הכנסת העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכנסת ה-20)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015, הושבעה ב-31 במרץ באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג, יו"ר הקואליציה הוא חבר הכנסת דוד ביטן. אם לא יוקדמו, תתקיימנה הבחירות לכנסת הבאה אחריה ב-5 בנובמבר 2019.

חלוקת מושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
מפלגה מנהיג/ה סימן מושבים קולות
אחוז ± אחוז
הליכוד בנימין נתניהו מחל 30 25.0%
30 / 120
Increase12א 985,408 23.4%
המחנה הציוני יצחק הרצוג אמת 24 20.0%
24 / 120
Increase3ב 786,313 18.67%
הרשימה המשותפת איימן עודה ודעם 13 10.83%
13 / 120
Increase2ג 446,583 10.61%
יש עתיד יאיר לפיד פה 11 9.17%
11 / 120
Decrease8 371,602 8.82%
כולנו משה כחלון כ 10 8.33%
10 / 120
חדשה 315,360 7.49%
הבית היהודי נפתלי בנט טב 8 6.67%
8 / 120
Decrease4 283,910 6.74%
ש"ס אריה דרעי שס 7 5.83%
7 / 120
Decrease4 241,613 5.74%
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ל 6 5.0%
6 / 120
Decrease7א 214,906 5.1%
יהדות התורה יעקב ליצמן ג 6 5.0%
6 / 120
Decrease1 210,143 4.99%
מרצ זהבה גלאון מרצ 5 4.17%
5 / 120
Decrease1 165,529 3.93%
אחרים 0 0.00% 378,569 8.99%
קולות פסולים/פתק לבן 43,854
סך הכל 120 100% 4,254,738 100%
בעלי זכות בחירה 5,881,696 72.34%
מקור: ועדת הבחירות המרכזית
א. בהשוואה למספר חברי הכנסת של כל מפלגה בסיום כהונת הכנסת ה-19 (ב-2013 המפלגות רצו ברשימה משותפת שזכתה ב-31 מנדטים).
ב. בהשוואה לסך הכל של העבודה והתנועה ב-2013.
ג. בהשוואה לסך הכל של חד"ש, בל"ד והרשימה הערבית המאוחדת ב-2013.

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוש רשימות מושבים בכנסת
גוש הימין הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו 44 מושבים
גוש השמאל המחנה הציוני (העבודה + התנועה + התנועה הירוקה), מרצ 29 מושבים
גוש המרכז יש עתיד, כולנו 21 מושבים
חרדים ש"ס, יהדות התורה 13 מושבים
ערבים הרשימה המשותפת (רע"מ + תע"ל + בל"ד + חד"ש) 13 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת
הליכוד בנימין נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, מירי רגב, סילבן שלום[1], משה יעלון[2], זאב אלקין, דני דנון[3], יריב לוין, בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, דוד ביטן, חיים כץ, ז'קי לוי, יואב קיש, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, איוב קרא, נאוה בוקר, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל[4], אמיר אוחנה[5], יהודה גליק[6].
המחנה הציוני יצחק הרצוג, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיליק בר, עמיר פרץ, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג[7], אראל מרגלית[8], מיקי רוזנטל, רויטל סויד, דני עטר[9], יואל חסון, זוהיר בהלול, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן[10], סאלח סעד[11], לאה פדידה[12].
הרשימה המשותפת  איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס[13], אוסאמה סעדי[14], עבדאללה אבו מערוף[15], ג'מעה אזברגה[16], סעיד אלחרומי[17], אבראהים חג'אזי[18].
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון[19], יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן[20].
כולנו משה כחלון[21], יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אכרם חסון[22].
הבית היהודי נפתלי בנט[23], אורי אריאל, איילת שקד, אלי בן דהן, ניסן סלומינסקי, ינון מגל[24], מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם-רפאלי[25], אבי וורצמן[26].
ש"ס אריה דרעי[27], יצחק כהן, משולם נהרי[28], יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה[29], מיכאל מלכיאלי,[30] דני סיידא[31].
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש[32], אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר[33].
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן[34], אורלי לוי-אבקסיס[35], סופה לנדבר, שרון גל[36], חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר[37], יוליה מלינובסקי[38].
מרצ זהבה גלאון[39], אילן גילאון, עיסווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז[40].
ח"כ יחיד אורלי לוי-אבקסיס[41].

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Circle frame.svg

חלוקת מושבים לפי סיעה

  הליכוד (25%)
  המחנה הציוני (20%)
  הרשימה המשותפת (10.8%)
  יש עתיד (9.2%)
  כולנו (8.3%)
  הבית היהודי (6.7%)
  ש"ס (5.8%)
  ישראל ביתנו (5%)
  יהדות התורה (5%)
  מרצ (4.2%)

נשים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר, ולאחר כניסתן של יעל כהן-פארן ויוליה מלינובסקי עלה מספר חברות הכנסת המכהנות לראשונה ליותר מרבע מסך החברים, לאחר כניסתה של חברת הכנסת לאה פדידה הגיעה מספרן ל־34 חברות כנסת.[42] עם התפטרות זהבה גלאון ירד מספר הנשים חזרה ל-33.

במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי, חברת הכנסת מירב בן-ארי וחברת הכנסת קארין אלהרר, המשך מגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה ונמשכה בכנסת התשע עשרה, בהן ילדו חברות כנסת מכהנות, לראשונה מאז ילדה אסתר וילנסקה בתחילת הכנסת השנייה (1951). בן-ארי הייתה הח"כית הראשונה שילדה שלא במסגרת נישואין.

זהות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסוקסואל המוצהר הראשון בליכוד. בעקבות רצח שירה בנקי הצהיר איציק שמולי על היותו הומוסקסואל, שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי".[43] הוא חבר הכנסת הראשון במפלגת העבודה שהצהיר על היותו הומוסקסואל, והיחיד שהודיע זאת במהלך כהונתו בכנסת.

יהודים דתיים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.

לא-יהודים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ישנם 18 חברי כנסת לא יהודים – 11 מוסלמים, 5 דרוזים ושני נוצרים, זאת לעומת 12 (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים נמצאים ברשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.

(למעט כאשר נאמר אחרת הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים)

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים, מתוכם 9 מתוך 10 החכים של מפלגת כולנו[44], ונוסף עליהם 6 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון ואכרם חסון) וכן חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).

במהלך כהונתה נכנסו 14 ח"כים חדשים והתפטרו 8 ח"כים חדשים; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הוא 46.

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, וכן שני פרופסורים: מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.

ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים מכהנים אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תנועה ערבית להתחדשות והם הח"כים היחידים מטעמה.

חילופי גברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה הערה
27.8.2015 דני דנון שרן השכל הליכוד התפטר אחרי שמונה לשגריר באו"ם
4.9.2015 שי פירון אלעזר שטרן יש עתיד התפטר בעקבות אי כניסה לקואליציה
4.9.2015 שרון גל עודד פורר ישראל ביתנו התפטר וחזר לתקשורת
9.10.2015 נפתלי בנט שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי[45]
25.11.2015 דני עטר יעל כהן-פארן המחנה הציוני התפטר עקב בחירתו ליו"ר קק"ל
3.12.2015 ינון מגל אבי וורצמן הבית היהודי התפטר לאחר פרסום חשדות לפלילים
6.12.2015 אבי וורצמן נפתלי בנט הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי עקב חזרת שר לכנסת[46]
27.12.2015 סילבן שלום אמיר אוחנה הליכוד התפטר לאחר פרסום חשדות פליליים
24.1.2016 משולם נהרי יגאל גואטה ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
29.1.2016 משה כחלון אכרם חסון כולנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
23.5.2016 משה יעלון יהודה גליק הליכוד התפטר בעקבות העברתו הצפויה מתפקיד שר הביטחון
24.5.2016 מאיר פרוש יעקב אשר יהדות התורה הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
1.6.2016 אביגדור ליברמן יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
2.11.2016 אריה דרעי מיכאל מלכיאלי ש"ס התפטרות דרעי מהכנסת והישארותו כשר בממשלה
21.3.2017 באסל גטאס ג'ומעה אזברגה הרשימה המשותפת התפטרות גאטס בעקבות עסקת טיעון על הברחת טלפונים למחבלים
11.8.2017 עבדאללה אבו מערוף סעיד אלחרומי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
19.9.2017 יגאל גואטה דני סיידא ש"ס התפטר בעקבות לחץ מצד רבני המפלגה
20.9.2017 אוסאמה סעדי אבראהים חג'אזי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
20.9.2017 דני סיידא משולם נהרי ש"ס חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי
3.10.2017 מנואל טרכטנברג סאלח סעד המחנה הציוני התפטר מהכנסת כדי לחזור לאקדמיה
6.10.2017 אראל מרגלית לאה פדידה המחנה הציוני התפטרות אראל מרגלית מהכנסת
22.10.2017 זהבה גלאון מוסי רז מרצ התפטרות זהבה גלאון מהכנסת
25.10.2017 אבראהים חג'אזי יוסף עטאונה הרשימה המשותפת הסכם רוטציה

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[47]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

בנימין נתניהו הרכיב את ממשלת ישראל ה-34 שהייתה ממשלה צרה, אשר נשענה בשנתה הראשונה על קואליציה בת 61 חברי כנסת. מצב זה גרם למספר מקרים בהם תוצאות ההצבעה היו בניגוד לרצון הממשלה, ביניהן:

חקיקה עיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת יצחק וקנין ש"ס
  • יצחק וקנין: נבחר ב־20.4.2015; התפטר ב־25.10.2017; נבחר מחדש ב־13.11.2017
  • נחמן שי: 20.4.2015–1.6.2015
  • אורן חזן: 1.6.2015–1.6.2016
  • נורית קורן: 1.6.2015–1.6.2016
  • טלי פולסקוב: נבחרה לתקופה קצובה 1.6.2015–1.12.2016; נבחרה מחדש ב־16.1.2017
  • שי פרון: נבחר ב־1.6.2015 עד להתפטרותו מהכנסת ב־4.9.2015
  • בצלאל סמוטריץ׳: נבחר ב־1.6.2015
  • יחיאל בר: נבחר ב־10.6.2015
  • יואל חסון: נבחר ב־10.6.2015; התפטר ב־25.10.2017
  • אחמד טיבי: נבחר ב־27.7.2015
  • מאיר כהן: נבחר ב־12.9.2015
  • נאוה בוקר: נבחרה לתקופה קצובה 15.6.2016–1.12.2017
  • חמד עמאר: נבחר ב־8.6.2016
  • רויטל סויד: נבחרה ב־30.10.2017
  • ישראל אייכלר: נבחר ב־7.11.2017
  • עיסאווי פריג': נבחר ב־13.11.2017
טלי פלוסקוב כולנו
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי
חיליק בר המחנה הציוני
אחמד טיבי הרשימה המשותפת
מאיר כהן יש עתיד
נאוה בוקר הליכוד
חמד עמאר ישראל ביתנו
ישראל אייכלר יהדות התורה
עיסאווי פריג' מרצ
רויטל סויד המחנה הציוני
ראשות הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה דוד ביטן הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד צחי הנגבי
ראש האופוזיציה יצחק הרצוג המחנה הציוני
יושבי ראש הסיעות
יו"ר סיעת הליכוד צחי הנגבי הליכוד
יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי
יו"ר סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יו"ר סיעת יהדות התורה מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה
יו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ישראל ביתנו
יו"ר סיעת המחנה הציוני מרב מיכאלי

יואל חסון

המחנה הציוני
יו"ר סיעת הרשימה המשותפת ג'מאל זחאלקה הרשימה המשותפת
יו"ר סיעת יש עתיד עפר שלח יש עתיד
יו"ר סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת יואב קיש הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד דוד ביטן
ועדת הכספים משה גפני יהדות התורה
ועדת הכלכלה איתן כבל המחנה הציוני
ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד צחי הנגבי
ועדת הפנים והגנת הסביבה דוד אמסלם הליכוד
ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אברהם נגוסה הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט יעקב מרגי ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה שלי יחימוביץ' המחנה הציוני עד אוקטובר 2017 כיהנה בתפקיד קארין אלהרר
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב יהדות התורה
ועדת האתיקה יצחק וקנין ש"ס
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה מיוחדת לפניות הציבור ישראל אייכלר יהדות התורה
הוועדה לזכויות הילד יפעת שאשא-ביטון כולנו
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג מרצ
ועדת השקיפות סתיו שפיר המחנה הציוני
בעלי תפקידים בכנסת
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' עד יוני 2016 כיהן בתפקיד רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  2. ^ התפטר מהכנסת במאי 2016
  3. ^ כיהן כחבר כנסת עד בחירתו לשגריר ישראל באו"ם ב-27 באוגוסט 2015
  4. ^ נכנסה לכנסת באוגוסט 2015 בעקבות מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באו"ם
  5. ^ נכנס לכנסת בדצמבר 2015 בעקבות התפטרותו של סילבן שלום
  6. ^ נכנס לכנסת במאי 2016 עקב התפטרותו של משה יעלון
  7. ^ התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  8. ^ התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  9. ^ התפטר מהכנסת לאור מינויו ליו"ר קק"ל
  10. ^ נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של דני עטר
  11. ^ נכנס לכנסת בעקבות התפטרותו של מנואל טרכטנברג
  12. ^ נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של אראל מרגלית
  13. ^ התפטר מהכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות הגשת כתב אישום
  14. ^ התפטר מהכנסת בספטמבר 2017 בעקבות הסכם רוטציה
  15. ^ התפטר מהכנסת באוגוסט 2017 עקב הסכם רוטציה
  16. ^ נכנס לכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות פרישתו של באסל גטאס מהכנסת
  17. ^ נכנס לכנסת באוגוסט 2017 עקב התפטרות חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף
  18. ^ נכנס לכנסת עקב התפטרותו של אוסמה סעדי
  19. ^ התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  20. ^ נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שי פירון
  21. ^ חברותו בכנסת פסקה ב-29 בינואר 2016
  22. ^ נכנס לכנסת ב-29 בינואר 2016 במקום משה כחלון
  23. ^ חברותו בכנסת פסקה ב-9 באוקטובר 2015, וחודשה ב-6 בדצמבר 2015
  24. ^ התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  25. ^ נכנסה לכנסת ב-9 באוקטובר 2015, במקום נפתלי בנט
  26. ^ נכנס לכנסת ב-3 בדצמבר 2015, עקב התפטרותו של ינון מגל, והוחלף בנפתלי בנט כעבור שלושה ימים
  27. ^ התפטר מהכנסת ב-31 באוקטובר 2016
  28. ^ חברותו בכנסת פסקה ב-24 בינואר 2016 אך שבה לאחר התפטרות חבר הכנסת גואטה
  29. ^ נכנס לכנסת ב-24 בינואר 2016, במקום משולם נהרי ובהמשך התפטר
  30. ^ נכנס לכנסת ב-2 בנובמבר 2016, במקום אריה דרעי
  31. ^ כיהן למשך יממה בטרם משולם נהרי חזר לכנסת
  32. ^ חברותו בכנסת פסקה ב־24 במאי 2016
  33. ^ נכנס לכנסת ב־24 במאי 2016 במקום מאיר פרוש
  34. ^ חברותו בכנסת פסקה ב־1 ביוני 2016
  35. ^ במאי 2016 פרשה מהמפלגה אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  36. ^ התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  37. ^ נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שרון גל
  38. ^ נכנסה לכנסת ב־1 ביוני 2016 במקום אביגדור ליברמן
  39. ^ התפטרה בחודש אוקטובר 2017
  40. ^ נכנס במקום זהבה גלאון באוקטובר 2017
  41. ^ במאי 2016 פרשה מהמפלגה אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  42. ^ עופר קניג, יום הולדת לכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  43. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏mako‏‏, ‏31 ביולי 2015‏
  44. ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
    הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
  45. ^ החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, מעריב אונליין Maariv Online
  46. ^ בכנסת ל-32 שעות בלבד: אבי וורצמן יכהן כח"כ עד לשובו של נפתלי בנט, מעריב
  47. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
  48. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2015
  49. ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  50. ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017



הקודמת:
הכנסת התשע עשרה
20132015
הכנסת העשרים
מרץ 2015 ואילך
הבאה: