הכנסת העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכנסת ה-20)
הכנסת העשרים
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
מדינה ישראלישראל  ישראל
ממשלות הממשלה השלושים וארבע
תקופת כהונה 31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו־4 שבועות)
מערכת בחירות 17 במרץ 2015
הנהגה
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הקואליציה צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם
ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'
הרכב הכנסת
הצגה או עריכה של נתוני תרשים גולמיים.
מפלגת השלטון הליכוד
אתר אינטרנט
האתר הרשמי
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושלוש

הממשלה השלושים וחמש
פורטל – הממשל בישראל

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (שהחליף את דוד ביטן, שהחליף את צחי הנגבי).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

חלוקת המושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוש הימין: הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, כולנו – 54 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 13 מושבים
  • גוש המרכז: יש עתיד – 11 מושבים
  • גוש השמאל: המחנה הציוני, מרצ – 29 מושבים
  • גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד בנימין נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, מירי רגב, סילבן שלום, משה יעלון, זאב אלקין, דני דנון, יריב לוין, בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, דוד ביטן, חיים כץ, ז'קי לוי, יואב קיש, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, איוב קרא, נאוה בוקר, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק, אוסנת מארק
העבודה[1] יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיליק בר, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, סאלח סעד, לאה פדידה, רוברט טיבייב, משה מזרחי
הרשימה המשותפת איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, (אחמד טיבי[2]), עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף, ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה, ואאל יונס, ניבין אבו רחמון
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן, פנינה תמנו-שטה
כולנו משה כחלון, יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אכרם חסון, אשר פנטהון סיום
ש"ס אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידה, ינון אזולאי
התנועה[1] ציפי לבני, עמיר פרץ[3], יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן
הבית היהודי (נפתלי בנט[4]), אורי אריאל, (איילת שקד[4]), אלי בן-דהן, ניסן סלומינסקי, ינון מגל, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', (שולי מועלם-רפאלי[4]), אבי וורצמן
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, (אורלי לוי-אבקסיס[5]), סופה לנדבר, שרון גל, חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר, יוליה מלינובסקי
מרצ זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז
אגודת ישראל[6] יעקב ליצמן, מאיר פרוש, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר
דגל התורה[7] משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר
הימין החדש[8] נפתלי בנט, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי
תע"ל[9] אחמד טיבי[2]
ח"כ יחיד אורלי לוי-אבקסיס[10]

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים, מתוכם 9 מתוך 10 הח"כים של מפלגת כולנו[11], ונוסף עליהם 8 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון, אכרם חסון וכן מוסי רז ורוברט טיבייב (שנכנסו לכנסת מאוחר יותר).) וכן חבר הכנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).

במהלך כהונתה נכנסו 15 ח"כים חדשים והתפטרו 9 ח"כים חדשים; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הוא 46.

נשים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר בהיבחרן של 29 נשים. במהלך השנה הראשונה לכהונת הכנסת נכנסו שרן השכל, שולי מועלם-רפאלי ויעל כהן-פארן, וכך עלה מספר חברות הכנסת המכהנות לראשונה ליותר מרבע מסך החברים (32). לאחר כניסתן של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולאה פדידה הגיע מספרן ל־34 חברות כנסת. עם התפטרות זהבה גלאון ירד מספר הנשים חזרה ל-33. עם היכנס חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חזר מספר חברות הכנסת ל-34. לאחר חילופי גברי ברשימה המשותפת וכניסתה של ח"כ ניבין אבו רחמון, עלה מספר חברות הכנסת ל-35. לאחר הפסקת כהונת מלינובסקי וכניסת אוסנת מארק לכנסת, נותר מספר חברות הכנסת 35.

במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי (ילדה פעמיים במהלך הכנסת), חברת הכנסת מירב בן-ארי, חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה.

להט"בים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון בליכוד. בעקבות רצח שירה בנקי הצהיר איציק שמולי על היותו הומוסקסואל, באומרו שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי"[12].

יהודים דתיים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קיבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.

יוצאי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כהונת הכנסת היה חבר בה רק יוצא אתיופיה יחיד – אברהם נגוסה (מהליכוד) – ירידה למספר בכנסת ה-17 וה-18. לעומת האמור, לקראת סיום כהונת הכנסת, נוספו פנינה תמנו-שטה (מיש עתיד) ואשר פנטהון סיום (מכולנו, נכנס לאחר פיזור הכנסת) ובכך עלה רשמית מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשיא של שלושה[13].

לא-יהודים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כנסת זו כיהנו 17 חברי כנסת לא יהודים בסך הכל – 11 מוסלמים (כולל 1 בדואי), 5 דרוזים ו-2 נוצרים, זאת לעומת 12 בסך הכל (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים חברים בסיעת הרשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.

(למעט כאשר נאמר אחרת, הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים; כתב נטוי מסמן חבר הכנסת שהתפטר במהלך הכהונה)

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, וכן שני פרופסורים: מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.

ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים כיהנו אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תנועה ערבית להתחדשות והם הח"כים היחידים מטעמה.

בכנסת העשרים, נוצר מצב שבו אב, חבר הכנסת דוד אזולאי התפטר, ואת מקומו תפס ישירות בנו, חבר הכנסת ינון אזולאי.

חילופי גברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה סיבה
27.8.2015 דני דנון שרן השכל הליכוד התפטר אחרי שמונה לשגריר באו"ם
4.9.2015 שי פירון אלעזר שטרן יש עתיד התפטר בעקבות אי כניסה לקואליציה
שרון גל עודד פורר ישראל ביתנו התפטר וחזר לתקשורת
9.10.2015 נפתלי בנט שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן[14]
25.11.2015 דני עטר יעל כהן-פארן המחנה הציוני התפטר עקב בחירתו ליו"ר קק"ל
3.12.2015 ינון מגל אבי וורצמן הבית היהודי התפטר לאחר פרסום חשדות לפלילים
6.12.2015 אבי וורצמן נפתלי בנט חידוש חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן[15][16]
27.12.2015 סילבן שלום אמיר אוחנה הליכוד התפטר לאחר פרסום חשדות פליליים
24.1.2016 משולם נהרי יגאל גואטה ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
29.1.2016 משה כחלון אכרם חסון כולנו
23.5.2016 משה יעלון יהודה גליק הליכוד התפטר בעקבות העברתו הצפויה מתפקיד שר הביטחון
24.5.2016 מאיר פרוש יעקב אשר יהדות התורה הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
1.6.2016 אביגדור ליברמן יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו
2.11.2016 אריה דרעי מיכאל מלכיאלי ש"ס התפטרות דרעי מהכנסת והישארותו כשר בממשלה
21.3.2017 באסל גטאס ג'מעה אזברגה הרשימה המשותפת התפטרות גטאס בעקבות עסקת טיעון על הברחת טלפונים למחבלים
11.8.2017 עבדאללה אבו מערוף סעיד אלחרומי הסכם רוטציה
19.9.2017 יגאל גואטה דני סיידא ש"ס התפטר בעקבות לחץ מצד רבני המפלגה
20.9.2017 אוסאמה סעדי אבראהים חג'אזי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
דני סיידא משולם נהרי ש"ס חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי הקטן
3.10.2017 מנואל טרכטנברג סאלח סעד המחנה הציוני התפטר מהכנסת כדי לחזור לאקדמיה
6.10.2017 אראל מרגלית לאה פדידה התפטרות אראל מרגלית מהכנסת
22.10.2017 זהבה גלאון מוסי רז מרצ התפטרות זהבה גלאון מהכנסת
25.10.2017 אבראהים חג'אזי יוסף עטאונה הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
9.2.2018 יוסף עטאונה ואאל יונס
יעקב פרי פנינה תמנו-שטה יש עתיד התפטר בעקבות תחקירים עיתונאיים נגדו
22.2.2018 יצחק כהן דני סיידא ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
14.3.2018 דוד אזולאי ינון אזולאי התפטר מהכנסת מסיבות בריאותיות אך נשאר שר
31.07.2018 יצחק הרצוג רוברט טיבייב המחנה הציוני התפטר לאחר שנבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית
10.08.2018 ואאל יונס ניבין אבו רחמון הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
18.10.2018 זוהיר בהלול משה מזרחי המחנה הציוני התפטר כמחאה על חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
18.11.2018 ז'קי לוי אוסנת מארק הליכוד נבחר לראשות עיריית בית שאן
יוליה מלינובסקי אביגדור ליברמן ישראל ביתנו חידוש חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
9.01.2019 יואב גלנט אשר פנטהון סיום כולנו התפטר בעקבות מעברו למפלגת הליכוד

פיצולים בסיעות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבעת הכנסת סיום כהונת הכנסת
סיעה מושבים סיעה מושבים
הליכוד 30 הליכוד 30
המחנה הציוני 24 העבודה 18
התנועה 6
הרשימה המשותפת 13 הרשימה המשותפת 12
תנועה ערבית להתחדשות 1
יש עתיד 11 יש עתיד 11
כולנו 10 כולנו 10
הבית היהודי 8 הבית היהודי 5
הימין החדש 3
ש"ס 7 ש"ס 7
ישראל ביתנו 6 ישראל ביתנו 5
סיעת יחיד 1
יהדות התורה 6 אגודת ישראל 3
דגל התורה 3
מרצ 5 מרצ 5

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-20
נשיא המדינה ראובן ריבלין נואם בפתיחת המושב הרביעי של הכנסת העשרים
ישיבה מיוחדת לכבוד ביקור מייק פנס

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[18]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

ב-14 במאי 2015 (כ"ה באייר ה'תשע"ה), הכנסת העשרים הביעה אמון בממשלת ישראל השלושים וארבע בראשות בנימין נתניהו, באמצעות קואליציה של 61 חברים. קואליציה זו הורחבה לאחר שנה ל-67 חברים (עם הצטרפות סיעת ישראל ביתנו). הקואליציה הצטמצמה ל-66 חברים עם פרישתה של אורלי לוי אבקסיס, ולבסוף הצטמצמה בחזרה ל-61 חברים עם פרישת סיעת ישראל ביתנו בנובמבר 2018.

בתחילת כהונתה של הממשלה, היא הייתה ממשלה צרה, אשר נשענה על קואליציה בת 61 חברי כנסת. מצב זה גרם למספר מקרים בהם תוצאות ההצבעה היו בניגוד לרצון הממשלה, ביניהן:

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 632 חוקים ותיקוני חוק[21]. להלן מספר דוגמאות בולטות:

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר אגודת ישראל עוד כיהנו בתפקיד בכנסת העשרים:
נאוה בוקר הליכוד
יחיאל בר העבודה
אחמד טיבי תע"ל
מאיר כהן יש עתיד
מיכאל מלכיאלי ש"ס
רויטל סויד העבודה
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי
חמד עמאר ישראל ביתנו
טלי פלוסקוב כולנו
עיסאווי פריג' מרצ
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת דוד ביטן הליכוד 1 ביוני 2015 - 30 במאי 2016
יואב קיש הליכוד 30 במאי 2016 - 22 בינואר 2018
מיקי זוהר הליכוד 22 בינואר 2018 - 29 באפריל 2019
ועדת הכספים משה גפני דגל התורה
ועדת הכלכלה איתן כבל העבודה
ועדת החוץ והביטחון צחי הנגבי הליכוד 1 באפריל 2015 - 30 במאי 2016
אבי דיכטר הליכוד 31 במאי 2016 - 29 באפריל 2019
ועדת הפנים והגנת הסביבה דודי אמסלם הליכוד 1 ביוני 2015 - 22 בינואר 2018
יואב קיש הליכוד 22 בינואר 2018 - 29 באפריל 2019
ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אברהם נגוסה הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט יעקב מרגי ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה קארין אלהרר יש עתיד 3 ביוני 2015 - 24 באוקטובר 2017
שלי יחימוביץ' העבודה 24 באוקטובר 2017 - 29 באפריל 2019
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב דגל התורה
ועדת האתיקה יצחק וקנין ש"ס 18 ביוני 2015 - 1 בינואר 2019
איל בן ראובן התנועה 10 בינואר 2019 - 29 באפריל 2019
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג מרצ
הוועדה לזכויות הילד יפעת שאשא-ביטון כולנו 29 ביוני 2015 - 9 בינואר 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן נורית קורן הליכוד
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה רועי פולקמן כולנו
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי מיקי זוהר הליכוד
ועדת הרפורמות אלי כהן כולנו 20 ביולי 2015 - 22 בינואר 2017
רחל עזריה כולנו 8 בפברואר 2017 - 29 באפריל 2019
ועדת השקיפות סתיו שפיר העבודה
ועדת הגיוס דודי אמסלם הליכוד
ועדה מיוחדת לפניות הציבור ישראל אייכלר אגודת ישראל
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד דוד אמסלם הליכוד עד מאי 2016 – צחי הנגבי

עד דצמבר 2017 – דוד ביטן

יושב ראש סיעת העבודה הישראלית איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת ג'מאל זחאלקה הרשימה המשותפת
יושב ראש סיעת יש עתיד עפר שלח יש עתיד
יושב ראש סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יושב ראש סיעת הבית היהודי לא מאויש עד ינואר 2019 – שולי מועלם-רפאלי
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת התנועה יואל חסון התנועה
יושב ראש סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושב ראש סיעת אגודת ישראל לא מאויש אגודת ישראל
יושב ראש סיעת דגל התורה לא מאויש דגל התורה
יושבת ראש סיעת הימין החדש שולי מועלם-רפאלי הימין החדש
יושב ראש סיעת תע"ל אחמד טיבי תע"ל
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה צחי הנגבי הליכוד עד 16 במאי 2016
דוד ביטן הליכוד 22 במאי 2016 - 20 בדצמבר 2017
דוד אמסלם הליכוד מ-20 בדצמבר 2017
ראש האופוזיציה יצחק הרצוג המחנה הציוני עד 31 ביולי 2018
ציפי לבני המחנה הציוני 1 באוגוסט 2018 - 1 בינואר 2019
שלי יחימוביץ' העבודה מ-1 בינואר 2019
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ עד יוני 2016 – רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף
רב הכנסת הרב אביעד גוטמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הייתה חלק מסיעת המחנה הציוני שהתפצלה למרכיביה ב-1 בינואר 2019.
  2. ^ 1 2 בהמשך התפלג מהרשימה המשותפת.
  3. ^ עמיר פרץ נבחר כחלק ממפלגת התנועה וחזר למפלגת העבודה בשנת 2016. עם זאת, לאחר פיצול המחנה הציוני נחשב באופן רשמי כחבר בסיעת התנועה על אף שממשיך להשתייך למפלגת העבודה.
  4. ^ 1 2 3 בתאריך 30 בדצמבר 2018, פרשו נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם רפאלי מהבית היהודי והקימו את סיעת הימין החדש.
  5. ^ אורלי לוי-אבקסיס פרשה מהמפלגה במאי 2016 אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה.
  6. ^ הייתה חלק מסיעת יהדות התורה שהתפצלה למרכיביה ב-9 בינואר 2019.
  7. ^ פיצול יהדות התורה
  8. ^ המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ושלושה מחברי הבית היהודי הצטרפו אליה כסיעת פורשים.
  9. ^ התפצלה מסיעת הרשימה המשותפת ב-9 בינואר.
  10. ^ אורלי לוי-אבקסיס במאי 2016 פרשה מהמפלגה אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה.
  11. ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
    הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
  12. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 ביולי 2015‏
  13. ^ לפירוט נוסף ראו פרק בנושא, בערך ישראלים יוצאי אתיופיה.
  14. ^ החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, מעריב אונליין Maariv Online
  15. ^ החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, מעריב אונליין Maariv Online
  16. ^ בכנסת ל-32 שעות בלבד: אבי וורצמן יכהן כח"כ עד לשובו של נפתלי בנט, מעריב
  17. ^ מורן אזולאי, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הוכרזה "פורשת": תוכל להתמודד רק במפלגה חדשה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
  18. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים".
  19. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2015
  20. ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  21. ^ מאגר החקיקה הלאומי
  22. ^ מורן אזולאי, עד 30 שנות מאסר: חוק הטרור אושר בכנסת, באתר ynet, 3 בספטמבר 2015
  23. ^ לאחר הסערה בכנסת: חוק ההסדרה אושר פה-אחד, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2016
  24. ^ אבישי גרינצייג, ‏אינו חוקתי: בג"ץ ביטל את חוק ההסדרה ברוב של שמונה שופטים מול אחד, באתר גלובס, 9 ביוני 2020
  25. ^ עומרי אפרים, אושר חוק האומנה לזכר דפנה מאיר, ח"כ אלהרר דמעה, באתר ynet, 24 בפברואר 2016
  26. ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017
  27. ^ יהונתן ליסהממשלה אישרה את קידום "החוק הנורבגי הקטן" בנוהל מזורז, באתר הארץ, 19 ביולי 2015
  28. ^ יקי אדמקר‏, אושר בכנסת: מסירת חלקים מירושלים תחייב רוב של 80 ח"כים, באתר וואלה! NEWS‏, 02 בינואר 2018
  29. ^ מורן אזולאי, אושר חוק הלאום: בקואליציה מחאו כפיים, באופוזיציה קראו "אפרטהייד", באתר ynet, 19 ביולי 2018
  30. ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6), ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018
  31. ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018
  32. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  33. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
  34. ^ הדר גיל-עד, החוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקף: "הבנה שניצול מצוקה אינו מוסרי", באתר ynet, 10 ביולי 2020
  35. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מרצח ועד המתה באחריות מופחתת: הרפורמה בעבירות המתה נכנסת לתוקף, באתר גלובס, 11 ביולי 2019


הקודמת:
הכנסת התשע עשרה
20132015
הכנסת העשרים
20152019
הבאה:
הכנסת העשרים ואחת
2019