פוריידיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוריידיס
Fureidis.jpg
פוריידיס
שם בערבית فريديس
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אחמד בריה
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 12,608 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎142
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 3,105 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎63
תחום שיפוט 4,060 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎208
32°35′52″N 34°57′09″E / 32.5978800863028°N 34.9526208799529°E / 32.5978800863028; 34.9526208799529
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3395
    - דירוג מדד ג'יני
‎245
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 10.8%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 16.7%
גילאי 30 - 44 20.5%
גילאי 45 - 59 14.1%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 4.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,959
 –  יסודי 1,542
 –  על-יסודי 1,417
מספר כיתות 115
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר פרדיס נט

קואורדינטות: 32°35′52″N 34°57′09″E / 32.5978800863028°N 34.9526208799529°E / 32.5978800863028; 34.9526208799529

פֻרֵידִיסערבית: فـُرَيـْدِيس, תעתיק: פרידיס) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היישוב נוסד בשנת 1880. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952. פוריידיס נמצאת קרוב לצומת של ואדי מילק עם כביש 4.

ייתכן ששמו של הכפר נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה פרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם הוא משיבוש השם "הורדוס" שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בפוריידיס 12,608 תושבים (מקום 142 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לפוריידיס דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 65.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,273 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[2]

עם תושבי היישוב נמנית איבתיסאם מחאמיד, זוכת פרס הדלאי לאמה לשלום ולחברה לשנת 2009.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוריידיס היה יישוב קטן עד שנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מאורעות תרפ"ט, בהן נרצח הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב בטבח חברון, החליטו תושבי זכרון יעקב לפנות מחצרותיהם משפחות של שכירים ערבים מקלנסווה, אום אל פאחם וכפרים אחרים אשר התגוררו בזכרון יעקב. התושבים הערבים המפונים בקשו להמשיך לעבוד בזכרון יעקב וכבר התקשו לחזור לכפריהם המקוריים, ועל כן עברו לגור בפוריידיס, דבר שהביא לגידול המקום. בשנת 1937 נהרג נחום וייספיש, איכר ויצרן גבינות משפיה (בנו של הרב דוד בהר"ן וחתנו של חיים דב קנטור, השו"ב משפיה) מירי אשר לטענת אנשי זכרון יעקב (שהוכחשה על ידי אנשי פוריידיס) נורה על ידי בן פוריידיס. היה זה אירוע האיבה היחיד שיוחס לבני פוריידיס. בתחילת מלחמת העצמאות המשיכו להתקיים יחסי שכנות טובים בין זכרון יעקב ופוריידיס. לאחר פרשת דיר יאסין שכנעו אנשי זכרון יעקב את תושבי פוריידיס, שבקשו לברוח מאימת היהודים, להשאר, למסור את נשקם ולחתום על כתב כניעה, וכך נעשה. הממשל הצבאי על ערביי ישראל לא הוחל על תושבי פוריידיס והמקום גדל מכ-1,500 נפש בראשית 1948 ל-2,500 נפש בשנת 1963[3].

במהלך אירועי אוקטובר 2000 התקיימה התפרעות גדולה של תושבי הכפר בצומת והושלכו אבנים לעבר רכבים על הכביש. לאחר שחשו סכנה לחיי אזרחים ברכבים על הכביש ירה מפקד כוח המשטרה במקום לעבר רגלי המתפרעים ושישה מהם הגיעו לבית החולים עם פציעות ברגליים. בעקבות הירי התפזרה ההפגנה ובאזור התקיימו רק הפרות סדר מועטות בהמשך האירועים. ועדת אור מצאה את הירי מוצדק[4]. בשנת 2010 בעקבות ההשתלטות על המרמרה במשט לעזה, יצאו כאלף ערבים מפריידיס לתהלוכת מחאה שהובילו אנשי התנועה האסלאמית של הכפר בהשתתפות ראש המועצה יונס מרעי. במהלך התהלוכה הונף הדגל הפלסטיני ונשרף דגל ישראל[5].


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי המנדט הבריטי למדו ילדי הכפר בטנטורה. בראשית ימי המדינה נבנה בכפר בית ספר ולימדו בו מורים יהודים רבים, עולים מעיראק. המועצה המקומית הקציבה תקציב משמעותי ביותר לקידום החינוך בכפר[6]. בשנת הלימודים תשס"ה היו 41.5% מהתלמידים בפוריידיס זכאים לתעודת בגרות[7]. בשנת תשס"ו רק 34% מהתלמידים בפוריידיס היו זכאים לתעודת בגרות. עבודה מסודרת של בית הספר העלתה את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תשס"ח ובשנת תשס"ט ל-76% ול-74% בהתאמה[8]. מנהל בית הספר הסביר את ההצלחה: "חלק מהתלמידים קיבלו קורסים שמגבירים את המוטיבציה ואת יכולות הלימוד. מאידך, נתתי למורים אוטונומיה בכל הנוגע לשיטות ההוראה, כאשר הכלל הוא כי כל מורה אחראי על הצלחת התלמיד במקצוע שלו. ... יכולת לראות כאן תלמידים בימי שישי, בשבתות, ובשעות אחר הצהריים. המורים נתנו להם תגבורים, וההורים - שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך - הביאו להם כיבוד. גם אחרי שעות הלימודים נמשך הקשר, בקו טלפוני פתוח והדרכה באמצעות האינטרנט". כן זכה בית הספר לשעות תגבור ממשרד החינוך באמצעות אגף שח"ר ומהמועצה המקומית[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פרופיל פוריידיס באתר הלמ"ס
  3. ^ מנחם תלמיכפר ערבי ללא ממשל צבאי, מעריב, 22 בפברואר 1963
  4. ^ דו"ח ועדת אור, שער שלישי, פרק א', פרדיס
  5. ^ פרדיס פלסטינה, חדשות גפן, 4 ביוני 2010
  6. ^ א.ש. שטייןטוב מראה עינים מהלך נפש, דבר, 9 במאי 1955
  7. ^ פוריידיס 2005, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  8. ^ אפרת זמר-ברונפמן, הזכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק אחרונה, אתר nrg, 24 ביוני 2010
  9. ^ יהלי מורן זליקוביץ', מ-34% זכאים לבגרות ל-76%: זינוק נוסח פרדיס, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
הכפר וצומת פרדיס במפגש כביש 4 עם כביש 70
Magnify-clip.png
הכפר וצומת פרדיס במפגש כביש 4 עם כביש 70