ביפרוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האל היימדייל עומד לפני גשר הקשת ותוקע בשופר; ציור משנת 1905 מאת אמיל דואפלר.

ביפרוסט (Bifröst), על פי המיתולוגיה הנורדית, הוא גשר קשת בוערת, המחבר בין מידגארד (כדור הארץ) לבין אסגרד, ממלכת האלים.[1] באדה פואטית, אסופה של פואמות מיתיות, שנאגדה במאה ה-13 על סמך מקורות מסורתיים, קיימת התייחסות לגשר באמצעות השם "בילרוסט" (Bilröst). באדה פרוזאית שחיבר סנורי סטורלוסון, גם כן במהלך המאה ה-13, הגשר נקרא "ביפרוסט" (Bifröst); כך גם נקרא הגשר בשירה הסקנדינבית והאיסלנדית. בסופו של דבר, הן באדה פואטית והן באדה פרוזאית, ההתייחסות לגשר היא בשם "אסברו" (Asbrú - "גשר אסיר" בנורדית עתיקה).[2]

על פי אדה פואטית, הגשר מסתיים בגן העדן הימינביורג, מקום מגוריו של האל היימדייל, ששומר עליו מפני גזע של ענקים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר אנדי אורצ'ארד טוען כי ייתכן והמילה ביפרוסט - משמעותה "דרך מנצנצת". הוא מציין כי החלק הראשון של המילה בילרוסט הוא ביל (כלומר "רגע") - דבר ה"מצביע על האופי החולף של הקשת" - שאותו הוא מקשר לחלק הראשון של המילה ביפרוסט הוא שם הפועל בנורדית עתיקה ביפה (כלומר "לנצנץ" או "לנער"). אורצ'ארד מציין כי בכך יש רמיזה לתכונת "הברק המבריק" של הגשר.[3] חוקר השפה והתרבות הגרמנית, האוסטרי רודולף סימק, אומר כי פירושה של המילה ביפרוסט הוא "הדרך לגן העדן המתנדנד", או לחלופין, אפשרות סבירה יותר כי דווקא המונח בילרוסט הוא הנכון יותר מבין השנייה, או אז הפירוש הוא "קשת בענן הנראית להרף עין".[4]

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני שירים באדה פואטית ושני ספרים באדה פרוזאית מספקים את המידע הבא אודות הגשר:

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ת'ור חוצה ברגל נהר, בעוד ששאר האלים, רכובים על גבי סוסים, חוצים את גשר ביפרוסט. איור משנת 1895 מאת לורנץ פרוליך.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדה פואטית

באדה פואטית, הגשר מוזכר בשני שירים - "הבלדה של גרימניר" (Grímnismál) ו-"הבלדה של פפניר" (Fáfnismál) - שם הוא מכונה בילרוסט (Bilröst). באחד משני הבתים בשיר "הבלדה של גרימניר" שמזכירים את הגשר, גרימניר (האל אודין בתחפושת) מעניק לאגנר הצעיר ידע קוסמולוגי, ובכלל זה הידע שבילרוסט הוא הטוב שבגשרים.[5] בהמשך הבלדה, גרימניר מציין כי הגשר "שורף את כולם בלהבות" בעוד האל ת'ור, מדי יום, נאלץ לחצות ברגל שני נהרות.

ב-"בלדה של פפניר", הדרקון הגוסס פפניר מספר לגיבור סיגורד כי במהלך אירועי ראגנארוק, כשהם נושאים חניתות, האלים ייפגשו באוסקופניר (Óskópnir). משם, האלים יחצו את הגשר, אשר יתפרק כאשר הם חוצים אותו, מה שיגרום לסוסיהם לדהור דרך נהר עצום.[6]

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר ביפרוסט ברקע, בעוד האלים נלחמים. איור בשם "Battle of the Doomed Gods" משנת 1882 מאת פריריך וילהלם היינה.
הגשר ביפרוסט מתנפץ. איור בשם "The twilight of the gods" משנת 1920 מאת וילי פוגני.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדה פרוזאית

הגשר מוזכר בספרי אדה פרוזאית "תרמיתו של גילפי" (Gylfaginning) ו-"שפת השירה" (Skáldskaparmál), שם הוא מכונה ביפרוסט. בפרק 13 של "תרמיתו של גילפי", גנגלרי (המלך גילפי בתחפושת) שואל את דמותו של המוכתר הגבוה ביותר מהי הדרך הקיימת בין השמים לבין הארץ. המוכתר צוחק ומשיב כי השאלה היא לא נבונה, וממשיך ומסביר כי האלים בנו גשר בין השמים לבין הארץ. בחוסר אמון, הוא שואל את גנגלרי אם הוא לא שמע כבר את הסיפור קודם לכן ואומר לו שבוודאי הבחין בו בעבר, תוך שהוא מציין כי גנגלרי, ככל הנראה, מכיר את הגשר כקשת בענן. המוכתר הגבוה אומר שהגשר מורכב משלושה צבעים, יש לו כוח רב, והוא "בנוי עם כשרון ואמנות במידה רבה יותר מאשר מבנים אחרים".‏[7]

המוכתר הגבוה מציין כי למרות שהגשר חזק, הוא יישבר כאשר "הבחורים של מוספל" ינסו לחצות אותו, וסוסיהם יאלצו לשחות ולחצות "נהרות גדולים". גנגלרי אומר שלא נראה לו שהאלים "בנו את הגשר בתום לב אם הוא עלול להישבר, בהתחשב בעובדה שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם". המוכתר הגבוה מגיב שלא מגיע לאלים שיאשימו אותם בשבירת הגשר, שכן "אין שום דבר בעולם הזה שיכול להיות בטוח, בעת ההתקפה של בניו של מוספל".‏[7]

בפרק 15 של "תרמיתו של גילפי", המוכתר השני אומר כי ביפרוסט נקרא גם אסברו (Asbrú), וכי כל יום האלים רוכבים על סוסיהם על פני גשר זה, למעט ת'ור, שחוצה ברגל דרך המים הרותחים של הנהרות קורמט (Körmt) ואורמט (Örmt) כדי להגיע אל באר הקודש Urðarbrunnr. המוכתר מצטט את הבית השני מתוך "הבלדה של גרימניר" (Grímnismál), בו מוזכר הגשר (ראו לעיל). גנגלרי שואל אם האש שורפת מעל ביפרוסט. המוכתר הגבוה משיב כי באדום של הגשר בוערת אש, ובלעדיה, הכפור וההר של יותנר (jotnar) היו "עולים השמיימה" אם כל מי שהיה רוצה היה גם יכול לחצות את ביפרוסט. המוכתר הגבוה מוסיף כי בגן העדן, "יש הרבה מקומות יפים" וכי "בכל מקום יש הגנה אלוהית מסביבו."‏[8]

בפרק 17, המוכתר הגבוה מספר לגנגלרי שהמיקום של הימינביורג "עומד בקצה גן העדן, [במקום] שבו ביפרוסט מגיע לגן עדן".[9] הוא מתאר את היימדייל (פרק 27) ומספר כי הוא מתגורר בהימינביורג, סמוך לביפרוסט, ושומר על הגשר את Heimdallr אלוהים בפרק 27, גבוה אומר כי Heimdallr מתגורר Himinbjörg ידי ביפרוסט, ושומר על הגשר מפני ההר של יותנר בעודו יושב בקצה השמים.[10] בפרק 34, המוכתר הגבוה מצטט את הראשון מבין שני הבתים של "הבלדה של גרימניר", בהם מצוין הגשר.[11] בפרק 51, המוכתר הגבוה מנבא את אירועי ראגנארוק. הוא אומר כי במהלך ראגנארוק, השמים יחצו לשניים, ומתוכם ירכב בנו הרביעי של מוספל. כאשר בניו של מוספל יחצו את ביפרוסט - הוא יישבר "כפי שנאמר לעיל".[12]

בספר אדה פרוזאית "שפת השירה" (Skáldskaparmál), הגשר מקבל אזכור בודד. בפרק 16, ביצירה מהמאה ה-10, ביפרוסט מכונה "דרך המעצמות".‏[13]

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע ביפרוסט, היימדייל מסביר להנוס הצעירה איך כל הדברים נוצרו; איור משנת 1920 מאת וילי פוגאני.

בתרגומו של אדה פואטית, הנרי אדמס בלאוס מעיר כי משמעות הקטע, המזכיר את ת'ור ואת הגשר, עשוי להיות שעל "ת'ור ללכת ברגל במהלך הימים האחרונים של ההרס, כאשר הגשר בוער. פרשנות אחרת, לעומת זאת, היא שכאשר ת'ור עוזבת את השמים, הגשר הופך לחם תחת השמש".[14]

ג'ון לינדאו מצביע על קבלה בין גשר ביפרוסט - "גשר בין הארץ והשמים, או בין האדמה לעולם של האלים" - לבין הגשר שמעל נהר Gjöll - "גשר בין הארץ והעולם התחתון, או בין האדמה לעולם של המתים".[15] כמה חוקרים שיערו כי ביפרוסט עשוי לייצג את שביל החלב.[16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביפרוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Definition: Bifrost". Collins Dictionary. n.d. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2014. 
  2. ^ Simek (2007:19).
  3. ^ Orchard (1997:19).
  4. ^ Simek (2007:36-37).
  5. ^ Larrington (1999:44).
  6. ^ Larrington (1999:160).
  7. ^ 7.0 7.1 Faulkes (1995:15).
  8. ^ Faulkes (1995:17—18).
  9. ^ Faulkes (1995:20).
  10. ^ Faulkes (1995:25).
  11. ^ Faulkes (1995:34).
  12. ^ Faulkes (1995:53).
  13. ^ Faulkes (1995:77).
  14. ^ Bellows (1923:96).
  15. ^ Lindow (2002:81).
  16. ^ Lindow (2002:81) and Simek (2007:36).