הכנסת העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכנסת ה-20)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת העשרים היא הכנסת המכהנת. הרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), והיא הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה הוא חבר הכנסת דוד אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים תסיים כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכל כהונת הכנסת תימשך ארבע שנים ו-30 ימים.

חלוקת המושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת ה-20:
     מפלגות הימין: 44 מושבים
     מפלגות החרדים: 13 מושבים
     מפלגות המרכז: 21 מושבים
     מפלגות השמאל: 29 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוש הימין: הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו – 44 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 13 מושבים
  • גוש המרכז: יש עתיד, כולנו, – 21 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה, מרצ – 29 מושבים
  • גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברי הכנסת המכהנים מודגשים
הליכוד בנימין נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, מירי רגב, סילבן שלום[1], משה יעלון[2], זאב אלקין, דני דנון[3], יריב לוין, בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, דוד ביטן, חיים כץ, ז'קי לוי[4], יואב קיש, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, איוב קרא, נאוה בוקר, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל[5], אמיר אוחנה[6], יהודה גליק[7], אוסנת מארק[8]
העבודה[9] יצחק הרצוג[10], שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיליק בר, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג[11], אראל מרגלית[12], מיקי רוזנטל, רויטל סויד, דני עטר[13], זוהיר בהלול[14], איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, סאלח סעד[15], לאה פדידה[16], רוברט טיבייב[17], משה מזרחי[18]
הרשימה המשותפת  איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, (אחמד טיבי[19]), עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס[20], אוסאמה סעדי[21], עבדאללה אבו מערוף[22], ג'מעה אזברגה[23], סעיד אלחרומי[24], אבראהים חג'אזי[25], יוסף עטאונה[26], ואאל יונס[27], ניבין אבו רחמון[28]
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון[29], יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי[30], עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן[31], פנינה תמנו-שטה[32]
כולנו משה כחלון[33], יואב גלנט[34], אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אכרם חסון[35], אשר פנטהון סיום[36]
הבית היהודי אורי אריאל, (איילת שקד[37]), אלי בן-דהן, ניסן סלומינסקי, ינון מגל[38], מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', (שולי מועלם-רפאלי[39]), אבי וורצמן[40]
ש"ס אריה דרעי[41], יצחק כהן[42], משולם נהרי[43], יעקב מרגי, דוד אזולאי[44], יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה[45], מיכאל מלכיאלי[46], דני סיידה[47], ינון אזולאי[48]
התנועה[9] ציפי לבני, עמיר פרץ[49], יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן[50]
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן[51], (אורלי לוי-אבקסיס[52]), סופה לנדבר, שרון גל[53], חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר[54], יוליה מלינובסקי[55]
מרצ זהבה גלאון[56], אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז[57]
אגודת ישראל[58] יעקב ליצמן, מאיר פרוש[59], מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר
דגל התורה[60] משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר[61]
הימין החדש[62] נפתלי בנט, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי
תע"ל[63] אחמד טיבי[19]
ח"כ יחיד אורלי לוי-אבקסיס[64]

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-20
Circle frame.svg

חלוקת מושבים לפי סיעה

  הליכוד (25%)
  המחנה הציוני (20%)
  הרשימה המשותפת (10.8%)
  יש עתיד (9.2%)
  כולנו (8.3%)
  הבית היהודי (6.7%)
  ש"ס (5.8%)
  ישראל ביתנו (5%)
  יהדות התורה (5%)
  מרצ (4.2%)

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים, מתוכם 9 מתוך 10 הח"כים של מפלגת כולנו[65], ונוסף עליהם 8 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון, אכרם חסון וכן מוסי רז ורוברט טיבייב (שנכנסו לכנסת מאוחר יותר).) וכן חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).

במהלך כהונתה נכנסו 15 ח"כים חדשים והתפטרו 9 ח"כים חדשים; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הוא 46.

נשים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר, ולאחר כניסתן של יעל כהן-פארן ויוליה מלינובסקי עלה מספר חברות הכנסת המכהנות לראשונה ליותר מרבע מסך החברים, לאחר כניסתה של חברת הכנסת לאה פדידה הגיעה מספרן ל־34 חברות כנסת[66]. עם התפטרות זהבה גלאון ירד מספר הנשים חזרה ל-33. עם התפטרותו של יעקב פרי נכנסה לכנסת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וכך עלה מספר חברות הכנסת ל-34. עם חילופי גברי ברשימה המשותפת וכניסתה של ח"כ ניבין אבו רחמון, עלה מספר חברות הכנסת ל-35. לאחר כניסת אוסנת מארק לכנסת והפסקת כהונת מלינובסקי נותר מספר חברות הכנסת 35.

במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי (ילדה פעמיים במהלך הכנסת), חברת הכנסת מירב בן-ארי, חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה.

להט"בים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסוקסואל הגלוי הראשון בליכוד. בעקבות רצח שירה בנקי הצהיר איציק שמולי על היותו הומוסקסואל, באומרו שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי"[67].

יהודים דתיים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.

יוצאי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי כהונת הכנסת החל לכהן אשר פנטהון סיום ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשיא של שלושה. שני האחרים הם אברהם נגוסה ופנינה תמנו-שטה

לא-יהודים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כנסת זו מכהנים 17 חברי כנסת לא יהודים בסך הכל – 11 מוסלמים (כולל 1 בדואי), 5 דרוזים ו-2 נוצרים, זאת לעומת 12 בסך הכל (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים חברים בסיעת הרשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.

(למעט כאשר נאמר אחרת הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים, כתב נטוי מסמן חבר כנסת שהתפטר במהלך הכהונה)

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, וכן שני פרופסורים: מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.

ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים כיהנו אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תנועה ערבית להתחדשות והם הח"כים היחידים מטעמה.

בכנסת העשרים, נוצר מצב שבו אב, חבר הכנסת דוד אזולאי התפטר, ואת מקומו תפס ישירות בנו, חבר הכנסת ינון אזולאי.

חילופי גברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך חבר הכנסת היוצא חבר הכנסת המחליף רשימה סיבה
27.8.2015 דני דנון שרן השכל הליכוד התפטר אחרי שמונה לשגריר באו"ם
4.9.2015 שי פירון אלעזר שטרן יש עתיד התפטר בעקבות אי כניסה לקואליציה
4.9.2015 שרון גל עודד פורר ישראל ביתנו התפטר וחזר לתקשורת
9.10.2015 נפתלי בנט שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי[68]
25.11.2015 דני עטר יעל כהן-פארן המחנה הציוני התפטר עקב בחירתו ליו"ר קק"ל
3.12.2015 ינון מגל אבי וורצמן הבית היהודי התפטר לאחר פרסום חשדות לפלילים
6.12.2015 אבי וורצמן נפתלי בנט הבית היהודי הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי עקב חזרת שר לכנסת[69]
27.12.2015 סילבן שלום אמיר אוחנה הליכוד התפטר לאחר פרסום חשדות פליליים
24.1.2016 משולם נהרי יגאל גואטה ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
29.1.2016 משה כחלון אכרם חסון כולנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
23.5.2016 משה יעלון יהודה גליק הליכוד התפטר בעקבות העברתו הצפויה מתפקיד שר הביטחון
24.5.2016 מאיר פרוש יעקב אשר יהדות התורה הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
1.6.2016 אביגדור ליברמן יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
2.11.2016 אריה דרעי מיכאל מלכיאלי ש"ס התפטרות דרעי מהכנסת והישארותו כשר בממשלה
21.3.2017 באסל גטאס ג'מעה אזברגה הרשימה המשותפת התפטרות גטאס בעקבות עסקת טיעון על הברחת טלפונים למחבלים
11.8.2017 עבדאללה אבו מערוף סעיד אלחרומי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
19.9.2017 יגאל גואטה דני סיידא ש"ס התפטר בעקבות לחץ מצד רבני המפלגה
20.9.2017 אוסאמה סעדי אבראהים חג'אזי הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
20.9.2017 דני סיידא משולם נהרי ש"ס חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי
3.10.2017 מנואל טרכטנברג סאלח סעד המחנה הציוני התפטר מהכנסת כדי לחזור לאקדמיה
6.10.2017 אראל מרגלית לאה פדידה המחנה הציוני התפטרות אראל מרגלית מהכנסת
22.10.2017 זהבה גלאון מוסי רז מרצ התפטרות זהבה גלאון מהכנסת
25.10.2017 אבראהים חג'אזי יוסף עטאונה הרשימה המשותפת הסכם רוטציה
9.2.2018 יוסף עטאונה ואאל יונס הרשימה המשותפת המשך הסכם הרוטציה
9.2.2018 יעקב פרי פנינה תמנו-שטה יש עתיד התפטר בעקבות תחקירים עיתונאיים נגדו
22.2.2018 יצחק כהן דני סיידא ש"ס הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי
14.3.2018 דוד אזולאי ינון אזולאי ש"ס התפטר מהכנסת מסיבות בריאותיות אך נשאר שר
31.07.2018 יצחק הרצוג רוברט טיבייב המחנה הציוני התפטר לאחר שנבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית
10.08.2018 ואאל יונס ניבין אבו רחמון הרשימה המשותפת הסכם הרוטציה
18.10.2018 זוהיר בהלול משה מזרחי המחנה הציוני התפטר כמחאה על חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
18.11.2018 ז'קי לוי אוסנת מארק הליכוד נבחר לראשות עיריית בית שאן
18.11.2018 יוליה מלינובסקי אביגדור ליברמן ישראל ביתנו הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי עקב התפטרות ליברמן מהממשלה וחזרתו לכנסת
9.01.2019 יואב גלנט אשר פנטהון סיום כולנו התפטר בעקבות מעבר למפלגת הליכוד

פיצולים בסיעות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבה מיוחדת לכבוד ביקור מייק פנס

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[71]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

ב-14 במאי 2015 (כ"ה באייר ה'תשע"ה), הכנסת העשרים הביעה אמון בממשלת ישראל השלושים וארבע בראשות בנימין נתניהו, באמצעות קואליציה של 61 חברים. קואליציה זו הורחבה לאחר שנה ל-67 חברים (עם הצטרפות סיעת ישראל ביתנו). הקואליציה הצטמצמה ל-66 חברים עם פרישתה של אורלי לוי אבקסיס, ולבסוף הצטמצמה בחזרה ל-61 חברים עם פרישת סיעת ישראל ביתנו בנובמבר 2018.

בתחילת כהונתה של הממשלה, היא הייתה ממשלה צרה, אשר נשענה על קואליציה בת 61 חברי כנסת. מצב זה גרם למספר מקרים בהם תוצאות ההצבעה היו בניגוד לרצון הממשלה, ביניהן:

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 621 חוקים ותיקוני חוק[74]. להלן מספר דוגמאות בולטות:

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יואל אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר אגודת ישראל עוד כיהנו בתפקיד בכנסת העשרים:
נאוה בוקר הליכוד
יחיאל בר העבודה
אחמד טיבי תע"ל
מאיר כהן יש עתיד
מיכאל מלכיאלי ש"ס
רויטל סויד העבודה
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי
חמד עמאר ישראל ביתנו
טלי פלוסקוב כולנו
עיסאווי פריג' מרצ
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת מיקי זוהר הליכוד עד מאי 2016 – דוד ביטן; עד ינואר 2018 – יואב קיש
ועדת הכספים משה גפני דגל התורה
ועדת הכלכלה איתן כבל העבודה
ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר הליכוד עד מאי 2016 – צחי הנגבי
ועדת הפנים והגנת הסביבה יואב קיש הליכוד עד ינואר 2018 – דוד אמסלם
ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אברהם נגוסה הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט יעקב מרגי ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה שלי יחימוביץ' העבודה עד אוקטובר 2017 – קארין אלהרר
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב דגל התורה
ועדת האתיקה איל בן ראובן התנועה עד ינואר 2019 – יצחק וקנין
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג מרצ
הוועדה לזכויות הילד לא מאויש עד ינואר 2019 – יפעת שאשא-ביטון
ועדת השקיפות סתיו שפיר העבודה
ועדה מיוחדת לפניות הציבור ישראל אייכלר אגודת ישראל
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד צחי הנגבי הליכוד
יושב ראש סיעת העבודה הישראלית איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת ג'מאל זחאלקה הרשימה המשותפת
יושב ראש סיעת יש עתיד עפר שלח יש עתיד
יושב ראש סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יושב ראש סיעת הבית היהודי לא מאויש הבית היהודי עד ינואר 2019 – שולי מועלם-רפאלי
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת התנועה יואל חסון התנועה
יושב ראש סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושב ראש סיעת אגודת ישראל לא מאויש אגודת ישראל
יושב ראש סיעת דגל התורה לא מאויש דגל התורה
יושבת ראש סיעת הימין החדש שולי מועלם-רפאלי הימין החדש
יושב ראש סיעת תע"ל אחמד טיבי תע"ל
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה דוד אמסלם הליכוד עד מאי 2016 - צחי הנגבי; עד דצמבר 2017 - דוד ביטן
ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ' העבודה עד אוגוסט 2018 – יצחק הרצוג; עד ינואר 2019 – ציפי לבני (שניהם מסיעת המחנה הציוני)
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' עד יוני 2016 – רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סילבן שלום התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  2. ^ משה יעלון התפטר מהכנסת במאי 2016
  3. ^ דני דנון כיהן כחבר כנסת עד בחירתו לשגריר ישראל באו"ם ב-27 באוגוסט 2015
  4. ^ ז'קי לוי פרש מהכנסת על רקע בחירתו לראשות עיריית בית שאן
  5. ^ שרן השכל נכנסה לכנסת באוגוסט 2015 בעקבות מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באו"ם
  6. ^ אמיר אוחנה נכנס לכנסת בדצמבר 2015 בעקבות התפטרותו של סילבן שלום
  7. ^ יהודה גליק נכנס לכנסת במאי 2016 עקב התפטרותו של משה יעלון
  8. ^ אוסנת מארק נכנסה לכנסת במקומו של ז'קי לוי
  9. ^ 9.0 9.1 הייתה חלק מסיעת המחנה הציוני שהתפצלה למרכיביה ב-1 בינואר 2019
  10. ^ יצחק הרצוג התפטר מהכנסת ביולי 2018 לקראת מינויו ליושב ראש הסוכנות היהודית
  11. ^ מנואל טרכטנברג התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  12. ^ אראל מרגלית התפטר מהכנסת באוקטובר 2017
  13. ^ דני עטר התפטר מהכנסת לאור מינויו ליו"ר קק"ל
  14. ^ זוהיר בהלול התפטר מהכנסת באוקטובר 2018
  15. ^ סאלח סעד נכנס לכנסת בעקבות התפטרותו של מנואל טרכטנברג
  16. ^ לאה פדידה נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של אראל מרגלית
  17. ^ רוברט טיבייב התמנה לחבר כנסת ביולי 2018, עם התפטרותו מהכנסת של יצחק הרצוג
  18. ^ משה מזרחי נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של זוהיר בהלול
  19. ^ 19.0 19.1 בהמשך התפלג מהרשימה המשותפת
  20. ^ באסל גטאס התפטר מהכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות הגשת כתב אישום
  21. ^ אוסמה סעדי התפטר מהכנסת בספטמבר 2017 בעקבות הסכם רוטציה
  22. ^ עבדאללה אבו מערוף התפטר מהכנסת באוגוסט 2017 עקב הסכם רוטציה
  23. ^ ג'מעה אזברגה נכנס לכנסת ב-21 במרץ 2017 בעקבות פרישתו של באסל גטאס מהכנסת
  24. ^ נכנס לכנסת באוגוסט 2017 עקב התפטרות חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף
  25. ^ נכנס לכנסת עקב התפטרותו של אוסמה סעדי
  26. ^ יוסף עטאונה התפטר בפברואר 2018
  27. ^ ואאל יונס החל את כהונתו ב-9 בפברואר 2018 עם התפטרותו של יוסף עטאונה; סיים את כהונתו ב-10 באוגוסט 2018 עם התפטרותו מהכנסת במסגרת מימוש הסכם קואליציוני
  28. ^ ניבין אבו רחמון מכהנת כחברת כנסת מ-10 באוגוסט 2018, עם התפטרותו של חבר הכנסת ואאל יונס במסגרת מימוש הסכם קואליציוני
  29. ^ שי פירון התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  30. ^ יעקב פרי התפטר בפברואר 2018
  31. ^ אלעזר שטרן נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שי פירון
  32. ^ פנינה תמנו-שטה נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של יעקב פרי
  33. ^ חברותו של משה כחלון בכנסת פסקה ב-29 בינואר 2016
  34. ^ יואב גלנט התפטר מהכנסת בינואר 2019 בעקבות מעברו לליכוד
  35. ^ אכרם חסון נכנס לכנסת ב-29 בינואר 2016 במקום משה כחלון
  36. ^ נכנס בשלהי כהונת הכנסת בינואר 2019 בעקבות התפטרותו של יואב גלנט ומעברו לליכוד
  37. ^ בהמשך עברה למפלגת הימין החדש
  38. ^ ינון מגל התפטר מהכנסת בדצמבר 2015
  39. ^ שולי מועלם-רפאלי נכנסה לכנסת ב-9 באוקטובר 2015, במקום נפתלי בנט. בהמשך עברה למפלגת הימין החדש
  40. ^ אבי וורצמן נכנס לכנסת ב-3 בדצמבר 2015, עקב התפטרותו של ינון מגל, והוחלף בנפתלי בנט כעבור שלושה ימים
  41. ^ אריה דרעי התפטר מהכנסת ב-31 באוקטובר 2016
  42. ^ יצחק כהן הפסיק את חברותו בכנסת ב-22 בפברואר 2018 במסגרת החוק הנורווגי
  43. ^ חברותו בכנסת של משולם נהרי פסקה ב-24 בינואר 2016 אך שבה לאחר התפטרות חבר הכנסת גואטה
  44. ^ דוד אזולאי התפטר מהכנסת מסיבות בריאותיות ב-12 במרץ 2018
  45. ^ יגאל גואטה נכנס לכנסת ב-24 בינואר 2016, במקום משולם נהרי ובהמשך התפטר
  46. ^ מיכאל מלכיאלי נכנס לכנסת ב-2 בנובמבר 2016, במקום אריה דרעי
  47. ^ דני סיידא כיהן למשך יממה בטרם משולם נהרי חזר לכנסת. ב-22 בפברואר 2018 חזר שוב לכהן בכנסת לאחר התפטרותו של סגן השר יצחק כהן
  48. ^ ינון אזולאי נכנס לכנסת ב-14 במרץ 2018 בעקבות התפטרות אביו דוד אזולאי
  49. ^ עמיר פרץ נבחר כחלק ממפלגת התנועה וחזר למפלגת העבודה בשנת 2016. עם זאת, לאחר פיצול המחנה הציוני נחשב באופן רשמי כחבר בסיעת התנועה על אף שממשיך להשתייך למפלגת העבודה
  50. ^ יעל כהן-פארן נכנסה לכנסת בעקבות התפטרותו של דני עטר
  51. ^ חברותו של אביגדור ליברמן בכנסת פסקה ב־1 ביוני 2016. בעקבות התפטרותו מהממשלה חזר לכהן כחבר הכנסת ב-18 בנובמבר 2018
  52. ^ אורלי לוי-אבקסיס פרשה מהמפלגה במאי 2016 אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  53. ^ שרון גל התפטר מהכנסת בספטמבר 2015
  54. ^ עודד פורר נכנס לכנסת לאחר התפטרותו של שרון גל
  55. ^ יוליה מלינובסקי נכנסה לכנסת ב־1 ביוני 2016 במקום אביגדור ליברמן. ב-18 בנובמבר 2018 פסקה כהונתה בעקבות התפטרות ליברמן מהממשלה וחזרתו לכנסת
  56. ^ זהבה גלאון התפטרה בחודש אוקטובר 2017
  57. ^ מוסי רז נכנס במקום זהבה גלאון באוקטובר 2017
  58. ^ הייתה חלק מסיעת יהדות התורה שהתפצלה למרכיביה ב-9 בינואר 2019
  59. ^ כיהן בסיעת יהדות התורה. חברותו של מאיר פרוש בכנסת פסקה ב־24 במאי 2016
  60. ^ פיצול יהדות התורה
  61. ^ יעקב אשר נכנס לכנסת ב־24 במאי 2016 במקום מאיר פרוש
  62. ^ המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ושלושה מחברי הבית היהודי הצטרפו אליה כסיעת פורשים
  63. ^ התפצלה מסיעת הרשימה המשותפת ב-9 בינואר
  64. ^ אורלי לוי-אבקסיס במאי 2016 פרשה מהמפלגה אך נותרה בתוך הסיעה. במרץ 2017 הופרשה מהסיעה והפכה לח"כית יחידה
  65. ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
    הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
  66. ^ עופר קניג, יום הולדת לכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  67. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏mako‏‏, ‏31 ביולי 2015‏
  68. ^ החוק הנורבגי הקטן יוצא לדרך: נפתלי בנט התפטר מהכנסת, מעריב אונליין Maariv Online
  69. ^ בכנסת ל-32 שעות בלבד: אבי וורצמן יכהן כח"כ עד לשובו של נפתלי בנט, מעריב
  70. ^ מורן אזולאי, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הוכרזה "פורשת": תוכל להתמודד רק במפלגה חדשה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
  71. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
  72. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2015
  73. ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  74. ^ מאגר החקיקה הלאומי
  75. ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017
  76. ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6), ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018
  77. ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018
  78. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  79. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018



הקודמת:
הכנסת התשע עשרה
20132015
הכנסת העשרים
מרץ 2015 ואילך
הבאה:
הכנסת העשרים ואחת