ואנאהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ואנאהיים (Vanaheim) - הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום במיתולוגיה הנורדית. בעולם זה שכנו אלי הואניר לפני מלחמתם באלי האייסיר. לאחר המלחמה לקחו איתם הוואניר את הידע והקסם ועברו לאסגארד, עולמם של אלי האייסיר.

הסופר סנורי סטורלוסון תיאר את ואנאהיים באדה הפרוזאית, באדה הפואטית ובספרו מחזור העולם.

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואנאהיים מוזכרת פעם אחת בלבד באדה הפואטית, בסטנזות 38-39 בפואמה Vafþrúðnismál[1]. האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את הענק Vafþrúðnir מאין הגיע האל ניורד. גאגנראד'ר מצביע על כך שאף שניורד חולש על מזבחים ומקדשים רבים, הוא לא אחד מאלי האייסיר. הענק עונה שניורד נוצר בואנאהיים על ידי כוחות תבוניים ומזכיר שניורד הוחלף כשבוי כחלק מהמלחמה בין האייסיר לוואניר ויחזור לוואניר בראגנארוק.

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"תרמיתו של גילפי" (Gylfaginning) ה״שלישי״ מספר שניורד גדל בואנאהיים ונשלח לאחר מכן לאלי האייסר כבן ערובה[2].

מחזור העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואנאהיים מוזכרת מספר פעמים בסאגת ינגלינגה (Ynglinga saga). בפרק הראשון ביתם של אלי הוואניר מתואר כנהר דון[3]. בפרק הרביעי מוזכרת החלפת השבויים במלחמת ואניר-אייסיר, במסגרתה נשלח הוניר לואנאהיים[4]. בנוסף, בפרק 15, מסופר שהמלך Sveigðir התחתן עם אישה בשם ואנה (Vana) בVanaland הממוקם בשוודיה. למלך ולאשתו בן בשם ואנלנדי (Vanlandi, בנורדית עתיקה ״בן ארץ הואניר[5])[6].

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרת הילדה אליס דוידסון טוענת שמיקומה של ואנאהיים בתשעת העולמות אינו ברור כיוון שאלי וואניר מוזכרים יחדיו עם אלי האייסיר ושוכנים באסגארד. לדידה, ייתכן וואנאהיים שוכנת בעולם המתים. בנוסף, דוידסון מזכירה את הקשר ההדוק בין אלי וואניר ליצורים הפלאיים השוכנים בתלי קבורה, גבעות ואגמים[7].

רודולף סימק טוען שאין ספק שסנורי סטורלוסון המציא את השם ואנאהיים כתאומו הוואנירי של אסאגרד[8].

האלים ששכנו בואנאהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האדה הפרוזאית, Vafþrúðnismál, קטע 38-39. ראו תרגום לאנגלית כאן
  2. ^ Byock, Jesse (Trans.) (2005). The Prose Edda. Penguin Classics. ISBN 0-14-044755-5
  3. ^ Hollander, Lee Milton. (Trans.) (2007). Heimskringla: History of the Kings of Norway. University of Texas Press. ISBN 978-0-292-73061-8
  4. ^ Hollander (2007:8).
  5. ^ McKinnell, John (2005). Meeting the Other in Norse Myth and Legend. DS Brewer. ISBN 1-84384-042-1
  6. ^ Hollander (2007:15).
  7. ^ Davidson, Hilda Ellis (1993). The Lost Beliefs of Northern Europe. Routledge. ISBN 0-203-40850-0
  8. ^ Simek, Rudolf (2007) translated by Angela Hall. Dictionary of Northern Mythology. D.S. Brewer. ISBN 0-85991-513-1