בניין סינגר
 |
|
| הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1908 - 1909 |
|
| הבניין הקודם | בניין עיריית פילדלפיה |
|---|---|
| הבניין הבא | מגדל חברת הביטוח מטרופוליטן לייף |
| מיקום |  רחוב ברודוויי 149, ניו יורק, ארצות הברית |
| אדריכל | ארנסט פלאג |
| גובה | 186.57 (עד גג המבנה) |
| קומות | 47 |
| נבנה | 1908 |
| נהרס | 1968[1][2] |
| קואורדינטות | 40°42′35″N 74°00′39″W / 40.709714°N 74.010822°Wקואורדינטות: 40°42′35″N 74°00′39″W / 40.709714°N 74.010822°W |
בניין סינגר או מגדל סינגר (באנגלית: Singer Building או Singer Tower) היה גורד שחקים ששכן בפינת הרחובות ליברטי וברודוויי בעיר ניו יורק. הבניין תוכנן לשימוש מטה חברת סינגר והתנשא לגובה של 186.57 מטרים. בזכות כך, החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" בין השנים 1908-1909, עד השלמת בנייתו של מגדל חברת הביטוח מטרופוליטן לייף. בשנת 1968 הבניין נהרס ביוזמת בעליו יחד עם בניין סיטי אינווסטינג הסמוך לו, ובכך הוא הבניין היחיד שהחזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" ונהרס על ידי בעליו באופן יזום.[3] עם זאת, הוא גורד השחקים השלישי בגובהו שנהרס אי פעם בארצות הברית (אחרי מגדלי התאומים שנהרסו בפיגועי 11 בספטמבר).
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השטח עליו הוקם בנין סינגר נרכש על ידי החברה בשנת 1902. הבניין הוזמן על ידי יושב ראש חברת סינגר דאז, פרדריק גילברט בורן. הוא פנה לאדריכל ארנסט פלאג, שתיכנן את הבניין בסגנון בוזאר.[4] פלאג תכנן גם את מטה החברה הקודם ששכן ברחוב ברודוויי 561 בין הרחובות פרינס וספרינג - המוכרים כיום כחלק משכונת סוהו - והוזכר כ"הבניין הקטן של סינגר" לאחר הקמת בניין המטה החדש.[5][6] תוכניות המבנה שורטטו על ידי ג'ורג' קונבל (1866–1933).[7] התפיסה התכנונית של פלאג למבנים שגובהם מעל 10-15 קומות הייתה, שהם צריכים לבלוט ולמשוך את העין של עוברי האורח שבחוץ, לשם כך תכנן מגדל צר יחסית שתופס בשטחו כרבע מהמגרש ובסיס המבנה רחב יותר. גובהו של בסיס המבנה היה 12 קומות ורוחבו תפס את כל חזית המגרש כלפי הרחוב בעוד שהמגדל היה צר יחסית וכל צלע שלו הייתה באורך 20 מטרים. הבניין נחשב לייחודי בעיר ניו יורק באותה תקופה ובלט בלבנים האדומות שלו. כשהושלם בשנת 1908, התנשא בניין סינגר לגובה של 186.57 מטרים והחזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" עד שנת 1909, שבה הושלמה בנייתו של בניין חברת הביטוח מטרופוליטן לייף המתנשא לגובה 210 מטרים וממוקם ברחוב 23 בשדרת מדיסון במנהטן.
בשנת 1961, נמכר הבניין לויליאם זקנדורף והחברה העבירה את משרדיה למרכז רוקפלר.[8] ויליאם רכש את השטח בניסיון להעביר את הבורסה לניירות ערך בניו יורק לשם אך, ללא הצלחה. בשנת 1964, חברת הפלדה של ארצות הברית רכשה את הבניין והבניין הסמוך לו, בניין סיטי אינווסטינג, במטרה להרוס אותם. במהלך שנות השישים של המאה העשרים, הבניין נחשב ללא כלכלי עקב חללי פנים קטנים (קומות המגדל היו בשטח של 390 מ"ר) וחוסר בשוכרים. לשם השוואה, שטח כל קומה בבניין U.S. STEEL (המוכר יותר בשם ליברטי פלאזה 1), שנבנה במקומו, היה 3,400 מ"ר.
באוגוסט 1967, החלו פעולות ההריסה של הבניין ואלו הושלמו בשנה שלאחר מכן. עקב כך, היה הבניין הגבוה ביותר שנהרס באותה תקופה.[9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מבט על הבניין מרחוב ברודוויי
-
מבט פנים על לובי באחת מקומות הביניים
-
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערן אלדר, מגדלים באוויר, 30/12/2000, אתר מגלים
- Old postcard view of the Singer Building on bc.edu
- The Little Singer Building (561 Broadway)
- The Lost Skyscrapers of Bygone New York
- "עלייה לצורך ירידה: גורדי שחקים שחזו את המשברים הפיננסיים הגרועים בהיסטוריה" באתר כלכליסט 30.5.2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בניין סינגר באתר Emporis
- ^ בניין סינגר באתר SkyscraperPage
- ^ איך להרוס גורד שחקים? ג'ון קלי 6 בדצמבר 2012 מגזין חדשות ה-BBC (אוחזר ב-12 בדצמבר 2012)
- ^ Gray, Christopher (2 January 2005). "Streetscapes: Once the Tallest Building, but Since 1967 a Ghost". The New York Times. Retrieved 1 August 2010.
- ^ White, Norval & Willensky, Elliot (2000). AIA Guide to New York City (4th ed.). New York: Three Rivers Press. ISBN 978-0-8129-3107-5., p.100
- ^ Gray, Christopher (29 June 1997). "Style Standard for Early Steel-Framed Skyscraper". The New York Times. p. 7. Retrieved 1 August 2010.
- ^ Larry E. Gobrecht (April 1983). "National Register of Historic Places Registration: Jamaica Chamber of Commerce Building". New York State Office of Parks, Recreation and Historic Preservation. Retrieved 2011-01-16.
- ^ Fried, Joseph P. (Aug 22, 1967). "Landmark on Lower Broadway to Go". The New York Times. Retrieved 2 August 2010.
- ^ White, Norval & Willensky, Elliot (2000). AIA Guide to New York City (4th ed.). New York: Three Rivers Press. ISBN 978-0-8129-3107-5., p.42
