ואנאהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במיתולוגיה הנורדית, ואנאהיים הוא מקום משכנו של הואניר. ייתכן שואנאהיים הוא אחד מתשעת העולמות. ואנאהיים מתואר באדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי ההיסטוריון האיסלנדי סנורי סטורלוסון, במחזור העולם, שגם אותו כתב סנורי, ובאדה הפואטית, שהיא קובץ מהמאה ה-13 של שירים מוקדמים יותר.

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואנאהיים מוזכרת פעם אחת בלבד באדה הפואטית, בסטנזות 38-39 בפואמה Vafþrúðnismál[1]. האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את הענק Vafþrúðnir מאין הגיע האל ניורד. גאגנראד'ר מצביע על כך שאף שניורד חולש על מזבחים ומקדשים רבים, הוא לא אחד מאלי האייסיר. הענק עונה שניורד נוצר בוואנאהיים על ידי כוחות תבוניים ומזכיר שניורד הוחלף כשבוי כחלק מהמלחמה בין האייסיר לוואניר ויחזור לוואניר בראגנארוק.

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"תרמית על גילפי" (Gylfaginning) ה"שלישי" מספר שניורד גדל בוואנאהיים ונשלח לאחר מכן לאלי האייסר כבן ערובה[2].

מחזור העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואנאהיים מוזכרת מספר פעמים בסאגת ינגלינגה (Ynglinga saga). בפרק הראשון ביתם של אלי הוואניר מתואר כנהר דון[3]. בפרק הרביעי מוזכרת החלפת השבויים במלחמת ואניר-אייסיר, במסגרתה נשלח הוניר לוואנאהיים[4]. בנוסף, בפרק 15, מסופר שהמלך Sveigðir התחתן עם אישה בשם ואנה (Vana) ב-Vanaland הממוקם בשוודיה. למלך ולאשתו בן בשם ואנלנדי (Vanlandi, בנורדית עתיקה "בן ארץ הואניר"[5])[6].

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרת הילדה אליס דוידסון טוענת שמיקומה של ואנאהיים בתשעת העולמות אינו ברור כיוון שאלי וואניר מוזכרים יחדיו עם אלי האייסיר ושוכנים באסגארד. לדידה, ייתכן וואנאהיים שוכנת בעולם המתים. בנוסף, דוידסון מזכירה את הקשר ההדוק בין אלי וואניר ליצורים הפלאיים השוכנים בתלי קבורה, גבעות ואגמים[7].

רודולף סימק טוען שאין ספק שסנורי סטורלוסון המציא את השם ואנאהיים כתאומו הוואנירי של אסאגרד[8].

האלים ששכנו בוואנאהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האדה הפרוזאית, Vafþrúðnismál, קטע 38-39. ראו תרגום לאנגלית כאן
  2. ^ Byock, Jesse (Trans.) (2005). The Prose Edda. Penguin Classics. ISBN 0-14-044755-5
  3. ^ Hollander, Lee Milton. (Trans.) (2007). Heimskringla: History of the Kings of Norway. University of Texas Press. ISBN 978-0-292-73061-8
  4. ^ Hollander (2007:8).
  5. ^ McKinnell, John (2005). Meeting the Other in Norse Myth and Legend. DS Brewer. ISBN 1-84384-042-1
  6. ^ Hollander (2007:15).
  7. ^ Davidson, Hilda Ellis (1993). The Lost Beliefs of Northern Europe. Routledge. ISBN 0-203-40850-0
  8. ^ Simek, Rudolf (2007) translated by Angela Hall. Dictionary of Northern Mythology. D.S. Brewer. ISBN 0-85991-513-1