תמד השירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
נרדף על ידי סאטונגר, אודין יורק את תמד השירה לתוך כמה קערות. חלק מזה בטעות יוצא מהקצה השני. איור מאת יעקב סיגורסון, אמן איסלנדי מהמאה ה -18.

במיתולוגיה הנורדית, תמד השירהנורדית עתיקה: skáldskapar mjaðar) או התמד הפואטי (בנורדית עתיקה: Suttungmjaðar), הוא משקה מיתולוגי אשר מקנה לשותה ממנו את היכולת "להיות חוקר או מלומד", לדקלם כל מידע ולפתור כל שאלה. מיתוס זה סופר על ידי סנורי סטורלוסון. המשקה הוא מטפורה חיה להשראה פואטית, המזוהה לעיתים קרובות עם אודין אל ה"רכוש", באמצעות זעם ברסרקר או בהשראה פואטית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת תמד השירה ורצח קבסיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת האסיר-ואניר, האלים חתמו על הסכם שביתת אש באמצעות יריקה של כל אחד מהאלים לבור. כדי לשמור על סמל הפוגה זו, הם יצרו מן הרוק שלהם אדם בשם קבסיר. הוא היה כל כך חכם שלא היו לו שאלות שלא יכול היה לענות עליהן. הוא נסע ברחבי העולם כדי לתת ידע לאנושות. יום אחד הוא ביקר אצל הגמדים פג'אלאר וגאלאר. הם הרגו אותו ושפכו את דמו לשני בורות ולסיר. הם ערבבו את דמו עם דבש וכך נוצר תמד אשר גרם לכל מי ששתה אותו להיות "משורר או מלומד". הגמדים הסבירו לאלים שקבסיר נחנק מרצונו.

מהגמדים לסאוטונגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פג'אלאר וגאלאר רצחו את הענק ג'ילינג ואת אשתו. בנם, סאטונגר, חיפש את הוריו ואיים על האחים הגמדים. השניים הציעו לו את התמד הקסום בתמורה להבטחה שלא יפגע בהם. סאטונגר לקח את התמד והחביא אותו במרכז ההר ועל המשמר עמדה בתו, גונלו.

גנבתו של אודין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודין החליט בסופו של דבר להשיג את התמד. במשך כל הקיץ הוא עבד עבור באוגי, אחיו של סאוטונגר, ולאחר מכן ביקש לגימה קטנה מהתמד. באוגי קדח לתוך ההר ואודין שינה את צורתו לנחש והחליק פנימה. בפנים פיתה אודין את גונלו ששמרה על התמד ושכנע אותה לתת לו שלוש לגימות; אודין המשיך ושתה את כל התמד. הוא שינה את צורתו לנשר ונמלט. בזמן מעופו חזרה לאסגארד שפך אודין בטעות מעט מהתמד על עולם בני האדם והעניק להם את היכולת להלחין שירים.