אסק ואמבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוניר, לודור ואודין בוראים את אסק ואמבלה מאת לורנז פרליך (1895).

במיתולוגיה הנורדית, אסק ואמבלה (או אסקר ואמבלה - מנורדית עתיקה - Askr ok Embla), זכר ונקבה בהתאמה, הם בני האדם הראשונים, שנוצרו על ידי האלים. על הזוג כתוב גם באדה הפואטית, לקט של סיפורים מסורתיים שנכתב במאה ה-13, ובאדה הפרוזאית שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון. בשני המקורות, שלושה אלים (שלוש הוא מספר טיפולוגי במיתולוגיה הנורדית), אחד מהם אודין, מוצאים את אסק ואמבלה, ומעניקים להם מתנות גשמיות ורוחניות. מספר תאוריות הוצעו כדי להסביר את שתי הדמויות, ולעיתים יש אליהם התייחסויות בתרבות הפופולרית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של אסק ואמבלה מאת רוברט אנגלז (1919)

בנורדית עתיקה, המילה askr התייחסה לסוג מסוים של עץ מילה, אך האטימולוגיה של אמבלה איננה ברורה, ושתי משמעויות אפשריות למונח אמבלה לרוב מוצעות. המשמעות הראשונה היא אולמוס. משמעות זו בעייתית, ומגיעים אליה באמצעות קביעת מקור המילה *Elm-la ל-*Almilōn וכתוצאה מכך ל-almr (אולמוס). ההצעה השנייה היא "צמח מטפס", שמגיעים אליו מ-Ambilō, שאולי קשור למונח היווני ámpelos) ἄμπελος), מונח שמשמעולו היא גם צמח מטפס. האטימולוגיה השנייה העלתה מספר תאוריות.

לפי בנג'מין ת'ורפ "גרים אומר שהמילה אמבלה, אמלה, משמעותה אישה עסוקה, מ-ambl ,aml ,ambr ,amr, עבודה חרוצה, באותו הקשר של משייה ומשיאנה, השמות הפרסיים הקדומים של הגבר והאישה הראשונים, שגם הם נוצרו מעצים".

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסק (מימין) ואמבלה (משמאל) בבניין עיריית אוסלו מאת דאגפין ורנדסקיולד.

בסטנזה ה-17 של שיר האדה הפרוזאית ולוספה (Völuspá) ולוה (völva - נביאה ומוטיב חוזר במיתולוגיה הנורדית) מדקלמת שיר שמציין שהוניר, לודור ואודין מצאו פעם את אסק ואמבלה על יבשה. הולוה אומרת שהשניים היו מסוגלים לעשות מעט מאוד, היו חסרי גורל ושניתנו להם שלוש מתנות על ידי שלושה אלים:

לֹא הָיָה בָּהֶם / לֹא רוּחַ לֹא נָפֶשׁ,
לֹא חֹם לֹא תְּנוּעָה, / לֹא צְבָעִים פּוֹרְחִים;
רוּחַ נָתַן אוֹדִין, / הוֹנִיר – הַנָּפֶשׁ,
לוֹדוּר – הַחֹם / וּצְבָעִים מְאִירִים.[1]

Ǫnd þau né átto, óð þau né hǫfðo,
lá né læti né lito góða.
Ǫnd gaf Óðinn, óð gaf Hœnir,
lá gaf Lóðurr ok lito góða.'

על משמעות שלוש המתנות יש אי הסכמה ולכן תרגומים עלולים להיות שונים זה מזה.

הפרק הרביעי בספר האדה הפרוזאית, תרמיתו של גילפי (Gylfaginning) מספר כי שלושת האחים וילי, וה ואודין הם הבוראים של הגבר והאישה הראשונים. לפי הספר, האחים פעם הלכו לאורך חוף ומצאו שם שני עצים. הם לקחו את העץ מהם ובראו את שני בני האדם הראשונים: אסק ואמבלה. אחד מהם נתן להם את נשמת החיים, השני את התנועה ואת השכל, והשלישי נתן להם צורה, דיבור, שמיעה וראייה. מעבר לכך, שלושת האחים גם העניקו להם ביגוד. אסק ואמבלה לאחר מכן נהיים האבות הקדמונים של כל האנושות וניתן להם בית בתוך מידגארד.

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של אסק ואמבלה מאת סטיג בלומברג הניצב בשוודיה, תמונה של הנריק סנדלבאך

מקור פרוטו-הודו-אירופאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריה על בסיס פרוטו-הודו-אירופאי הוצעה על סמך האטימולוגיה לאמבלה "מטפס". בחברות הודו-אירופיות, נרמזת אנלוגיה שיוצרת מהקשר בין אש ליחסי מין. מטפסים שימשו כדלק למדורות, שם הם הוכנסו לתלם העשוי מעץ קשה יותר, וכתוצאה מכך הייתה אש. עוד ראיות לקשר נמצאות במצבת המלך בקיביק, סקונה, שוודיה שנבנתה בתקופת הברונזה הנורדית.

חוקר התרבות ההודו-אירופאית האסטוני-אמריקאי יאן פובל טוען כי "מיתוסים עתיקים מלאים בסיפורים לא מקוריים בסגנון של אדם וחווה. במסורת ההודו-אירופאית, אלו נעים בין יאמה ויאמי הוודים, מסיה ומסיהנאג הפאיראניים לאסקר ואמבלה האיסלנדיים, כשהחומרים הגולמיים המועדפים הם עצים או אבנים, עם שיני דרקון או חומר עשויי עצמות אחר שמוסיפים סתם בשביל הכיף".

במחקר ההשוואתי שלו שחקר את מקור האדם מעץ בחברה ההודו-אירופאית, אנדרס הולטגארד העיר כי "נדמה כי מיתוסים של מקור הדם מעצים או מעץ (חומר) קשורים במיוחד לאירופה העתיקה, להודו-אירופה ולחברות שדוברות שפות הודו-אירופאיות באיראן ובאסיה הקטנה. בניגוד לכך התרבויות של המזרח הקרוב מראות שסיפורים אנתרופוגניים מספרים כי האדם מגיע מחימר, אדמה, מאדמה או מדם דרך בריאה אלוהית".

מקורות גרמאניים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי דמויות עץ "שגובהן יותר מגובה אנושי" נגלו בשלזוויג, גרמניה. שתי הדמויות מתארות גבר ואישה עירומים. האנטיקווארית האנגליה הילדה אליס דוידסון העירה כי שתי הדמויות הללו אולי מציגים את "האדון והגברת" של הואניר, קבוצה של אלים נורדיים, וש"עוד זיכרון של שתי הדמויות הללו אולי שורדת במסורת של בריאת אסק ואמבלה, הגבר והאישה שייסדו את המין האנושי, שנבראו על ידי האלים מעצים על שפת הים".

דמות בשם Æsc (אנגלית עתיקה: "עץ מילה") מופיעה כבן של בגנאלוגיה למלכים של קנט. כתוצאה מכך הוצעו תאוריות שלדמויות אולי יש בסיס בתקופה קדם-נורדית במיתולוגיה הגרמאנית.

קשרים בין אסק ואמבלה לבין המלכים הונדלים אסי ואמברי, שמעידים עליהם ביצירה מהמאה ה-7 של פאולוס הדיאקון Origo Gentis Langobardorum (מקור שבט הלומברדים). בסיפור השניים מבקשים מגודאן (אודין) ניצחון. כמו השם אמבלה, השם אמברי כנאה מגיע מ-Ambilō.

קטלוג גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנזה שמקדימה את הבריאה של אסק ואמבלה ב-Völuspá מספקת קטלוג גמדים, והסטנזה העשירית נחשבת לפעמים לכזו המתארת את היצירה של בני האדם מהיבשה. משמעות פוטנציאלית של זה היא שהגמדים יצרו את בני האדם, ושלושת האלים נתנו להם חיים. קרולין לארינגטון, חוקרת אנגליה של ספרות ימי הביניים, מעלה תאוריה שבני האדם באופן מטאפורי מיוחסים לעצים ביצירות קדם-נורדיות (לדוגמה - "עצי תכשיטים" לנשים ו"עצי קרבות" לגברים) מפני שמקור בני האדם לפיהם הוא בעצים, אסק ואמבלה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסק ואמבלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]