דורון אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דורון אלמוג
טקס הנחת אבן פינה.jpg
דורון אלמוג (מימין) ואריאל שרון
נולד 18 במאי 1951 (בן 65)
מקום לידה ראשון לציון, ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1969 - 2003
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה

תפקידים אזרחיים

יו"ר הכפר השיקומי עלה נגב- נחלת ערן, איש עסקים

דורון אלמוג (נולד ב-18 במאי 1951) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף, שירת כמפקד פיקוד הדרום. אלמוג הוא פעיל חברתי למען אנשים עם לקות שכלית המשולבת בלקות נוספת, יו"ר הכפר השיקומי עלה נגב נחלת ערן. זוכה פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג נולד בראשון לציון, בנם הבכור של בת-עמי (תמי) פרוסקובר ומתתיהו (מתי) אברוצקי. הוא אח של מודי אברוצקי ושל הכתב רותם אברוצקי. בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה והפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. בשנת 1969 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר קורס מ"כים חי"ר. ב-1970 עבר את טבילת האש שלו כשהשתתף כלוחם במבצע רודוס, פשיטה על האי שדואן[2]. בהמשך השלים קורס קציני חי"ר. לאחר קורס קצינים שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד 202. כמפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף, ב-20 בפברואר 1973, במבצע ברדס 54-55, שכלל פשיטה מהים על בסיסי מחבלים שלחופי טריפולי[3]. בהמשך תפקידו כמ"פ בגדוד פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא לחם בקרב ואדי מבעוק, והיה מועמד לצל"ש על פועלו[4]. במלחמה זו נהרג אחיו הצעיר ערן ששירת בחיל השריון ברמת הגולן.

לאחר מכן שימש אלמוג כמפקד פלוגה מסייעת בגדוד 202, בין היתר במלחמת ההתשה במובלעת הסורית[5]. בתפקידו הבא היה מפקד סיירת צנחנים והוביל אותה במבצע אנטבה, שם היה הלוחם הראשון שכף רגלו דרכה בשדה התעופה באוגנדה[6], כאשר הסיירת, בפיקודו של אלמוג[7], הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי לעשותו מואר בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. לאחר מכן היה אלמוג מפקד גדוד הנח"ל המוצנח[8], והוביל אותו במבצע מוביל[9] ובמבצע סיגל. במלחמת של"ג, בעודו מפקד על בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים[10], הוביל את גדס"ר צנחנים, שאיגד תחתיו לראשונה את היחידות החטיבתיות תחת השם "כוח עוגן", מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות[11]. אלמוג אמר על חלקו במלחמה: "במלחמת שלום הגליל הלכתי ברגל שבעים קילומטר, לחמתי שבעה ימים, קרב אחרי קרב, מארב אחרי מארב"[12].

בשנים 1982-1984 פיקד על יחידת שלדג, והוביל אותה במבצע משה[13]. ב-1988 קיבל לידיו את הפיקוד על חטיבת הצנחנים[14], והוביל אותה בפעולות הביטחון השוטף[15] והביצועים המיוחדים בלחימה כנגד המחבלים בדרום לבנון, כשהבולט שבהם הוא מבצע "שומרי יער" אותו ביצעה סיירת צנחנים[16]. ב-1990 מונה למפקד עוצבת עמוד האש וב-1991 לקצין חי"ר וצנחנים ראשי, אחר כך שירת כמפקד אוגדת עזה[17]. עמד בראש חטיבת התורה וההדרכה בשנים 1997 עד 2000. בסוף שנת 2000, אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, החליף את יום טוב סמיה כאלוף פיקוד הדרום. במשך כהונתו הצליח לשמור את הטרור שמקורו ברצועת עזה ברמה נמוכה יחסית ולמנוע זליגת טרור מהרצועה אל תוך ישראל. תקריות בולטות בתקופתו כללו השמדת 4 טנקים ממטעני גחון רבי עוצמה, דבר שהגדיל את השימוש בדחפורים משוריינים לפתיחת צירים וחישוף. בשנת 2003 סיים את תפקידו, והוחלף על ידי דן הראל.

אחרי שחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 מונה אלמוג לעמוד בראש ועדת חקירה צבאית (ועדת אלמוג)[18], שמונתה כדי לחקור את מחדלי חטיפת שני חיילי צה"ל: אהוד גולדווסר ואלדד רגב והנסיבות שהובילו למלחמת לבנון השנייה. דורון אלמוג קיבל את אות אביר איכות השלטון לשנת 2007 בקטגורית צבא וביטחון "בהוקרה על תרומה ייחודית, הן בשירות הצבאי והן בחיים האזרחיים, להגנה על החלש וחסר הישע ולחיזוק איכות החברה והשלטון בישראל"[19].

נגד אלמוג הוצא בבריטניה צו מעצר, מאחוריו עמד ארגון פלסטיני-בריטי שיוצג על ידי עו"ד דניאל מחובר, בחשד לעבירות על אמנת ז'נבה[20]. צו המעצר מתייחס למעורבותו בהרס כ-50 בתי פלסטינים ברפיח בעקבות הריגת חיילי צה"ל באזור. אלמוג, שטס לבריטניה במטוס של אל על, על מנת לגייס כספים לפעילות חברתית אזרחית, הוזהר על ידי השגריר הישראלי, צבי חפץ, ברגע הנחיתה כי הוגש נגדו צו המעצר. הוא נותר במטוס, בהתאם להמלצת הפרקליטות, ושב לישראל, מחשש שייעצר[21]. בסופו של דבר בוטל הצו ושר החוץ הבריטי, ג'ק סטרו, התנצל בפני עמיתו הישראלי, סילבן שלום, על הפרשה[22]. למשך מספר שנים לאחר התקרית נאלץ אלמוג לפנות לפרקליטות המדינה על מנת שתאשר כל יציאה שלו לחו"ל לאחר בדיקה משפטית בארץ היעד ‏‏[23].

פעילות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2005, עמד אלמוג בראש קבוצת ההשקעות "אתלון" (Athlone Global Security), אותה הוא הקים. עיקר השקעות החברה היו בטכנולוגיות ישראליות מקוריות המיועדות ליישומים אזרחיים להגנה מפני טרור. הקבוצה כשלה במרבית השקעותיה[24].

אחרי שפרש מצה"ל החל אלמוג בהקמת כפר שיקומי עלה נגב-נחלת ערן למבוגרים בעלי פיגור שכלי קשה או משולב בלקותיות קוגניטיביות נוספות[25]. בנו נפטר בגיל 23 ממחלת קסטלמן, מספר חודשים אחרי שאלמוג ושותפיו סיימו את עבודות הפתיחה של מוסד מיוחד עבור אנשים במצבו של בנו[26]. הכפר השיקומי בדרום נושא את שמו: עלה נגב-נחלת ערן. למרות מותו של ערן, דורון אלמוג נותר פעיל בעמותה וביום העצמאות ה'תשס"ו (2006) היה בין מדליקי המשואות כאות הוקרה על פעילותו למען האוטיסטים ופגועי המוחין בחברה[27].

ב-4 בדצמבר 2011 אישרה הממשלה את מינויו של אלמוג לתפקיד ראש המטה ליישום התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, תוך מתן היתר להמשיך לגייס תרומות למען עמותת "עלה נגב-נחלת ערן"[28].

ב-2016 זכה בפרס ישראל למפעל חיים.

אלמוג בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני ביחסים בינלאומים מאוניברסיטת חיפה. זכה בפרס צ'ציק של אוניברסיטת תל אביב ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים על מחקרו בתחום ההרתעה המצטברת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 נישא אלמוג לדידי, ונולדו להם שלושה ילדים: ניצן, ערן ושוהם. הבן ערן, שנקרא על שם אחיו של אלמוג, סבל מצירוף של אוטיזם ושל פיגור שכלי קשה כתוצאה מפגיעה מוחית מלידה ונפטר ב-6 בפברואר 2007. הבת שוהם נולדה עם פגיעה קשה בעורק הלב ומתה ב-1991, חודש בלבד לאחר לידתה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונת המחזור של דורון אלמוג (אברוצקי), באתר הפנימיה הצבאית (שורה ראשונה, ראשון מימין; בוגרים נוספים: רון כתרי, לשעבר מנהל בית הספר הריאלי; אבי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר; אביחי בקר, עיתונאי ומורה)
  2. ^ דורון אלמוג, המטכ"ל ה-30, במחנה, ‏ 06.05.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ על מבצע ברדס "54-55" באתר חטיבת הצנחנים
  4. ^ יהודה קורן, קשוח, עקשן, כותב שירים, ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 15.04.1994, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ^ שמעון איפרגן, ‏אחרי 39 שנה: קצין הצנחנים התאחד עם הקסדה שהצילה את חייו, באתר ‏mako‏‏, ‏6 באוקטובר 2013‏.
  6. ^ טלי חרותי-סובר, פרויקט פורץ דרך שאין כמוהו בעולם, באתר ynet‏, 26.12.05‏
  7. ^ דורון אלמוג, ‏רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2011
  8. ^ אביחי בקראלוף עצבות, באתר הארץ, 24 באפריל 2002‬
  9. ^ מאיר פעיל, "המפקד: מנהיגות צבאית בדרכי נועם", בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2003, עמוד 173.
  10. ^ שחר הלווינג, ראש בראש, בטאון ביבשה גיליון 8, ‏ דצמבר 2008.
  11. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמודים 32-33.
  12. ^ אמילי עמרוסי, ‏כפר אבא, באתר ישראל היום, 15.10.2010
  13. ^ 1שי לוי, ‏חשיפה: כך חולצו אנשי המוסד מלב המדבר בסודן, באתר ‏mako‏‏, ‏18 ביוני 2014‏.
  14. ^ דבר המפקד - דורון אלמוג, דורון אלמוג מספר על תקופתו כמח"ט הצנחנים, מתוך אתר חטיבת הצנחנים.
  15. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
  16. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמוד 361.
  17. ^ אמיר אורןרמטכ"ל ליום אחד, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2006.
  18. ^ עמוס הראלהמשט לעזה - גיורא איילנד - האיש הנכון, בזמן הנכון, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
  19. ^ נימוקים באתר התנועה לאיכות השלטון
  20. ^ שלומי שטיין, רודפו של האלוף אלמוג - ישראלי, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2005
  21. ^ יובל יועז, אלמוג: אני מצפה מישראל שתגן עלי, באתר הארץ, 13.9.05.
  22. ^ שר החוץ הבריטי התנצל על תקרית אלמוג, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 19 בספטמבר 2005‬
  23. ^ ‏ראיון עם בן כספית, ערוץ 2, ה-1 בינואר 2009 17:30‏
  24. ^ שרון שפוררהתחילו עם 360 מיליון שקל, גמרו עם שלושה, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2012
  25. ^ רותם אברוצקי, הכפר של דורון וערן, באתר ynet‏, 9 במרץ 2007
  26. ^ ענת ברשקובסקי ורועי מנדל, נפטר בנו של האלוף במיל' דורון אלמוג, באתר ynet
  27. ^ ‫גלעד גרוסמן, לתפארת מדינת ישראל, באתר nrg‏, 2 במאי 2006‬.
  28. ^ א. אישור מינוי ראש המטה ליישום התכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ב. היתר לגיוס תרומות עבור עמותת "עלה נגב - נחלת ערן", החלטה מספר 3903 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 4.12.11]