גבי שדה

גבי שדה

אין תמונה חופשית
לידה	12 בפברואר 1952 (בן 72) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית
מוקד פעילות	ישראל
סוג קול	טנור

גבריאל (גבי) שדה (נולד ב-12 בפברואר 1952) הוא זמר אופרה ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בבוקרשט בירת רומניה, בנם של שלמה (מוני) ועמליה שרגסקו, שהיו זמרי אופרה. בגיל שש החל לנגן בצ'לו. בשנת 1964, בהיותו בן 12, עלה לישראל עם אמו ואחותו, סנדרה שדה. אביו נותר לשנה נוספת בכלא ברומניה בשל סחר בלתי חוקי בתרופות. תחילה הם התגוררו במעברת בת ים, וכעבור שנתיים עברו לגבעת עלייה ביפו. הוא מכר את הצ'לו ובמקומו קנה גיטרה. הוא התגלה בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות", והופיע בקטעי מוזיקה בערבי הראיונות של שמואל שי.

שדה שירת בלהקת גייסות השריון והשתתף בתוכניתה "שיר–יון–הרצל", שעלתה בשנת 1973 ועסקה בתולדות הציונות. בלהקה שירתה לצדו הזמרת עירית בולקא, שהייתה חברתו לחיים.

לאחר שחרורו השלים שדה תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב והמשיך באקדמיה למוזיקה, שם למד פיתוח קול אצל מיצי לוקר. בשנת 1976 השתתף במופע "במדינת הגמדים" שכלל שירי ילדים קלאסיים בביצועים חדשים. באותה שנה הוא השתתף בשתי תוכניות של "המנגינה לעולם נשארת" שהופקו ב"קול ישראל". השתתף בלהקת הייצוג של פסטיבל הזמר החסידי. הוא ניסה להקים צמד עם הזמרת דורית פן, יוצאת להקת הנח"ל. הרעיון לא הבשיל, אך בשנת 1978 נישאו השניים. בעקבות המלצת הזמר רפאל אריה נסע ללימודי אופרה בגילדהול סקול אוף מיוזיק בלונדון. השלים לימודי פיתוח קול אצל לוצ'יאנו פאבארוטי.

עם שובו ארצה הופיע במחזמר "גברתי הנאווה". מאז הקמת האופרה הישראלית החדשה שדה הוא מכוכבי הבית שלה וגילם תפקידים רבים. במשך כעשרים וחמש שנה הופיע בהפקות רבות של בתי האופרה המובילים בעולם. בשנת 1995 השתתף בישראל במופע "שלושת הטנורים" עם דודו פישר ויבגני שפובלוב.

בשנת 2004 נבחר לזמר השנה באירופה.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 החליט שדה לצמצם את הופעותיו בעולם ולהתמקד בישראל. הוא עורך מופעי שירה קלאסית בציבור. כמו כן הוא עורך בישראל סדנאות לפיתוח קול ומלמד פיתוח קול באקדמיה לאמנויות המופע. בשנת 2013 העלה את המופע "מבת ים ללה סקאלה", בבימויו של משה בקר.

חיים אישיים

מתגורר בתל אביב. נשוי למעצבת האופנה דורית שדה ואב למיקה שדה ולאורי, הלומד מוזיקה בלונדון.

תפקידיו באופרה הישראלית

• נישואי פיגארו: דון בזיליו; דון קורציו (1987)
• לה טרוויאטה: גסטון (1987) ג'רמונט (1987; 1989; 1991)
• שיקוי האהבה: נמורינו (1987; 1988; 1989)
• לה בוהם: רודולפו (1987; 1989)
• עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני : ג'ים מהוני (1987)
• פאוסט: פאוסט (1990; 1992)
• החטיפה מן ההרמון: פדרילו (1990)
• הכלה המכורה: יניק (1991)
• בוריס גודונוב: גריגורי (1994)
• יוסף: יוסף (1995)
• סיפורי הופמן: הופמן (1996)
• טוסקה: קוורדוסי (1999)
• אלפא ואומגה: אלפא (2001)
• אותלו: הפסטיבל הבינלאומי לאופרה בקיסריה (2001)
• אנדרה שנייה: אנדראה שנייה (2002)
• מסע אל תום האלף: בן עטר (2005)
• שמשון ודלילה: שמשון (2005)
• הטריטיקו - הגלימה: לואיג'י (2007)

קישורים חיצוניים

• גבי שדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• גבי שדה, באתר Discogs (באנגלית)
• גבי שדה, דף שער בספרייה הלאומית
• גבי שדה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• גבי שדה, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• גבי שדה, אתר האופרה הישראלית תל אביב
• יעקב בר-און, הטנור של המדינה חוזר הביתה, הבמה