות למייסדי העמותה, בני הזוג ברקת
  17. ^ אמילי עמרוסי, חיברה לה יחדיו, ישראל היום