חוה פנחס-כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

חוה פנחס-כהן (נולדה ב-1955) היא משוררת ישראלית, עורכת כתב העת "דימוי".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס-כהן נולדה ביפו למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. כשהייתה בת 8 התייתמה מאביה, ועברה לגור ברמת אביב שם למדה בבית הספר התיכון אליאנס. בצבא שירתה כמורה-חיילת ולאחר שירותה החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר ראשון בתולדות האמנות ותואר שני בספרות עברית. לאחר מכן למדה הוראה במכון כרם.

לאחר לימודיה נישאה ליוסי, נולדו להם ארבע בנות, ויחד הם עברו לענתות בה התגוררו 4 שנים. לאחר מכן יצאה לשליחות בארצות הברית למשך שנתיים, ועם שובה לארץ השתקעה ברחובות.

בשנת 1995 נפטר בעלה, ולאחר מכן חזרה פנחס-כהן לירושלים, שם למדה בבית מדרש אלול, בית מדרש "בבלי ירושלמי" ובמכון הרטמן.

משנת 1989 עורכת פנחס-כהן את כתב העת לתרבות יהודית "דימוי". וכן היא מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי ספר ומכללות ומרצה באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פנחס-כהן זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא מטעם הוצאת עם עובד עבור ספרה "הצבע בעיקר". זכתה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים (1995), בפרס אקו"ם לשירה (1998) עבור ספר השירה "על נהר ושכחה", בפרס קוגל לשירה מטעם עיריית חולון ל"שירי אורפאה" (2000), בפרס אלתרמן לשירה (2002) על "משיח". פנחס כהן היא זוכת פרס רמת גן לספרות בתחום שירה לשנת 2013 על קובץ שיריה "אחי, הצימאון".

ב-2005, השתתפה פנחס-כהן במיצב אמנותי יחד עם האמנית חוה ראוכר - "נערות לוח שנה ושירי שרמוטה". במיצב, הוצגו על הקירות החיצוניים של בית האמנים בתל אביב הדפסים דיגיטליים ענקיים של ראוכר מסדרת "נערות לוח שנה" (ציורי נשים מבוגרות בלבוש חלקי בתנוחות של פיתוי, המעלים את השיח על מוסכמות של דימויי גוף אידאלים, על הפולחן שנוצר מסביב למוסכמות אלו ועל הנידוי של מראה הגוף הלא קנוני, ובמיוחד הגוף המזדקן), לצד שירים של פנחס-כהן בנושא השרמוטה מתוך מחזור "שירי יפו" מהספר שלה, "הגנן הכלבתא והשרמוטה". עיריית תל אביב ביקשה להוריד את המיצב בטרם מועד, בגלל "תוכן בעייתי למקום". בעקבות הבקשה, פנו האמניות במכתב גלוי לראש העיר, שפורסם באתר מארב אפריל 2005. במאי 2006 הציגה ראוכר תערוכה בנושא זה בבית האמנים בתל אביב.

בשנת 2009 יצא קובץ משיריה בשפה ההולנדית בהוצאת אמפורה באמסטרדם. במהלך השנים רבים משיריה תורגמו לאנתולוגיות שונות באנגלית, ספרדית, הונגרית, צרפתית, סרבית-קרואטית וסינית.

כיום משמשת פנחס-כהן כיוזמת ומנהלת אומנותית של "כנס כיסופים" - כנס סופרים ומשוררים יהודיים בירושלים, וכחברת המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצבע בעיקר (תל אביב: עם עובד, תשנ"א 1990)
  • מסע איילה (תל אביב: הקיבוץ המאוחד: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994)
  • נהר ושכחה: שירים, 1994־1997: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998)
  • שירי אורפאה: 1998־1999: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000)
  • משיח: שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב: הקיבוץ המאוחד: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003)
  • הגנן, הכלבתא והשרמוטה: על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב: הקיבוץ המאוחד: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)
  • שביעית: כל השירים עד כה (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008)
  • Door het vlees stroomt het verlangen / gedichten uit het Hebreeuws vert. door Yael Moshe ; verz. en ingel. door Yaniv Hagbi ; het interview werd afgenomen door Bart Wallet (Amsterdam: Amphora Books, 2009) עברית והולנדית - עמוד מול עמוד
  • אסכולה של איש אחד: דיאלוג עם ישראל אלירז (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2011)
  • אחי, הצימאון (סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2012)
  • נאסף להיות הווה | Gathered to Be Present (הוצאת אבן חושן, 2015)
  • מסע אחר עם עורב שחור ו-Saint Claire (הוצאת קשב לשירה, תשע"ה 2015) עם איורים מאת מארק ינאי

בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]