שלום שבדרון
לידה |
1912 ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
21 בדצמבר 1997 (בגיל 85 בערך) ירושלים |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת חברון כנסת ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 21 בדצמבר 1997 |
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרב יצחק שבדרון, בנו של הרב שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם מברז'אן). התייתם בצעירותו מאביו ובשל מצוקת משפחתו גדל בבית היתומים דיסקין. למד בישיבת חברון בירושלים. נשא לאשה את לאה, בת הרב חיים יהודה לייב אוירבך. הרב קוק היה אמור לערוך את החופה, אך בעקבות כך איים נדיב שתמך במשפחת שבדרון כי לא יסייע להם בהוצאות החתונה. הרב קוק שנשאל על כך ויתר על כבודו והודיע שלא יערוך את החופה. בעקבות כך נפוצה שמועה בירושלים שהרב שבדרון התנגד לכך שהרב קוק יערוך את חופתו, בסופו של דבר נתגלגלו העניינים ובשעת העמדת החופה לא היה הרב קוק כבר בין החיים[1].
לאחר נישואיו למד בבית המדרש אהל תורה שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הוא שימש כר"מ בישיבת מקור חיים בירושלים ועוד.
הרב שבדרון ערך כמה מספרי סבו, בהם שו"ת מהרש"ם (חלקים ו' עד ט') וסדרת הספרים "דעת תורה". כן ערך ספרי מוסר בולטים, כמו "אור יהל" של רבו המשגיח הרב יהודה לייב חסמן ו"לב אליהו" של הרב אליהו לופיאן.
הרב שבדרון נודע בשל דרשותיו בבתי כנסת ובישיבות, ובמיוחד בבית הכנסת הגדול של זיכרון משה. נהג למסור שיעור בימי שישי בערב ובשבת, לאחר תפילת מנחה. היה נוהג לנסוע לחו"ל למסור שיחות חיזוק בקהילות יהודיות שם. הוא הרבה לשלב בדרשותיו מעשיות וסיפורים ונהג להתלוצץ ביחס לתופעות שליליות בעיניו. הדרשות זכו לקהל שומעים נרחב מחוגים מגוונים. פסח קראהן כתב את סדרת ספרי "המגיד" בהשראת סיפורי רב שלום שבדרון.
הרב שבדרון שימש כשליח ציבור בתפילת מוסף של הימים הנוראים בישיבת חברון. בתי כנסת וישיבות רבים, ובכללם בישיבת חברון, אימצו את ניגוניו.
התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים בשכנות לגיסו, הרב שלמה זלמן אוירבך.
נפטר בכ"ב בכסלו ה'תשנ"ח (21 בדצמבר 1997) ונקבר בהר הזיתים.
לרב שבדרון נולדו שבע בנות ובן. בנו בכורו, הרב יצחק שבדרון, עסק בהוצאת כתבי אביו וכתבי סביו. בתו הדסה יוכבד היא אלמנתו של הרב צבי שינקר, ששימש כראש ישיבת בית דוד בבני ברק. בתו מלכה היא אלמנתו של הרב אליהו דוד רייכמן, שהיה רב הקהילה הליטאית בקריית גת; מנהיג הקהילה היהודית בצ'ילה; ראש כולל "אמרי יוסף" בבני ברק; מרבני שכונת נווה יעקב; ומחבר הפלאת ערכין הפלאת נזירות שיעורי האדר ועוד ספרים רבים (נפטר בכ"ו בטבת ה'תשפ"ג)[2].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לב שלום, מדרשותיו וכתביו
- הגדת ר' שלום
- שאל אביך ויגדך, סיפורים, שלושה כרכים, בעריכת ישראל שפיגל, ירושלים תשנ"א-תשנ"ז
ספרים שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת מהרש"ם
- דעת תורה למהרש"ם
- אור יהל לרב יהודה לייב חסמן
- לב אליהו לרב אליהו לופיאן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קול חוצב, אבני דרך מחייו, מכון דעת תורה, ירושלים ה'תשנ"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכון "דעת תורה", ספר קול חוצב, אבני דרך מחייו של הכהן הגדול מאחיו רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל, ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- מנחם פינס, משפחה, דברי שלום ואמת, אתר שטייגן
- הרב יצחק בלומנטל, אל תפספסו: וידאו מהמגיד ר´ שולם שבדרון, באתר כיכר השבת, 8 בדצמבר 2009 (הקישור אינו פעיל, 15 באוקטובר 2020)
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
- הקלטה של ר' שולם, נוסח מוסף של ראש השנה בערוב ימיו. מתוך אתר 'כיכר השבת'.
- שלום מרדכי שבדרון (1912-1997), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדותו של אהרון גולדברג ששמעה מהרב שבדרון, מובאת אצל: יוסף אליהו, 'אורו של עולם', 2009, עמ' 277
- ^ שר וגדול: הגאון רבי אליהו דוד רייכמן זצ״ל, באתר בחדרי חרדים, https://www.bhol.co.il/news/1491408