בית הקברות הצבאי הבריטי בבצרה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית קברות באחזקת ועדת חבר העמים לקברי מלחמה  |
| מיקום |
בצרה |
| מדינה |
עיראק |
| קואורדינטות | 30°31′49″N 47°49′14″E / 30.53014°N 47.8205°E |
 | |
  | |
בית הקברות הצבאי הבריטי בבצרה הוקם על ידי צבא בריטניה בעיר בצרה בעיראק וקבורים בו כ-3,300 חללים שרובם היו חיילים בריטים שנהרגו במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה וכמה מאות מהם במהלך מלחמת העולם השנייה. בית הקברות נמצא באחריות ועדת חבר העמים לקברי מלחמה אולם לאחר נפילת סדאם חוסיין ב-2003 והתדרדרות המצב הביטחוני במדינה זו החלה גם התדרדרות בתחזוקת בית הקברות עד להרס כולל של המצבות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקברות הצבאי הבריטי בבצרה הוקם על בסיס ההכרה של ממשלת בריטניה שבגלל היקף הנפגעים הגדול והמאמצים הכרוכים בכך לא ניתן להחזיר את כל החללים לקבורה בארצות מוצאם ולכן הוחלט לקברם בארץ בה נפלו יחד עם חבריהם ליחידה שנפלו איתם. כמו כן התייחסה ההחלטה לאחידות באופן הקבורה וההנצחה ברחבי העולם.
ההיסטוריה של בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה החלה בנובמבר 1914 עם פלישת כוח D של חיל המשלוח ההודי לאזור שאט אל ערב. העיר המשמעותית הראשונה שכבשו הבריטים, מידי הטורקים, במערכה זו הייתה בצרה שנכבשה במהלך קרב בצרה שהתחולל בנובמבר 1914. לאחר כיבוש העיר הקימו הבריטים במקום מרכז לוגיסטי גדול, בתי חולים וכן הקימו בית קברות. בית קברות המקורי היה בשימוש מדצמבר 1914 עד אוקטובר 1916. באוגוסט 1917 הורחב בית הקברות ושוב לאחר סיום המלחמה.
אל בית קברות זה הובאו חללים מהקרבות הרבים בהן השתתף הצבא הבריטי בניסיונותיו לכבוש את דמשק. עיקר החללים הובאו במהלך הקרבות לפריצת המצור על כות שהתחוללו בין דצמבר 1915 ואפריל 1916 במעלה החידקל. בגלל הקרבה לביצות ותנאי תברואה ירודים נפטרו רבים מחיילי בריטניה בגלל מחלות זהומיות כמו קדחת, כולרה ואחרות.
בסה"כ נקברו בבית הקברות בתקופת המערכה ולאחריה 2,560 חללים כש-76 מהם לא זוהו[1]. כמו כן קיים ציון בבית קברות ה ל-227 חללים מכוח עזר של סינים מסינגפור שעבדו עבור הצבא הבריטי. רוב הנקברים באתר זה היו חיילים אנגלים כשהחללים ההודים נקברו בבית קברות צמוד הכולל קברים ואנדרטה לציון שמות החיילים ההודים שגופתם נשרפה בהתאם לאמונתם הדתית.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1935 מצאה ועדת חבר העמים לקברי מלחמה שאדמת בית הקברות מלוחה מאוד וגורמת לקורוזיה מואצת של המצבות. בעקבות זאת הוסרו רוב המצבות ובמקומן הוקם במקום קיר זיכרון ועליו לוחות ברונזה עליהם רשומים שמות החללים. לאחר פעולה זו התאפיין בית הקברות בשער כניסה גדול עליו רשום שם המקום וצלב גדול המרכז בית הקברות.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1941 כבשו הבריטים בשנית את בצרה והקימו בה ובסביבתה מרכז לוגיסטי והשתמשו בבית הקברות הקיים כדי לקבור את מתיהם. בסה"כ נקברו במקום במהלך מערכה זו 364 חיילים בריטים, 36 חיילים מצבאות אחרים וכן 109 חללים שמתו לא כתוצאה מהמלחמה. כשליש מהחללים הבריטים הובאו למקום מבתי קברות זמניים ברחבי עיראק ואיראן.
במהלך מערכה זו נהרגו ונקברו בבצרה 3 חיילים ארץ ישראלים שהתנדבו לשירות בצבא הבריטי:
- חי יעקב דוידוב שנפל ב-11 באוקטובר 1945 ונקבר בבית הקברות הצבאי[2]
- זיגפריד פרנק שנפטר ממחלה ב-9 במרץ 1943 ונקבר בבית הקברות הצבאי[3]
- מאיר (מקס) שילר גנס שנפל ב-18 במאי 1944 ונקבר בבית הקברות היהודי של בצרה[4]
בית הקברות בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד סיום שלטונו של סדאם חוסיין במלחמת עיראק ב-2003 שיתף השלטון פעולה עם "ועדת חבר העמים לקברי מלחמה" ואיפשר לחבריה לתחזק את בית הקברות וקיר הזיכרון. מ-2003 ועד 2007 שלטו כוחות הקואליציה, והצבא הבריטי ביניהם, בעיראק ואיפשרו את המשך תחזוקת בית הקברות ואף קיימו במקום טקסי זיכרון. מ-2007 החל פינוי הדרגתי של כוחות הקואליציה מהמדינה ובמקביל חל בה ערעור בביטחון הפנים דבר שאילץ את הוועדה לצמצם את הצוות המטפל בבית הקברות. כמו כן לא מינתה הוועדה גורמים מקומיים שיקבלו שכר כדי לשמור על הקיים. התוצאה הייתה שבית הקברות סבל מתופעות ונדליזם שהתבטאו בניתוץ לוחות הזיכרון והריסת המונומנטים שעמדן במקום. לאור מרכזיותו של בית הקברות קיים חשש שגורמים פרטיים ישתלטו עליו ויחלו לבנות במקום.
לפי דווח עיתונאי מ-2013 החלה הוועדה להשקיע בשיפוץ בית הקברות.
ב-2015 הגיעו חיילים מצבא בריטניה למקום ואספו את שאריות הלוחות שהיו במקום והעבירו אותם למחסן במחנה בריטי[5].
חללים בעלי שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הקברות נקבר זוכה צלב ויקטוריה מייג'ור ג'ורג' גודפרי מסי ווילר (אנ') שנהרג ב-13 באפריל 1915 במהלך קרב שוויבה כשהוביל את הפלוגה שלו להתקפה על עמדת אויב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטת בצרה
- בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד
- בית הקברות הצבאי הבריטי בעמארה
- בית הקברות הצבאי הבריטי בכות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
- Moberly, F.J. (1997) [1923]. Official History of the War: Mesopotamia Campaign. London: Imperial War Museum. ISBN 1-870423-30-5.
- Barker, A. J. (2009). The First Iraq War – 1914–1918: Britain's Mesopotamian Campaign. New York: Enigma Books. ISBN 978-0-9824911-7-1.
- Knight, Paul (2013). The British Army in Mesopotamia, 1914–1918. Jefferson, NC: McFarland. ISBN 978-0-7864-7049-5.
- Moberly, F. J. (1997) [1927]. The Campaign in Mesopotamia 1914–1918. History of the Great War Based on Official Documents. Vol. IV. Compiled at the Request of the Government of India, under the Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence (Imperial War Museum and Battery Press repr. ed.). London: HMSO. ISBN 978-0-89839-290-6.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הקברות הצבאי בבצרה, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- בית הקברות הצבאי בבצרה, באתר ww1cemeteries.com
- טקס זיכרון בבית הקברות בבצרה, באתר Defense Visual information Distribution Service, תאריך 14 בנובמבר 2010
- קולין פרימן, בית הקברות בבצרה נהרס, בעיתון דיילי טלגרף, 10 בנובמבר 2013
- בית הקברות בבצרה, באתר הלוחמים הוותיקים של קנדה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כ-1,000 מהחללים הובאו לבית הקברות לאחר סיום המלחמה מבתי קברות זמניים שהוקמו בקרבת שדות הקרב
- ^ חי יעקב דוידוב. באתר "יזכור"
- ^ זיגפריד פרנק, באתר "יזכור"
- ^ מאיר (מקס) שילר גנס,, באתר "יזכור"
- ^
חיילים בריטים מנקים את בית הקברות בבצרה, 2015, סרטון באתר יוטיוב
