גוריון מלצר
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1930  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 2014 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל |
| תפקיד |
מנהל כללי |
  | |
גוריון (גורי) מֶלְצֶר (21 באוגוסט 1930 – 1 באוקטובר 2014) היה מראשי תעשיית האלקטרוניקה בישראל. כיהן כמנכ"ל חברות טלרד ותדיראן וכיו"ר דירקטוריון חברת בזק וכיו"ר חבר הנאמנים במרכז האקדמי לב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוריון (גורי) מלצר נולד בשנת 1930 בירושלים לשפרה ולחוקר התנ"ך פייבל מלצר[1]. סבו היה הרב איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת עץ חיים ויו"ר מועצת גדולי התורה. אחותו הבכורה אפרת ואמו שפרה נפטרו שתיהן בטווח של כשנה זו מזו, בהיותו בן 13.
למד בבית הספר תחכמוני ובבית ספר "מעלה" בירושלים. זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ועסק בפיתוח יכולות הצפנה של חיל הקשר. בהמשך מונה כקצין הקשר החטיבתי של חטיבת גבעתי, תפקיד שבו שימש עד שנת 1952 (בדרגת סרן).
עם שחרורו יצא ללימודים בארצות הברית. למד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ואחר כך הנדסת אלקטרוניקה בסיטי קולג' (CCNY) של אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY), ועבד והשתלם בחברת RCA – אחת מהחברות הגדולות בארצות הברית בתחום האלקטרוניקה.
בסוף שנות ה-50 נמנה, עם עוד מספר מהנדסים צעירים שלמדו בארצות הברית, עם צוות הקמת חברת תדיראן, ובהמשך מונה לתפקידים בכירים בה.
ב-1973 שימש כיועץ בחברת ג'נרל טלפון אלקטריק. עם שובו ארצה (לאחר שנה), נקרא על ידי מנכ"ל כור תעשיות, מאיר עמית, לנהל את חטיבת האלקטרוניקה של כור ואת חברת טלרד. ב-1984 סיים מלצר את עבודתו בטלרד אך המשיך לנהל את חטיבת האלקטרוניקה[2]. אחר כך מונה כחבר הנהלת כור וכמדען הראשי של הקונצרן, ויחד עם מנכ"ל כור באותה תקופה בני גאון פעל להבראת כור.
ב-1990 מונה לתפקיד מנכ"ל תדיראן. הוא הוביל תהליך הבראה שכלל סגירת מפעלים כושלים, מכירת משרדיה של החברה בגבעת שמואל ופיטורי עובדים. כעבור כשנתיים עברה תדיראן מהפסד לרווח שנתי, וב-1992 הונפקו מניותיה בוול סטריט והחברה גייסה 100 מיליון דולר.
ב-1994 פרש מלצר מתפקיד מנכ"ל תדיראן, ומונה ליו"ר דירקטוריון חברת בזק. ב-1997 פרש מתפקיד יו"ר בזק[3].
לאחר פרישתו לימד בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב.
מלצר נפטר ב-1 באוקטובר 2014 בגיל 84 והובא למנוחות בבית הקברות ברעננה[4].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה חבר בגופים ציבוריים רבים כגון: יו"ר לשכת המסחר ישראל – אוסטרליה, חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית. חבר הוועד המנהל אוניברסיטת ת"א, חבר הוועדה העליונה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, חבר ועדת פרס רוטשילד, חבר ועדת השכר של המרצים באוניברסיטת השונות. חבר הנהלת מכון דוידסון להוראת המדע והטכנולוגיה. חבר הנהלת מוסד נאמן. חבר המל"מ – המרכז להוראת המדעים, חבר הוועדה המייעצת לשר החינוך להוראת הטכנולוגיה והמדעים, חבר האקדמיה למדעים. חבר בחבר הנאמנים של מכון ויצמן, ויו"ר חבר הנאמנם במרכז האקדמי לב.
בשנים 2001–2003 שימש יושב ראש ועדת ההיגוי לרשת האינטרנט הלאומית[5].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלצר זכה בשורה של פרסים ואותות הוקרה, בהם פרס ראש הממשלה על מפעל חיים בתקשורת (2002)[6], פרס התעשייה, פרס מיוחד על תרומה אישית של IEEE (ארגון האלקטרוניקה העולמי) ועוד.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי לשרה ואב לארבעה. רעייתו הייתה סרן בצה"ל והייתה במשך שנים ראש הלשכה של הרמטכ"לים יעקב דורי, יגאל ידין ומרדכי מקלף ולאחר מכן ראש לשכתו של דוד בן-גוריון.
בנם, ארז מלצר ניהל בין היתר את החברות אפריקה ישראל, קריאו-סאיטקס ונטפים[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שני אלירז, גוריון מלצר, לשעבר מנכ"ל טלרד: "80% ממצבי המשבר נגרמים באשמת ההנהלה", באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטר פרופ' פייבל מלצר, על המשמר, 21 במאי 1973
- ^ אבי קרטין, חילופין בצמרת טלרד, חדשות, 10 בדצמבר 1984
- ^ אפי לנדאו, גוריון מלצר התפטר במפתיע מתפקידו כיו"ר דירקטוריון בזק, באתר גלובס, 29 במאי 1997
- ^ מערכת Chiportal, נפטר גוריון מלצר מאבות תעשיית ההייטק בישראל, באתר Chiportal, 11 באוקטובר 2014
- ^ עודד חרמוני, הפער הדיגיטלי נמשך: ועדת ההיגוי לרשת האינטרנט הלאומית ממליצה לדחות הקמתה, באתר TheMarker, 13 ביולי 2004
- ^ פרס תקשורת ישראל לגוריון מלצר, מוטורולה וצ'קפוינט, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2002
- ^ TheMarker digital, טראו ומלצר חיתנו את הילדים, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2010