פוריידיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוריידיס
Fureidis.jpg
פוריידיס
שם בערבית فريديس
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אחמד בריה
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 12,608 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎141
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 3,103 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎63
תחום שיפוט 4,060 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎208
32°35′52″N 34°57′09″E / 32.5978800863028°N 34.9526208799529°E / 32.5978800863028; 34.9526208799529
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3373
    - דירוג מדד ג'יני
‎247
לאום ודת
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.1%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.5%
גילאי 5 - 9 10.6%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 16.7%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 14.2%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,003
 –  יסודי 1,537
 –  על-יסודי 1,466
מספר כיתות 117
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
אתר פרדיס נט

קואורדינטות: 32°35′52″N 34°57′09″E / 32.5978800863028°N 34.9526208799529°E / 32.5978800863028; 34.9526208799529

פֻרֵידִיסערבית: فـُرَيـْدِيس, תעתיק: פרידיס) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

ייתכן ששמו של הכפר נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה פרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם הוא משיבוש השם "הורדוס", שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בפוריידיס 12,608 תושבים (מקום 141 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לפוריידיס דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 67.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 5,490 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[2]

עם תושבי היישוב נמנית איבתיסאם מחאמיד, זוכת פרס הדלאי לאמה לשלום ולחברה לשנת 2009.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1859 העריך הקונסול הבריטי את אוכלוסיית הכפר ב 200 נפשות שעיבדו כ 75 דונמים. בשנת 1870 ביקר במקום החוקר הצרפתי ויקטור גרן הוא העריך את האוכלוסייה ב 140, רובם רועים וחוטבי עצים ומיעוטם חקלאים. בשנת 1882 סקר של הקרן לחקר ארץ ישראל תיאר את בתי הכפר הבנויים אבן וטיט עם חומה מצידו הדרומי[3].

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 335 תושבים ובמפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל 454 תשבים, כולם מוסלמים. שטח הכפר היה 4,450 דונם מהם 365 דונמים של מטעים וחקלאות שלחין, כ-1,700 דונם בהם גידלו דגנים ו6 דונמים שטח בנוי.

פוריידיס היה יישוב קטן עד שנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מאורעות תרפ"ט, בהן נרצח הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב בטבח חברון, החליטו תושבי זכרון יעקב לפנות מחצרותיהם משפחות של שכירים ערבים מקלנסווה, מאום אל-פחם ומכפרים אחרים, אשר התגוררו בזכרון יעקב. התושבים הערבים המפונים בקשו להמשיך לעבוד בזכרון יעקב וכבר התקשו לחזור לכפריהם המקוריים, ועל כן עברו לגור בפוריידיס, דבר שהביא לגידול היישוב.

ב-3 ביולי 1938 נרצח ביריות נחום וייספיש, איכר ויצרן גבינות משפיה (בנו של הרב דוד בהר"ן וחתנו של חיים דב קנטור, השו"ב משפיה). רצח זה הוא פעולת האיבה היחידה שיוחסה לבני פוריידיס. למרות זאת, אנשי פוריידיס הכחישו שהם היו מעורבים ברצח.

בתחילת מלחמת העצמאות המשיכו להתקיים יחסי שכנות טובים בין זכרון יעקב ופוריידיס. לאחר פרשת דיר יאסין שכנעו אנשי זכרון יעקב את תושבי פוריידיס, שבקשו לברוח מאימת היהודים, להישאר, למסור את נשקם ולחתום על כתב כניעה, וכך נעשה. הממשל הצבאי על ערביי ישראל לא הוחל על תושבי פוריידיס והמקום גדל מכ-1,500 נפש בראשית 1948 ל-2,500 נפש בשנת 1963[4].


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי המנדט הבריטי למדו ילדי הכפר בטנטורה. בראשית ימי המדינה נבנה בכפר בית ספר ולימדו בו מורים יהודים רבים, עולים מעיראק. המועצה המקומית הקציבה תקציב משמעותי ביותר לקידום החינוך בכפר[5]. בשנת הלימודים תשס"ה היו 41.5% מהתלמידים בפוריידיס זכאים לתעודת בגרות[6]. בשנת תשס"ו רק 34% מהתלמידים בפוריידיס היו זכאים לתעודת בגרות. עבודה מסודרת של בית הספר העלתה את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תשס"ח ובשנת תשס"ט ל-76% ול-74% בהתאמה[7]. מנהל בית הספר הסביר את ההצלחה: "חלק מהתלמידים קיבלו קורסים שמגבירים את המוטיבציה ואת יכולות הלימוד. מאידך, נתתי למורים אוטונומיה בכל הנוגע לשיטות ההוראה, כאשר הכלל הוא כי כל מורה אחראי על הצלחת התלמיד במקצוע שלו. ... יכולת לראות כאן תלמידים בימי שישי, בשבתות, ובשעות אחר הצהריים. המורים נתנו להם תגבורים, וההורים - שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך - הביאו להם כיבוד. גם אחרי שעות הלימודים נמשך הקשר, בקו טלפוני פתוח והדרכה באמצעות האינטרנט". כן זכה בית הספר לשעות תגבור ממשרד החינוך באמצעות אגף שח"ר ומהמועצה המקומית[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר וצומת פרדיס במפגש כביש 4 עם כביש 70
Magnify-clip.png
הכפר וצומת פרדיס במפגש כביש 4 עם כביש 70