הרמולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור של הרמולד משנת 1867.

הרמולדנורדית עתיקה: Hermóðr, רוח מלחמה) הוא אל במיתולוגיה הנורדית, בנו של אודין. הוא לרוב נחשב כשליח האלים.

אדה פרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמולד מופיע באדה הפרוזאית בקטע 49 בספר "תרמיתו של גילפי" (Gylfaginning). בקטע זה נכתב שהאלים היו הרוסים ממותו של בלדר והם לא יכלו להגיב למעשה[דרושה הבהרה] עקב צערם. אחרי שהאלים צברו תושיה[דרושה הבהרה] מההלם העצום וצערם על מותו של בלדר, פריג שאלה את האייסיר מי ביניהם רוצה "לקבל את כל אהבתה וחסדה" על ידי רכיבה להלהיים. מי שהסכים, היה עליו להציע להל כופר בתמורה לחזרתו של בלדר לאסגארד. הרמולד הסכים ללכת והוא יצא לדרך עם סלייפניר להלהיים.

הרמולד רכב על הסוס של אודין במשך 9 לילות דרך החושך המוחלט בעמקים עד שהוא הגיע לגשר המוזהב של נהר Gjöll שנשמר על ידי מודגוד. מודגוד סיפרה להרמולד שבלדר כבר עבר את הגשר. אחרי שהרמולד הגיע לשער הלהיים, הוא ירד מגב סלייפניר, הידק את חגורתו של סלייפניר וכשהוא רוכב שוב, הוא זירז את סוסו כדי שסלייפניר יוכל לקפוץ מעל השער של הלהיים. בסוף הרמולד הגיע להיכלה של הל והוא ראה את בלדר יושב בכיסא המכובד ביותר. הרמולד התחנן להל שתשחרר את בלדר, כשהוא מזכיר את הצער הגדול בקרב האייסיר על אובדן בלדר. עקב דבריו, הל הודיעה כי בלדר ישוחרר רק אם כל הדברים, החיים והמתים, בכו על אובדן בלדר.

בלדר נתן להרמולד את הטבעת דראופניר שנשרפה איתו במדורה, כדי להחזירה לאודין. ננה, אשתו של בלדר שנמצאת איתו בהלהיים, נתנה להרמולד חלוק פשתן שימסר לפריג עם מתנות נוספות ולפולה טבעת. הרמולד חזר לאסגארד עם המסר שניתן לו והחפצים לאלים.

הרמולד נקרא "בנו" של אודין ברוב כתבי היד, ואילו בגרסת קודקס רגיוס, שבדרך כלל נחשב כתב היד הטוב ביותר, הרמולד נקרא נער, אשר בהקשר זה סביר שהכוונה "משרתו של אודין". עם זאת הרמולד בקטע מאוחר יותר נקרא אחיו של בלדר.

אדה פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "הרמולד" מתייחס לגיבור בן תמותה באדה פואטית, הפואמה של הינדלה (בית שני):

את החסד של המנהיג אנו מבקשים למצוא
לתומכיו זהב הוא שמח לתת
להרמולד הוא נתן הגה ספינה ומעיל משוריין
ולסיגמונד הוא נתן חרב כמתנה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמולד בוויקישיתוף


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.