אלכס גלעדי
גלעדי, ינואר 2020 | |
לידה |
9 בדצמבר 1942 טהראן, איראן |
---|---|
פטירה |
13 באפריל 2022 (בגיל 79) לונדון, בריטניה |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1964–2022 (כ־58 שנים) |
עיסוק | מפיק טלוויזיה, עסקן ספורט, נשיא שידורי קשת |
תחום סיקור | ספורט |
אלכסנדר "אלכס" גלעדי (9 בדצמבר 1942 – 13 באפריל 2022) היה עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. שימש כנשיא שידורי קשת וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלעדי, אשר נולד בשם אלכסנדר קליינברגר[1], בנם של שמעון ושושנה (רוזליה[1]), ילידי פולין, נולד בטהראן, שאליה נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השנייה[2]. היה אחד מילדי טהראן ועלה לארץ ישראל עם משפחתו ב־19 בפברואר 1943[1][3]. גדל ברמת השרון ולמד בבית הספר הימי מבואות ים.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1964 הצטרף למדור הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות". ב־1968 החל לעבוד במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית, וב־1975 מונה למנהלה. בשנת 1977 מונה למנהל האירועים המיוחדים ובמסגרת זו היה אחראי להפקות שידורי טלוויזיה בולטים, ובהם גמר עונת 1976/1977 בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, שבו זכתה מכבי תל אביב בשנת 1977 ושאותו שידר[4], אירוויזיון 1979 שהתקיים בישראל וביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.
עבודה ברשת NBC
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980, במסגרת עבודתו בטלוויזיה הישראלית, היה חבר משלחת איגוד השידור האירופי לאולימפיאדת לייק פלאסיד, ובזכות הקשרים שיצר הצטרף ב־1981 למחלקת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC, שם סייע לקדם את זכיית הרשת בזכויות השידור לאירועי ספורט מובילים, כגון אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי ב־1983.
בשנת 1984 התמודד על תפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית, אך לא קיבל אותו, נשאר לעבוד ב־NBC וקודם לתפקיד סגן נשיא לתכנון ולפיתוח בין־לאומי שמקום מושבו בלונדון[5]. בשנת 1985 ניהל את המשא ומתן עם הוועד האולימפי הבינלאומי על זכויות השידור בארצות הברית של המשחקים האולימפיים בסיאול ב־1988. NBC שילמה סכום חסר תקדים של 300 מיליון דולר[5]. למרות הסכום הגבוה, שידור משחקי האולימפיאדה היה רווחי ביותר ל־NBC והיא חידשה את החוזה עם הוועד האולימפי שוב ושוב במשך השנים[6], בעוד גלעדי אחראי למשא ומתן[7]. בשנת 2011 חתמו NBC והוועד האולימפי על הסכם לשידור המשחקים עד שנת 2020, שבו התחייבה הרשת לשלם 4.38 מיליארד דולר. בשנת 2014 חתמו על חוזה המשך, שבו שולמו 7.65 מיליארד דולר בעד זכויות השידור בארצות הברית של ששת האירועים של הוועד האולימפי בין 2021 ל־2032 – משחקי הקיץ ב־2024, 2028 ו־2032, ומשחקי החורף ב־2022, 2026 ו־2030[8].
בסך הכול עבד גלעדי ברשת NBC כ־35 שנים[9].
שידורי "קשת"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בד בבד עם עבודתו ב־NBC, ניהל בשנת 1993 את הקמת "שידורי קשת", במטרה להתמודד על הזיכיון לשידורי ערוץ 2, במימון של "קונצרן כלל" ו"לאומי ושות'", בית ההשקעות של בנק לאומי. גלעדי גם החזיק ב־6% ממניות החברה. במסגרת תפקידו גייס שורה של כוכבים, רובם מהטלוויזיה הישראלית, וגיבש את לוח השידורים של "קשת"[10]. לאחר זכיית "קשת" במכרז שימש מנכ"ל החברה, אך לאחר שצברה הפסדים פיטרו אותו בעלי המניות ב־1995 והוא הוחלף באורי שנער[11].
בשנת 2005 חזר לקשת והחל לכהן כנשיא הקבוצה[12].
עסקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה־80 הקים גלעדי חברה בשם "Tele-Event", שעסקה ברכישת זכויות שידור לאירועי ספורט[13]. בין השאר רכשה את זכויות השידור בישראל של טורנירי הטניס של אליפות וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס. החברה מכרה את זכויות השידור האלו לערוץ 2 ולחברות הכבלים. אולם בהמשך הגישה כמה תביעות נגד חברות הכבלים, על שאפשרו שידור של הטורנירים בערוצי טלוויזיה זרים, אגב הפרה כביכול של זכויות השידור הבלעדיות שלה בישראל[14]. הדיון בתובענה שבה זכה הגיע עד בית המשפט העליון[15], והביא לתקדים של "החשכת" הערוצים הזרים בישראל בעת שידור אירועי ספורט בין־לאומיים כדוגמת גביע העולם בכדורגל[16].
חבר הוועד האולימפי הבינלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הקשרים שיצר עם הוועד האולימפי כנציג NBC, הוזמן גלעדי להיות חבר הוועד בשנת 1994. במסגרת תפקידו היה חבר בוועדות המארגנות של אולימפיאדת אתונה (2004), אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[17], אולימפיאדת לונדון (2012). בנוסף היה אחראי לניהול השידורים והיה בעל זכות הצבעה בבחירת העיר המארחת[18].
בשנים 1999–2001 היה גלעדי מעורב בהכנת תוכנית ראשונית של העיר תל אביב להגשת מועמדותה למכרז לאירוח אולימפיאדת 2012[19]. הוא אף תרם 250 אלף דולר להכנת התוכנית[20]. ואולם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בוטלה התוכנית, לאחר שנשיא הוועד האולימפי חואן אנטוניו סמראנש אמר כי עד שלא יתייצב המצב הביטחוני באזור לא יוכל הוועד לאפשר לישראל לקיים אירוע בקנה מידה עולמי כמו האולימפיאדה[21].
באולימפיאדת לונדון 2012 היה גלעדי מעורב בהחלטה שלא לערוך דקת דומייה לזכר קורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן[22].
לקראת אולימפיאדת טוקיו (2020) שימש סגן יו"ר הוועדה המארגנת[23], והיה זה שהעניק ללינוי אשרם את מדליית הזהב במשחקים[24].
טענות להטרדה מינית ולתקיפה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2017 סיפרה אושרת קוטלר כי 25 שנים קודם לכן, בהיותו מנכ"ל קשת, הציע לה גלעדי הצעה מגונה[25]. כעבור שלושה ימים סיפרה העיתונאית נרי ליבנה כי במהלך פגישה שתוארה על ידי גלעדי כ"פגישת עבודה" בביתו בשנת 1999, 18 שנים קודם לכן, הוא חשף בפניה את איבר מינו. גלעדי הגיב לסיפורה: "דבריה של נרי נכונים בעיקרם. מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי."[26]
כעבור יומיים פורסמו טענות על שתי נשים, ששמותיהן לא נמסרו, ולפיהן גלעדי אנס אותן לפני שנים רבות. גלעדי הגיב שהטענות משוללות יסוד[27]. פרסומים אלה לא חזרו, ולא נודע מי היו הנשים ואם הפרסום שיקף את המציאות. בעקבות הטענות הודיע גלעדי כי הוא עוזב זמנית את תפקידו בקשת עד שתוכח חפותו[28].
בינואר 2018 הגיש לבית המשפט תביעת לשון הרע על סך שני מיליון ש"ח נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה בגין הפרסומים כנגדו[29]. לאחר הליך גישור מחק גלעדי את תביעת הדיבה[30]. במסגרת טור על פרשת שי אביטל, כתבה נרי ליבנה: "ברצוני להזכיר שהאיש הזה עדיין ממשיך בעבודתו בוועד האולימפי וכשהוא מתראיין הוא מציג מצג שווא ואומר שתביעת הדיבה שהגיש נגד קוטלר ונגדי בסכום של מיליון שקל נסגרה בגישור"[31].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלעדי היה נשוי לחוה ברקאי, שאותה הכיר בסוף 1969 כשנשלח לסקר את הגעתן של ספינות שרבורג לישראל[32]. בני הזוג נפרדו כשבתם, גליה, הייתה בת שנתיים[32]. בת זוגו מאוחר יותר הייתה האופנאית מצדה זאבי, בתו של רחבעם זאבי.
גלעדי נפטר מסרטן הריאה בבית חולים בלונדון ב־13 באפריל 2022, והוא בן 79[33]. הלווייתו התקיימה בבית העלמין "הנצח" ברמת השרון.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 – פרס כינור דוד על הפקת אירוע האירוויזיון בישראל[34].
- 1997 – נבחר לאחד מעשרת האנשים המשפיעים ביותר על תקשורת הספורט העולמית, בידי כתב העת המקצועי לעסקי ספורט "אינטרן"[35].
- זכה בפרס אמי שבע פעמים, בקטגוריית שידורי ספורט, על שידורי רשת NBC מאולימפיאדת ברצלונה (1992), אטלנטה (1996), סידני (2000), סולט לייק סיטי (2002), אתונה (2004), בייג'ינג (2008) ולונדון (2012)[36].
- 2006 – פרס מפעל חיים ממוזיאון יד לאיש הספורט היהודי[37].
- 2007 – קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[38].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכס גלעדי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אלכס גלעדי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מידע על אלכס גלעדי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הארץ, אלכס גלעדי: ערוץ 2 אינו ערוץ מסחרי, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
- אופיר בר-זהר, גיא רולניק ועמי גינזבורג, "העסק דפק מהיום הראשון", באתר הארץ, 10 בספטמבר 2008
- חגי קראוס, אלכס גלעדי בראיון ל"ליידי גלובס": "רשות השידור שווה הצלה", באתר גלובס, 18 במרץ 2010
- גילי איזיקוביץ, אלכס גלעדי מסמן את היעד הבא: כיבוש העולם, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
- טלי חרותי-סובר, "סוד ההצלחה הוא הפחד מכישלון", באתר TheMarker, 25 במרץ 2012
- אורן קורנפלד, אלכס גלעדי בראיון: "עד היום אני לא מבין מה עבודתה של שרת הספורט", באתר וואלה, 7 בינואר 2016
- רן בוקר, כבש את עולם הטלוויזיה והספורט וגם "נתן מכות בתחת". זהו אלכס גלעדי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2017
- שרון שפורר, מרב מיכאלי: משטרת הפמיניזם לא תגיד לי 'למה כן או לא התלוננת', באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 28 בינואר 2018
- חיפוש "אלכס גלעדי" בעיתונות יהודית היסטורית
עם מותו
- רן בוקר, איש התקשורת אלכס גלעדי הלך לעולמו, באתר ynet, 13 באפריל 2022
- יניב טוכמן, "אבידה גדולה לספורט הישראלי והעולמי": נפרדים מאלכס גלעדי, באתר וואלה, 13 באפריל 2022
- אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ונשיא קשת לשעבר, מת בגיל 79, "אבידה גדולה": הספורט הישראלי נפרד מאלכס גלעדי, באתר הארץ, 13 באפריל 2022
- צפי סער, אלכס גלעדי: איש תקשורת חשוב או מטריד מיני שלא שילם מחיר?, באתר הארץ, 14 באפריל 2022
- עוזי דן, אלכס גלעדי היה מגדולי אנשי הספורט והטלוויזיה בישראל, אבל יש דברים שחובה להזכיר, באתר הארץ, 14 באפריל 2022
- אלון עידן, אלכס גלעדי לא היה "אחד הגדולים" בספורט ובטלוויזיה בישראל. הוא הרס אותם, באתר הארץ, 22 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 ארכין המדינה, רשימת עולים 1943 - מעברי גבול שונים - עמ' 166, באתר ארכיון המדינה
- ^ דיאנה בחור ניר, "אבי היה אדם קשה ומתוסכל, ותמיד נהג לומר לי: 'שום דבר לא ייצא ממך'", באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2012
- ^ נירית אנדרמן, אלכס, אנחנו אחים, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
- ^ שידור משחק הגמר בערוץ יוטיוב של מועדון מכבי תל אביב
- ^ 1 2 שרית ישי לוי, אלכס גלעדי רצה להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית. רצה רצה. השבוע בחר אורי פורת ביאיר אלוני. גלעדי ימשיך לרצות את הישראלית ולעבוד באן.בי.סי. אז מה?, חדשות, 13 בדצמבר 1985
- ^ הראלד טריביון, ההשקעה באולימפיאדה השתלמה לרשת NBC: רשמה שיא של 18 שנה בצפייה בשבת בערב, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2008
- ^ RMconcept, רווח אולימפי: רשת NBC כבר הרוויחה 30 מיליון דולר מהאולימפיאדה, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000
ניר נתן, לוס אנג'לס, ניצחון אולימפי - רשת השידור NBC גרפה רווח של כ-75 מיליון דולר ממכירת פרסומות בשידור אולימפיאדת החורף שנערכה בסולט לייק סיטי, באתר גלובס, 28 בפברואר 2002 - ^ טל וולק, עסקה היסטורית לוועד האולימפי: יקבל 7.65 מיליארד דולר מ-NBC, באתר גלובס, 8 במאי 2014
- ^ מערכת גלובספורט, אלכס גלעדי יישאר ב-NBC עד לאחר אולימפיאדת 2016, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2012
- ^ הגר רם, קשת: כוכבי הכללית עברו דירה, חדשות, 25 במאי 1993
- ^ בועז גריילסמר, אלכס גלעדי חוזר לקשת בגדול: מונה הבוקר לנשיא זכיינית ערוץ 2 במקומו של אורי שנער, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2005
- ^ יעל גאוני, אלכס גלעדי חוזר לתפקיד נשיא קשת, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2005
- ^ אלכס גלעדי: הכנסות הספורט מפרסום ומזכויות שידור - 15.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
- ^ שמואל דקלו, ביהמ"ש העליון: הכבלים הפרו זכויותיו של אלכס גלעדי בשידורי ווימבלדון, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2001
אליסה אודנהיימר, דיון נוסף בפסק דין הקובע כי הכבלים הפרו זכויות בשידורים מטורניר ווימבלדון, באתר הארץ, 6 במאי 2002 - ^ הארץ, אלכס גלעדי תובע 8.4 מ' ש' מחברות הכבלים, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2006
יצחק דנון, אלכס גלעדי תובע 8.4 מיליון שקל מהוט בשל הפרת זכויותיו לשידור הטורנירים ווימבלדון ו-U.S OPEN, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006 - ^ אביבה קרול, החשכת המסכים: חברות הכבלים הודיעו מראש למועצת הכבלים על כוונתם להחשיך ערוצים זרים, באתר גלובס, 2 ביוני 2002
- ^ בייג'ין 2008: אלכס גלעדי חבר בוועדת התיאום והפיקוח, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
- ^ רמי היפש והסוכנויות, גלעדי: בגלל טעות האולימפיאדה הגיעה ללונדון, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
הדס מנור, שנחאי, אלכס גלעדי: סיכויי ניו-יורק לארח האולימפיאדה ייפגעו אם ארה"ב תחבל בייצוא הישראלי לבייג'ין, באתר גלובס, 24 ביוני 2004
הניו יורק טיימס, עוזי דן וג'ולי מייקור, שיקגו, מדריד, ריו דה ז'נרו וטוקיו בקרב על אולימפיאדת 2016, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009 - ^ משה כהן, 30 מיליון ד' יושקעו בהכנת מועמדות ת"א לאירוח אולימפיאדת 2012, באתר גלובס, 4 באפריל 2000
- ^ שרה ליבוביץ-דר, משחקים אולימפיים, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
- ^ רמי היפש, חואן אנטוניו סמאראנש: כל עוד אין שלום, לא תהיה אולימפיאדה בתל אביב, באתר הארץ, 5 ביוני 2001
- ^ אלי ברדנשטיין, אלכס גלעדי: מתנגד לדקת הדומיה לזכר הטבח במינכן, באתר nrg, 1 ביוני 2012
אנשיל פפר, גלעדי: "משפחות הי"א ביקשו דקת דומיה רק ב-1996", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2012 - ^ איתמר קציר, אלכס גלעדי מציג: כך מתכוננת טוקיו לאולימפיאדה הקרובה, באתר הארץ, 30 במאי 2019
- ^ שירה מייקין, אלכס גלעדי כפה עצמו על אחד הרגעים הספורטיביים ההיסטוריים של ישראל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2021
- ^ רן בוקר, אושרת קוטלר חשפה בשידור: "קיבלתי הצעה מגונה מאלכס גלעדי", באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
- ^ נרי ליבנה, "אלכס גלעדי חשף בפניי את איבר מינו ואמר לי: 'דברי אליו'", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2017
- ^ נעה שפיגל, שתי נשים העידו בפני "הארץ" שאלכס גלעדי אנס אותן; גלעדי: "זו עלילת דם", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2017
- ^ רן בוקר, אחרי עדויות על אונס, אלכס גלעדי "זז הצידה" מתפקידו כנשיא קשת, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
יונתן כיתאין, בעקבות העדויות הקשות: נשיא קשת, אלכס גלעדי, עוזב זמנית את תפקידו, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2017 - ^ רן בוקר, אלכס גלעדי תובע שני מיליון שקלים מאושרת קוטלר ומנרי ליבנה, באתר ynet, 10 בינואר 2018
נרי ליבנה, מה שאלו אותי על איבר מינו של אלכס גלעדי, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2018 - ^ איתי שטרן, אלכס גלעדי מחק את תביעת הדיבה נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
- ^ נרי ליבנה, יש מקרים שבהם תוכניות מציאות עדיפות על המציאות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2021
- ^ 1 2 "אלכס של החברים" (דקות 2:45–3:33 של השידור), באתר מאקו, 14 באפריל 2023.
- ^ רפאלה גויכמן, אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ונשיא קשת לשעבר, מת בגיל 79, באתר TheMarker, 13 באפריל 2022
אסי ממן, אבל בספורט הישראלי: אלכס גלעדי הלך לעולמו, באתר ONE, 13 באפריל 2022
שירות גלובס, איש הטלוויזיה אלכס גלעדי הלך לעולמו בגיל 79, באתר גלובס, 13 באפריל 2022 - ^ ריאיון עם נשיא "קשת", אלכס גלעדי, 5 באוקטובר 2007, באתר TVnetIL
- ^ אלכס גלעדי - בין 10 המשפיעים בתקשורת הספורט בעולם, באתר גלובס, 21 בינואר 1997
- ^ גילי איזיקוביץ, אלכס גלעדי זוכה באמי בפעם השביעית, באתר הארץ, 8 במאי 2013
- ^ אלכס גלעדי באתר יד לאיש הספורט היהודי
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- עיתונאי ספורט ישראלים
- אנשי טלוויזיה ישראלים
- מנהלים ישראלים
- סגל ידיעות אחרונות
- סגל קשת
- הערוץ הראשון: אישים
- זוכי פרס כינור דוד
- ילדי טהראן
- סגל NBC
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
- זוכי אמי בתוכניות ספורט
- חברי הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אנשי עסקים בתחום התקשורת
- בוגרי בית הספר הימי מבואות ים
- אנשי הוועד האולימפי בישראל
- ישראלים שנפטרו מסרטן הריאה
- אישים הקבורים בבית הקברות הנצח (רמת השרון)
- ישראלים שנולדו ב-1942
- ישראלים שנפטרו ב-2022