בואינג בואינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואינג בואינג
Boeing Boeing
כרזת הסרט בואינג בואינג
כרזת הסרט בואינג בואינג
מבוסס על המחזה בואינג בואינג של מארק קאמולטי
בימוי ג'ון ריץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי האל ואליס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אדוארד אנהלט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה וורן לאו, ארצ'י מרשק
שחקנים ראשיים ג'רי לואיס
דני סאבאל
סוזן ליי
כריסטיאן שמידטמר
טוני קרטיס
תלמה ריטר
יוג'ין בורדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ניל הפטי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לוסיאן באלאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בדצמבר 1965
משך הקרנה 102 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בואינג בואינגאנגלית: Boeing Boeing) סרט קולנוע מסוגת קומדית פארסה משנת 1965 עם טוני קרטיס, ג'רי לואיס ותלמה ריטר בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הקומדיה הצרפתית "בואינג בואינג" משנת 1960 מאת המחזאי מארק קאמולטי. המחזה זכה להצלחה עצומה ונרשם בשנות ה-60 בספר השיאים של גינס כמחזה המוצג ביותר בעולם, והוא עלה מאז בהפקות שונות ברחבי העולם[1].

זה היה סרטו האחרון של ג'רי לואיס עם אולפני פרמאונט שאיתם הופיע מאז סרטו הראשון ב-1949.

ג'רי לואיס היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. תלמה ריטר הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנרד לורנס (טוני קרטיס) הוא עיתונאי אמריקאי המוצב בפריז. הוא רודף נשים מושבע ויוצא בו זמנית עם שלוש דיילות שאינן יודעות על קשריו הרומנטיים.

כדי שלא ייתקלו אחת בשנייה בעת שהותן בדירתו הזכורה בפריז, הוא מארגן לוח זמנים מדויק ונעזר בעוזרת הבית הנאמנה שלו ברטה (תלמה ריטר).

שלוש הדיילות הן: ליזה הגרמניה העובדת בחברת לופטהנזה (כריסטיאנה שמידטמר), ויקי האנגליה העובדת בחברת "בריטיש יונייטד איירלינס" (סוזן ליי) וז'קלין הצרפתייה (דני סאבאל) העובדת בחברת אייר פרנס.

ברטה הנאמנה חייבת להתאים את המאכלים לכל אחת: ויקי אוהבת כליות, ליזה אוהבת נקניקיות קנאקוורסט וז'קלין אוהבת סופלה. כן עליה להחליף את המצעים והבגדים של כל אחת ולהחליף בזמן את התמונות שלהן הנמצאות על השידה בסלון.

המצב מסתבך לאחר שחברות התעופה משדרגות את המטוסים שלהם למטוסי בואינג גדולים ומהירים יותר. זה משנה את זמן הגעתן של הדיילות ומאפשר להן לשהות יותר זמן בדירתו של ברנרד ומעלה את הסיכויים שלהן לפגוש אחת את השנייה.

עמיתו של ברנרד, העיתונאי רוברט ריד (ג'רי לואיס) מגלה את סודו של ברנרד וסוחט אותו כדי שיאפשר לו לגור בדירתו. מכאן מתחילה פארסה מטורפת ומהירה של כניסות ויציאות של הדיילות ושקרים על גבי שקרים של הגברים כדי למנוע הסתבכויות. ברטה העוזרת יוצאת מדעתה ומתפטרת.

לבסוף נפגשות שלוש הדיילות והעסק מתפוצץ. שני הגברים נמלטים מהדירה. הם נכנסים למונית שרות נהוגה על ידי בחורה יפה. הם מחייכים ומתחילים לחזר אחריה...

המחזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הוצג המחזה לראשונה ב-1964 ב"תיאטרון הורוד"[2]. שחקנים:

ב-2007 הועלה בתיאטרון הקאמרי[3]. שחקנים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל הנדלזלץ, הצגה שלא ממריאה לשום מקום, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
  2. ^ "התיאטרון הוורוד" נפתח בבכורת "בואינג בואינג", קול העם, 10 בפברואר 1964
  3. ^ ביקורות:
    איתן בר-יוסף, עכבר העיר ת"א, מחלקת התיירים של התיאטרון, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
    מיכאל הנדלזלץ, התרסקות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
    ירמי עמיר, ‏נא להדק חגורות, אנחנו מתרסקים, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2007