ג'וליאן שגרן

ג'וליאן שגרן
Julian Chagrin

צילום משנת 1994
צילום משנת 1994
לידה	22 בפברואר 1940 (בן 84) לונדון, הממלכה המאוחדת
סוגה מועדפת	פנטומימה, תיאטרון לילדים
מדינה	הממלכה המאוחדת ישראל
תקופת הפעילות	1957–2010 (כ־53 שנים)
מקום לימודים	St Marylebone Grammar School
פרופיל ב-IMDb

ג'וליאן שגרן (באנגלית: Julian Chagrin; נולד ב-22 בפברואר 1940) הוא שחקן, קומיקאי, במאי תיאטרון ופנטומימאי ישראלי.

ביוגרפיה

ג'וליאן שגרן, איתי שגב, שלום אסייג, יגאל שילון ואלי יצפאן בצילומי התוכנית "פיספוסים", 1994

שגרן נולד וגדל בלונדון שבאנגליה. אביו פרנסיס היה מלחין ומנצח יהודי-רומני ואמו אלין הייתה מורה נוצריה מאירלנד. בשנת 1946 נשלח שגרן לפנימייה, ממנה ברח לאחר כשנה.

שגרן החל את הקריירה כשחקן וכקומיקאי בשנת 1957, כאשר הצטרף לקומיקאי ויק אוליבר ויחד הופיע הצמד באנגליה, באירלנד ובדרום אפריקה.

בשנת 1959 עבר לפריז ולמד שם פנטומימה במשך שלוש שנים אצל ז'אק לקוק. לאחר מכן הוא שב ללונדון להופיע בהצגה הסאטירית Chaganog, שהייתה הצלחה גדולה בפסטיבל אדינבורו בשנת 1964. ההצגה רצה בכל רחבי אנגליה וגם במשך שתי עונות בווסט אנד. לאחר מכן השתתף בסדרות טלוויזיה רבות, בפרסומות ובמספר סרטי קולנוע, ביניהם: "יצרים" בשנת 1966 בבימויו של מיכלאנג'לו אנטוניוני, בו שיחק בתפקיד פנטומימאי לצד אשתו באותה עת, קלוד, Danger Route (במאי: סת הולט) בשנת 1967, The Bliss of Mrs. Blossom בשנת 1968 לצד שירלי מקליין וג'ון קליז, "עליסה בארץ הפלאות" בשנת 1972 והפקות נוספות. במקביל הופיע כפנטומימאי בהופעת יחיד שלו בשני תיאטראות בווסט אנד.

עם עלייתו לישראל בשנת 1977 השתלב בתיאטרון ובטלוויזיה בארץ. בשנת 1985 כתב, הפיק, ביים ושיחק בסדרה הקומית "התזמורת", סדרה בת עשרה פרקים ששודרה בערוץ הראשון. שגרן גילם בסדרה את דמותו של מנצח בתזמורת. בהמשך שיחק בסרטי קולנוע ישראליים ובהפקות בינלאומיות, בין היתר: "היפהפייה הנרדמת", "כיפה אדומה", "שלגיה" ועוד לצד איזבלה רוסליני, דיאנה ריג וסיד סיזר. בסרט "זמן הגמל" שהופק בשנת 1991 בו הוא הופיע בתפקיד הנושא את שמו, הוא יוצא בסרט לחפש את שני ילדיו, שאבדו במדבר יהודה, פוגש בדרכו את הבדואים תושבי האזור ולומד על אורח חייהם. בשנת 1996 השתתף בסרט "מי האבא?" לצד אשתו רולנדה ובהפקות נוספות.

את עיקר פרסומו בארץ צבר שגרן בעיסוקו כמגיש וכמשתתף בתוכניות ילדים ונוער. הוא החל לעסוק בתחום זה בשנת 1982, כאשר התחיל להופיע עם אשתו רולנדה במופע לילדים ולנוער "אלף פרצופים", בו הופיע עמה במשך שלושים וארבע שנים, עד לשנת 2016. פריצת-הדרך שלו בתחום זה הייתה בשנת 1989, כדמות בתוכנית הילדים "מסיבת גן", בהנחיית ירון לונדון ורבקה מיכאלי. התוכנית שודרה עד 1995, ובזמן זה קנה לו שגרן את מעמדו כדמות אהובה על ילדי ישראל, המאופיינת, בין השאר, בחולצות עם הדפס של פו הדב שנהג ללבוש במהלך פרקי התוכנית.

שיתוף הפעולה בין שגרן לבין ירון לונדון חרג מגבולות מסך הטלוויזיה, כאשר בשנת 1994 לונדון כתב סדרת ספרים לילדים שכללה עשרה ספרים בשיתוף עם צוות ההפקה של "מסיבת גן", אשר גיבורה הוא דמותו של שגרן.

שגרן הופיע כשחקן אורח גם במספר תוכניות נוספות לילדים: הוא התארח בשני פרקים של סדרת הטלוויזיה המצליחה לילדים "הופה היי": בשנת 1987, יחד עם אשתו רולנדה, ובשנת 1991.

בשנת 1996 השתתף בתוכנית "ימי" לצד חנוך רעים ודפנה דקל.

בשנת 1998 השתתף בתוכנית "פרפר נחמד" כפנטומימאי.

משנת 2000 ואילך עסק בבימוי הצגות ילדים. באותה שנה הוזמן להופעות ביפן, סין וקוריאה.

ב-2001 הופיע עם אשתו רולנדה במופע לילדים שנערך בחג החנוכה של אותה השנה.

בשנת 2005 יצא להופיע בבנגקוק ובסינגפור.

בשנת 2007 ביים את מופע הבידור של אשתו, הנקרא "רק על עצמי לצחוק ידעתי". באותה שנה הוא חזר להופיע במופע סטנד-אפ יחד עם אשתו.

ב-2010 הפסיק להופיע בשל בעיות בריאותיות.

חיים אישיים

שגרן היה נשוי לקלוד ולהם שלושה ילדים וכן נכדים.

לאחר גירושיו נישא בשנית לשחקנית רולנדה שגרן, ולשניים אין ילדים משותפים (רולנדה מזדהה כאל-הורית), והם מתגוררים בעין הוד.

מועמדויות ופרסים

• שגרן היה מועמד פעמיים לפרס האוסקר כמפיק סרטים קצרים: הסרט "The Concert" בשנת 1974 והסרט "The Morning Spider" בשנת 1976.
• פרסי ורד הזהב במונטרה ודוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, על תפקידו בסדרה "התזמורת".
• בשנת 2021 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם אמ"י.

ספרים וקלטות

בשנת 1991 יצאו שני ספרים שנקראו "ילדים קטנים לומדים לקרוא עם ג'וליאן" ו"ג'וליאן והסופגניה הגדולה ביותר בעולם" עם דמותו של שגרן כילד מ"מסיבת גן" שנכתבו על ידי חגית מאור.

בנוסף לעיסוקו בטלוויזיה הופיע שגרן בקלטות וידאו לילדים:

• שירים קטנים 3 – למשחק ולימי הולדת עם חני נחמיאס ועירית ענבי. קלטת זו יצאה ביולי 1991.
• שירים קטנים 4 – מגן החיות עם ישראל גוריון ועירית ענבי. קלטת זו יצאה באוגוסט 1991.
• שירים קטנים 6 – מצחיקים עם שרי צוריאל ועירית ענבי. קלטת זו יצאה בדצמבר 1991.
• דודי שמחה עם אשתו רולנדה שגרן וגיא מרוז. קלטת זו יצאה בשנת 1992.
• גלגולים – שירי משחק והפעלה עם יורם פלד ושלומית ארנון. קלטת זו יצאה בשנת 1995.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וליאן שגרן בוויקישיתוף

• ג'וליאן שגרן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ג'וליאן שגרן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'וליאן שגרן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• גבי בר-חיים, ללא מילים, באתר nrg‏, 3 בדצמבר 2004
• אסתי ג. חיים, רשימה על 'ליצנים' הצגה קצרה(הקישור אינו פעיל), (פורסם ב-nrg), "בננות Blogs"‏, 1 בינואר 2009
• סמדר הירש, מבעבעים: ביקור בית רומנטי אצל רולנדה וג'וליאן שגרן, באתר nrg‏, 15 ביולי 2010
• עידן חגואל, כובש את היצרים: ג'וליאן שגרן בראיון מצולם, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
• אורין ויינברג, "חשבתי שאני בעל ערך רק כשאני מצחיק": ג'וליאן שגרן פותח את הפה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2018
• שגיא בן נון‏, ג'וליאן שגרן: "הבמה חסרה לי, זה המקום שהרגשתי בו הכי בטוח", באתר וואלה, 8 בנובמבר 2021
• ג'וליאן שגרן (1940–), דף שער בספרייה הלאומית