וולקן (מפעל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל המפעל המתנוסס מעל בניין המנהלה הנטוש בשטח המפעל ההיסטורי בחיפה
מכסה מנהול לתשתיות "בזק", מתוצרת בתי יציקה וולקן

ווּלקָן הוא בית חרושת שהוקם בשנת 1934 באזור התעשייה של מפרץ חיפה, סמוך ל"צומת וולקן" שנקרא על שמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החרושת במפרץ חיפה, 1947

הקמת בית החרושת החלה בסוף שנת 1933 על ידי חברת "בתי יציקה וחרושת מתכת א"י בע"מ"[1] של אלכסנדר קרמנר, עולה מגרמניה שהעסיק בבית חרושת ליציקה בגרמניה 2,000 פועלים[2]. ההון ההתחלתי של החברה עמד על 45,000 לא"י. המפעל הוקם על שטח של 50 דונם ליד בתי המלאכה של הרכבת, שנחכר מחברת גב ים ל-999 שנים[3].

המפעל החל את דרכו בייצור אמבטיות, חלקי אינסטלציה[4] וחלקי מכונות והיה הראשון בארץ ישראל לייצור יציקות ברזל. תוצרת בית החרושת הייתה יקרה במעט מתוצרת חוץ, ובית החרושת טען לעדיפות באיכות ודרש לקנות את תוצרתו כהעדפה לתוצרת יהודית ארץ ישראלית[3][5][6]. תוצרת ראשונה של המפעל, שכללה צינורות, הגיעה לתל אביב בתחילת 1935[7], אך שיווק האמבטיות התעכב עד חציה השני של 1935[8]. במפעל עבדו בסוף שנת 1935 כ-180 פועלים[9], שכללו בני נוער רבים כמתלמדים בשכר נמוך[10]. בשנת 1936 הוקם במפעל תנור חשמלי ליציקת פלדה[11].

בשנת 1937 נסגר המפעל בגלל הפסדים ונמכר לאגודה הכלכלית הארצישראלית[12] שחידשה את העבודה במפעל בהיקף קטן של כ-40 עובדים והסבה את שמו ל"וולקן", על שם וולקן, שמו הרומי של הפייסטוס אל האש, הנפחים וחרשי הברזל במיתולוגיה היוונית. באוגוסט 1941 נרכש בית החרושת בידי סולל בונה. באותה תקופה העסיק המפעל כ-110 עובדים[13]. עם הקמת כור בשנת 1944 הוכלל וולקן במסגרתה[14]. בראשית שנות ה-50 סבל המפעל מהפסדים, פוטרו עובדים[15][16] ובוטלו הפרמיות האוטומטיות והוחלפו בבונוסים מדודים[17].

החברה, שייצרה מכסי ביוב יצוקים, הרחיבה עם השנים את פעילותה לייצור של ספינות[18], חלקי כלי נשק, משקופי פח, מכונות אריגה, מכונות כביסה[19], אינסטלציה[20] ואביזרי בניין.

בשנת 1976 הפסיק המפעל לייצר אמבטיות עקב הפסדים בקו ייצור האמבטיות[21], שהיה מיושן ולא היה כלכלי לחדשו[22] ו-25 העובדים שעסקו בייצור אמבטיות הועברו למחלקות אחרות[23]. בשנת 1977, עם הקמת חטיבות בכור, הוכלל המפעל בחטיבת המתכת[24]. בראשית שנות ה-80 סבל המפעל מהפסדים שהוחרפו בגלל השקעות גדולות בציוד ללא שנמצאו שווקים לתוצרת[25]. במהלך שנת 1983 ניהלו כור וכלל תעשיות דיונים על מכירת המפעל לאורדן תעשיות[26], ואלו הבשילו לכדי הסכם ביוני 1984. על פי ההסכם נמכר וולקן יציקה לאורדן תמורת 20% ממניות אורדן שניתנו לכור[27].

ברז כיבוי אש מתוצרת "רפאל"

וולקן מצברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עבר המהנדס הראשי של חברת עדי בטריות, עמנואל שנפ, לייצר מצברים עבור וולקן[28]. בשנת 1946 רכש סולל בונה את מפעל עדי למצברים הישן שהולאם על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה וצירף אותה למחלקת המצברים של וולקן[29]. בשנת 1949 הופרדה מחלקת המצברים מהחברה והייתה ל"מפעלי מצברים וולקן"[30], שבשנת 2006 שונה שמה לוולקן תעשיות רכב.

וולקן הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 הופרדה מהחברה מחלקת המבנים של וולקן, שהעסיקה כ-50 עובדים, והייתה לחברה נפרדת בשם "מפעלי הנדסה של וולקן"[31]. החברה גדלה בראשית שנות ה-60 לכ-300 עובדים וייצרה מבנים, דודי קיטור, קרונות רכבת, עמודי חשמל, עגורנים, מנופים, מכלים, מעליות, מסגרות בניין וצינורות ענק[32]. בשנות ה-60 קיבלה החברה הזמנות גדולות לקרונות רכבת מרכבת ישראל[33]. בשנות המיתון של אמצע שנות ה-60 ירד מספר העובדים לכ-160, אך עלה שוב בשנת 1969 לכ-270[34]. בראשית שנות ה-70 יצרה וולקן הנדסה את הקונסטרוקציות עבור תחנת הכוח אשכול ג'[35].

אגף הפלסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 נחנך במפעל אגף לבניית מתקנים תעשייתיים מפלסטיק[36]. בשנת 1976 הועבר האגף למפעל צקלג של כור[37].

רפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 רכשה כור את חברת "רפאל" שייצרה שסתומים וצירפה אותה לוולקן יציקה[38]. החברה הרחיבה את פעילותה וייצרה מכשירי בקרה, פרופילים מפלסטיק ואבזרים למערכות ביוב[39].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בתי יציקה וולקן" ו"וולקן הנדסה", עדיין נמצאות ברחוב החרושת סמוך לצומת וולקן, והמפעל של "וולקן תעשיות רכב" (לשעבר "וולקן מצברים") נמצא כיום בתפן. חלק משטחו של מפעל המצברים לשעבר בצומת וולקן משמש כמרכז הפצה ושרות של וולקן מוצרי רכב. מרכז לוגיסטי נוסף נמצא בגדרה ומשרת את דרום הארץ.

וולקן יציקות נמצא היום בבעלות חברת מפעלי המתכת אורדן תעשיות (בשליטת לידר אחזקות) שפיטרה את אחרוני פועליו עקב הפסדים תפעוליים כבדים, שנבעו מייבוא תחרותי זול, בעיקר מסין; וממכת גניבות מצד סוחרי גרוטאות[40], זאת לאחר שקווי ייצור נסגרו, הן עקב התחרות והן עקב היותם מזהמים[41].

וולקן הנדסה נמצאת בבעלות כור מתכת.

וולקן תעשיות רכב מייצרת מצברי התנעה לרכב, תחת השם המסחרי "וולתא" בבעלותו של מאיר ארנון. בנוסף, מאז 2006, החלה החברה למכור אביזרים נוספים לרכב תחת המותג "וולתא".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חברה ארץ ישראלית לתעשיה ופיננסים בע"מ, דבר, 5 באפריל 1935 (מודעה)
  2. ^ בית חרושת ליציקת ברזל, דואר היום, 28 בדצמבר 1933
  3. ^ 3.0 3.1 בתי יציקה וחרושת מתכת א"י בע"מ, חיפה, דואר היום, 2 ביוני 1935
  4. ^ א. סוסנובסקי, ידיעות כלכליות, דואר היום, 20 בנובמבר 1934
  5. ^ הנמשיך בהרס כלכלתינו הלאומית?, דבר, 27 ביוני 1938
  6. ^ מלחמת הגנה על תוצרת הארץ, דבר, 20 ביוני 1935
  7. ^ צנורות ברזל תוצרת הארץ, דבר, 18 בפברואר 1935
  8. ^ אמבטיות מעמק זבולון, דבר, 19 ביוני 1935
  9. ^ השנה בתעשייה, דבר, 27 בספטמבר 1935
  10. ^ יחסי העבודה בבתי היציקה קרמנר, דבר, 9 בספטמבר 1936
  11. ^ המשק העברי בחיפה בשנת תרצ"ו, דבר, 11 באוקטובר 1936
    בן יוסף, בבתי היציקה של קרמינר, דבר, 18 בנובמבר 1936
  12. ^ מנעו סגירת מפעל תעשייה רב אפשרויות וסיכויים, דבר, 30 במאי 1938
  13. ^ סולל בונה רכש את וולקן, דבר, 3 בספטמבר 1941
  14. ^ חברת כור מגדילה הונה ברבע מליון לירות, דבר, 21 במרץ 1945
  15. ^ דב שובל, מי ומי יפוטר בוולקן?, על המשמר, 22 בספטמבר 1954
  16. ^ עובדו הצעות חדשות לייעול הייצור בוולקן, דבר, 8 במרץ 1955
  17. ^ רוב למומלצי מפא"י בועד פועלי וולקן, דבר, 15 ביולי 1959
  18. ^ בבית היציקה וולקן, משמר, 14 במרץ 1947
  19. ^ קיבוצים הזמינו מכונות כביסה תוצרת גרמניה, חרות, 29 באוגוסט 1949
  20. ^ תוצרת הארץ בשנת תש"א, הצופה, 24 בספטמבר 1941
  21. ^ וולקן יפסיק ייצור אמבטיות, דבר, 28 בנובמבר 1976
  22. ^ ישעיהו פורתהאמבטיות מתוצרת הארץ טבעו בים הייבוא, מעריב, 29 בדצמבר 1980
  23. ^ עמוס כרמליפרידה מהאמבטיה, דבר, 4 במרץ 1977
  24. ^ גביש בראש קבוצת מפעלי מתכת ופלדה בכור, דבר, 24 במאי 1977
    הוקמה חטיבת סולתם של כור, דבר, 3 באוגוסט 1977
  25. ^ 1000 עובדים מועמדים לפיטורים באיזור חיפה, דבר, 19 ביולי 1983
  26. ^ כור וכלל במו"מ למיזוג וולקן באורדן, דבר, 28 באפריל 1983
    כור מוכרת וולקן יציקות לאורדן מכלל תעשיות, מעריב, 20 במאי 1983
    יעקב הכהןנמשכים המגעים למיזוג וולקן יציקה עם אורדן, מעריב, 16 בינואר 1984
  27. ^ אורדן הוערכה ב-56 מליון דולר, מעריב, 1 ביולי 1984
  28. ^ הריני מביא לידיעת הקהל, דבר, 30 במאי 1945 (מודעה)
    מצברי שנפ, דבר, 28 בדצמבר 1945 (מודעה)
  29. ^ בתי יציקה וולקאן בע"מ עד לגמר המלחמה, הצופה, 25 בדצמבר 1946
  30. ^ רשמי סיור במפעלי מצברים וולקן בע"מ, דבר, 10 בדצמבר 1954
  31. ^ דב שובל, משהו זז בוולקן, על המשמר, 29 בנובמבר 1955
  32. ^ מפעלי הנדסה של וולקן, דבר, 30 בינואר 1962
  33. ^ מפעלי וולקן הנדסה יבנו 80 קרונות משא לרכבת ישראל, דבר, 4 באוקטובר 1964
    קרונות מיוחדים לכימיקאלים בוולקן הנדסה, דבר, 3 בספטמבר 1969
  34. ^ תוקם הנהלה משותפת בוולקן הנדסה, דבר, 12 באוקטובר 1969
  35. ^ וולקן הנדסה יבצע כל הקונסטרוקציות באשכול ג', דבר, 11 באוגוסט 1970
  36. ^ נחנך אגף לבניית מתקנים תעשיתיים מפלסטיק בוולקאן, דבר, 7 בדצמבר 1966
    באגף הפלסטיקה, דבר, 13 באפריל 1969
  37. ^ אגף הפלסטיקה של וולקן התאחד עם צקלג, דבר, 19 בינואר 1976
  38. ^ רפאל יצורף לוולקן יציקה, דבר, 20 באוגוסט 1971
  39. ^ 5 מליון ל"י מחזור המכירות ברפאל ב-1972, דבר, 14 בפברואר 1973
  40. ^ על תעשיית המתכות הגנובות ישראל
  41. ^ פסק בית הדין לעבודה (חיפה) 3480/04