אלכס גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכס גלעדי
אלכס גלעדי ב-2011
אלכס גלעדי ב-2011
לידה 9 בדצמבר 1942 (בן 75)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיק טלוויזיה, עסקן ספורט, נשיא שידורי קשת
תחום סיקור ספורט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכס גלעדי (נולד ב-9 בדצמבר 1942 באיראן) הוא איש תקשורת ישראלי ובינלאומי. נשיא שידורי קשת וחבר בוועד האולימפי הבינלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעדי, בנם של שמעון ושושנה ילידי פולין, נולד בטהראן אליה נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השנייה[1]. הוא אחד מילדי טהראן ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שנה[2], גדל ברמת השרון ולמד בבית הספר הימי מבואות ים. בשנת 1964 הצטרף למדור הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות" ובשנת 1968 החל לעבוד במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית, אשר ב-1975 מונה למנהלה. בשנת 1977 מונה למנהל האירועים המיוחדים ובמסגרת זו היה אחראי להפקות שידורי טלוויזיה בולטים, בהם: גמר אליפות אירופה בכדורסל בו זכתה מכבי תל אביב בשנת 1977, אירוויזיון 1979 שהתקיים בישראל (הפקה עליה זכה בפרס כינור דוד[3]) וביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.

בשנת 1980 היה אחד מחברי משלחת איחוד רשתות השידור האירופאיות לאולימפיאדת לייק פלאסיד, וב-1981 הצטרף למחלקת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC. גלעדי סייע לקדם את זכיית הרשת בזכויות השידור לאירועי ספורט מובילים, כגון אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי ב-1983. הוא מונה לסגן מנהל מחלקת הספורט וקשריו הטובים בוועד האולימפי הבינלאומי הביאו ל-NBC את זכויות השידור למשחקים האולימפיים למשך 10 שנים[4]. על שידורי הרשת מאולימפיאדת ברצלונה (1992), אטלנטה (1996), סידני (2000), סולט לייק סיטי (2002) ואתונה (2004) זכה בפרסי אמי[5].

במקביל לעבודתו ב-NBC, הקים את קבוצת "קשת", שזכתה בזיכיון לשידורי ערוץ 2, ומשנת 2005 הוא מכהן כנשיא הקבוצה.

גלעדי הוא חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מאז 1994. הוא היה חבר בוועדות המארגנות של אולימפיאדת אתונה (2004), אולימפיאדת בייג'ינג (2008) ואולימפיאדת לונדון (2012).

גלעדי גרוש ואב לבת.

הטענות להטרדה מינית ולתקיפה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 סיפרה אושרת קוטלר כי שנים קודם לכן, בהיותו מנכ"ל "קשת", הציע לה גלעדי הצעה מגונה[6]. כעבור שלושה ימים סיפרה העיתונאית נרי ליבנה כיצד במהלך פגישה בביתו בשנת 1999, שליבנה סברה שהיא פגישת עבודה, חשף בפניה גלעדי את איבר מינו. גלעדי הגיב לסיפורה: "דבריה של נרי נכונים בעיקרם. מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי."[7]

כעבור יומיים פורסמו טענות של שתי נשים, ששמן לא נמסר, לפיהן גלעדי אנס אותן. גלעדי הגיב שהטענות משוללות יסוד.[8]

בעקבות הטענות הודיע גלעדי: ״אני זז הצידה מתפקידי ב׳קשת׳ זמנית עד שתוכח חפותי".[9]

הוקרה לפועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]