בלעדיהם – עמותה לסיוע ותמיכה במשפחות הנעדרים
 | |
| סמליל העמותה | |
| פעילות | הקמת מערך איתור נעדרים אזרחיים, שיפור התיאום בין הגורמים השונים במדינה בסוגיית הנעדרים וקידום הטיפול והתמיכה במשפחותיהם. |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות |
 ישראל |
| יושב ראש | יהושע (שוקי) מיניביצקי[1] |
| תקופת הפעילות | 2015–הווה (כ־9 שנים) |
  | |
עמותת בלעדיהם – עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים היא ארגון המאגד את משפחות הנעדרים בישראל ומטרתה להקים מערך לאיתור הנעדרים האזרחיים, שיפור התיאום בין הגורמים השונים במדינה בסוגיית הנעדרים וקידום הטיפול והתמיכה במשפחותיהם.
העמותה נוסדה בשנת 2015, ונכון ל-2024 חברות בעמותה משפחות של 67 נעדרים[2] שטרם אותרו. בין פעילי העמותה נמנים גם יוסי יעקובי, אביה של עדי יעקובי; דוד בלס, מנהל בנק לפיתוח התעשייה לשעבר; אורי כץ, אנתרופולוג שכתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון על הנושא[3]; חוקרים פרטיים, וכן אנשי אקדמיה בתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה. פעילות העמותה נעשית כולה בהתנדבות.
במשטרת ישראל נפתחים בכל שנה כ-4,600 תיקי נעדרים ומדווחים למוקד 100 כ-25,000 אירועי נעדרים[4]. רוב הנעדרים מאותרים תוך זמן קצר, בטווח של שעות או ימים. חלקם הקטן, כ-15-20 בשנה, לא נמצאים כלל[5][6]. ברשימת הנעדרים העדכנית מאז קום המדינה רשומים מעל 600 אנשים נעדרים.
רקע והקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמותה נוסדה בשנת 2015 על ידי ורדה ושוקי מיניביצקי, במלאת שנה להיעלמותו של בנם, דניאל מיניביצקי.
בין מקימי העמותה נמנים: גיל שמואלי ושאול ר. האחראים על התחום המבצעי של העמותה ומלווים אותה מתחילת דרכה, דורון אלמוג, אלוף פיקוד דרום לשעבר; שלמה אהרונישקי, מפכ"ל המשטרה לשעבר, יצחק אילן ז״ל , סגן ראש השב"כ לשעבר, דוד בלס, מנהל הבנק לפיתוח התעשייה לשעבר, ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, האלוף במיל' יצחק בריק, נציב קבילות החיילים לשעבר והאלוף במיל' וח"כ איל בן ראובן יו"ר עמותת לחופש נולד לשעבר[7].
בתקופה הסמוכה להקמת הארגון פנה ח"כ איל בן ראובן למרכז המידע של הכנסת להפקת דו"ח בדבר אופן הטיפול של משטרת ישראל והמרכז הלאומי לרפואה משפטית, באיתור נעדרים אזרחיים ובזיהוי אלמונים. הדו"ח שבדק את אופן עבודת הגורמים הנ"ל ומידת התיאום ביניהם בשנים 2001-2014 הצביע על קיומה של בעיה באופן התיאום בין המכון הלאומי לרפואה משפטית שדרכו עוברות גופות כל האלמונים, לבין המשטרה שתפקידה לברר את זהותם.
בין ממצאי הדו"ח צוינו פערים חמורים כך שבין השנים 2015-2004 נאספו 622 גופות במכון הפתולוגי שלא זוהו, בעוד שבמשטרה נאסף תיעוד רק של 193 גופות תחת ההגדרה "אלמוני". כאשר אף אחד מהגורמים הנ"ל לא יכל להסביר את הפער של 429 האלמוניים.
הדו"ח הצביע על כך שבמקרים רבים (457) לא בוצע עבור גופות האלמונים שום הליך זיהוי מסודר, ובנוסף חקירות רבות שכבר נפתחו אינן ממוצות ונזנחות לאחר זמן קצר או שלא ננקטות כל הפעולות הדרושות. כמו כן לא נלקחות מכל משפחות הנעדרים דגימות DNA.
חשיפת ממצאי הדו"ח, שלחלקו כבר נחשפו בני משפחות הנעדרים מניסיונן מול המערכת, היתה מהמניעים להקמת העמותה. כבר עם פרסום הדו"ח הגיבה העמותה ”כי מדובר בכשל חמור אשר מותיר את משפחות הנעדרים והאלמונים בחוסר ודאות יומיומי, וכי יש לפעול להקמת יחידה לאיתור נעדרים אזרחית בדומה למדינות אחרות בעולם”[8].
בכנס הייסוד וההשקה של העמותה, במעמד ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, ראש עירית תל אביב, רון חולדאי, ורב אלוף במיל' בני גנץ, הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר ״המחנה הממלכתי״ הציג ח"כ איל בן ראובן את הממצאים ואת תוכניותיו להתמודדות עם הבעיה במסגרת הרשות המחוקקת ועבודת שאר הגורמים[9]. בנוסף ציין בן ראובן כי נכון להיום (2015) יש במשטרה רק אדם אחד המטפל בתיקי הנעדרים.
בינואר 2018 פורסמה סדרת תחקירים בשם "כאילו בלעה אותם האדמה", שהפיקה מיה איידן בערוץ 10. בסדרה זו אמר מיניביצקי: ”...לא חיפשנו בכיוונים הנכונים, היום בדיעבד... לצערי אפשר לומר שאני כבר מומחה לנעדרים, הייתי עושה הכל אחרת.”[10]
נכון לינואר 2024, לא קיים גוף שאחראי על הנעדרים האזרחיים, למעט משטרת ישראל העוסקת בתחום כחלק מכלל עיסוקיה, ואמורה לאתר נעדרים. במקרה שבו משפחה נקלעת למצב מסוג זה היא עשויה למצוא עצמה במצב משפטי סבוך בכל מה שקשור לגישה לכספים וירושה, נכסים, עגינות, ועוד[11].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמותה פועלת להקמת יחידה ממלכתית לטיפול ותמיכה לאורך זמן בנושא הנעדרים ומשפחותיהם - מעין "יחידת אית"ן אזרחית", ובמקביל הקימה פורום תמיכה בעבור המשפחות. כמו כן פועלת העמותה בהסברה להעלאת המודעות לנושא והיבטיו.
בפסח 2015 אירגנו פעילי העמותה בכיכר רבין מיצג סדר פסח אלטרנטיבי ("סדר הנעדרים") במטרה להעלות את המודעות לאותן משפחות שלא יודעות מה עלה בגורל ילדיהן.[12]
מקימי העמותה והמתנדבים נפגשו הן עם הנשיא ראובן ריבלין (שנת 2016) והן עם הנשיא יצחק הרצוג (שנת 2023), על מנת לקדם את חשיבות הנושא ולהעלאות את המודעות.[13][14]
באוגוסט 2016 הפגינו בני משפחות ופעילי העמותה מול המכון לרפואה משפטית באבו כביר בדרישה להצליב בין נתוני DNA של נעדרים בישראל לבין גופות אלמונים. לטענתם באופן שיטתי לא מתקיימות בדיקות והצלבות בין דגימות שמסרו בני המשפחות לבין גופות אלמונים, דבר שעשוי לסייע בסגירת מעגל עבור חלק מהמשפחות. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ישנן מאות רבות של גופות אלמונים במכון[15][16].
בעקבות המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) נתקלה העמותה בקושי לקדם הצעות חוק בנושא, ברם ב-2021 ביוזמת העמותה ומספר חברי כנסת, הוגשה הצעת חוק "הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים" אשר עברה ב-2022 את הקריאה הראשונה והועברה להמשך דיונים. אחת ממטרות החוק היא להגדיר לראשונה "מיהו נעדר" שכן פרט לנוהל במשטרת ישראל, אין לגופי הרווחה השונים (לדוגמה האפוטרופוס הכללי) ושאר גורמי ממשל ורשויות וכל שכן גופים ומוסדות פרטיים הגדרה והכרה בסטטוס נעדר ובמשמעויות שאמורות להיגזר מכך.
ב-2021 הקים מאיר שפיגלר יו"ר הביטוח הלאומי ועדה לבחינת הטבות וסיוע מטעם המוסד למשפחות נעדרים שבשל הסיטואציה הממושכת נקלעו למשבר נפשי וכלכלי. הוועדה הגישה את המלצותיה לדיון של הוועדה לביטחון לאומי.[17].
כיום גובש נוהל לפיו לאחר חודש מיום ההיעדרות לוקחים דגימות DNA מבני המשפחה המועברות גם אל המכון הפתולוגי כדי שכאשר מתקבל אצלם ממצא פתולוגי חדש, ניתן יהיה לערוך הקבלה וזיהוי[11].
ביולי 2022 העלתה העמותה בשיתוף עם חברת האוטובוסים מטרופולין קמפיין ארצי להעלאת המודעות לנושא ולזיהוי הנעדרים באמצעות שלטי פרסום על האוטובוסים בהם יתנוססו תמונותיהם של עשרות נעדרים מהשנים האחרונות, בצירוף המסר: "בני משפחותיהם סופרים כל רגע"[18][19].
הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2018 בתקופת הכנסת ה-20 הגיש ח"כ דאז, אלוף במיל' איל בן ראובן יחד עם ח"כים ממגוון סיעות הכנסת הן הקואליציה והן האופוזיציה הצעת חוק בנושא. בשל פיזור מוקדם של הכנסת מספר פעמים בתוך זמן קצר לא ניתן היה לקדם את הצעת החוק אשר הוגשה פעמיים נוספות על ידי ח"כ אלעזר שטרן לצד ח"כים נוספים בכנסת ה-23 וב-2021 על ידי ח"כ מוסי רז וחכ"ים נוספים בכנסת ה-24[20]. ההצעה נוסחה על ידי עו״ד נעמה זר כבוד, שותפה במשרד פירון ושות׳.
ביוני-2022 עברה הצעת החוק שהוגשה שוב על ידי ח"כ דאז נירה שפק את אישור המליאה בקריאה ראשונה והוחזרה להוועדה לביטחון לאומי לשם הכנה לקריאה שנייה ושלישית.[21]
מתוך דברי ההסבר לחוק[22]:
...על משפחה שאחד מבניה נעדר חרב עולמה באחת והיא שרויה בחוסר ודאות קשה מנשוא המקשה עליה מאוד את תפקודה היום־יומי... במדינות שונות בעולם הקימו מערכי תמיכה רגשית, סוציאלית ומשפטית המקלים על המשפחה במציאות החדשה והקשה שהיא נקלעה אליה, בין היתר על ידי סיוע בטיפול בעיות נפשיות ובסוגיות משפטיות בנוגע לרכוש הנעדר ולזכויות בני המשפחה. נוכח האמור, ראוי שמדינת ישראל, החורתת על דגלה דאגה לכל אזרחיה, תדאג להסדיר את מעמדו של נעדר, לתת תמיכה וליווי מתאימים למשפחות הנעדרים וכן לתת מענה לסוגיות הרכוש של הנעדר.
— רשומות הצעות הכנסת 913
מטרתו של החוק: להגדיר בחוק את מעמדו של אזרח נעדר, להסדיר מערך תמיכה וליווי למשפחות הנעדרים וכן להסדיר סוגיות בעניינו רכוש הנעדר ובני משפחתו. בנוסף, מוצע להקים ועדה בין משרדית שתגבש נהלים לשם טיפול בזכויות בני המשפחות של הנעדרים..
הגדרתו של המושג נעדר לעניין החוק:
"נעדר" – מי שהתקיימו בו כל אלה:
- (1) הוא היה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא לן בה ולא חזר לאותו מקום שישים ימים לפחות מיום שנמסרה על כך הודעה למשטרת ישראל.
- (2) מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר וכל המאמצים לעלות על עקבותיו לא צלחו.
- (3) הוא אינו נעדר כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים התשס"ח–2008.
- (4) אין כל ראיה כי אינו בחיים.
- (5) יש לגביו הכרזה תקפה כנעדר לפי פקודות המשטרה.
הקמת ועדת סיוע לבני משפחת נעדר – ע"פ החוק תוקם ועדה מלווה ומייעצת שתפקידה לתכלל את המענים שנותנים משרדי הממשלה בטיפול בבני משפחות נעדרים ובהסרת חסמים בטיפול.
- אלה חברי הוועדה:
- (1) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי והוא יהיה היושב ראש.
- (2) נציג המשרד לביטחון הפנים (מכונה כיום בשם המשרד לביטחון לאומי)
- (3) נציג משרד הבריאות
- (4) נציג המוסד לביטוח לאומי
- (5) נציג האפוטרופוס הכללי
- (6) נציג משרד האוצר
- (7) מנהל תוכנית הסיוע
בין סעיפי החוק ישנה התייחסות לנוהל ההודעה על נעדר תוך שימת לב לאי פגיעה בנוהלי חקירה והתייחסות להקמת תוכנית סיוע לבני משפחות בהתאם לתנאי זכאות, משך הזכאות ואופי העזרה הנדרשת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלעדיהם – עמותה לסיוע ותמיכה במשפחות הנעדרים, ברשת החברתית פייסבוק- בלעדיהם – עמותה לסיוע ותמיכה במשפחות הנעדרים, באתר "גיידסטאר ישראל"
תמיר כהן, דניאל דולב, ומאז אבדו עקבותיהם || כ-30 אנשים נעדרים כל שנה, המשפחות לבד בחיפושים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2014
השקת עמותת 'בלעדיהם' לתמיכה במשפחות נעדרים, סרטון בערוץ "בלעדיהם עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים", באתר יוטיוב (אורך: 03:41)- טיפול המשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית באיתור נעדרים אזרחיים ובזיהוי אלמונים, 22 בנובמבר 2015, הכנסת מרכז המחקר והמידע.
- איתי בלומנטל ורעות רימרמן, עמותה חדשה תסייע למשפחות נעדרים: "יחידת אית"ן של האזרחים", באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- אור רביד, "אין לנו מנוחה": משפחות נעדרים דורשות לבדוק גופות של אלמונים, באתר וואלה!, 22 באוגוסט 2016
- גיא פרחי, 60 תיקים פתוחים: איך מחפשים את הנעדרים התל אביביים?, באתר "Time Out ישראל", 25 במאי 2017
- "הכל נראה לא הגיוני": הבניית הנעדרוּת בין חיים למוות בישראל, אורי כץ, 29 בדצמבר 2021, באתר בחברת האדם אנתרפולוגיה בישראל ובעולם.
- משוואה עם עשרות נעלמים: 20 ישראלים נעדרים מדי שנה ואין מענה, חן שליטא, 22 ביוני 2022, באתר השומרים.
- הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים - חיים או מתים - שבתון - השבועון לציבור הדתי, באתר שבתון - השבועון לציבור הדתי, 3 ביוני 2022
- הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022, באתר הכנסת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משמש גם כגזבר מרכז יצחק רבין.
- ^ ורדה מיניבצקי, העמוד הראשי המתעדכן של "בלעדיהם" בפייסבוק, באתר Facebook
- ^ Ori Katz, Anyone Having Information: Constructing Narratives of Missingness in Israel כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרות אזרחית בישראל, Dissertation, 2020-01-01
- ^ ורדה מיניבצקי, מענה משטרת ישראל על פי חוק חופש המידע- נתונים סטטיסטיים על נעדרים
- ^ נעדר משנת 2014, בן 34 יצא מביתו ליציאה שגרתית בסמוך ונעלם.
- ^ טיפול המשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית באיתור נעדרים אזרחיים ובזיהוי אלמונים, 22 בנובמבר 2015, הכנסת מרכז המחקר והמידע.
- ^ איתי בלומנטל ורעות רימרמן, עמותה חדשה תסייע למשפחות נעדרים: "יחידת אית"ן של האזרחים", באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ רותם אליזרע, דו"ח: כשלים בזיהוי גופות אלמונים, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בדצמבר 2015
- ^ איל בן ראובן, 30 בדצמבר 2015 ברשת הפייסבוק.
- ^ פרסום הפרומו לסדרת התחקירים: כאילו בלעה אותם האדמה" 21 בינואר 2018, בדף הפייסבוק של ערוץ 13.
- ^ 1 2 הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים - חיים או מתים - שבתון - השבועון לציבור הדתי, באתר שבתון - השבועון לציבור הדתי, 3 ביוני 2022
- ^ דנה ירקצי, הסדר העצוב של משפחות הנעדרים: "רוצים לקבל הכרה מהמדינה", באתר וואלה!, 1 באפריל 2015
- ^ איל בן ראובן, פגישה עם הנשיא ראובן ריבלין, באתר Facebook, 13.6.2016
- ^ ורדה מיניבצקי, פגישה עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, באתר Facebook, 7/2/2023
- ^ איתי בלומנטל, "529 נעדרים, 923 גופות אלמונים - ולאיש לא אכפת", באתר ynet, 22 באוגוסט 2016
- ^ אור רביד, "אין לנו מנוחה": משפחות נעדרים דורשות לבדוק גופות של אלמונים, באתר וואלה!, 22 באוגוסט 2016
- ^ ורדה מיניביצקי, שבע שנים בלי דניאל: לטפל במשפחות הנעדרים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2021
- ^ עזרו למצוא אותם: עמותת 'בלעדיהם' בקמפיין ארצי ראשון מסוגו, באתר אייס, 30 ביוני 2022
- ^ מטרופולין למען עמותת "בלעדיהם" בקמפיין קריאה לציבור באיתור נעדרים ותמיכה במשפחותיהם - קיץ 2022, סרטון בערוץ "Ben Gutman", באתר יוטיוב (אורך: 02:27)
- ^ פרוטוקול הכנסת העשרים וארבע - פ/1348/24, הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א–2021, כ' בסיוון התשפ"א (31.05.2021).
- ^ כנסת ישראל, הצעות חוק שעברו היום במליאה בקריאה ראשונה, באתר כנסת ישראל, 28/06/2022
- ^ הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022, רשומות הצעות הכנסת 913, כ"ב בסיון התשפ"ב, 20 ביוני 2022.