גרנט היל
היל בשנת 2007 | ||||||||||||||
לידה |
5 באוקטובר 1972 (בן 52) דאלאס שבטקסס | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | סמול פורוורד | |||||||||||||
גובה | 2.03 מטרים | |||||||||||||
מספר | 33 | |||||||||||||
מכללה | אוניברסיטת דיוק | |||||||||||||
דראפט |
בחירה שלישית, 1994 דטרויט פיסטונס | |||||||||||||
היכל התהילה | נבחר כשחקן ב-2018 | |||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
1994–2000 2000–2007 2007–2012 2012–2013 |
דטרויט פיסטונס אורלנדו מג'יק פיניקס סאנס לוס אנג'לס קליפרס | |||||||||||||
הישגים כשחקן | ||||||||||||||
7 הופעות במשחק האולסטאר (1995–1998, 2000, 2001, 2005) בחירה לחמישייה הראשונה של העונה (1997) 4 בחירות לחמישייה השנייה של העונה (1996, 1998–2000) רוקי השנה (1995) 3 זכיות בפרס הספורטיביות (2005, 2008, 2010) 2 זכיות באליפות המכללות (1991, 1992) | ||||||||||||||
|
גרנט הנרי היל (באנגלית: Grant Henry Hill; נולד ב-5 באוקטובר 1972 בדאלאס שבטקסס) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת סמול פורוורד, חבר היכל התהילה של הכדורסל.
היל נחשב לאחד משחקני ה-NBA הטובים בדורו, והוביל את קבוצתו לעיתים קרובות בנקודות, בריבאונדים ובאסיסטים. הוא סבל ממספר פציעות במהלך הקריירה, שאף השביתו אותו לתקופות ממושכות (כמו בעונת 2000/2001 בה שיחק 4 משחקים בלבד ועונת 2003/2004 בה לא שיחק כלל).
ביוגרפיה ומכללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרנט היל נולד וגדל בדאלאס שבטקסס. אביו, קלווין היל, היה שחקן בדאלאס קאובויס מליגת הפוטבול המקצוענית, ה-NFL. לאחר סיום קריירת הפוטבול של אביו קלווין עברה משפחת היל לווירג'יניה שם כיכב גרנט בנבחרת הכדורסל של התיכון בו למד, ואף נבחר לאחד משחקני התיכונים הטובים ביותר בארצות הברית. לאחר סיום התיכון בחר היל לשחק עבור אוניברסיטת דיוק, ובארבע שנותיו הצעיד את נבחרת הכדורסל של האוניברסיטה לשני תוארי אליפות ה-NCAA ולגמר נוסף אחד.
קריירה מקצוענית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דטרויט פיסטונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]היל נבחר במקום בשלישי בדראפט ב-1994 על ידי הדטרויט פיסטונס. בהיותו רוקי העמיד ממוצעים של 19.9 נקודות, 6.4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק וכן ממוצע של 1.77 חטיפות למשחק. על הישגיו אלו זכה בתואר רוקי השנה במשותף עם ג'ייסון קיד.
היל נבחר שבע פעמים למשחקי האולסטאר, כאשר עשה היסטוריה בשנתו הראשונה ב-NBA כשנבחר במספר הקולות הגבוה ביותר (1,289,585) עבור שחקן שנה ראשונה ועקף את שאקיל אוניל במעט, ולמעשה היה הרוקי הראשון בכל ענפי הספורט העיקריים שנבחר במספר הקולות הגבוה ביותר למשחק אולסטאר[דרוש מקור].
בעונתו השנייה, שגם בה נבחר למשחק האולסטאר, עקף במספר הקולות את מייקל ג'ורדן, שחזר מפרישה מליגת הבייסבול, והוביל במספר הקולות הכללי. במהלך העונה הראה את יכולותיו המגוונות כשהוביל את ליגת ה-NBA בטריפל דאבל (10). הוא גם זכה במדליית זהב באולימפיאדה שבאטלנטה כחלק מסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל.
בעונת 96–97 העמיד את ממוצעיו הטובים ביותר בקריירה - 21.4 נקודות, 9.0 ריבאונדים ו-7.3 אסיסטים למשחק. למעשה, הוא היה השחקן הראשון מאז לארי בירד בעונת 89–90 שהעמיד ממוצעים של 20 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק בעונה, הישג שלא שוחזר עד עונת 2016/2017 בידי ראסל ווסטברוק. במהלך העונות 1995–1999 הוביל את הליגה באסיסטים למשחק בקרב שחקנים שלא בעמדת הגארד.
בעונה הקצרה של שנת 1999 (בעקבות שביתת השחקנים הגדולה ב-NBA) הוביל את דטרויט פיסטונס בנקודות, בריבאונדים ובאסיסטים בפעם השלישית, וחבר לשחקנים כגון אלג'ין ביילור ווילט צ'מברלין כשחקנים שהובילו בקבוצותיהם בקטגוריות הנ"ל (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים) יותר מעונה אחת.
היל נבחר להשתתף בסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל לאליפות העולם ב-1998, אך בסוף לא השתתף עקב השביתה. למרות היותו שחקן דומיננטי מאוד בדטרויט, הקבוצה לא זכתה להצלחה מרובה במסגרת הפלייאוף ולא עברה את הסיבוב הראשון, ובעונות 1994–1995 ו-1997–1998 אף לא עלתה לפלייאוף.
בפלייאוף של 2000 הודחה הקבוצה בסיבוב הראשון על ידי מיאמי היט (3-0), וזאת לאחר שהיל נפצע במשחק השני בקרסולו. היל עוד הספיק להיבחר לסגל הנבחרת באולימפיאדת סידני אך לא היה יכול לשחק עקב פציעתו.
אורלנדו מג'יק
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2000 הוכרח היל לעבור בעסקת החלפה תמורת השחקנים בן וולאס וצ'אקי אטקינס. באורלנדו קיוו שהיל יוכל לשתף פעולה עם כוכב על אחר - טרייסי מקגריידי, שהוחתם באותה תקופה והגיע מקבוצת טורונטו ראפטורס, כדי שאורלנדו יחזרו לצמרת ה-NBA. פציעתו בקרסול הכריחה אותו להיות מושבת במרבית המשחקים בעונותיו הראשונות במג'יק, כך שהוא שותף בארבעה משחקים בלבד ב-2000–2001, ב-14 משחקים ב-2001–2002 וב-29 משחקים ב-2002–2003. במקביל, קבוצתו הקודמת, הפיסטונס, הביסו את המג'יק בפלייאוף 2003 וזכו באליפות ב-2004.
במהלך עונת 2003 עבר היל ניתוח להסרת חלק מעצם הקרסול שלו והחלפתה בעצם מרגלו. חמישה ימים לאחר הניתוח היל הוחש לבית החולים עם חום גבוה. הרופאים אבחנו שמדובר בזיהום סביב הקרסול, ממנו היל כמעט מת, והסירו את הרקמות סביב הקרסול. היל אושפז במשך שבוע בבית החולים והיה צריך לקחת אנטיביוטיקה במשך חצי שנה.
בעונת 2004–2005 חזר היל לכושר ושיחק 67 משחקים בעונה, לעומת 47 משחקים ששיחק בשלוש העונות הקודמות גם יחד. שובו לכושר משחק התבטא גם בממוצעים שהעמיד: ממוצע של 19.7 נקודות למשחק ב-50.9 אחוזים מהשדה. הצופים בחרו בו שוב כשחקן פותח במשחק האולסטאר והיל היה שותף לניצחון המזרח על המערב.
במהלך עונת 2005–2006 סבל היל מפציעה שהשביתה אותו למחצית הראשונה של העונה, וכן סבל גם משברי מאמץ ברגלו הימנית כתוצאה מעומס יתר עליה כיוון שאימץ את רגל ימין יותר מאשר רגל שמאל שבה עבר את הניתוח הקודם. בעקבות זאת נאלץ לעבור ניתוח נוסף, שגרם לו לשקול פרישה ממשחק מקצועני. בעונה זו שיחק רק 21 משחקים.
בעונת 2006–2007, חזר היל מפציעתו וזאת למרות השמועות שסבבו סביב פרישתו האפשרית. היל קיבל טיפול מיוחד בוונקובר אצל פיזיותרפיסטים מומחים במהלך הפגרה והצהיר שהוא כשיר בקרסולו השמאלי, וחזר להרכב הפותח של המג'יק.
פיניקס סאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2007–2008, לאחר שסיים חוזה בן 7 עונות במג'יק, חתם היל על חוזה בפיניקס סאנס.[1] ב-5 עונותיו בקבוצה שימש כשחקן חמישייה קבוע, ותרם 12.1 נקודות, 4.7 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונת 2009/2010 סייע לסאנס להעפיל לגמר האזור המערבי בפלייאוף, בו הפסידו מול לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 2–4.
לוס אנג'לס קליפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי היל, הוא תכנן לסיים את הקריירה שלו בפיניקס סאנס, אולם ב-17 ביולי 2012 חתם היל לשנתיים עם קליפרס, והבטיח לעצמו עונת NBA 18 במספר.[2] לאחר עונת 2012/2013, ב-2 ביוני 2013, הודיע היל על פרישה ממשחק פעיל.
סטטיסטיקות הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונה הסדירה של ה-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | % מהשדה | % לשלוש | % מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1994/1995 | דטרויט | 70 | 69 | 38.3 | 0.477 | 0.148 | 0.732 | 6.4 | 5.0 | 1.8 | 0.9 | 19.9 |
1995/1996 | דטרויט | 80 | 80 | 40.8 | 0.462 | 0.192 | 0.751 | 9.8 | 6.9 | 1.3 | 0.6 | 20.2 |
1996/1997 | דטרויט | 80 | 80 | 39.3 | 0.496 | 0.303 | 0.711 | 9.0 | 7.3 | 1.8 | 0.6 | 21.4 |
1997/1998 | דטרויט | 81 | 81 | 40.7 | 0.452 | 0.143 | 0.740 | 7.7 | 6.8 | 1.8 | 0.7 | 21.1 |
1998/1999 | דטרויט | 50 | 50 | 37.0 | 0.479 | 0.000 | 0.752 | 7.1 | 6.0 | 1.6 | 0.5 | 21.1 |
1999/2000 | דטרויט | 74 | 74 | 37.5 | 0.489 | 0.347 | 0.795 | 6.6 | 5.2 | 1.4 | 0.6 | 25.8 |
2000/2001 | אורלנדו | 4 | 4 | 33.3 | 0.442 | 1.000 | 0.615 | 6.3 | 6.3 | 1.3 | 0.5 | 13.8 |
2001/2002 | אורלנדו | 14 | 14 | 36.6 | 0.426 | 0.000 | 0.863 | 8.9 | 4.6 | 0.6 | 0.3 | 16.8 |
2002/2003 | אורלנדו | 29 | 29 | 29.1 | 0.492 | 0.250 | 0.819 | 7.1 | 4.2 | 1.0 | 0.4 | 14.5 |
2003/2004 | אורלנדו | – | – | – | – | – | – | – | – | – | – | – |
2004/2005 | אורלנדו | 67 | 67 | 34.9 | 0.509 | 0.231 | 0.821 | 4.7 | 3.3 | 1.4 | 0.4 | 19.7 |
2005/2006 | אורלנדו | 21 | 17 | 29.2 | 0.490 | 0.250 | 0.765 | 3.8 | 2.3 | 1.1 | 0.3 | 15.1 |
2006/2007 | אורלנדו | 65 | 64 | 30.9 | 0.518 | 0.167 | 0.765 | 3.6 | 2.1 | 0.9 | 0.4 | 14.4 |
2007/2008 | פיניקס | 70 | 68 | 31.7 | 0.503 | 0.317 | 0.867 | 5.0 | 2.9 | 0.9 | 0.8 | 13.1 |
2008/2009 | פיניקס | 82 | 68 | 29.8 | 0.523 | 0.316 | 0.808 | 4.9 | 2.3 | 1.1 | 0.7 | 12.0 |
2009/2010 | פיניקס | 81 | 81 | 30.0 | 0.478 | 0.438 | 0.817 | 5.5 | 2.4 | 0.7 | 0.4 | 11.3 |
2010/2011 | פיניקס | 80 | 80 | 30.1 | 0.484 | 0.395 | 0.829 | 4.2 | 2.5 | 0.8 | 0.4 | 13.2 |
2011/2012 | פיניקס | 49 | 46 | 28.1 | 0.446 | 0.264 | 0.761 | 3.5 | 2.2 | 0.8 | 0.6 | 10.2 |
2012/2013 | ל.א. קליפרס | 29 | 0 | 15.1 | 0.388 | 0.273 | 0.583 | 1.7 | 0.9 | 0.4 | 0.2 | 3.2 |
קריירה | 1,026 | 972 | 33.9 | 0.483 | 0.314 | 0.769 | 6.0 | 4.1 | 1.2 | 0.6 | 16.7 |
בפלייאוף ה-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | % מהשדה | % לשלוש | % מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1995/1996 | דטרויט | 3 | 3 | 38.3 | 0.564 | 0.500 | 0.857 | 7.3 | 3.7 | 1.0 | 0.0 | 19.0 |
1996/1997 | דטרויט | 5 | 5 | 40.6 | 0.437 | 0.000 | 0.718 | 6.8 | 5.4 | 0.8 | 1.0 | 23.6 |
1998/1999 | דטרויט | 5 | 5 | 35.2 | 0.457 | 0.000 | 0.813 | 7.2 | 7.4 | 2.0 | 0.4 | 19.4 |
1999/2000 | דטרויט | 2 | 2 | 27.5 | 0.375 | 0.500 | 0.900 | 5.5 | 4.5 | 0.5 | 0.0 | 11.0 |
2006/2007 | אורלנדו | 4 | 4 | 35.8 | 0.500 | 0.000 | 0.667 | 5.5 | 3.8 | 0.5 | 0.3 | 15.0 |
2007/2008 | פיניקס | 3 | 2 | 22.7 | 0.455 | 0.000 | 1.000 | 5.3 | 1.0 | 0.7 | 0.3 | 3.7 |
2009/2010 | פיניקס | 16 | 16 | 28.3 | 0.480 | 0.188 | 0.868 | 5.8 | 2.3 | 0.8 | 0.6 | 9.6 |
2012/2013 | ל.א. קליפרס | 1 | 0 | 20.0 | 0.500 | 0.000 | 0.000 | 4.0 | 2.0 | 0.0 | 0.0 | 4.0 |
קריירה | 39 | 37 | 31.6 | 0.469 | 0.238 | 0.781 | 6.1 | 3.6 | 0.9 | 0.5 | 13.4 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גרנט היל
- גרנט היל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוקי השנה ב-NBA | |
---|---|
|
זוכי פרס הספורטיביות של ה-NBA | |
---|---|
|
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - אטלנטה (1996) | ||
---|---|---|
1 • 2 • 3 • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס |
- פרשני כדורסל אמריקאים
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלני אוניברסיטת דיוק
- כדורסלני פיניקס סאנס
- כדורסלני דטרויט פיסטונס
- כדורסלני אורלנדו מג'יק
- כדורסלני לוס אנג'לס קליפרס
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- חברי היכל התהילה של כדורסל המכללות
- אלופים אולימפיים אמריקאים: כדורסל
- בחירות דראפט של דטרויט פיסטונס
- היכל התהילה של הכדורסל: כדורסלנים
- טקסס: כדורסלנים
- אמריקאים שנולדו ב-1972
- כדורסלנים באולימפיאדת אטלנטה (1996)