גשר המיתרים

גשר המיתרים
מראה לילי של הגשר וסביבתו
מראה לילי של הגשר וסביבתו
מאפיינים כלליים
שימוש רכבת קלה והולכי רגל
מיקום ישראלישראל ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′20″N 35°12′0.2″E / 31.78889°N 35.200056°E / 31.78889; 35.200056
מידע על ההקמה
מתכנן סנטיאגו קלטרווה
עלות כ-250 מיליון שקל
חברת בנייה רמט, כור-מתכת
חומרים פלדת אל-חלד, זכוכית, בטון, אבן ירושלמית
תקופת הבנייה 2005–2008 (כ־3 שנים)
מידות
אורך 380 מטר
גובה 119 מטרים, אורך השיא של המיתרים 150 מטר
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
גשר המיתרים
גשר המיתרים

גשר המיתרים הוא גשר מעוגן כבלים שנבנה בכניסה לירושלים (צומת הרחובות יפו, ירמיהו, שדרות שז"ר, הרצל) כחלק מפרויקט הרכבת הקלה. הגשר תוכנן על ידי האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, ונחנך ב-25 ביוני 2008[1].

הגשר משמש למעבר הרכבת הקלה בין רחוב יפו לשדרות הרצל, וכן למעבר הולכי רגל, ובנוסף תוכנן כסמל חדש לעיר ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר המיתרים, אפריל 2021

ההחלטה על בניית גשר בצומת הכניסה לירושלים נתקבלה במסגרת תכנון הרכבת הקלה בעיר בשנת 2001, על רקע עומסי התנועה במקום שחייבו פתרון מפלסי. לא ניתן היה לחפור מנהרה מתחת לצומת, בגלל מעבר כביש בגין מתחת לו, ועל כן הוחלט על בניית גשר במקום. במסגרת הניסיון לקדם שינוי עירוני יחד עם בניית הרכבת הקלה הוחלט לבנות גשר מיוחד שיהווה סמל ומונומנט מרשים בכניסה לעיר ירושלים[2].

סנטיאגו קלטרווה הוזמן לתכנן את הגשר על ידי מהנדס העיר, אורי שטרית, בברכת ראש העיר, אהוד אולמרט, וחוזה התכנון נחתם עמו באפריל 2002[3]. ביוני 2004 אושרה התוכנית להקמת הגשר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. התוכנית אושרה לאחר שנדחו עיקר ההתנגדויות[4].

באוקטובר 2004, בוטל המכרז הראשון שפורסם להקמת הגשר, בשל השינויים בעלות הברזל בעולם, שהביא להתייקרות של לפחות ב-70 מיליון שקל בעלות הבנייה[5].

בינואר 2005 זכתה חברת "שפיר הנדסה ותעשייה" במכרז להקמת הגשר בעלות של 129 מיליון שקל[6], אך החליטה לוותר על הפרויקט[7]. במקומה מנו החברות "רמט" ו"כור מתכת" באמצעות חברת "וולקן הנדסה" שבבעלותה[8]. חלק מחלקי הגשר יוצרו באיטליה[9]. באפריל 2007, החלו בהנפת המיסעה של הגשר מעל צומת הכניסה לעיר[10]. המיסעה מורכבת משמונה חלקי פלדה, עליהם הונחו מסילות הרכבת. אורך כל מקטע כ-20 מטר, רוחבו - 10 מטר ומשקלו כ-350 טון. ההנפה בוצעה באמצעות מנוף ענק (היחיד בישראל) המופעל בידי חברת החשמל[11].

במרץ 2008 התגלו סדקים לאורך הגשר[12], והם עיכבו את פתיחתו וייקרו את מחירו של הפרויקט, ועלות בניית הגשר הסתכמה בסופו של דבר כ-250 מיליון שקלים[13].

ב-25 ביוני 2008 התקיים טקס חנוכת הגשר, רקדניות שהופיעו בטקס היצטוו ללבוש בגדים צנועים, וזאת בשל מחאת גורמים חרדיים על עצם השתתפותן באירוע[1].

הקמת הגשר לוותה בהתנגדויות רבות[14]. מתנגדיו טענו שהוא יקר מדי, נטע זר ומונומנט מיותר בכניסה לעיר, במיוחד בהתחשב בעובדה כי הבניינים מסביבו מסתירים אותו מזוויות רבות. עיקר המתנגדים היו תושבי רחוב שדרות הרצל הגרים בסמיכות לתוואי הגשר. לטענתם, הקמת הגשר תפגע בסביבה מבחינת רעש, רעידות וסינוור. הצדדים היו גם חלוקים בשאלה האם הגשר ממוקם קרוב מדי לבתי מגורים, ואם הוא מתאים לנופה ולאופיה של ירושלים[15]. האמן הירושלמי יורם אמיר אף איים לקפוץ ממנוף בדרישה לבטל את בנייתו[16].

תנועת הרכבת הקלה על הגשר החלה במהלך שנת 2011, עם השלמת הקמת הקו האדום ותחילת נסיעת המבחן שלו[17].

באוגוסט 2017, למעלה מ-60 בעלי דירות בשדרות הרצל בירושלים, קבלו פיצוי בסך כולל של 3.5 מיליון שקל, בגין ירידה בערך דירותיהם. בעקבות החלטה של השמאי שמינתה ועדת הערר המחוזית בירושלים[18].

בשנת 2019 בוצע בגשר שיפוץ נרחב בעלות של 3.3 מיליון שקל. במסגרת השיפוץ רחבת האבן אשר מתחת לגשר עוצבה מחדש ונבנה בה כעין אודיטוריום קטן עם מקומות ישיבה ממדרגות אבן. כמו כן, בוצעו באמצעות מנוף עבודות ניקיון והחלפת זכוכיות שבורות בגשר להולכי רגל, והותקנו על המיתרים כ-3600 נורות לד. כל נורה משמשת כ"פיקסל" ויכולה להחליף צבעים וכן להתעמעם ולהתחזק. הנורות מופעלות בלילה ויוצרות אפקטים ויזואליים, בהתאם לאירועים האקטואליים בעיר[19].

במאי 2021 ניזוק הגשר במספר אירועי ונדליזם קשים שהתרחשו בשעות הלילה, במהלכם זגוגיות הזכוכית המותקנות על גשר המיתרים נופצו. כתוצאה מהמעשים נשקפה סכנה לעבור בו ומעבר הולכי הרגל בו נסגר לשיפוצים[20].

מבנה וסמליות הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר מיועד לרכבת הקלה בירושלים, והוא מקשר בין שדרות הרצל ורחוב יפו. אורך המיסעה 380 מטרים, משקלו 4,500 טונות ואורך הכבלים התלויים יותר מ-150 מטר. גשר המיתרים בנוי כך שבמרכזו תורן נטוי ומעוקל העשוי מפלדת אל-חלד, המתנשא לגובה של יותר מ-119 מטרים וממנו נמתחים 70 מיתרים לבסיס הגשר, כך שכל עומס משקלו של הגשר יוטל עליהם, ללא עמודי תמיכה כלשהם. בנוסף לרכבת הקלה, מאפשר הגשר גם מעבר של הולכי רגל. ניצבי הגשר בנויים מבטון מצופה באבן מסוג "רמון אפור". נתיב הולכי הרגל על הגשר עשוי זכוכית שקופה למחצה. למרגלות הגשר נבנו שתי רחבות מוארות ומרוצפות אבן המכונות "גן הגשר". פרטי האבן המשמשים לחיפוי ניצבי הגשר, תוכננו במיוחד לצורך הפרויקט והם בעלי צורה מעוגלת ומשופעת, שהיא חדשנית בתחום התכנון האדריכלי[17].

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות גשר המיתרים בירושלים, הוקמו גשרים דומים (אך קטנים יותר) בפתח תקווה[21], בבאר שבע ובנהריה[22].

הגשר משמש לעיתים קרובות כמוקד להפגנות, שמפגינים מנפים עליו כרזות וחוסמים את התנועה סביבו[23].

בסצנה מרכזית מתוך הסרט "המוסד", שיצא לאקרנים ב-2019, בבימויו של אלון גור אריה מתמוטט הגשר אחרי שטרוריסטים מפילים מכל דלק שגורם לגשר לרעוד ולמיתרים להתנתק. העמוד התומך מתרסק על סוכן מוסד בגילומו של טל פרידמן[24].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
Urban head station
חיל האוויר
Urban head station, unused through track
סיירת דוכיפת
Urban head station, unused through track
פסגת זאב מרכז
Urban head station, unused through track
יקותיאל אדם
Urban head station, unused through track
בית חנינא
Urban head station, unused through track
שועפאט
Urban head station, unused through track
א-סהל
Unknown route-map component "uABZgl+l"
דיפו
Urban head station, unused through track
גבעת המיבתר
Urban head station, unused through track
גבעת התחמושת
Urban head station, unused through track
שמעון הצדיק
Urban head station, unused through track
שבטי ישראל
Urban head station, unused through track
שער שכם
Urban head station, unused through track
העירייה
Urban head station, unused through track
יפו מרכז
Urban head station, unused through track
הדוידקה
Urban head station, unused through track
מחנה יהודה
Urban head station, unused through track
הטורים
Urban head station, unused through track
התחנה המרכזית
Urban head station, unused through track
קריית משה
Urban head station, unused through track
החלוץ
Urban head station, unused through track
כיכר דניה
Urban head station, unused through track
יפה נוף
Urban End station
הר הרצל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר המיתרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יהונתן ליס, אקורדים צורמים בחנוכת גשר המיתרים בי-ם, באתר הארץ, 25 ביוני 2008
  2. ^ דליה טל, ‏הנהלת הרכבת הקלה בירושלים מתכננת גשר תלוי מרחוב יפו לשדרות הרצל, באתר גלובס, 28 ביוני 2001
  3. ^ גל ניסים, ‏ירושלים: אדריכל ספרדי יתכנן את גשר הרכבת הקלה, באתר גלובס, 28 באפריל 2002
  4. ^ גל ניסים, ‏אושרה התוכנית להקמת גשר קלטראווה בפרויקט הרכבת הקלה בכניסה לירושלים, באתר גלובס, 6 ביוני 2004
  5. ^ גל ניסים, ‏מכשול נוסף לגשר הרכבת הקלה בי-ם הבנייה תתייקר לפחות ב-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
  6. ^ שרון קדמי, חברת שפיר הנדסה תקים את גשר קלטראווה שישמש את הרכבת הקלה בכניסה לירושלים; היקף הפרויקט מוערך ב-129 מ' ש', באתר הארץ, 19 בינואר 2005
  7. ^ גל ניסים, ‏שפיר תזדרז: מסמך חסר מעכב את הקמת גשר קלטראווה בי-ם בהיקף של 130 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  8. ^ גל ניסים, ‏מוריה מנהלת מו"מ עם רמט וכור פלדה לביצוע עבודות בגשר קלטראווה בירושלים, באתר גלובס, 13 באפריל 2005
  9. ^ הגיע המשלוח הראשון של חלקי גשר הרכבת הקלה בירושלים, באתר "פורט 2 פורט", 15 בינואר 2007
  10. ^ יהונתן ליס, נתלה הגשר בי-ם, באתר הארץ, 13 באפריל 2007
  11. ^ אבי בר-אלי, הנפת גשר המיתרים בירושלים תחל הלילה; התנועה בכניסה לעיר תצומצם, באתר הארץ, 11 באפריל 2007
  12. ^ גלי צה"ל, ‏סדקים חמורים נתגלו בבסיס גשר המיתרים בכניסה לירושלים; "גם סדק קטן יכול להתפתח לקטסטרופה", באתר גלובס, 31 במרץ 2008
  13. ^ ליאור ברון, ‏עיכוב נוסף בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: מסירת גשר המיתרים לזכיינית תידחה מאפריל לספטמבר, באתר גלובס, 12 במרץ 2008
  14. ^ תמר רותם, גשר המחלוקת, באתר הארץ, 16 במאי 2008
  15. ^ גל ניסים, ‏"גשר מול הפרצוף, בתוך הסלון", באתר גלובס, 7 ביולי 2002
  16. ^ דורית סיטון ואפרת וייס, איים לקפוץ מגשר קלאטרווה: "לי-ם מגיע יותר", באתר ynet, 11 ביולי 2007
  17. ^ 1 2 נועם דביר, מתכנן גשר המיתרים קלטרווה: הרכבת תסייע מאוד לירושלים, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
  18. ^ שלומית צור, ‏לא נוף ולא מונומנט: בעלי דירות סמוכות לגשר המיתרים בי-ם יפוצו ב-3.5 מיליון ש', באתר גלובס, 16 באוגוסט 2017
  19. ^ שלומי הלר, גשר המיתרים המחודש – שדרוג בעלות 3.3 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 21 בספטמבר 2019
  20. ^ שלומי הלר, חשיפת "כל העיר": ונדליזם קשה בשבועות האחרונים הביא לסגירת גשר המיתרים, באתר כל העיר, 30 במאי 2021
  21. ^ הלית ינאי לויזון, ‏בונה הגשרים, באתר גלובס, 3 בינואר 2010
  22. ^ ענת יתח אוברוגר, סוף סוף: גשר המיתרים בנהריה נפתח, ‏25 במרץ 2019
  23. ^ שלומי הלר, טל נתנאל-נוריאל, אזור גשר המיתרים: מאות חרדים הפגינו וחסמו את התנועה ואת הרכבת הקלה, באתר כל העיר, 28 בנובמבר 2018
    יפעת ראובן, הכניסה לעיר: הפגנה נגד אלימות כלפי נשים; הכביש נחסם לסירוגין, באתר כל העיר, 12 בדצמבר 2018
    עדי זורע, הכניסה לעיר: הפגנה של יוצאי העדה האתיופית; הציר נחסם לתנועה, באתר כל העיר, 10 ביולי 2017
  24. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, "המוסד": הפרודיה לא מספיק פרודיה, באתר הארץ, 27 ביוני 2019
תצפית לכיוון הכניסה אל ירושלים מאזור אבו גוש. גשר המיתרים שולח את אצבעו אל הרקיע. מימינו של הגשר מלון קראון פלזה ובסמוך לו מגדל העיר. מימינו של מגדל העיר בולט מגדל דונה בכחול ולבן.
Magnify-clip.png
תצפית לכיוון הכניסה אל ירושלים מאזור אבו גוש. גשר המיתרים שולח את אצבעו אל הרקיע. מימינו של הגשר מלון קראון פלזה ובסמוך לו מגדל העיר. מימינו של מגדל העיר בולט מגדל דונה בכחול ולבן.