פולקוואנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"פריה" ציור מאת קרל אמיל דופלר (1882)

במיתולוגיה הנורדית, פולקוואנגנורדית עתיקה: Fólkvangr) הוא שדה או אחו המשמש כמשכנה של פריה - אלת הפריון, האהבה והיופי.[1] אל פולקוואנג מגיעים חצי מכל בני האדם שמתו בכבוד במהלך קרב, כאשר החצי השני מגיעים להיכל ולהאלה. אלו שמתו בצורה רגילה מגיעים אל הלהיים. ממקורות שונים ניתן להניח שההיכל היה פתוח גם לנשים שמתו מוות אצילי. במרכז פולקוואנג נמצא ההיכל ססרומניר ("היכל המושבים הרבים") אשר בו גרה פריה עצמה.[2]

השם "פולקוואנג" משמעותו "שדה הצבא" או "שדה הקרב של האנשים". התיאורים של פולקוואנג מעטים יחסית לתיאורים של ולהאלה, אולם חוקרים בני זמננו מניחים ששני המקומות דומים באופי. לא ברור מדוע יש במיתולוגיה הנורדית שני גני עדן הרואיים. פולקוואנג מתואר בספרו של ריק ריירדן "להב הקיץ", אשר הוא הספר הראשון בסדרת מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.