מפעל משנה תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפעל משנה תורה הוא מיזם ישראלי שהחל בשנת 2004 במטרה לקדם את לימוד דברי הרמב"ם, בפרט ספרו משנה תורה, באמצעות הוצאת מהדורה מדויקת ומבוארת של ספר זה, ברוחו של הרמב"ם ועל פי כתביו.

ב-2009 זכה יוחאי מקבילי בפרס אגרסט לתרבות יהודית, על ייסוד מפעל משנה תורה[1].

על המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המפעל הקים יוחאי מקבילי, מתלמידיו של הרב יוסף קאפח. המפעל הוא גוף עצמאי שעיקרו הוא עבודת מתנדבים. בשיתוף עם המפעל עובדים ארגונים ויחידים רבים ומגוונים: ישיבות[2], מכונים[3], חוקרים ומומחים רבים מן האקדמיה[4]. רוב העוסקים בו עושים זאת בהתנדבות.

משנה תורה בכרך אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט המרכזי שהתחיל את המפעל, היה הוצאה לאור של ספר משנה תורה בכרך אחד (בפורמט גדול), על פי מהדורתו של הרב יוסף קאפח, בפיסוק חלקי, ובצירוף שינויי נוסחאות ממהדורות אחרות ומפתחות רבים. בניגוד למקובל, הודפס הספר ללא השגותיו של הראב"ד, וללא נושאי כלים או פרשנים כלשהם. זאת משום ש"תוספת מפרשים מעקרת את מאפייני המהדורה: בכרך אחד ללוות כל תלמיד, רב וחוקר. דבריו של הראב"ד עם השגותיו, דורשים גם מענה על השגותיו, החורגים מהמסגרת והמטרה שנדרשנו לה במהדורה זו. מטרת עיסוקם של המפרשים המסורתיים היא חשיפת מקורותיו של הרמב"ם ודרכי פסיקתו, ולא פרשנות עממית."[דרוש מקור]

משנה תורה בהוצאת מפעל משנה תורה

המהדורה המבוארת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל הוציא לאור גם מהדורה מבוארת של משנה תורה[5], שהביאור בה בנוי על יסוד פירושיו של הרמב"ם במשנה, תשובותיו, ועוד. כמו כן מובאים נושאי כליו של הרמב"ם כדוגמת המגיד משנה והכסף משנה ודבריהם של פרשנים נוספים כדוגמת רבי תנחום הירושלמי בספרו "המדריך המספיק", וכן פרשנים בני דורנו כגון הרב יוסף קאפח והרב נחום אליעזר רבינוביץ'. מפעל הביאור פועל בשיתוף פעולה עם גורמים רבים והמבארים פועלים מישיבות ומוסדות רבים ומגוונים, כגון מכון משפטי ארץ, מכון המקדש, מכון התורה והארץ ומכון משה.

המפעל יצר גם אפליקציה בשם רמב"ם פלוס[6] המאפשרת הורדה בתשלום לסמארטפון של המהדורה המבוארת. האפליקציה תומכת בהצגת נוסח הרמב"ם עם או בלי ניקוד, ובגדלים שונים שניתנים להגדרה. הקלקה על הלכה שיש לה ביאור גורמת להופעת הביאור בתחתית המסך. כפתורים ייעודיים באפליקציה מפנים את הלומד היישר אל הפרקים הנלמדים כל יום במסגרת תוכנית לימוד הרמב"ם היומי.

מיזם מורה הנבוכים מתורגם ומבואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורה הנבוכים מהדורת מפעל משנה תורה

מהדורה הכוללת תרגום חדש מאת הלל גרשוני וביאור בעריכת הרב ד"ר מקבילי וצוות מבארים. [7] התרגום כלל עבודת נוסח מקיפה על בסיס כתבי יד רבים.[8] [9] המהדורה מציעה חלוקה מסודרת לחטיבות פרקים, כאשר כל פרק מחולק לפסקאות בעלות כותרות-משנה.

הביאור נכתב ברוח הוראת הרמב"ם לתיאום הפרקים זה עם זה, תוך השוואה לחיבורים אחרים של הרמב"ם, מתוך ראיית שיטת הרמב"ם כמכלול (שיטת 'רמב"ם על פי הרמב"ם')[10]. הביאור מיועד לליווי הקריאה השוטפת של הלומד, ועל כן הוא מתאפיין בקיצור תוך שילוב מובאות רלוונטיות מדברי הרמב"ם במקומות אחרים. לצד הביאור מופיעים קטעי הרחבה רבים העוסקים במונחים, בנושאים ממוקדים או בסתירות בדברי הרמב"ם. חלק מהקטעים מציעים פרשנות המגשרת בין דברי הרמב"ם שהיו מתאימים לזמנו, לבין ימינו. לדברי אנשי המפעל, הסינרגיה בין התרגום לביאור יוצרת מאליה טקסט שאינו טעון ביאור, ובמקביל מאפשרת לביאור עצמו להתמקד בעניינים המוקשים ופחות בפתירת ניסוח מסובך.

המהדורה כוללת שלושה כרכים, אחד עבור כל חלק. היא יצאה לאור בשנים תשע"ח-תשפ"א (2018-2021) ולוותה בסדרת שיעורי אינטרנט[11]. המהדורה זמינה גם בגירסה דיגיטלית. המהדורה זכתה להמלצותיהם של רבנים וחוקרים, חלק מההמלצות צורפו כהקדמות לחלקים השונים. בין הממליצים: פרופ' זאב הרוי, פרופ' מנחם קלנר והרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ, לצד הרב יעקב אריאל, פרופ' חנה כשר ופרופ' משה הלברטל. לרגל השקת הכרך השלישי נערכו שני כנסים שעסקו במורה הנבוכים ובמשנת הרמב"ם, האחד במרכז האקדמי שלם,[1] והשני באוניברסיטת בר אילן.[2]

לימוד הרמב"ם היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל מארגן לימוד יומי של מהדורת המפעל המבוארת בקרב הציבור הדתי, והנהלת החינוך הממלכתי דתי אימצה בשנים 2013–2015 את ספרי המפעל לתוכנית שבה נלמד מדי יום הרמב"ם היומי[12].

ב-2014 קיבל ארגון הרמב"ם היומי המבוסס על לימוד ספרי המפעל את פרס ירושלים במסגרת כנס ירושלים האחד עשר, על הפצת תורה.

ספרים שיצאו במסגרת המפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה יצאו במסגרת מפעל משנה תורה:

  • משנה תורה בכרך אחד
  • הלכות דעות, בצירוף ביאור
  • מהדורה מבוארת
  • "ארצות החיים" - הלכות אבלות
  • "לקראת מקדש" - הלכות בית הבחירה והלכות קרבן פסח
  • "פרקי צדקה ופדיון שבויים" - ארבעה פרקים מתוך הלכות מתנות עניים
  • "שירה חדשה" - הגדה של פסח - הגדה שהוציא המכון בשנת תשע"ה (2015), הכוללת ביאורים ואיורים רבים.
  • "הזמנה למורה הנבוכים – מפגש ראשון", שלושה פרקי יסוד במורה הנבוכים, תשע"ו 2016
  • מורה נבוכים עם תרגום, ביאור והרחבות, חלק א' תשע"ח 2018, חלק ב' תשע"ט 2019, חלק ג' תשפ"א 2021
  • סימני ליל ראש השנה - מהדורה מיוחדת ומבוארת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעודת הפרס
  2. ^ כדוגמת ישיבת תורת החיים, ישיבת מעלה אדומים, ישיבת אור וישועה וישיבת הר ברכה
  3. ^ כגון מכון המקדש, מכון התורה והארץ, מכון משפטי ארץ, מכון משה
  4. ^ כדוגמת ד"ר יחיאל קארה מהאקדמיה ללשון העברית, פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן, הרב ד"ר דרור פיקסלר מישיבת ברכת משה ועוד
  5. ^ בהתאם לדבריו של הרמב"ם "שידעם הכל, קטן וגדול, איש ואשה, בעל לב רחב ובעל לב קצר" (ספר המדע, הלכות יסודי התורה ד,יג)
  6. ^ רמב"ם פלוס
  7. ^ להשוואת התרגום עם תרגומי שוורץ, קאפח ואבן תיבון: http://www.mishnetorah.co.il/wp-content/uploads/documents/hashvaat_targum.pdf
  8. ^ השוואת התרגומים
    הרב ד"ר יוחאי מקבילי, פתח דבר למורה נבוכים
  9. ^ יהושע בלאו, "הערבית־היהודית ב'מורה נבוכים' של הרמב"ם: עיונים לשוניים", פעמים 162 (אביב תש"ף).
  10. ^ לדוגמאות ולפרטים נוספים על המהדורה: http://www.mishnetorah.co.il/חדש-הזמנה-למורה-הנבוכים/
  11. ^ באתר המפעל
  12. ^ עמוד הרמב"ם היומי באתר המפעל משנה תורה: http://www.mishnetorah.co.il/the-daily-rambam/