גלוריה סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלוריה סטיוארט
Gloria Stuart
לידה 4 ביולי 1910
סנטה מוניקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 2010 (בגיל 100)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1932–2004 (כ־72 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ארתור שיקמן (19341978)
  • Gordon Newell עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סילביה ווהן תומפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
1937

גלוריה פרנסס סטיוארטאנגלית: Gloria Frances Stewart; ‏ 4 ביולי 1910 - 26 בספטמבר 2010) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית, ידועה בעיקר בזכות תפקידה בסרט "טיטאניק", תפקיד שזיכה אותה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט נולדה בסנטה מוניקה, קליפורניה לפרנק סטיוארט, עורך דין, ואליס דדריק סטיוארט, עקרת בית. אביה של סטיוארט נהרג ב-1919 כתוצאה מתאונת דרכים. לאחר מכן נישאה אמה של סטיוארט בשנית, לבנקאי בשם פרד פינץ'.

סטיוארט למדה ב"תיכון סנטה מוניקה" וסיימה בהצלחה בשנת 1927. לאחר מכן עברה ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אך לא הצליחה לסיים את לימודיה.

ב-1930 נישאה סטיוארט לפסל בשם בלייר גורדון. נישואיהם הסתיימו ב-1934. לאחר מכן נישאה סטיוארט לתסריטאי ארתור שיקמן, וב-1935 נולדה בתם סילביה. הזוג ערך טיול מסביב לעולם ב-1939, והם חזרו לקליפורניה בפרוץ מלחמת העולם השנייה.

בעלה של סטיוארט נפטר בשנת 1978. זמן מה לאחר מכן חלקה סטיוארט את חייה עם המוציא לאור וורד ריצ'י, ידידו של בעלה הראשון בלייר גורדון. השניים חיו ביחד מ-1983 עד 1996.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט גילתה את יכולות המשחק שלה ב"תיאטרון פסדינה" שבפסדינה, מחוז לוס אנג'לס, וחתמה על חוזה עם חברת הסרטים "סרטי יוניברסל". ב-1932 נבחרה לאחת מ-13 כוכבות הקולנוע המבטיחות ביותר של WAMPAS.

בתחילת דרכה שיחקה סטיוארט בסרטי האימה "הבית האפל והישן" ו"האיש הבלתי נראה". לאחר דעיכה בקריירה שלה עברה סטיוארט לחברת "פוקס המאה ה-20", שם הופיעה ב-40 סרטים בשנות ה-30, הבולט שבהם היה "כורי הזהב של 1935".

במהלך מלחמת העולם השנייה ניסתה לתרום למאמץ המלחמתי בלוס אנג'לס, וכן השתתפה במספר סרטים. עם זאת, הקריירה הקולנועית שלה דעכה, וב-1946 פרשה מתעשיית המשחק ועברה לעסוק בתחום האמנות והעיצוב. היא פתחה חנות בה מכרה רהיטים שעיצבה. ב-1954 התגוררה תקופה מסוימת באיטליה וציירה ציורי שמן.

לאחר 30 שנות הפסקה ממשחק, חזרה סטיוארט לשחק בשנת 1975 בסרט הטלוויזיה "האגדה על ליזי בורדן". לאחר מספר שנים של משחק בסדרות טלוויזיה, הופיעה סטיוארט בקומדיה "שנת חיי היפה ביותר" ב-1982, לראשונה מזה 40 שנה. בסרט הופיעה סטיוארט באחת הסצינות המפורסמות שלה, כשרקדה לצידו של פיטר או'טול.

סטיוארט בתור רוז קלברט (המבוגרת) על סט הסרט "טיטניק" (1997)

בשנת 1997 שיחקה סטיוארט בדרמה של ג'יימס קמרון, "טיטניק". בסרט גילמה את דמותה המבוגרת של רוז קלברט, ניצולת אסון הטיטניק, שמחליטה לספר את אשר היה על סיפון האונייה בליל האסון. על משחקה זכתה סטיוארט בפרס גילדת שחקני המסך בשיתוף עם קים בייסינגר והייתה בגיל 87 מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, ובכך הפכה לשחקנית המבוגרת ביותר שהייתה מועמדת לפרס.

ב-1999 פרסמה סטיוארט את האוטוביוגרפיה שלה, "I Just Kept Hoping". בנוסף הופיעה בסרט "מכתב אהבה". בשנת 2000 קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד. ב-2004 שיחקה בסרט "ארץ האפשרויות".

גלוריה סטיוארט הלכה לעולמה ב-26 בספטמבר 2010 בגיל 100 לאחר שסבלה מספר שנים מסרטן הריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלוריה סטיוארט בוויקישיתוף