ברכי ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברכי ליפשיץ (נולדה ב-28 במאי 1976) היא במאית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפשיץ נולדה ב-1976 בירושלים למשפחה חרדית, אך במהלך השנים התנתקה מאורח החיים החרדי.

בוגרת החוג לתיאטרון במכללת אמונה, בעלת תואר ראשון בהצטיינות יתרה בבימוי ובהוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ותואר שני בתוכנית לחקר הביצוע בתיאטרון ובאמנויות המופע באוניברסיטת תל אביב.

ליפשיץ חוותה פגיעה מינית בילדותה, ולאורך השנים הסתירה את הפגיעה. הפגיעה וההשתקה ערערו את עולמה הערכי והאמוני. ההתמודדות עם מעשה הפגיעה והבנתו הן מנוע המצית רבות מיצירותיה. היא פיתחה הצגות אמנותיות ניסיוניות וחדשניות המיועדות לקהל ילדים, לאור תפיסה כי לתיאטרון לילדים יש תפקיד אמנותי, פוליטי וחברתי.[1]בעיניה השפה האמנותית של התיאטרון מסוגלת לתווך עבור הילדים חוויות מורכבות ולעבד אותן באופן סמלי ועדין בעזרת דימויים אמנותיים.

היא יצרה בשיתוף בית אבי חי את סדרת ההצגות ״אגדות הלבנה״ - הסדרה כוללת 12 הצגות ילדים בהתאמה לחודשי השנה העברית. מאז שנת 2014 ההצגות רצות בהצלחה בבית אביחי וזוכות לקהל צופים קבוע ואוהד.[2]

בשנת 2018 כחלק מהצגות הסדרה שיצרה,״מלכים״, כתבה יחד עם ענבל לורי את ההצגה ״דוד: המלך והכבשה״. תוכני ההצגה, שנגעו בסוגיות של פגיעה מינית וניצול סמכות בעקבות סיפור דוד ובת שבע, עוררו דיונים סוערים על תפקידו ודרכו של תיאטרון ילדים. בעקבות הדיונים עלתה ההצגה בפני קהל מבוגרים ולאחריה התקיים דיון על תפקידו של תיאטרון ילדים ועל שיח מבוגרים וילדים על מיניות.[3] בסופו של דבר, אחרי מספר מועט של הצגות נוספות, ההצגה ירדה מהבמה. בעקבות התנסות זו סביב התקבלות היצירה, היא העלתה את ההצגה ״שיר שנועד לקריאות בוז״ על פי המחזה ״הקהל״ מאת לורקה. המחזה עוסק במתח שבין העולם הדרמטי הפנימי וחריגותו המינית החברתית של היוצר ובין התקבלות היצירה מצד הקהל. בשנת 2021 כתבה יחד עם ענבל לורי את ההצגה ״הטפיל המאושר וכל השאר״ המכוונת גם היא לקהל ילדים ובמרכזה סוגיות של מניפולציות, ניצול ושמירה על גבולות.

לפני שהתמקדה בעשייה אמנותית-תיאטרונית, היא עסקה בניהול תוכניות תרבות ואמנות. ב-2010 הקימה וניהלה את Paideia Project-Incubator - תוכנית חממה לפיתוח פרויקטים של תרבות יהודית באירופה במכון Paideia בסטוקהולם.[4] הקימה חממה לפיתוח מופעי סיפור בבית מדרש אלול.

נכון ל-2022, היא מלמדת בימוי ויצירה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים ובחוג לתיאטרון במכללת אמונה ומנחה כיתות אמן בחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים.

הצגות שביימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה כתיבה תיאטרון בכורה
זהירות! כלב נובח יצירה המפגישה בין חומרים אוטוביוגרפיים לשיר מקהלה מהמחזה "אגממנון" יצירה במסגרת לימודי התואר השני של ליפשיץ 2012
הכח של נוח עיבוד לילדים של סיפור נוח והמבול מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ בית אבי חי 2014
ים יבשה מופע חוצות לילדים בעקבות סיפור יציאת מצרים מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ בית אבי חי 2014
אגדות הלבנה סדרה הכוללת 12 הצגות ילדים בהתאמה לחודשי השנה העברית. כתיבה: רוני ברודצקי, שרית זוסמן, יאיר ליפשיץ, ענבל לורי בית אבי חי 2014
יום אחד בירושלים הצגת ילדים בעקבות אגדת שלמה המלך ואשמדאי מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ בית אבי חי 2015
פעולה אנושה בעקבות סצנת הליצנים מתוך "המחזה הלימודי של באדן באדן על ההסכמה" מאת ברכט המפעל 2016
עלמה וליצ'י מחזה קצר מאת דניאל בוצר על נערה חולת סרטן וליצנית רפואית המלווה אותה צוותא 2016
אובו המלך מחזה מאת אלפרד ז'ארי בתרגום של רותם עטר סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים 2017
שאול: המלך והמסכה הצגת ילדים ראשונה בסדרת "המלכים" מאת: ענבל לורי וברכי ליפשיץ בית אבי חי 2017
דוד: המלך והכבשה הצגת ילדים שנייה בסדרת "המלכים" מאת: ענבל לורי וברכי ליפשיץ בית אבי חי 2018
שיר שנועד לקריאות בוז עיבוד למחזה "הקהל" מאת לורקה על פי תרגום מאת רנה ליטוין סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים 2019
קצף ורוד עיבוד למחזה "המרפסת" מאת ז'אן ז'נה, בתרגום יואל טייב סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים 2020
הטפיל המאושר וכל השאר מחזה מאת ענבל לורי וברכי ליפשיץ בהשראתהמחזות "חיי החרקים" של קארל צ'אפק ו"מקסם הרוע של הפרפר" מאת לורקה תיאארון ״משו משו״ 2021

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה היא הסופרת חנה בת שחר ואביה הוא הרב יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת יד אהרון.

ברכי נשואה לחוקר התיאטרון יאיר ליפשיץ, ולהם שני בנים שהתחנכו בחינוך חופשי דמוקרטי[דרושה הבהרה].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ברכי ליפשיץ (באנגלית)

YouTube play button icon (2013–2017).svg סרטונים בערוץ של ברכי ליפשיץ, באתר יוטיוב

2021 Facebook icon.svg ברכי ליפשיץ, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]