האקדמיה לאמנויות המופע
בית ספר למשחק | |
---|---|
תקופת הפעילות | 2010–הווה (כ־14 שנים) |
מיקום | |
מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°03′56″N 34°47′21″E / 32.065611111111°N 34.789111111111°E |
www | |
האקדמיה לאמנויות המופע היא מרכז תיאטרוני המאגד את תיאטרון אלפא לאמנויות המופע וביתא-ספר לאמנויות המופע, הפועל משנת 2010 בתל אביב, תוך שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה.
משנת 2016 הופרדו הפעילות האמנותית והפדגוגית של האקדמיה לאמנויות המופע: הפעילות התיאטרונית והמופעית נערכת במסגרת תיאטרון אלפא לאמנויות המופע, ואילו הפעילות הפדגוגית מתקיימת במסגרת "ביתא-ספר לאמנויות המופע". מאותה שנה הוכר תיאטרון "אלפא" על ידי משרד התרבות והספורט כמרכז אירוח של תיאטרון פרינג' בתל אביב.
בעקבות תרומות נדיבות של ספרים ופריטי מדיה נחנכה באקדמיה באוקטובר 2015 ספריית תיאטרון, אמנות ותרבות מן העשירות בסוגה בתל אביב. הספרים עומדים לרשות התלמידים וסגל ההוראה של האקדמיה בפינת העיון על שם גדעון תמיר שנחנכה בסמסטר האביב של 2015.
סגל בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקדמיה לאמנויות המופע נוסדה בשנת 2010 בתל אביב על ידי קבוצת אנשי תיאטרון עליה נמנים פרופ' אברהם עוז, פרופ' אהובה בלקין, השחקנית סנדרה שדה, הבמאים והשחקנים מוני מושונוב ועודד קוטלר; הבמאי עמית גזית; ומעצבת התיאטרון והמתרגמת טל יצחקי, המכהנת כמנהלת האקדמיה מאז ייסודה; רוני פיסקר, שחקן, במאי ואיש תיאטרון בובות; וד"ר חן אלון, במאי תיאטרון קהילתי. אליהם הצטרפו, בין השאר, השחקנית ובמאית הקולנוע מיכל בת-אדם; הבמאית והמלחינה שוש רייזמן; זמר האופרה גבי שדה; הכוריאוגרף והרקדן רן בן-דרור; הבמאים ואמני הפנטומימה גנאדי בביצקי ואופירה לניאדו; הבמאי מוניר בכרי; יוצרי תיאטרון החוצות אבי גיבסון בר-אל וינון צפריר; המחזאים עלאא חליחל ד"ר מיכאל מוריס-רייך וגור קורן; במאי הקולנוע ינקול גולדווסר וקהת פינקל; הבמאים והשחקנים אמנון מסקין ז"ל, שרון אלכסנדר, מוחמד בכרי, שלום שמואלוב, דור פלס, נעם בן-אז"ר, ג'יטה מונטה, ד"ר יעל פיילר ותהל רן[1]; הבמאית והיוצרת איילת רון; השחקניות נתלי פיינשטיין, קרן צור ואהובה קרן; ומעצבת התאורה ג'ודי קופפרמן.
השחקן והבמאי ג'וליאנו מר נמנה עם מורי בית הספר עד הירצחו ב-4 באפריל 2011. האקדמיה לאמנויות המופע מעלה לזכרו מדי שנה את "ההפקה השנתית לזכר ג'וליאנו מר-ח'מיס".
תוכנית הלימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית הלימודים של האקדמיה לאמנויות המופע איננה אחידה, ואינה פועלת על פי תוכניות או מגמות לימוד מובְנות. כל אחד מהתלמידים בונה לו את תוכנית הלימודים האישית על פי ייעוץ, והיא משקפת את נטיותיו וכישוריו. באקדמיה נלמדים תחומי המשחק והמופע במגוון שיטות ומכיוונים שונים, כשמסלולי ההתמחות העיקריים הם משחק לסוגיו, זמרה, נשימה ופיתוח קול, ומחול ותנועה. כמו כן ניתן ללמוד בימוי, כתיבה, עיבוד תיאטרוני, תרגום, עיצוב במה, עיצוב תלבושות, תאורה, מחול, תנועה, פנטומימה, סטנד-אפ, שירה, פיתוח קול, הפקה, ניהול, פרסום, תיאטרון קהילתי, תיאטרון בובות, תיאטרון רחוב[2], תסריטאות, בימוי סרטוני פרסומת, ומופעים באינטרנט. אחד מעקרונות היסוד של ההכשרה המקצועית באקדמיה הוא "הכשרה משולבת", המכוונת את התלמידים להיות אנשי תיאטרון יוצרים המתנסים בכמה תחומי לימוד. הדבר מאפשר להם לגוון את פירות יצירתם. מרבית הקורסים הניתנים הם בעת ובעונה אחת בגדר הכשרה מקצועית בתחומי אמנויות המופע וגם סדנאות יצירה המכוונות אל פרויקט סיום, המוצג בפני קהל פנימי או חיצוני.
בנוסף למערכת הלימודים הרגילה מקיימת האקדמיה הפקות תיאטרון, פרויקטים מיוחדים בנושאי תרבות (כגון מחוות מיוחדות ליוצרי תיאטרון[3]), דיונים פומביים והרצאות בנושאי תיאטרון ואמנות[4], פעולות תרבות בבר האקדמיה (בין השאר: טקס אלטרנטיבי של ערב יום השואה, תיקון ליל שבועות), וכן במה פתוחה שבה ניתנת ההזדמנות לתלמידים להציג בפני קהל את פירות יצירתם העצמאית. הפקות האקדמיה, המשתפות לעיתים קרובות גם שחקנים מקצועיים לצד תלמידי בית הספר, מועלות בתל אביב באולמות האקדמיה ברחוב טברסקי 8/בית אלפא 13, וכן בתיאטרון "צוותא", תיאטרון אנסמבל עיתים, ובמקומות שונים ברחבי ישראל. באולם האקדמיה מתקיימת פעילות אמנותית רציפה, הכוללת גם הצגות ומופעים אורחים. החל משנת 2013 העניקה האקדמיה לאמנויות המופע בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר את "פרס החשיפה", המעניק לאחת מהצגות התחרות, הנבחרת על ידי חבר השופטים בפסטיבל, אירוח חינם בתיאטרון האקדמיה בתל אביב לאחר תום הפסטיבל. בשנת 2013 זכתה בפרס הצגת "סתיו", מאת ובבימוי אמיר דוליצקי. החל משנת 2017 החל תיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע לקיים בתל אביב, בשלהי הקיץ, את פסטיבל "אלפא 13".
תואר אקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לכל בתי הספר למשחק המקבילים לו, ביתא-ספר לאמנויות המופע אינו מוכר כמוסד להשכלה גבוהה, ולכן אינו רשאי להעניק תואר אקדמי לבוגריו. ביתא-ספר (לשעבר האקדמיה לאמנויות המופע) מקיים שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה, במסגרתו הוא מוכר כמרכז למידה (מס' 698), שבו ניתנים מדי סמסטר מספר קורסים של האוניברסיטה הפתוחה, המונחים על ידי מורי האוניברסיטה הפתוחה. קורסים אלה של האו"פ משולבים במערכת הלימודים של ביתא-ספר לאמנויות המופע, ומרחיבים את התשתית העיונית של לימודי ההכשרה המקצועית הניתנים על ידי סגל ההוראה של האקדמיה. תלמידים שסיימו את שלוש שנות לימודיהם בתוכנית המלאה של ביתא-ספר לאמנויות המופע רשאים להגיש לוועדה ללימודים קודמים של האו"פ בקשת הכרה במספר נקודות זכות מלימודי התואר הראשון.
מבנה הלימודים הרגיל כולל בכל אחד מששת הסמסטרים שני קורסים של האוניברסיטה הפתוחה ועוד כעשרים שעות שבועיות מלימודי האקדמיה. את הקורסים הללו בוחרים התלמידים מתוך מגוון של כשלושים שיעורים בתחומי התיאטרון והמופע, וארבעה או חמישה קורסים של האוניברסיטה הפתוחה הנלמדים מדי סמסטר בקמפוס האקדמיה.
בנוסף לתוכנית הלימודים המלאה בת שלוש שנות הלימוד מקיימת האקדמיה לאמנויות המופע תוכניות של לימודי השלמה לתלמידים שלמדו לימודים חלקיים במוסדות מוכרים אחרים, תוך הכרה בקורסים שהושלמו במסגרות האחרות. בנוסף לכך מקיימת האקדמיה לאמנויות המופע מדי סמסטר מכינה בת שנים עשר שבועות, המיועדת לתלמידי תיאטרון לעתיד ואנשי הקהילה המבקשים השתלמות בסיסית במשחק ותנועה לתיאטרון.
הפקות תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע מפיק הצגות ומופעים המשלבים שחקנים מקצועיים, ביניהם בוגרי האקדמיה לאמנויות המופע ומוסדות לימוד אחרים:
- מסך מפוצל, עיבוד דרמטי משולב לשני סיפורים קצרים מאת דליה רביקוביץ ונגיב מחפוז, בעיבודם ובימויים של טל עומר ומוניר בכרי, (קטע מההצגה) 2011.
- אהבה ומלחמה על פי קרלו גולדוני, בעיבודה של ג'ואן הולדן ובבימויו של עמר חליחל, 2011.
- ריקוד היערות מאת וולה סויינקה (קטע), בבימויו של עמית גזית (במסגרת ערב הצדעה לתרבות אפריקה בשיתוף עם התיאטרון הלאומי הניגרי), 2011.
- בית ברנרדה אלבה מאת פדריקו גארסיה לורקה (קטעים מההצגה), בבימויו של מוניר בכרי[5] [ההפקה השנתית לזכר ג'וליאנו מר-ח'מיס, 2012]
- ציד המכשפות מאת ארתור מילר, (קטעים מההצגה), בבימויו של עמית גזית[6], 2012.
- דוזה, פיש, וי, סטאס - ארבע נשים מאת פאם ג'יימס, גרסה ערבית, בבימויה של אורנה עקאד, 2013.
- עפר ואפר/שפת ההר, שני מחזות משולבים מאת הרולד פינטר,(קטעים מההצגה), בבימויו של אברהם עוז[7] [ההפקה השנתית לזכר ג'וליאנו מר-ח'מיס, 2013].
- קרום מאת חנוך לוין (קטעים מההצגה), בבימויו של עמית גזית, 2013.
- הרצגה - שקספיר: חיזור, אהבה ונישואים הרצאה מודגמת ממחזות האהבה של שקספיר, עורך ומגיש אברהם עוז (קטעים מההצגה), בימוי אתי רזניק, 2014.
- עשב השדה מאת שרה דניאלס (קטעים מההצגה), בבימויו של עמית גזית,[8]
- חשבון בבקשה מאת ג'ונתן ראנד, בבימויו של מאור הרוש, 2014.
- טוב מאת ס. פ. טיילור, בבימויו של אברהם עוז[9][10][11][ההפקה השנתית לזכר ג'וליאנו מר-ח'מיס (טוב, מערכה ראשונה) (טוב, מערכה שנייה), 2014].
- הרצגה - זכר ונקבה ברא אותם: על נשים וזוגיות במקרא הרצאה מודגמת מספרי המקרא, עורך ומגיש אריאל הכהן, בימוי עמית גזית, 2014.
- ארלקינו על פי גרסת ליאון כץ בתרגומו ועיבודו של נסים אלוני, בבימויה של אופירה לניאדו, 2015.
- השפעת קרני גמא על ציפורני החתול מאת פול זינדל, בבימויו של דור פלס, 2015.
- מדלן מאת רביב יצחקי, בבימויו של עמית גזית, 2015.
- נשים מדברות נשים מאת דורית פלד-הרפז ובבימויה, 2015.
- חפץ מאת חנוך לוין, בבימויו של שלום שמואלוב, 2015.
- וויצק מאת גיאורג ביכנר, בבימויו של דוד ברסלבי, 2015.
- משהו יפה מאת ג'ונתן הארווי, בבימויו של דור פלס, 2015.
- הסוחר מוונציה על פי ויליאם שקספיר, בעיבודו ובבימויו של אברהם עוז, (קטעים מההצגה),[12][13][ההפקה השנתית לזכר ג'וליאנו מר-ח'מיס, 2016]
- בק ריבר מאת רחל שליטא, בבימויו של אלירן כספי, (נפתח במסגרת התיאטרונטו), 2017.
- הבחורים בדלת ממול מאת תום גריפין, בבימויו של דור פלס, (נפתח במסגרת פסטיבל אלפא 13), 2017. לאחר עיבוד נפתחה ההצגה מחדש תחת השם המסיבה של ג'קי 2018
- הרצגה - ברית איש/British - שיילוק, ידידים ואויבים הרצאה מודגמת על אנטישמיות ופילושמיות בבריטניה במהלך הדורות, רצופה בקטעי מחזות וקטעי ספרות אנגליים מימי הביניים ועד ימינו, עורך אברהם עוז, מגישים: סוהיל חדאד ואברהם עוז, 2018.
- המסיבה של ג'קי על פי תום גריפין, קונצפט אימרסיבי דור פלס וטל יצחקי, בימוי: דור פלס 2018.
- עיניים מדברות מאת מיכאל מוריס-רייך, בבימויו של אכרם תילאווי, (נפתח במסגרת פסטיבל המסרח'יד: פרס השחקן הטוב ופרס הבימוי, 2019.
- נוף מאת הרולד פינטר, תרגום, בימוי ועריכה מוזיקלית אברהם עוז, 2019. (השיר "זר" לפינטר מתוך ההצגה; לחן: טל בלכרוביץ, עיבוד: יובל מסנר; ביצוע: יגאל שדה ואנה גזית) .
פסטיבל אלפא 13
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2017 מקיים תיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע את פסטיבל אלפא 13, שנועד להעשיר את חייה התרבותיים של הקהילה בעיר. הפסטיבל מתקיים בשלהי הקיץ, והוא משלב תחרות של הצגות תיאטרון ומופעים הנבחרים על ידי ועדה אמנותית מבין המופעים המוצעים לתיאטרון לאחר פרסום קול קורא, וכן הצגות ומופעים אורחים, ערבים מוזיקליים, הקרנות סרטים ומפגשי תרבות. וכך תואר חזון הפסטיבל לקראת כינונו: "על נהרות בבל ומגדליה יסדנו את פסטיבל "אלפא 13": שפע לשונות משתרגות זו בזו, חובקות זו את זו, נענות זו לזו; לשונות דיבור (עברית, ערבית, אמהרית, אנגלית); לשונות הבמה: דרמה, מחול, ותנועה; לשונות המופע: שירה, נגינה וקולנוע; שפות הסגנון: קומדיה, פנטסיה, סאטירה ודוקומנטציה; ומנעדי הגיל: מנוער עד בגרות, ומקלאסיקה עד שפת ימינו. פתחנו את בריחי המסורת, וכולם מוזמנים לבוא בשערינו, לטעום, לחלום ולחגוג איתנו את שלהי הקיץ".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה לאומנויות המופע
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורין ויינברג, "אמרו לי 'גברת מנצור, התינוקת שלך מתה": היוצרת שמביאה לבמה את פרשת ילדי תימן, באתר ynet, 22 באוגוסט 2017
- ^ מופע תיאטרון רחוב של תלמידי האקדמיה: "שוטרים וחיתולים".
- ^ מחווה לעמוס קינן בשיתוף עם התיאטרון הקאמרי
- ^ במת דיון בנושא מחאת האמנים נגד אריאל
- ^ מרב יודילוביץ', "התיאטרון והקולנוע כאן זקוקים למוחמד בכרי", באתר ynet, 30 בינואר 2012
מיכאל הנדלזלץ, מוחמד בכרי נותן שיעור במשחק במחזה בית ברנרדה אלבה, באתר הארץ, 31 בינואר 2012 - ^ ביקורת ההצגה "ציד מכשפות" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ ביקורת ההצגה "עפר ואפר/שפת ההר" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ ביקורת ההצגה "עשב השדה" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ ביקות ההצגה "טוב" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ ביקורת ההצגה "טוב" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ שיר השירים מאת תיאודורקיס, מתוך סיום ההצגה "טוב" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע
- ^ ריאיון עם דן תורג'מן (אנטוניו ב"סוחר מוונציה" בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע)
- ^ עודה בשאראת, ואם במקום ונציה תכתבו תל אביב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018