דנוור נאגטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דנבר נאגטס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דנוור נאגטס
Denver Nuggets
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 1967
מדינה ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
אולם ביתי פפסי סנטר (19,309 מושבים)

דנוור, קולורדו, ארצות הברית

ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הצפון-מערבי
היסטוריה ב-ABA:
דנוור רוקטס (1967-1974)
דנוור נאגטס (1974-1976)
ב-NBA:
דנוור נאגטס (הווה-1976)
בעלים סטן קרונקי
מנכ"ל טים קונלי
מאמן מייק מלון
צבעי תלבושת תכלת, כחול, לבן וצהוב
תלבושת
מדי בית וחוץ של דנוור נאגטס
Kit body nuggetsh.png
תלבושת מדי בית
Kit shorts nuggetsh.png
צבעי הקבוצה
מדי בית
Kit body nuggetsa.png
תלבושת מדי חוץ
Kit shorts nuggetsa.png
צבעי הקבוצה
מדי חוץ
אתר הקבוצה

דנוור נאגטסאנגלית: Denver Nuggets) היא קבוצת כדורסל מהעיר דנוור, קולורדו, שבארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה נוסדה תחת השם דנוור לארקס בשנת 1967 בליגת ה-ABA אך שינתה את שמה עוד במהלך עונתה הראשונה לדנוור רוקטס. לבסוף הקבוצה הפכה לאחת המצליחות בתולדות ליגת ה-ABA. לאחר ששינו את שמם שוב בציפייה למיזוג בין ליגות ה-NBA וה-ABA הצטרפה דנוור אל ליגת ה-NBA בשנת 1976. הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באולם פפסי סנטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967, אחד הזיכיונות לקבוצת כדורסל בליגת ה-ABA הוענק לקבוצת משקיעים מהעיר קנזס סיטי, מיזורי בראשותו של איש העסקים מדרום קליפורניה, ג'יימס טרינדל. אך, טרינדל לא יכול היה למצוא אולם מתאים באזור העיר קנזס סיטי. קומישינר הליגה ג'ורג' מיקן הציע להעביר את הקבוצה לדנוור. לאחר שהסכים למנות את יליד העיר דנוור ושחקן ה-NBA לשעבר וינס בורילה לתפקיד הג'נרל מנג'ר, העביר טרינדל את המועדון לעיר דנוור תחת השם דנוור לארקס, שמה של הציפור הלאומית של מדינת קולורדו דרור בנטינג (Lark Bunting)‏.[1] קבוצת המשקיעים של טרינדל לא העבירה כמות מספקת של כספים שהניחה את דעתה של הנהלת הליגה, דבר שהוביל את הקומישינר מיקן לדרוש מהלארקס להציג ביטחונות של 100,000 דולר כדי להבטיח את קיומו של המועדון. שעות לפני תום המועד שקבע מיקן להצגת הביטחונות הנדרשים, מכר טרידל שני שלישים מהבעלות על המועדון לאיל המשאיות ההובלה ביל רינגסבי תמורת 350,000 דולר, רינגסלי שינה את שם המועדון לרוקטס על שמן של המשאיות ארוכות הטווח שלו.[2]

הרוקטס נכשלו במשחקי סוף העונה ולא הגיעו לשחק בסדרת אליפות. הקבוצה הציגה סגל שחקנים יציב בהובלתם של ביירון בק ולארי ג'ונס, ומאוחר יותר בידי בק ורלף סמפסון. הרוקי השנוי במחלוקת ספנסר הייווד הצטרף למועדון לעונת 1969-70. הייווד היה אחד מראשוני הכדורסלנים שהחלו לשחק כדורסל מקצועני לפני שסיימו את לימודי הקולג'. הנהלת ה-NBA סרבה תחילה לאפשר לו לשחק בליגה, והייווד השיג ממוצעים של כמעט 30 נקודות ו-20 כדורים חוזרים למשחק בעונתו היחידה בליגת ה-ABA. לפני שהפר את חוזהו עם דנוור וחתם בסיאטל סופרסוניקס ועבר ל-NBA.

דנוור רוקטס (1967-1974)

רינגסבי מכר את המועדון לאנשי העסקים מסן דייגו פרנק גולדברג ובאד פישר בשנת 1972‏.[1] בשנת 1974 מתוך ציפייה למעבר לליגת ה-NBA, ערך המועדון תחרות לבחירת שם חדש למועדון, מאחר שהשם רוקטס כבר היה בשימוש בידי יוסטון רוקטס. השם הנבחר היה נאגטס, מתוך כבוד לקבוצה המקורית של העיר דנוור ששיחקה בליגת ה-NBA בעונת 1949/1950. הסמל הראשון של המועדון היה כורה "המגלה" כדורסל. גולדברג ושיפר מכרו את המועדון לאיש עסקים מדנוור בשנת 1976.

עם בחירתם והחתמתם של דייוויד תומפסון ומרווין ובסטר ורכישתם של דן אייסל ורובי ג'ונס ותחת שרביט המאמן של לארי בראון, הציג המועדון את עונותיו הטובות ביותר בהיסטוריה בשתי השנים הראשונות תחת השם נאגטס, כאשר הקבוצה מעפילה לגמר ליגת ה-ABA בעונת 1975-76. המועדון לא זכה בהזדמנות נוספת לזכות באליפות ה-ABA, מאחר שליגות ה-NBA וה-ABA לאחר עונת 1975-1976 הנאגטס היו אחד מארבעת מועדוני ליגת ה-ABA שהצטרפו לליגת ה-NBA, יחד עם ניו יורק נטס, סן אנטוניו ספרס, ואינדיאנה פייסרס לעונת 1976/1977. הנאגטס והנטס הסכימו למעשה להצטרף כבר בשנת 1975, אך נצטוו להישאר בליגת ה-ABA תחת צו בית משפט.

בשנים הראשונות להופעתם בליגת ה-NBA המשיכו הנאגטס להציג יכולת חזקה, כשהם זוכים בשני תוארי אלפות הבית שלהם בשתי העונות הראשונות בליגה ומחמיצים אליפות שלישית רצופה בהפרש של משחק אחד. אך, אף אחת מקבוצות אלה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של העונה הסדירה במשחקי הפלייאוף.

בשנת 1978, קנה איל ההון רד מק'ומבוס את המועדון.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארי בראון עזב את המועדון בשנת 1979, כשמידי פעם עזר לקבוצה עם הירידה ביכולתה. עזרה זו הסתיימה בשנת 1981, כאשר הנאגטס החתימו את דאג מו לתפקיד המאמן הראשי. מו הביא עמו את פילוסופיית "תנועת ההתקפה" שלו, בו מניעים השחקנים את הכדור במהירות בהתקפה עד אשר אחד מהם נותר פנוי לזריקה. מו היה גם ידוע בנטייתו לא ייחס חשיבות גדולה להגנה כמו חבריו המאמנים. שיטת התקפה זו עזרה לקבוצה להפך לתחרותית ביותר. במהלך שנות ה-80 קלעה הקבוצה לעתים רבות יותר מ-115 נקודות למשחק, ובמהלך עונת 1981/1982, קלעה הקבוצה יותר מ-100 נקודות למשחק במשך 136 משחקים רצופים (שיא NBA)‏[3] בעונת 1981-82 הציבו הנאגטס שיא NBA לממוצע הנקודות הגבוה ביותר למשחק 126.5 נקודות.

מעוגנים על ידי שני "מכונות קליעה", אלכס אינגליש וקיקי ואנדוויי בשתי עמדות הפורוורד. הנאגטס הובילו את הליגה בנקודות, כאשר ואנדוויי ואינגליש קולעים יותר מ-25 נקודות בממוצע למשחק. הייתה זו אסטרטגיה רומנטית, שאפשרה לנאגטס להישאר בצמרת הבית הצפון-מערבי ולהעפיל את משחקי הפלייאוף במהלך תקופה זו. ב-13 בדצמבר 1983, ארחו דנוור נאגטס את דטרויט פיסטונס ויחדיו קלעו שתי הקבוצות את המספר הרב ביותר של נקודות למשחק בהיסטוריה של ה-NBA‏, 370, כאשר הפיסטונס מנצחים בהארכה 187-184. בעונת 1984/1985, הצליחה דנוור להגיע לגמר המערב, לאחר שהפכה חברה קבועה במשחקי הפלייאוף, הנאגטס הפסידו בחמישה משחקים ללוס אנג'לס לייקרס. עוד לפני תחילת העונה ביצעו הנאגטס טרייד בו העבירו את קיקי ונדוויי לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת הגארד פאט ליבר, קלווין נאט, והסנטר ויין קופר. בהובלתו של אינגליש ובתמיכתם של שלושת שחקני הרכש ומומחי ההנה ביל האנזליק, וטי אר דאן, הצליחה הקבוצה לשחזר את הצלחתה בפלייאוף המערב אף על פי שחרורו של ונדוויי. הקבוצה אפילו הצליחה להעמיד שיא ניצחונות לעונה של 54 ניצחונות, בעונת 1987/1988. אך, דאלאס מאבריקס הדיחו את הנאגטס בפלייאוף 1988.

מק'ומבס מכר את המעדון לסידני שלנקר, שבתורו, מכר את המועדון לחברת קומסאט בשנת 1989.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל ה"קשת" הקלאסי ששימש את דנוור נאגטס בשנים 1982-1993.

דאג מו עזב את המועדון בשנת 1990, והוחלף בידי פול וסטהד. וסטהד האמין גם כן בפילוסופיית ה"ראן אנד גאן" ("run and gun") ונתן אור ירוק לשחקנים כמו מייקל אדמס וכריס ג'קסון לקחת ניסיונות זריקה שניות ספורות לאחר שהקבוצה תפסה חזקה על הכדור.

אך, וסטהד תו תשומת לב אף פחותה יותר מדאג מו למאמצי ההגנה של הקבוצה. כתוצאה מכך, ספגו הנאגטס נקודות כמעט באותה המהירות בה הצליחו לקלוע. הנאגטס סיימו במאזן הגרוע ביותר בליגה בעונת 1990/1991, אף על פי שקבעו שיאי נקודות רבים. כעלבון לצורת משחק זו, כינו כתבים רבים את דנוור נאגטס כ"אנבר נאגטס (באנגלית: "Enver Nuggets"), מסירים את האות "D" מהמילה דנוור כדי לציין את חוסר היכולת ההגנתית של הקבוצה (באנגלית: defense).

הנאגטס נקטו בצעד חיובי לבנייתה מחדש של הקבוצה אחרי בחרו את הסנטר של אוניברסיטת ג'ורג'טאון דיקמבה מוטומבו, כבחירה העשירית בדראפט 1992. מוטומבו העביר עונת רוקי מוצלחת, כשהוא מסיים שני אחרי לארי ג'ונסון בבחירת רוקי השנה. הנאגטס סיימו את העונה במאזן 24-58 באותה העונה.

הנאגטס פיטרו את ווטרהאד קודם עונת 1992/1993 והחתימו במקומו את כוכב העבר דן אייסל כיורשו. הנאגטס החזיקו בשני מקומות בהגרלת הדראפט של אותה השנה ובחרו בבחירה החמישית את שחקנה של אוניברסיטת נוטרדאם, לפונסו אליס, וכבחירה ה-13 את שחקנה של אוניברסיטת וירג'יניה בראיינט סטית'. הנאגטס השתפרו והעמידו את מאזנם על 36-46, והחמיצו במעט את הפלייאוף.

בעונת 1993/1994 החליפה הנהלת הנאגטס את צבעי המועדון לצבעי הקשת לכחול כהה, זהב מטאלי ואדום יין. בהובלתו של מוטומבו וכריס ג'קסון (ששינה את שמו מכריס ג'קסון שנה אחת קודם לכן), ואליס, הצליחו הנאגטס לסיים את העונה במאזן חיובי, 42-40, לראשונה מאז ימיו של דאג מו. הנאגטס הצליחו לתפוס את המקום השמיני לפלייאוף אזור המערב, כשהם מורגלים לשחק נגד המדורגת ראשונה סיאטל סופרסוניקס. הנאגטס נחשבו לאנדרדוג מובהק בהתמודדות, כשרק מעט משחקני הסגל היו בעלי ניסיון פלייאוף. לאחר שהפסידו את שני המשחקים הראשונים בסיאטל, הגיעה הסדרה לדנוור. הנאגטס הצליחו לנצח את שני המשחקים הבאים בסדרה והשוו את הסדרה, קראת המשחק החמישי והמכריע. במשחק החמישי הצליחו הנאגטס לעשות היסטוריה, כשהם גוברים על הסופרסוניקס 98-94. הנאגטס הפכו לקבוצה המדורגת במקום השמיני בפלייאוף, שגוברת על הקבוצה המדורגת ראשונה בפלייאוף בהיסטוריה של ה-NBA. בסיבוב השני כמעט הצליחה דנוור לחולל הפתעה נוספת, כשהם מנוצחים בידי יוטה ג'אז במשחק שביעי והמכריע.

הנאגטס רכשו את הקלעי של הסופרסוניקס דייל אליס במהלך הפגרה ובחרו את שחקנה של אוניברסיטת מישיגן ג'יילן רוז. הנאגטס נאבקו בעונת 1994/1995 כשהם גורמים למאמן אייסל להתפטר מתפקידו בדרך לאמצע העונה. עוזר המאמן, ג'ן ליטל קיבל עליו את התפקיד למשך תקופה קצרה עד שהחזיר את המפתחות לג'נרל מנג'ר ברני ביקרסטאף. הנאגטס הצליחו להתאושש ולהתברג למקום השמיני בפלייאוף, כשהם מסיימים את העונה במאזן 41-41, הנאגטס נוצחו בסוויפ בידי סן אנטוניו ספרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

לאחר העונה, רכשו הנאגטס את אנטוניו מקדייס בטרייד שנערך ביום הדראפט עם לוס אנג'לס קליפרס. מקדייס יהפוך ל"פנים" של המועדון בשנים הבאות, שאר מוטומבו עזב לאטלנטה הוקס בעונת 1995/1996, ואליס החמיץ את רוב העונות הבאות עקב פציעות חוזרו בברכו וברגליו, ואילו עבדול-ראוף הועבר בטרייד לסקרמנטו קינגס קודם לעונת 1996/1997.

הנאגטס התקרבו לשבירת שיאים בעונת 1997/1998, כשהם כמעט מציבים שיא חדש לכמות הניצחונות הנמוכה ביותר לעונה של 82 משחקים בהיסטוריה של הליגה, הקבוצה כמעט השוותה את שיא ההפסדים הרצופים (23) רק משחק אחד פחות משיאה של קליבלנד קאבלירס בתחילת שנות ה-80 (24). רצף ההפסדים נשבר שוב על ידי קליבלנד שהעמידה אותו על השיא הנוכחי של הליגה (26), כמה נשנים לאחר מכן השוו הנאגטס את שיא ההפסדים לעונה סדירה ועתה שוב הם חולקים אותו עם קליבלנד.

הקבוצה השתרכה מאחור בסוף שנות ה-90, חוסר יציבות אותה ניתן לתלות חלקית בחוסר יציבות בבעלות על המועדון. בשנת 1995 קנתה חברת קומסאט את קבוצת ההוקי קויבק נורדיקס והעבירה אותה מהעיר קוויבק שבקנדה לדנוור תחת השם קולורדו אוולאנש. אך, גיוון עסקיה של החברה לתחום ספורט התברר כנטל. במיוחד, החריגה הגבוהה בעלויות הבניה של האולם החדש, פפסי סנטר, חריגות אלה הביאו לחוסר שביעות רצון בקרב בעלי המניות בחברה. לבסוף, בשנת 1997, הסכימה קומסאט עקרונית למכור את מטריית פעילויות הספורט שלה לחברת ליברטי מדיה.[4] אל ליברטי לא הייתה מעוניינת בבעלות על קבוצות ספורט מקצועני באותו הזמן (למרות כי מאז היא רכשה את אטלנטה ברייבס), העסקה נהפכה אפשרית לאחר אסנט אינטרטיינמנט (חברת הגג המנהלת את השקעות הספורט של קומסאט) מכרה את דנוור נאגטס ואת קולורדו אוולאנש.

כמעט שנתיים חלפו, ואסנט הצליחה למכור את האוולנש והנאגטס ליורשיי חברת וול-מארט, ביל וננסי לאורי תמורת 400 מיליון דולר. אך, כמה קבוצה של בעלי מניות באסנט הגישו תביעה משפטית, וטענו כי מחיר המחיקה הוא נמוך מידי בכמה מיליוני דולרים. לאחר מכן סיכמה אסנט על מכירתן של הנאגטס ואוולנש לידי טייקון הבנקאות דונלד סטורם תמורת 461 מיליון דולר.[5]

אך, בעיה חדשה התעוררה כאשר העיר דנוור סרבה להעביר את חלקת האדמה עליה עמד אולם הפפסי סנטר לידי המועדון, אלא אם כן סטורם יתחייב להשאיר את המועדונים בעיר דנוור ב-25 השנים הקרובות. סטורם הציע את הצעת הרכישה בעבור מועדוני הספורט בשמו הפרטי ולא תחת שם עסקיו, והעיר רצתה להבטיח את עצמה למקרה וסטורם יחלוף מהעולם או ימכור את המועדון לפני תום 25 השנים. בעוד סטורם היה מוכן לתת לעיר התחייבות ארוכת שנים, הוא לא היה מכון לקחת אחריות למקרה והוא ימות או ימכור את המועדון. לאחר שהמשא ומתן התמוטט קנתה ליברטי את כל חברת אסנט, אך השאיר את הנאגסט ואת האוולנש למכירה בשוק.[6] בינתיים, חזר אייסל לתפקיד המאמן הרשי בשנת 1999, אך המשא ומתן המתארך הנוגע לבעלות על המועדון מנעה ממנו את האפשרות לבנות מחדש את הקבוצה. מעט לפני תחילת עונת 1999/2000, הוא אמר לעיתונים כי ישנן מספר החלטות אותן הוא לא יכול לבצע עקב המצב בו הבעלות על המועדון אינה מוכרעת.[7]

לבסוף, במהלך חודש יולי 2000, נרכשו קולורדו אוולאנש, דנוור נאגטס ואולם הפפסי סנטר על ידי יזם הנדל"ן סטאן קרונקי תמורת 450 מיליון דולר. קרונקי הוא קרוב משפחה של ביל וננסי לאורי; אשתו אן היא אחותה של ננסי, חברת ליברטי השאירה בידה 6.5% מהאחזקות במועדוני הספורט. כחלק מהעסקה, קרונקי העביר את המועדונים לידי חברת נאמנות שתבטיח את הישארותם של מועדוני הספורט בעיר דנוור לפחות עד לשנת 2025‏. לאחר העסקה ארגן קרונקי את עסקי הספורט שלו תחת חברת קרונקי ספורט אנטרפרייז.

2003-2011: תקופת כרמלו אנתוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003-2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמלו אנתוני במדי הנאגטס, 2011

בעונת 2003/2004, בחרו הנאגטס את כרמלו אנתוני כבחירה השלישית בדראפט 2003‏.[8] באותה העונה עודכנו גם סמל המועדון ומדי הקבוצה. בתוך חודשיים מפתיחת העונה צברו הנאגטס יותר ניצחונות מאשר בחמישה וחצי חודשים בעונת 2002/2003. סיבה עיקרית למהפך שהתחולל בקבוצה ניתן לזקוף למהלכיו של קיקי ונדוויי, שחקנה לשעבר של הנאגטס, שנטל על עצמו את תפקיד הג'נרל מנג'ר של המועדון ב-9 באוגוסט 2001‏.[9]

ב-28 בדצמבר 2004, פיטרו הנאגטס את מאמנם ג'ף בנזדליק[10] ומינו במקומו, באופן זמני, את כוכבה לשעבר של לוס אנג'לס לייקרס, מייקל קופר. מאוחר יותר מינו הנאגטס את ג'ורג' קארל כמאמן קבוע. קארל הובל את הקבוצה למאזן של 32-8 בחצייה השני של העונה, שהבטיח את מקומה של הקבוצה בפלייאוף שנה שנייה ברציפות.

אך, בפלייאוף, לא הצליחו הנאגטס לעבור את סן אנטוניו ספרס, לאחר שנצחו את המשחק הראשון בסן אנטוניו, הפסידו הנאגטס את ארבעת המשחקים הבאים ואת הסדרה כולה 4-1. בדראפט 2005 קיבלו הנאגטס את הבחירה ה-20, שהועברה אליהם מוושינגטון ויזארדס דרך אורלנדו מג'יק. הנאגטס בחרו את ג'וליוס הודג'. לנאגטס הייתה גם הבחירה ה-22 בדראפט בה הם בחרו את ג'רט ג'ק, אך שלחו אותו לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת הזכויות על הבחירה ה-27 לינאס קלייזה.[11]

בעונת 2005/2006, הצליחו הנאגטס לזכות באליפות הבית הצפון-מערבי, לאחר 18 שנה. הישג זה הציב את הקבוצה במקום השלישי הפלייאוף המערב. הנאגטס פגשו את לוס אנג'לס קליפרס, שלמרות מיקומם השישי בדרוג פלייאוף המערב החזיקו במאזן יותר טוב מאשר הנאגטס בסיומה של העונה הסדירה. כתוצאה מכך, זכו הקליפרס ביתרון הביתיות. הקליפרס גברו על הנאגטס בחמישה משחקים. זמן קצר לאחר מכן, הודיע הנהלת המועדון כי חוזהו של הג'נרל מנג'ר קיק ונדוויי לא יחודש. הוא הוחלף בידי מארק וורקנטין.[12]

ב-18 בדצמבר 2006, הושעו כרמלו אנתוני, ג'יי אר סמית', וננה (10, 15 ומשחק בודד בהתאמה) עקב תגרה שהתרחשה בשתי הדקות האחרונות של המשחק נגד הניו יורק ניקס יומיים קודם לכן.[13][14][15] התגרה ניצתה עקב עברה קשה אותה ביצע שחקן הניו יורק ניקס, מארדי קולינס, על ג'יי אר סמית' שהיה בדרכו לסל. לפי כרמלו אנתוני הזהירו מאמן הניקס אייזיאה תומאס לא להתקרב לרחבת הצבע זמן קצר לפני העבירה הקשה.[16]

2006-2008: אייברסון ואנתוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בדצמבר 2006, ביצעו הנאגטס טרייד על ג'ו סמית', אנדרה מילר, ושתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט 2007 לפילדלפיה 76' תמורת אייבן מקפרלין וכוכב הסיקסרס, אלן אייברסון (מקפרלין נופה מידית מסגל הנאגטס עם אישורה של העסקה). המהלך נתן לנאגטס את שני הסקוררים המובילים של הליגה באותו הזמן, אייברסון ואנתוני שכל אחד מהם קלע יותר מ-30 נקודות בממוצע למשחק בזמן ביצוע הטרייד. ב-1 בינואר 2007, ביצעו הנאגטס טרייד בו העבירו את ארל בויקינס וג'וליוס הודג' ופיצו כספי למילווקי באקס תמורת סטיב בלייק. עם אייברסון רבים חשבו את הנאגטס לקבוצת עלית המערב, יחד עם דאלאס מאבריקס, פיניקס סאנס, וסן אנטוניו ספרס. אך, הכימיה בקבוצה היוותה את הבעיה העיקרית. הנאגטס סיימו את העונה במקום השישי במערב, שהפגיש אותם בסיבוב הראשון של הפלייאוף עם הסן אנטוניו ספרס. בפלייאוף, הנאגטס התחילו חזק ונצחו את המשחק הראשון בסדרה, כשהם לוקחים את יתרון הביתיות מהספרס. אך, במה שנראה כשידור חוזר של פלייאוף 2005, הספרס התאוששו ונצחו ארבעה משחקים ברציפות שהובילו להדחה של הנאגטס. הייתה זו השנה הרביעית ברציפות שהנאגטס מודחים מהפלייאוף בסיבוב הראשון.

ב-16 במרץ 2008, קלעו הנאגטס 168 נקודות בניצחון 168-116 על סיאטל סופרסוניקס. היה זה המשחק השלישי בסך בנקודות למשחק בעונה הסדירה בהיסטוריה של ה-NBA (הנאגטס והדטרויט פיסטונס מחזיקים בשיא הנקודות הכולל למשחק אחד שהיה יותר מ-360).

את עונת 2007/2008 סיימו הנאגטס עם 50 ניצחונות בדיוק, כשבמחצית העונה מאזנם היה 25-16 (ובסופה של העונה הסדירה הם הגיעו ל-26-50 מאזן השלישי בטיבו בהיסטוריה של המועדון מאז הצטרפותם לליגת ה-NBA בשנת 1976). הנאגטס סיימו את העונה בניצחון ביתי 120-111. הייתה זו העונה הראשונה מאז עונת 1987/1988 בה הנאגטס מסיימים את העונה הסדירה עם לפחות 50 ניצחונות. דנוור סיימה את העונה כמדורגת שמינית באזור המערב לפלייאוף 2008 ו-50 הניצחונות אותם השיגו היו שיא לקבוצה המדורגת במקום השמיני במערב מאז הורחב פלייאוף ה-NBA ל-16 קבוצות בעונת 1983/1984. לוס אנג'לס לייקרס גברה על הנאגטס בסיבוב הראשון של הפלייאוף בסוויפ. זו הייתה הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה של הליגה, בה קבוצה עם חמישים ניצחונות מודחת בסוויפ כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

2008-2011: אנתוני ובילאפס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אנסי בילאפס במדי הנאגטס, 2011

ב-16 ביולי, בסופה של עונת 2007/2008, העבירו הנאגטס את שחקן ההגנה של העונה מרקוס קמבי ללוס אנג'לס קליפרס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט (שמאוחר יותר הועברה לניו יורק ניקס תמורת רנלדו בולקמן). אחת הסיבות לטרייד הייתה להפחית את תקרת השכר של הנאגטס.

ב-3 בנובמבר 2008, הועבר אלן אייברסון בטרייד לדטרויט פיסטונס תמורת צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס, וצ'ק סאמב (כחריג מהטרייד של מרקוס קמבי שאפשר הוצאתה לפועל של העסקה). מקדייס נופה מהקבוצה ב-10 בנובמבר 2008, והוא חזר לדטרויט זמן קצר לאחר מכן.

יחד עם כרמלו אנתוני שהשיג 22.8 נקודות למשחק ובילאפס שהשיג 6.4 אסיסטים למשחק עונת 2008/2009 של הנאגטס אופיינה בציוני דרך רבים. מאזנם בסיום העונה הסדירה של 54-28 היה שווה לשיא המועדון מאז הצטרפותם לליגה; מאזן של 27-14 במחצית העונה היווה את חצי הראשון של העונה הסדירה הטוב בתולדות המועדון. דבר זה סימן גם את הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון שהנאגטס הצליחו לסיים שתי עונות רצופות עם 50 ניצחונות ומעלה. הנאגטס הובילו את הבית הצפון-מערבי למשך מרבית העונה, ובסיומה זכו באליפות הבית ובמקום השני באזור המערב, משווים את המיקום הגבוה ביותר בתולדות המועדון לפלייאוף. הג'נרל מנג'ר מארק וורקנטין זכה בתואר מנהל השנה על השתפרותם של הנאגטס. ב-19 באפריל 2009, בסיבוב הראשון של הפלייאוף הביסו הנאגטס במשחק הראשון את ניו אורלינס הורנטס ב-29 הפרש, הייתה זו הפעם הראשונה בה היה לנאגטס יתרון ביתיות בסדרת פלייאוף מאז עונת 1987/1988, כמו כן פער ה-29 נקודות היה הפער הגבוה ביותר שהושג למשחק הראשון בסיבוב הראשון של פלייאוף 2009. צ'אנסי בילאפס הציב שיא מועדון חדש עם הכמות הרבה ביותר של סלי 3 נקודות (8), וסך של 19 סלי 3 נקודות במהלך הסדר כולה הוא שיא נוסף אותו קבע בילאפס.[17] הנאגטס המשיכו וגברו על ההורנטס בחמישה משחקים, כולל ניצחון בפער של 58 נקודות במשחק הרביעי בסדרה שהשווה את השיא לניצחון החד צדדי הגבוה ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף. הנאגטס המשיכו וגברו על דאלאס מאבריקס המדורגת שישית במערב בחמישה משחקים, 4-1, בחצי גמר המערב כדי להעפיל בפעם הראשונה מאז פלייאוף 1985 לגמר המערב. הייתה זו גם הפעם הראשונה בה הנאגטס עלו ליתרון 3-0 בסדרה של הטוב מ-7 משחקים. עד לאותו שלב, קבעו הנאגטס את כמות סלי ה-3 הגבוה ביותר בפלייאוף וכמו כן את ממוצע ההפרש הגבוה ביותר (16 נקודות) למשחק. ממוצע ההפרש הגבוה ביותר ל-10 משחקי הפלייאוף הראשונים בהיסטוריה של הליגה. הנאגטס הפסידו את המשחק הראשון בסדרת גמר המערב נגד לוס אנג'לס לייקרס אך הצליחו להתאושש ולנצח את המשחק השני בסדרה לשוויון 1-1. כרמלו אנתוני הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה של הנאגטס הקולע לפחות 30 נקודות למשחק בחמשת משחקי פלייאוף רצופים מאז הצטרפו הנאגטס לליגת ה-NBA בשנת 1976. הנאגטס הפסידו בסופו של דבר את הסדרה בשישה משחקים, 4-2. מסיימים את ריצת הפלייאוף הארוכה ביותר בתולדות המועדון.

בדראפט 2009, ביצעו הנאגטס טרייד על בחירת הסיבוב הראשון שלהם (אותה רכשו משארלוט בובקאטס למינסוטה טימברוולבס תמורת הזכויות על הרוקי טיי לוסון שנבחר כבחירה ה-18 בדראפט. ב-13 ביולי 2009, ביצעו האגטס טרייד על בחירת הסיבוב השני שלהם לדטרויט פיסטונס תמורת ארון אפללו כחלק חריג לטרייד שבוצע בין הקבוצות בעבור אלן אייברסון כדי לאפשר את קיום הטרייד) ו-וולטר שארפ. אפללו החליף את הגארד הפותח של הנאגטס, דנטיי ג'ונס שחתם באינדיאנה פייסרס.[18] אך, ב-10 באוגוסט, איבדו הנאגטס את הפורוורד לינאס קלייזה שחתם באולימפיאקוס פיראוס מליגת העל היוונית.[19]

בעונת 2009/2010 השיג כרמלו אנתוני 28.2 נקודות בממוצע למשחק וצ'אנסי בילאפס השיג שיא קריירה של 19.6 נקודות. בשני המשחקים הראשונים של העונה קלע אנתוני 71 נקודות, קולע 30 נקודות במשחק פתיחת העונה בבית ו-41 נקודות למחרת, ניצחונות אלה נגד יריבות מהבית הצפון-מערבי יוטה ג'אז ופורטלנד טרייל בלייזרס, בהתאמה. אנתוני הפך לשחקן השני בהיסטוריה (לאחר אלכס אינגליש) הקולע יותר מ-70 נקודות בשני המשחקים הראשונים של העונה. הייתה זו גם הפעם השנייה בלבד מאז שנת 1987 בה מצליחים הנאגטס לפתוח את העונה במאזן של 2-0‏.[20] הנאגטס המשיכו ועלו למאזן של 5-0 לראשונה מאז שנת 1985 לאחר שגברו על ממפיס גריזליס, אינדיאנה פייסרס, וניו ג'רזי נטס בהתאמה. למרות מכת פציעות שאילצה את כל שלושת השחקנים המחזיקים בסרט הקפטן - כרמלו אנתוני, צ'אנסי בילאפס, וקניון מרטין - להחמיץ סך של 46 משחקים, ובחצייה השני של העונה העדרו של המאמן ג'ורג' קארל, שעבר טיפולים לסרטן הצוואר וסרטן הגרון, הצליחו הנאגטס להגיע למאזן של 53 ניצחונות (עונה שלישית ברציפות עם מאזן של 50 ניצחונות במהלך העונה הסדירה, שיא מועדון) שאפשרה לנאגטס לזכות בתואר האליפות השני ברציפות בבית הצפון-מערבי ולהשיג את המקום הרביעי לפלייאוף המערב. אך, הנאגטס הודחו בשישה משחקים בידי יוטה ג'אז, ההדחה ה-7 של המועדון בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-16 השנים האחרונות. כרמלו אנתוני קלע בממוצע 30.7 נקודות במהלך הפלייאוף. ב-14 ביולי 2010, תגברו הנאגטס בצורה משמעותית את הקו הקידמי שלהם כאשר החתימו אל אל הרינגטון.[21] במהלך פגרת 2010, החליף מסאי אוג'ירי את מארק וורקנטין בתפקיד הג'נרל מנג'ר,[22] בעוד ג'וש קרונקי מונה לתפקיד נשיא המועדון.

סטאן קרונקי קנה בעלות מלאה על סנט לואיס ראמס מליגת ה-NFL בשנת 2010. כיוון שהנהלת ה-NFL אינה מתירה לבעלי הקבוצות להיות בעלים קבוצות ספורט מקצועניות בערים אחרות בהן משחקות קבוצות NFL, העביר קרונקי את הניהול היום יומי של דנוור נאגטס ודנוור אוולנש לג'וש לקראת סוף שנת 2010, וחייב למכור את מניות הניהול שלו בשתי הקבוצות עד לשנת 2014‏.[23]

2011-12: מושג הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 2011, לאחר חודשים של שמועות כי הוא מעוניין לעזור את המועדון, הועבר כרמלו אנתוני יחד עם צ'אנסי בילאפס, אנתוני קרטר, שלדן ויליאמס, ורנלדו בולקמן לניו יורק ניקס בטרייד מרובה שחקנים שכלל גם את מינסוטה טימברוולבס כשבתמורה קיבלו הנאגטס את וילסון צ'נדלר, ריימונד פלטון, דנילו גלינארי, טימופיי מוזגוב, וקוסטה קופוס. ביום בו בוצע הטרייד, נשארו הנאגטס עם תשעה שחקנים בלבד בסגל נגד ממפיס גריזליס. הנאגטס ניצחו את המשחק, 120-107, משחק בו הובילו כבר ב-27 נקודות יתרון. ג'ורג' קארל אמר לאחר המשחק: "הבחורים שלנו, כאשר גבם מתעמת עם מצבים קשים, הם בדרך כלל משחקים ברמה גבוהה. אנחנו תמיד מגיבים למצבים קשים בדרך חיובית ביותר". כמה פרשנים טענו כי לאחר הטרייד יהפכו הנאגטס ל"קליבלנד קאבלירס" (שלאחר עזיבתו של לברון ג'יימס התדרדרו לתחתית הליגה) של המערב, הווה אומר, שהנאגטס ידרדרו ויאבדו את תקוות הפלייאוף שלהם עקב אבדנו של כוכב המועדון, כרמלו. אך נראה היה כי הטרייד הפך אותם לטובים יותר. לאחר הטרייד, מסרו הנאגטס 24.1 אסיסטים בממוצע למשחק, מציגים את עבודת הצוות החדשה שלהם. הגנת הנאגטס השתפרה גם כן, כאשר הצליחו להוריד את כמות הספיגה שלהם מ-105.2 נקודות בממוצע למשחק ל-97.1 נקודות בממוצע למשחק לשמך שארית העונה.[24] למרות כי בעקבות הטרייד החליפו הנאגטס 18 חמישיות פותחות במרוצת העונה, סיימו הנאגטס את העונה עם 50 ניצחונות (בפעם הרביעים ברציפות בה האגטס מסיימים עונה עם 50 ניצחונות לפחות לראשונה בתולדות המועדון), ומגיעים למקום ה-5 בפלייאוף המערב. הנאגטס פגשו את אוקלהומה סיטי ת'אנדר בסיבוב הראשון והודחו בסוויפ לאחר ארבעה משחקים.

אולמות ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמני הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2015/2016.

נקודות: 73, דייוויד תומפסון מול דטרויט פיסטונס, 9 באפריל 1978.

ריבאונדים: 31, דיקמבה מוטומבו מול שארלוט הורנטס, 26 במרץ 1996.

אסיסטים: 23, פאט ליבר מול גולדן סטייט ווריורס, 21 באפריל 1989.

חטיפות: 10, פאט ליבר מול אינדיאנה פייסרס, 9 במרץ 1985.

חסימות: 12, ויין קופר מול מיאמי היט (1988), ודיקמבה מוטומבו מול לוס אנג'לס קליפרס (1993).

שיאי קריירה בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתוני עונה רגילה בלבד. הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2015/2016.[25]

נקודות:

ריבאונדים:

אסיסטים:

חטיפות:

חסימות:


פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן ההגנה של העונה

השחקן המשתפר של העונה

מאמן השנה

מנהל השנה

חמישיית העונה הראשונה

חמישיית העונה השנייה

חמישיית העונה השלישית

חמישיית ההגנה הראשונה

חמישיית ההגנה השנייה

חמישיית הרוקיז הראשונה

חמישיית הרוקיז השנייה

שחקנים במשחק האולסטאר

מאמנים במשחק האולסטאר



שחקנים שגופייתם הופרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שחקן תפקיד שנים בקבוצה שנת הפרשה
2 אלכס אינגליש סמול פורוורד 1990-1980 1993
33 דייוויד תומפסון קלע 1982-1975 1992
40 ביירון בק פאוור פורוורד/סנטר 1977-1967 1977
44 דן אייסל פאוור פורוורד/סנטר 1985-1976 1985
432[א] דאג מו מאמן 1990-1980 2002
  1. ^ המספר מייצג את מספר הניצחונות של מו כמאמן הקבוצה.

סגל שחקנים בעונת 2016/2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל דנוור נאגטס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
PF 00 ארצות הבריתFlag of the United States.svg דרל ארתור 2.06 מטרים 25 במרץ 1988 אוניברסיטת קנזס
SG 5 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ויל בארטון 1.98 מטרים 6 בינואר 1991 אוניברסיטת ממפיס
SG 25 ארצות הבריתFlag of the United States.svg מליק ביזלי 1.96 מטרים 26 בנובמבר 1996 אוניברסיטת המדינה של פלורידה
SF 21 ארצות הבריתFlag of the United States.svg וילסון צ'נדלר 2.03 מטרים 10 במאי 1987 אוניברסיטת דה-פול
PF 35 ארצות הבריתFlag of the United States.svg קנת' פאריד 2.03 מטרים 19 בנובמבר 1989 אוניברסיטת המדינה של מורהד
SF 8 איטליהFlag of Italy.svg דנילו גלינארי 2.08 מטרים 8 באוגוסט 1988 איטליה
SG 14 ארצות הבריתFlag of the United States.svg גרי האריס 1.93 מטרים 14 בספטמבר 1994 אוניברסיטת המדינה של מישיגן
SF/PF 41 ספרדFlag of Spain.svg חואן הרננגומס 2.06 מטרים 28 בספטמבר 1995 ספרד
C 15 סרביהFlag of Serbia.svg ניקולה יוקיץ' 2.11 מטרים 19 בפברואר 1995 סרביה
C 77 צרפתFlag of France.svg ג'ופרי לוברן 2.11 מטרים 30 בספטמבר 1991 צרפת
SG/SF 3 ארצות הבריתFlag of the United States.svg מייק מילר 2.03 מטרים 19 בפברואר 1980 אוניברסיטת פלורידה
PG 0 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוFlag of the Democratic Republic of the Congo.svg עמנואל מודיאיי (ק) 1.96 מטרים 5 במרץ 1996 אקדמיית פריים פרפ*
PG/SG 27 קנדהFlag of Canada.svg ג'מאל מארי 1.93 מטרים 23 בפברואר 1997 אוניברסיטת קנטקי
PG 1 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ג'מיר נלסון 1.83 מטרים 9 בפברואר 1982 אוניברסיטת סנט ג'וספס
C 23 בוסניה והרצגובינהFlag of Bosnia and Herzegovina.svg יוסוף נורקיץ' 2.11 מטרים 23 באוגוסט 1994 בוסניה והרצגובינה
SF 9 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ג'קאר סמפסון 2.06 מטרים 20 במרץ 1993 אוניברסיטת סנט ג'ון
SG/SF 6 צרפתFlag of France.svg אקסל טופון 2.01 מטרים 23 ביולי 1992 צרפת
מאמן:

ארצות הבריתFlag of the United States.svg מייק מלון


מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דנוור נאגטס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ההיסטוריה של דנוור נאגטס
  2. ^ לזכור את ה-ABA
  3. ^ שיאי העונה הסדירה - נקודות
  4. ^ ההיסטוריה של דנוור נאגטס
  5. ^ חילופי בעלים בנאגטס ובאוולנש
  6. ^ למה העסקה עברה חלק
  7. ^ שינויי הסגל של הנאגטס נמצאים בהמתנה
  8. ^ דנוור נרגשת לקבל את אנתוני כבחירה ה-3 בדראפט
  9. ^ קיקי ונדוויי באתר דנוור נאגטס
  10. ^ NBA: דנבר פיטרה את מאמנה ג'ף בזדליק, באתר ynet, 28 בדצמבר 2004
  11. ^ דראפט 2005 של הנאגטס
  12. ^ הנאגטס נגד הקליפרס
  13. ^ קטע וידאו של התגרה בין הנאגטס לניקס
  14. ^ סיקור המשחק בין הניקס לנאגטס
  15. ^ סך השעיות של 47 משחקים בתגרת בין הניקס לנאגטס
  16. ^ תשובות לשאלות קשות לאחר התגרה
  17. ^ טבלת סיכום עונת 2008-09
  18. ^ עסקת אפללו ממלאת את החלל של ג'ונס
  19. ^ קלייזה חותם באולימפיאקוס
  20. ^ התחלה תוססת לעונת 2009-10
  21. ^ הרינגטון עובר לנאגטס בעסקה ל-5 שנים
  22. ^ דני פרי חוזר לסן אנטוניו, באתר וואלה! NEWS‏, 26 באוגוסט 2010
  23. ^ סטאן קרונקי הוא הבעלים החדש של הראמס
  24. ^ כרמלו אנתוני הועבר לניו יורק ניקס בטרייד ענק
  25. ^ המובילים הסטטיסטיים של הקבוצה, באתר basketball-reference.com