דלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דלינג ("עלות השחר"[1] או "הזוהר"[2] בנורדית עתיקה) הוא אחד מאלי האסיר מהמיתולוגיה הנורדית המוזכר באדה הפואטית, באדה הפרוזאית ובסאגה של הרבור והדיידריק (Hervarar saga ok Heiðreks). דלינג הוא הפרסונפיקציה של שחר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלינג מוזכר במספר פואמות באדה הפואטית. בסטנזה 24 ב"בלדה של ואפת'רודניר" האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר, שואל את הענק Vafþrúðnir מאין הגיע היום, הלילה והמחזוריות שלהם. הענק משיב שדלינג הוא אביו של היום. ב"בלדה של הווי" (Hávamál), הגמד Þjóðrœrir מטיל לחש שנועד להביא כוח לאלי האסיר, שגשוג לאלפים ותבונה לאודין לפני דלתו של דלינג. ב"בלדה של פיולסוויד", פיולסוויד מפרט את שמות האלים שיצרו את האולם האדיר שהוא נמצא בו וכולל ביניהם את דלינג. כמו כן, כשדוגר, האל המייצג את היום במיתולוגיה הנורדית, מופיע רכוב על כרכרה ב"פזמון העורב של אודין" נכתב שהוא בנו של דלינג.

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק העשירי ב"תרמיתו של גילפי", "הנעלה" מגולל את שושלת היוחסין של משפחתו של דלינג. לפי פרק זה, הענק נרפי מיוטנהיים הוא אביה של נאט, הלילה. בעלה השלישי של נאט הוא דלינג, מגזע האסיר. בנם של דלינג ולילה הוא דוגר, יום, והוא יפה וקורן כמו אביו. "הנעלה" מספר שאודין נתן לדוגר ונאט - היום והליל - שני סוסים ושתי כרכרות ושלח אותם לשמים, שם הם רוכבים במעגלים סביב הארץ.

כתבי יד שונים של האדה הפרוזאית מציינים קשרי משפחה שונים בין הדמויות. כתב היד העתיק ביותר, U, מציע את יורו (Jǫrð) כאשתו של דלינג ואמו של דוגר בעוד ביתר כתבי היד, R, W וT, נאט ממלאת תפקיד זה. ישנם מקורות הטוענים שמקורה של גרסת הסיפור בU הוא בטעות העתקה[3].

הדגש ששם הסופר, סנורי סטורלוסון, בפרק על כך שדוגר הוא אסירי, אף על פי שרק אביו ממוצא זה, מדגים את החשיבות שנתן סטורלוסון לאבהות אל מול אמהות[4].

באחרית הדבר של האדה הפרוזאית, במסגרת רשימת הדמויות המיתולוגיות, דלינג מופיע כשם של גמד.

הסאגה של הרבור והיידריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינוח "דלתותיו של דלינג" מופיע בארבע חידות שמציג גסטומבלינדי, אודין בתחפושת, בסאגה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המונח "דלתותיו של דלינג" אינו חד משמעי. הפירוש הטריוויאלי ביותר למונח הוא כמטפורה לזריחה, עם זאת, השימוש במונח בסאגה, בבלדה של הווי ובאחרית הדבר של האדה הפרוזאית עשוי לרמוז כי מדובר בשמו של גמד ולכן "דלתותיו של דלינג" הן פשוט הדלתות למעונו של הגמד המדובר[5].

על פי תאוריה נוספת דלינג היה שם נוסף להיימדייל. גרסה זו מתייחסת לאטימולוגיה של שני השמות ומראה שסביר שהם הגיעו מאותו המקור[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.
  2. ^ Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. ISBN 978-0-304-34520-5. pp. 32.
  3. ^ Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.
  4. ^ Lindow (2001:93).
  5. ^ Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-515382-8. pp. 93.
  6. ^ Rudolf Much, "Der germanische Himmelsgott," in the volume Abhandlungen zur germanischen Philologie: Festgabe für R. Heinzel (Halle an der Saale: M. Niemeyer, 1898), 189–278,