איל בן ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איל בן ראובן
בן ראובן ב-2007
תאריך לידה 22 במאי 1954 (בן 63)
מקום לידה קיבוץ נצר סרני, ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19722007
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל עמותת "לחופש נולד"
איל בן ראובן
איל בן-ראובן.jpg
תאריך לידה 22 במאי 1954 (בן 63)
כנסות 20
סיעה המחנה הציוני (מטעם התנועה)
עיסוק קודם

איל בן ראובן (נולד ב-22 במאי 1954) הוא חבר הכנסת מטעם רשימת המחנה הציוני ואיש צבא ישראלי, אלוף במילואים בצה"ל. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איל בן ראובן נולד בקיבוץ נצר סרני ב-1954, בן יחיד ליוצאי הפלמ"ח. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 שובץ בחיל השריון[1]. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בעיצומו של הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובן ראובן לחם בגדוד 198 של חטיבה 460 בקרבות בחצי האי סיני. בסמוך למעוז "מפרקת" נתקע טנק הצנטוריון אותו נהג, אך הצוות נותר בו והמשיך להילחם בכוחות המצרים החוצים את התעלה. הטנק נפגע פגיעה ישירה, מפקד הטנק והתותחן נהרגו ואילו בן ראובן והטען-קשר הצליחו לחלץ עצמם מהכלי הבוער. בסיום המלחמה עוטרו ההרוגים בעיטור המופת.

ב-1975 סיים קורס קציני שריון ושובץ לחטיבה 188 בה עשה את כל תפקידי הפיקוד עד למינויו למפקד החטיבה. במלחמת לבנון הראשונה פיקד על גדוד 71 של החטיבה, לחם עמו בתחילה בגזרה המרכזית, ונתקל בכוחות הצבא הסורי, לאחר מכן המשיך הגדוד לגזרת החוף, השתתף בכיבוש צידון ובקרב על הכפר סיל. לאחר הפסקת האש הועבר הגדוד לגזרה המזרחית ונטל חלק ביום קרב נגד הסורים.

לאחר תפקיד סמח"ט מונה למפקד קורס קציני שריון, ולמפקד חטיבת שריון במילואים 679. ב-1989 מונה למפקד חטיבה 401 וב-1991 למפקד חטיבה 188. תקופתו בחטיבה התמקדה בהסבתה מטנקי הצנטוריון למרכבה סימן 3. ב-1993 התמנה למפקד אוגדה במילואים בפיקוד צפון, ובמקביל שימש כמפקד קורס מפקדי חטיבות, גדודים ופלוגות של צה"ל. ב-1995 מונה למפקד עוצבת הפלדה, אוגדה סדירה בפיקוד מרכז. ב-1997 עבר לתפקיד ראש חטיבת התכנון במפקדת חילות השדה, בתקופתו היה שותף להובלת שינויים במבנה צה"ל ובהקמת זרוע היבשה. לאחר הקמתה הפך לראש מטה הזרוע, תפקיד בו שימש עד שנת 2000.

לאחר שקודם לדרגת אלוף, כיהן כמפקד גיס. בשנים 2004–2006 כיהן כמפקד המכללות הצבאיות[2]. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה היה בחופשת שחרור ושהה בסין. הוא הצטרף למערכה ארבעה ימים לאחר תחילתה ומונה למפקד החזית הצפונית וסגנו של אלוף פיקוד צפון אודי אדם[3]. על תפקודם של הרמטכ"ל דן חלוץ והדרג המדיני במלחמה מתח בן ראובן ביקורת, הוא ציין שחלוץ לא האמין בכוח הקרקעי והיה עליו להתפטר מתפקידו כרמטכ"ל על רקע זה והאשים את הדרג המדיני שלדבריו מנע ביצוע של מהלך קרקעי דרמטי שעשוי היה לשנות את פני המערכה[4]. תוך כדי הלחימה האשים את הרמטכ"ל כי הוא, באופן אישי, אחראי על מותם של 8 חיילים בקרבות בבינת ג'בל[5]. בפברואר 2007 עזב שוב את שירות הקבע וחזר לחופשת השחרור. בשירות המילואים מכהן כסגן מפקד פיקוד הצפון.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו ייסד חברה בתחום הייעוץ הביטחוני ופיתוחים טכנולוגיים. באוקטובר 2007 מונה למנכ"ל עמותת "לחופש נולד", שפעלה עד 2012 להשבת חיילי צה"ל השבויים והנעדרים. במקביל הצטרף להנהלה ולסגל האקדמי של המכון למנהיגות העתיד. בשנת 2014 מונה לראש חטיבת היבשה בתעשייה האווירית[6].

בן ראובן היה פעיל במפלגת מרצ[7]. ב-2010 הביע תמיכה בהחזרת רמת הגולן במסגרת הסכם עם סוריה בנימוק שאין מדובר באזור בעל חשיבות אסטרטגית[4]. תומך ביציאה מרוב שטחי יהודה ושומרון גם אם לא ניתן להגיע להסכם[7].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שוריין על ידי ציפי לבני במקום ה-24 ברשימת המחנה הציוני[8], כנציג מפלגת התנועה, ונבחר כחבר הכנסת העשרים. משמש כחבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בוועדת האתיקה ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בן ראובן הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובית הספר למלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה.

אב לשישה - שניים מהם מאשתו הראשונה, ממנה נפרד באמצע שנות ה-90, וארבעה נוספים מבת זוגו הנוכחית, יעל, בת מושב יודפת, אותה הכיר כששירתה כראש הלשכה שלו כשהיה מפקד אוגדה[1]. מתגורר ביודפת[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עמיר רפפורט, "להגיע למסיבה של הילד בגן. בפקודה", עיתון מעריב, 7 באפריל 2006
  2. ^ האלוף איל בן-ראובן מונה למפקד המכללות, באתר nana10‏, 15 באפריל 2004.
  3. ^ עמוס הראל‏, מתיחות בין הרמטכ"ל לאלוף אייל בן ראובן, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בדצמבר 2006
  4. ^ 4.0 4.1 רמי שני‏, "על חלוץ היה להתפטר לפני המלחמה בלבנון", באתר וואלה! NEWS‏, 13 בפברואר 2010
  5. ^ סרטונים רביב דרוקר, המקור: לבנון 2, באתר nana10‏, 5 במאי 2015
  6. ^ עמיר רפפורט, אייל בן ראובן מונה לראש מטה היבשה בתע"א, "ישראל דיפנס", 1 באפריל 2014
  7. ^ 7.0 7.1 דני קיפר, האלוף במילואים אייל בן ראובן מצטרף למר"צ, אתר עיתונות, 10 ביוני 2013
  8. ^ מורן אזולאי, האלוף במיל' בן-ראובן ישובץ ברשימת המחנה הציוני, באתר ynet, 27 בינואר 2015
  9. ^ עמרי נחמיאס‏, האלוף במיל' אייל בן ראובן ישוריין במחנה הציוני, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בינואר 2015