גורה הומורולוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורה הומורולוי
Gura-Humorului
ROU SV Gura Humorului CoA.jpg
סמל גורה הומורולוי
Primaria din Gura Humorului3.jpg
בניין העירייה
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז סוצ'אבה
חבל ארץ בוקובינה
ראש העיר

מריוס יואן אוּרסאצ'וק

(Marius Ioan Ursaciuc)
בירת העיירה גורה הומורולוי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 26 בפברואר 1490
שטח 60.9±0.01 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 13,667 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
קואורדינטות 47°33′14″N 25°53′21″E / 47.55389°N 25.88917°E / 47.55389; 25.88917
אזור זמן UTC +2
אתר העירייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כנסייה אורתודוקסית בגורה הומורולוי
הכנסייה הקתולית
מבנה בית הכנסת

גורה הומורולוירומנית: Gura Humorului; ביידיש: גורא הומאָרא, בפולנית וגרמנית: Gura Humora) היא עיירה בדרום אזור בוקובינה במחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה. העיירה ממוקמת 36 קילומטר מערבית לסוצ'אבה, 45 קילומטר מקמפולונג מולדובנסק ו-120 קילומטר מביסטריצה, על קו הרכבת לקלוז'.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין העיירה הוקם בשפך הנחל הומור לתוך נהר המולדובה בגובה שבין 600 ל-800 מטרים מעל פני האדמה, מוקפת ביערות מסביב. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת 30 מעלות צלזיוס ואילו בחורף צונחת הטמפרטורה עד כדי 30 מעלות מתחת לאפס. כמות המשקעים הממוצעת השנתית 800 מילימטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נוסדה ב-26 בפברואר 1490 על ידי שטפן הגדול. עדות לכך היא המסמך המשפטי אותו העניק השליט שטפן הגדול למנזר וורונץ, בו הוא העניק את היישוב והקרקעות שעל שפך נהר ההומור למנזר.

השלטון האוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1774 נכבש אזור בוקובינה על ידי ממלכת הבסבורג, מפאת חשיבותו האסטרטגית של המקום כצומת דרכים הוקמה במקום בשנת 1782 מצודה והוצב בה חיל מצב אוסטרי. מטבע הדברים קיומו של חיל המצב במקום גרם להאצת התפתחות העיירה סביב המצודה. בתחילת המאה ה-19, בעקבות יוזמת השלטונות ליישוב בוקובינה מגיעים לעיירה גרמנים, פולנים, יהודים ואוקראינים. בשנת 1835 מקימים מהגרים מעמים שונים אזור מגורים חדש בשם בורי Bori. באותה השנה חוברה העיירה בקשר טלגרפי עם וינה. ב-1866 הגיעה הרכבת לעיירה והוקמה במקום תחנה דבר אשר גרם להאצת ההתפתחות של האזור. ב-1877 נוסד בית הדואר במקום. בשנת 1869 מנתה האוכלוסייה היהודית 800 נפש, כשליש מכלל האוכלוסייה. ב-11 במאי 1899 כילתה שריפה גדולה חלק ניכר מבתי העיירה. שיקום הבתים נעשה בחלקו במימון יהודים מארצות הברית.

השפעת האוכלוסייה היהודית הייתה ניכרת עד כדי כך שמונו לראש העיר סגנים יהודים.

משנת 1893 ניתן לעיירה מעמד של בירת נפה ובשנת 1904 הוכרה רשמית כעיירה.

השלטון הרומני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית עברה העיירה, כחלק מבוקווינה, לשלטון רומניה. בשנת 1925, בתקופת השלטון הרומני, שימשה העיירה כבירת נפה במחוז קמפולונג. משנת 1950, בעקבות רפורמה מנהלית, חזרה הנפה למחוז סוצ'אבה.

הכביש האירופי E58 המקשר בין וינה לרוסטוב על הדון עובר בעיירה.

העיסוק העיקרי של תושבי המקום הוא בתעשיית העץ, תעשיית המזון והתיירות. כמו כן עוסקים תושבי המקום ביצור נעליים, כלים מכניים וכימיקלים וכ 8% עוסקים בחקלאות. מתוך כלל העובדים: 61% עוסקים במסחר, 20% בייצור, 15% בשירותים ו4% בבנייה. ההכנסה הכללית עולה בהתמדה מ-454 מיליון ליי בשנת 1993 ל-730 מיליון ליי בשנת 2000. אולם בייחס הפוך לגידול בהכנסה, מספר המועסקים יורד כל שנה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיירה התגוררו 16,672 תושבים בשנת 2005, כאשר צפיפות האוכלוסין הייתה 7.8 איש לקילומטר מרובע. מבנה האוכלוסייה הכללי היה כדלהלן: ילדים עד גיל 14: 4741, אוכלוסייה מגיל 15 ל 64: 10269, אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65: 1662. מתוך כלל האוכלוסייה ישנם 8224 נשים ו-8448 גברים.

בשנת 1992 הגיעה אוכלוסיית העיירה לשיאה (קרוב ל-17,000 תושבים).

במפקד האוכלוסין משנת 1930 נמנו בעיירה 6,042 תושבים לפי ההתפלגות האתנית הבאה:

  • 40,1% גרמנים (קתולים ברובם)
  • 32,3% יהודים
  • 22,5% רומנים
  • 2,7% פולנים
  • 1% אוקראינים
  • 1,4% אחרים

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור דרום בוקובינה ידוע במנזרים המצוירים ולכן זהו אזור מתויר. מנזר וורונץ הידוע שוכן בשכונה בדרום-מערב העיירה (בעבר היה זה הכפר וורונץ). מכיוון שגורה הומורולוי משמשת כ"שער" לדרום בוקובינה, התיירות תופסת מקום נכבד בכלכלת המקום. בעיר ישנו בית מלון מפואר, וכן מספר מוטלים ובתי הארחה.

תולדות הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכור ראשון של יהודים בגורה הומורה מופיע במסמך משנת 1782. ובשנת 1790 כבר התגוררה משפחה יהודית במקום. ב-1835 התגוררו ביישוב כמה משפחות יהודיות בלבד.

ב-1848 הקהילה היהודית החלה להתארגן, ביישוב היו כ-20 משפחות והוקם בית כנסת. משנת 1856 החלה הקהילה לנהל פנקסי מרשם תושבים. לראש הקהילה היהודית הראשון מונה שלום שיבר. בשנת 1869 מנתה האוכלוסייה היהודית 800 נפש, כשליש מכלל האוכלוסייה. הכנסות הקהילה היהודית הגיעו בעיקר מאגרות שחיטה.

הקהילה שיגשגה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם עקב מתן שוויון זכויות ליהודים כליתר האזרחים. המסחר ברובו הגדול היה בידי היהודים, עד כדי כך שבשבת למעשה רוב חנויות העיר היו סגורות. בעיר היו קיימות מספר רב של תנועות נוער, ולמעשה היו היהודים מעורים בכל חיי העיר. מצב אידיאלי זה הסתיים ערב מלחמת העולם השנייה בעקבות עליית הנאצים והשפעת רעיונותיהם.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלתה האוכלוסייה היהודית ב-10 באוקטובר 1941 לטרנסניסטריה בהוראה של הממשל הרומני ושל המרשל יון אנטונסקו. רבים מהיהודים שהוגלו לטרנסניסטריה ניספו בגלל מחלות, רעב, ורצח.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה ועם קום מדינת ישראל עלו רוב יהודי גורה חומורולוי ארצה, ולאחר גלי עלייה נוספים נשארו בעיירה רק יהודים בודדים. בשנת 2004 הלך לעולמו ראש הקהילה היהודית האחרון דון יוני ובכך חדלה הקהילה היהודית להתקיים.

כיום ידוע על יהודייה קשישה שגרה במקום, למעשה מלבדה אין יותר יהודים במקום.

עמותת יוצאי גורה חומורולוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי גורה חומורולוי וצאצאיהם הקימו בישראל ב-1986 את עמותת יוצאי גורה חומורולוי והסביבה. עמותה שעיקר עיסוקה מתן עזרה ליוצאי העיירה הנזקקים, וארגון כנסים לשם זיכרון ומפגש. בראש העמותה עמד יעקב יורגראו (ז'קי), (נפטר ב-7 ביוני 2008) ולצדו חבריו שלמה אפטר (נפטר 2011), לאה לאופר (נפטרה ב-2003), שרגא ישורון דוד ארז (נפטר ב-1999) ואחרים. פרויקט גדול שהעמותה עסקה בו היה הוצאת ספר הזיכרון "גורה-הומורה עיירה בדרום בוקובינה" ספר מקיף המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיירה. הספר יצא לאור בשנת 1990. פרויקטים נוספים היו שיפוץ בית העלמין של גורה הומורולוי והקמת אתר אינטרנט המתעד את תולדות הקהילה וכולל רשימת משפחות.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גורה-הומורולוי: פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, בהוצאת יד ושם, עמ' 444 - 456
  • גורה-הומורה, עיירה בדרום בוקובינה, קורותיה של קהילה יהודית, מאת שרגא ישורון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורה הומורולוי בוויקישיתוף