גן הסנהדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן הסנהדרין
גן הסנהדרין בשנת 1964, ברקע נראה רכס שועפט עליו הוקמה אחר כך שכונת רמת שלמה
גן הסנהדרין בשנת 1964, ברקע נראה רכס שועפט עליו הוקמה אחר כך שכונת רמת שלמה
מידע כללי
תאריך הקמה 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 28 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל  ישראל
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′57″N 35°13′07″E / 31.799228°N 35.218658°E / 31.799228; 35.218658
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גן סנהדרין הוא שמה של חורשה נטועה בשכונת סנהדריה שבצפון העיר ירושלים, מדרום לנחל צופים. במקום גדלים בעיקר עצי אורן וברוש, בשילוב עם עצי חורש גדולים לרבות עצי חורש ארץ ישראליים כגון כליל החורש ואלון התבור.

מבנה הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הוא בעל תצורת נוף ייחודית בשל הטרשים המרשימים ומחשופי הסלע המשובצים בו שעליהם צמחיית כתלים אופיינית. בתוך מחשופי הסלע חצובות עשרות מערכות קבורה מרשימות מהתקופה הרומית בארץ ישראל שקיבלו בטעות את השם קברי הסנהדרין, והן שהקנו לגן את שמו. הגן, המתפרס על 28 דונם, עשיר בציפורי שיר.

עד 1967 היה שטח הגן על גבול הקו העירוני בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל, וחלק ממערות הקבורה שכנו על קו הגבול, בתוך שטח ההפקר[1]. בהמשך נבנו על חלק משטח הגן השכונות רמת אשכול וסנהדריה המורחבת ושטח החורשה במקום הצטמצם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הגן הקימה עיריית ירושלים החל משנת 1949 בשטח שסביב "קברי הסנהדרין"[2]. בשנת 1951 ערכה עיריית ירושלים אירוע חגיגי בגן לכבוד באי הקונגרס הציוני העולמי ה-23[3].

בשנת 1958 רכש משרד הדתות את שטח מערת הסנהדרין[4], ואחר כך פרץ סכסוך בין משרד הדתות לעיריית ירושלים לגבי ניהול המתחם, לאחר שמשרד הדתות החל לגבות דמי כניסה[5].

בשנת 1966 נערכו בגן חגיגות המימונה ההמונית הראשונה שארגנו לציבור הרחב בישראל[6]. לאירוע הגיעו יוצאי מרוקו מכל רחבי הארץ, חלקם בהסעות מארגנות, ותוך שנים ספורות מספר המשתתפים הגיעה לכמה אלפים[7]. חגיגות המימונה בגן הסנהדרין ארגנו בסיוע עיריית ירושלים ומשרד התיירות, ובשנת 1967 השתתפו בהם ראש עיריית ירושלים טדי קולק ושר התיירות משה קול[8]. במרץ 1968 הוקם, ארגון "ברית יוצאי מרוקו בישראל", שלקח על עצמו את ארגון החגיגות[9][10]. בשנת 1969 הגיע מספר המשתתפים בחגיגות בירושלים לכעשרים אלף[11], ובשנת 1970 לכשלושים אלף[12]. חברת "אל על" אף הטיסה יהודים מצרפת לחגיגות[13]. על פתיחת חגיגות 1970 הכריז שר הקליטה שמעון פרס, ובנוסף לחגיגה ההמונית בירושלים התקיימו חגיגות בפארק הלאומי ברמת גן בחסות חברות מסחריות[14]. החל מ-1971 עברו החגיגות בירושלים לגן סאקר, הגדול באופן ניכר מגן הסנהדרין[15].

בשנת 1970 נערך בגן טקס סיום של צעדת ירושלים[16].

בשנת 2017 שופץ הגן ומתחם מערות הסנהדרין על ידי עיריית ירושלים, ורשות העתיקות[17].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קבר האשכולות" נתגלה שוב בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1968
  2. ^ גנים בירושלים, הבוקר, 1 ביוני 1949
  3. ^ צירי הקונגרס אורחי עיריית ירושלים, הצופה, 27 באוגוסט 1951
  4. ^ משרד הדתות רכש מערת הסנהדרין, הצופה, 20 באפריל 1958
  5. ^ חיים יפת, שניים אוחזין במערת הסנהדרין, הבוקר, 7 ביולי 1960
  6. ^ חגיגות מימונה נערכו בסנהדריה, למרחב, 22 באפריל 1968
  7. ^ יוצאי מרוקו חידשו מסורת חגיגות מימונה, על המשמר, 22 באפריל 1968
    גשם שוטף שיבש חגיגות מימונה בבירה, למרחב, 3 במאי 1967
  8. ^ יוצאי קהילת פאז עולים לירושלים לחוג "יום המימונה", דבר, 30 באפריל 1967
  9. ^ הוקם ארגון "ברית יוצאי מרוקו ", למרחב, 25 במרץ 1968
  10. ^ שפי גבאי, חגיגות "מימונה" בירושלים שמוזמנים להשתתף יוצאי ארצות אחרות, דבר, 21 באפריל 1968
  11. ^ עשרים אלף בחגיגות ה"מימונה", למרחב, 11 באפריל 1969
  12. ^ 30 אלף איש ישתתפו השנה בחגיגות המימונה, על המשמר, 24 באפריל 1970
    חוה נובק, חג המימונה, דבר, 7 באפריל 1970
  13. ^ "אל־על" תביא יהודים מצרפת לחגיגות המימונה, דבר, 10 במרץ 1970
  14. ^ חגיגות המימונה ב-28 באפריל, למרחב, 7 באפריל 1970
  15. ^ רבבות חוגגים בירושלים בחגיגות המימונה, דבר, 19 באפריל 1971
  16. ^ 3000 השתתפו ב"צעדת ירושלים", דבר, 25 במאי 1970
  17. ^ יובל ניסני, נחנך הפארק הרובעי גן הסנהדרין, שטחו 28 דונם, באתר כל העיר, 14 בנובמבר 2017