גנא והופבארפניר
במיתולוגיה הנורדית, גנא (נורדית עתיקה: Gná) היא אלה הרוכבת על סוסה הופבארפניר (נורדית עתיקה: Hófvarpnir, "מטיל פרסות") אשר מופיעה כאלה הארבע עשרה בקטלוג של אסיניור בספר "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning) מהאדה הפרוזאית שכתב סנורי סטורלוסון במאה ה-13. כמו כן גנא מופיעה בקטלוג נפרד בספר "שפת השירה" (Skáldskaparmál), גם הוא חלק מהאדה הפרוזאית. גנא וסוסה אינם מופיעים במקורות מחוץ לאדה הפרוזאית, והם נחשבים לישויות מינוריות על ידי חוקרים מודרניים.
באדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרק 35 ב"הטעיה של גילבי" המלך גילבי, שקורא לעצמו גנגלרי, שואל את "הנעלה" ("Hár" בנורדית עתיקה) היושב על כס מלכות מי אלו אלות האסיר (אסיניור), כחלק מבחינת החכמה שלו לשלושת הדמויות שהוא רואה לפניו. הנעלה מביא רשימה של 14 אלות, האחרונה מביניהן היא גנא. הנעלה מציין שהאלה פריג, שמתוארת קודם לכן ברשימת האלות כחושבה מכולן, שולחת את גנא לבצע משימות מטעמה. הנעלה מוסיף שלגנא יש סוס אשר דוהר בשמיים ובים, ושמו הופבארפניר.
האר מוסיף שפעם, כשגנא רכבה על גבי סוסה, ואניר ראו אותה דוהרת על גבי השמיים, ואחד מהם, ששמו אינו מוזכר, אמר לה: "מה עף שם? מה נודד שם, חולף על פני השמיים?". גנא השיבה: "אני לא עפה, אך אני נודדת ונעה בשמיים על גבי הופבארפניר אשר הוליד המסקרפיר דרך גרגרובה". שני הציטוטים המופיעים בטקסט כתובים בצורת שירה.
בנוסף לאלו, האר מציין שמשמה של גנא נגזר הפועל gnæfa, שאומרים כשדבר מיתמר.
שמה של גנא מופיע בקטלוג של 27 אלות בספר "שפת השירה" (Skáldskaparmál). מעבר לשמה לא כתוב עליה דבר בהקשר זה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנתוני פולקס, Edda, לונדון: אוורימאן, 1995, עמ' 29–31, 157
- ג'ון לינדו, Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, ארצות הברית: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2001, עמ' 146–147
- אנדי אורצ'רד, Dictionary of Norse Myth and Legend, קאסל, 1997, עמ' 58
