בטברנה
 | |
| סמל התכנית פתיח אצל פרנס בטברנה בערוץ 2 על רקע הקהל | |
| מנחים |
מתי סרי, זאב רווח, שמעון פרנס, יוני רועה  |
|---|---|
| ארץ מקור |
ישראל |
| שפות |
עברית |
| שידור | |
| רשת שידור |
הערוץ הראשון |
| תקופת שידור מקורית |
1993–2003 |
  | |
בטברנה הייתה תוכנית אירוח מוזיקלית ששודרה בימי שישי בשנים 1993–2003. התכנית מזוהה עם שמעון פרנס על אף שלאחריו הנחו את התכנית מנחים נוספים. התכנית זכתה לאחוזי צפייה גבוהים והתגלו בה מוזיקאים רבים בראשית דרכם.[1]
התכנית שודרה בלב הפריים טיים ביום שישי בערב והייתה תוכנית הדגל של הערוץ הראשון שהחליפה את המעגל של דן שילון, בעקבות השילוב בין מוזיקה ים-תיכונית להומור והנחיה קלילה בסגנון ייחודי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרן הרדיו שמעון פרנס שהגיש את תוכנית הרדיו אגן הים התיכון ברשת ג', העלה תוכנית חדשה בשם "הטברנה של תומא" ברשת ב' ובה מוזיקה יוונית ששודרו בימי שישי אחה"צ.[2] בשנת 1993 נבחר מוטי קירשנבאום כמנכ"ל רשות השידור והוא הטיל על מנהל התוכניות חנוך חסון הפקת תוכנית ים-תיכונית שתעלה פעם בחודש במוצאי שבת. פרנס הגה את רעיון התוכנית "בטברנה של מתי" בעקבות הצלחת השידור ברדיו.[3] העונה הראשונה של התכנית עלתה בשנת 1993 בערוץ הראשון ובה מתי סרי אירח זמרים, קומיקאים, סטנדאפיסטים ואישי בידור שונים.[4]
מרבית העונה הראשונה צולמה בבית קפה במטולה כהזדהות עם תושבי הצפון. נגינת הפתיח הייתה השיר "Ena Amaxi Me Dio Aloga" (עגלה רתומה לשני סוסים) של נגן הבוזוקי היווני כריסטוס ניקולופלוס. שם התכנית לקוח מהטברנות היווניות בהן יושבים הסועדים סביב שולחנות עם שתייה חריפה, מזטים ולהקה המנגנת מוזיקת רבטיקו חיה.[5]
שמעון פרנס שהיה העורך הראשי החל להגיש אותה כשסרי עזב את התכנית אחרי 5 תוכניות בלבד. התכנית נקראה "בטברנה" ודפנה דקל הצטרפה להנחיה לצידו בתוכנית השישית. פרנס העביר את התכנית הרגועה והשלווה לשולחן רחב יותר ואירח אישים מפורסמים בהם זמרים ואמנים.[3] הוא הנחה את התכנית במשך שתי עונות בערוץ הראשון עד ל-1995 והפך למזוהה עימה. יוני רועה הצטרף בשנת 1993 כמנהל המוזיקלי של התכנית. להקת הבית הייתה להקת "בוסתן" והתכנית צולמה באולפני ג.ג..
בשנת 1998 חזרה התכנית בהגשתו של פרנס כמגיש יחיד, ולצידו בפאנל המשתתפים הקבועים התארחו כמעט מדי שבוע ננסי ברנדס שהרבה לעסוק במוצאו הרומני והשחקן ארנון צדוק שסיפר בדיחות במבנה סיפורי. התכנית שודרה בלב הפריים טיים ביום שישי בערב, מיד לאחר מהדורת החדשות. פרנס עזב את הערוץ לאחר שנה בעקבות חיכוכים עם העורך ברוך אבולוף. הוא זכה בפרס איש השנה לשנת 1999.[6]
זאב רווח החליף את פרנס בעונה הרביעית שנקראה "שישי בטברנה" והנחה אותה בצורה הומוריסטית למשך עונה אחת.[7] צמד השחקנים ירון לוי סבג וחיים זנאתי שהיו בראשית דרכם גילמו דמויות משתנות. רווח עזב את התכנית בשל הדרישה לחלוק את ההנחיה עם זוארץ ורועה.[8]
בשנת 2000 המנהל המוזיקלי יונה רועה, הפך למנחה שלה לעונה אחת עד בשנת 2001. הוא הלחין את סגיר התכנית "נעימת השיכורים" על פי מוטיב טורקי עממי שליוותה את התכנית וזכתה להצלחה גדולה.
בשנת 2001 מיכל זוארץ, שהייתה מנחה מחליפה לצד רועה, עברה להנחיה מלאה של התכנית כולל ספיישל מיוחד לפורים בו התחפשו היא והלהקה לשלגיה ושבעת הגמדים.האחרונה בבידור, סליחה, מה השנה?, באתר מאקו, 2 במאי 2016[9] עם רדת "בטברנה" מהמסך, עלתה שישי עם מיכל כתוכנית ערב השבת בערוץ.
ביולי 2000, עבר פרנס לערוץ 2 בכדי להגיש תוכנית בפורמט דומה תחת השם "אצל פרנס בטברנה" אחרי מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות.[10] התוכניות הראשונות שודרו במקביל בשישי בערב באותה השעה במטרה למשוך את הצופים אך עברה במהרה לשעת שידור בחמישי בערב. התכנית שצולמה באולפני מימד שודרה בערוץ השני במשך שלוש עונות. יעקב למאי ניהל את ההפקה המוזיקלית, רמי ורד כתב את מרבית קטעי הקישור ובפאנל הקומיקאים המתחלף הופיעו שלום אסייג ומאיר סוויסה בדמויות שונות.
פרנס לא קיבל אישור לעבוד בערוץ 2, ופוטר ב-2001 מרשות השידור אחרי 25 שנים, בידי בית דין משמעתי שהרשיע אותו בהתנהגות בלתי הולמת, הפרה משמעתית וחוסר הוגנות במילוי תפקידו.[11][12]
באוקטובר 2002, התכנית קוצרה לפורמט בן 50 דקות שנקרא "חי אצל פרנס בטברנה".[13]
בשנת 2003, סיימה הזכיינית טלעד את שידור התכנית.[14]
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוכנית התפרסמו זמרים רבים בראשית דרכם שהיו אז אלמוניים וניתנה הבמה לאמנים וסטנדאפיסטים רבים בהם נדב אבקסיס, לידור יוספי, שלומי סרנגה[15], ירון לוי סבג, שלומי שבת, סגיב כהן, הכנר ילמז, מירב הרון מדואל וזמרים יוונים.
בעקבות הצלחת התכנית, הנחה ירון אילן את התוכניות ריח מנטה בערוץ 33 ובהמשך את "מנטה ב-24" ואת "מנטה" בערוץ 24 שהתבססו על פורמט דומה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "בטברנה", באתר אידיבי
- "בטברנה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שישי בטברנה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ארי קטורזה, טברנה עד הבית, באתר ynet, 27 באוקטובר 2002
- האחרונה בבידור, ננסי ותיהני, באתר מאקו, 13 בספטמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביבה קרול, יותר אולפן שישי - פחות מבט, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2001
- ^ נילי פרידלנדר, הנה האבא של המוסיקה היוונית, מעריב, 16 באוגוסט 1991
- ^ 1 2 גדעון כ"ץ, שיחה עם שמעון פרנס ואביהו מדינה, 17 באפריל 2013
- ^ בטברנה תוכנית 1 - הטברנה של מתי, 6 בנובמבר 1993
- ^ רונית מזרחי, מירב שלום, בגובה העיניים עם שמעון פרנס, באתר nrg, 16 בינואר 2009
- ^ שמעון פרנס בטלויזיה » שמעון פרנס | Shimon Parnass, באתר שמעון פרנס | Shimon Parnass, 2 בדצמבר 2015
- ^ מערכת וואלה, רווח עוזב את "בטברנה", באתר וואלה, 25 בדצמבר 2000
- ^ שוש גבאי, יצפאן ניצח את הג'ינג'י בנקודות, באתר ynet, 28 בדצמבר 2000
- ^
שישי בטברנה עם מיכל זוארץ, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 01:14:19)
- ^ אביבה קרול, שמעון פרנס יעשה טברנה אצל טלעד, באתר גלובס, 16 ביולי 2000
- ^ שמעון פרנס פוטר מרשות השידור, באתר וואלה, 30 במאי 2001
- ^ רוני קורן-דינר, בית הדין של רשות השידור הרשיע את שמעון פרנס בפגיעה במשמעת הרשות, באתר TheMarker, 22 באפריל 2001
- ^ ארי קטורזה, טברנה עד הבית, באתר ynet, 27 באוקטובר 2002
- ^ ערן הדס, פרנס והטברנה יורדים, באתר ynet, 16 במרץ 2003
- ^ ערן סויסה, שלומי טוב: שלומי סרנגה על ההופעה באמפי שוני, באתר nrg, 1 באוגוסט 2010
