מרדכי מקלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי מקלף
Mordechai Maklef 1952.jpg
תאריך לידה 19 בינואר 1920
מקום לידה מוצא
תאריך פטירה 22 בפברואר 1978 (בגיל 58)
מקום פטירה ירושלים, ישראל
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
הצבא הבריטיהצבא הבריטי פלוגות הלילה המיוחדות,
הצבא הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1939 - 7 בדצמבר 1953
דרגה מייג'ור (צבא בריטניה) מייג'ור
רב אלוף  רב אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול, מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל מפעלי ים המלח, מנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר, מנכ"ל כימיקלים לישראל
הנצחה
מחנה מקלף, כביש 227[1]

מרדכי מקלף (19 בינואר 1920 כ"ח בטבת תר"פ - 22 בפברואר 1978 תשל"ח) היה הרמטכ"ל השלישי של צה"ל, בשנים 19521953.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במושבה מוצא, בנם של אריה לייב מקלף ובתיה חיה לבית צ'מרינסקי. במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי הכפר הערבי הסמוך, קאלוניה, על בית משפחת מקלף, שהיה בין הבתים הקיצוניים ביישוב, ורצחו את רוב בני המשפחה. מרדכי מקלף הוא אחד הניצולים היחידים מטֶבח זה, כאשר הצליח לקפוץ מן הקומה השנייה במהלך הטֶבח (מלבדו, נמלטו גם אחיו חיים ואחותו חנה). בין הרוצחים היה הרועה שהעסיקה המשפחה, וכן שוטר היישוב שהיה היחיד באזור שהחזיק נשק חם. הרצח זעזע את היישוב העברי, והיה בין האירועים הזכורים ממאורעות תרפ"ט. לאחר מכן גדל אצל קרובי משפחה בירושלים ובחיפה. הוא למד בבית הספר תחכמוני בירושלים וסיים את לימודיו התיכוניים ב-1938 בבית הספר הריאלי בחיפה. מנעוריו היה פעיל בארגון ההגנה.

לאחר שנת לימודי הנדסה בטכניון הצטרף לפלוגות הלילה המיוחדות של וינגייט. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ויצא לאחר שירות קצר לקורס קצינים. הוא לחם בצפון אפריקה ובמשך חודשיים במסגרת הבריגדה היהודית בקרב על נהר סניו באיטליה. הוא שוחרר מן הצבא בדרגת מייג'ור (רב סרן). למשך זמן מסוים שהה באירופה ועסק בענייני עלייה ב' ורכש, אך לאחר מכן שב לארץ ישראל, התיישב בפרדס חנה והשתלב שוב במנגנון "ההגנה" כמפקד גדוד חי"ש בחיפה.

בפרוץ מלחמת העצמאות נלחם במסגרת חטיבת כרמלי, בתחילה כקצין מבצעים, לאחר מכן כמפקד גדוד 22 ולבסוף כמפקד החטיבה. במסגרות אלו השתתף בקרבות באזור חיפה, עכו, והגליל. לאחר מכן תכנן והשתתף במבצע חירם, במסגרתו שוחרר הגליל כולו.

עם סיום המלחמה עמד בראש משלחת ישראל לשיחות עם לבנון ועם סוריה. לאחר מכן, בנובמבר 1949, מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. במסגרת תפקידו ארגן יחד עם הרמטכ"ל יגאל ידין את צבא הקבע והקים את מערך המילואים. כמו כן הכין את צה"ל לקראת עימות צבאי עתידי (נקרא אז "הסיבוב השני"). בינואר 1952 יצא מקלף עם משפחתו ללימודי מנהל בבריטניה כהכנה לפרישה מצה"ל. הוא שב לארץ באוגוסט אותה שנה.

רמטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפטרותו של ידין מתפקידו, פנה שר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון, אל מקלף ובקשו לקבל עליו את התפקיד. מקלף הסכים לכך, אך התנה את ההסכמה בכך שתקופת כהונתו תהיה לשנה אחת בלבד. בן-גוריון הסכים וכך, ב-7 בדצמבר 1952, היה מקלף לרמטכ"ל השלישי של צה"ל, והוא בן 32 בלבד. מינוי זה זיכה את מקלף בתואר הרמטכ"ל הצעיר ביותר, אותו הוא חולק עם קודמו, יגאל ידין.

מקלף, גם בלחצו של משרד הביטחון, פעל להיפטר משירותים לא צבאיים שהיו בידי צה"ל. צמצום התקנים של צבא הקבע, שלמעשה היה תנאי לכניסתו של מקלף לתפקידו, חייב קיצוצים במיוחד במצבת האזרחים שהועסקו על ידי צה"ל, שמספרם היה כמה אלפים. מקלף פעל להעברתם של שירותים שונים, כגון מאפיות, מכבסות ובית החולים תל-השומר שהופעלו בידי אזרחים עובדי צה"ל, מרשות הצבא.

מתקופת כהונתו כרמטכ"ל זכורה במיוחד תופעת הפידאיון. במסגרת המלחמה בתופעה זו הורה מקלף לרב סרן אריאל שרון להקים יחידת קומנדו מיוחדת שתפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את התופעה. שרון הקים את יחידה 101, אשר פעלה במהלך שנת 1953, עד לאיחודה עם חטיבת הצנחנים.

ב-7 בדצמבר 1953 פרש מתפקידו כרמטכ"ל, לאחר שנה בתפקיד. הנימוק הרשמי שניתן היה שהוא פורש כפי שהיתנה בעת שקיבל עליו את התפקיד[2].

לאחר הפרישה מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מצה"ל, מונה מקלף למנהל בחברת החשמל, שהולאמה באותה תקופה[3][4]. בסוף 1954 הוא צורף להנהלה המצומצמת של מועצת המנהלים של החברה[5] ויועד על ידי רוטנברג להיות מנכ"ל החברה. אולם ניסיונו להפסיק את הנוהג של מתן חשמל חינם לעובדים הוביל אותו אל מחוץ לחברה[6] ובאפריל 1955 הוא מונה למנכ"ל מפעלי ים המלח[7]. בתפקיד זה כיהן עד 1968 ועשה רבות לפיתוח המפעלים והאזור. לאחר מכן שימש כמנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר ומנכ"ל כימיקלים לישראל.

מרדכי מקלף נפטר בשנת 1978 בגרמניה מהתקף לב[8], ונטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין קריית שאול.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלף בן למשפחת מקלף ממוצא, היה נשוי לאורה לבית פפר (נפטרה ב-2007), בתם וחתנם: עידית וידין מור, בנם וכלתם: אמיר ואורנה (זמר) מקלף.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הנצחה לזכרו של מרדכי מקלף בכביש 227, סמוך לצומת עין חצבה (תמונה נוספת)

על שמו נקרא מחנה מפקדת השלישות הראשית ומנהל הסגל של צה"ל, ברמת גן (מחנה מקלף), וכן רחובות בכמה ערים בישראל ביניהן חיפה, באר שבע, חולון, רעננה ובית שמש.

החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות הנפיקה מדליות כסף וארד ועליהן דיוקנו של מקלף. בשנת 1981 נקראה ספינה ישראלית על שמו. הספינה הוצאה משימוש ונגרטה בשנת 1987. במפעלי ים המלח נקרא על שמו מפעל ליצור אשלג בגיבוש קר[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]