לדלג לתוכן

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה על גשר המיתרים
הרכבת הקלה על גשר המיתרים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מפעיל כפיר רכבת קלה
מידע על ההקמה
עלות 3 מיליארד שקלים
חברה בונה סיטיפס, מוריה
התחלת בנייה 2006
פתיחת הקו פסגת זאב-הר הרצל: 19 באוגוסט 2011
נווה יעקב-צומת אורה: 2024 (נמצא בנסיעות מבחן, משוער)
נווה יעקב-הדסה עין כרם (מעט אחרי המקטע הקודם, משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו תחנת חיל האוויר (בעתיד נווה יעקב צפון)
סיום הקו תחנת הר הרצל (בעתיד הדסה עין כרם)
אורך הקו 14 ק"מ (בעתיד 22 ק"מ)[1]
רוחב המסילה 1,435 מילימטרים
מסלולים
מתח חשמלי 750 וולט זרם ישר (DC), קו עילי
מספר כלים 23 צמדי רכבות מדגם Citadis 302, כשיפתחו הארכות הקו ייתווספו רכבות מדגם "URBOS 100" תוצרת CAF
דפו דפו פסגת זאב
צבע על המפה אדום
מספר נוסעים ביום כ-162,000 (2018)
מספר נוסעים בשנה 42.457 מיליון (2017)
מספר התחנות 23 (בעתיד 35)
תרשים הקו
מפת הקו האדום
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גשר הרכבת בצפון העיר

לחצו כדי להקטין חזרה
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהקו האדוםהקו האדוםרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהקו האדוםהקו האדוםהקו הכחולרכבת הכותלהרכבל לכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעית
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי הרכבת הקלה בירושלים, וקו הרכבת הקלה הראשון בישראל. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות. בשנת 2018 נסעו בו בממוצע 162,000 נוסעים ביום[2].

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-200 מיליון ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח[3]. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הקו מתחיל בשדרות משה דיין שבפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, שדרות בר-לב, חיל ההנדסה ורחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וגשר המיתרים וממשיך בשדרות הרצל עד לתחנתו האחרונה בהר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים[4]. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.

בין 22 ביוני עד ל-22 באוגוסט 2022 הופעלה הרכבת במתכונת שירות חלקי מתחנת חיל האוויר בפסגת זאב לתחנה המרכזית, בשל עבודות בצומת הרב צבי יהודה ושדרות הרצל, ליצירת מפגש מסילות שיחבר בין התוואי האדום והירוק.

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):

פסגת זאב עד שועפאט דרום שדרות חיים בר-לב רחוב יפו שדרות הרצל

תדירות הפעלת הקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (בפתח תקווה הוקם מספר שנים קודם לכן גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

בקו האדום מופעלים קרונות מסוג "Citadis 302" מתוצרת חברת אלסטום המוזנים מקו עילי במתח של 750 וולט זרם ישר.

השפעת הקו האדום על פני העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן-יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר כמעט ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חוויית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור].

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
Unknown route-map component "uexKBHFa"
נווה יעקב צפון
Unknown route-map component "uexHST"
יצחק טבנקין
Unknown route-map component "uexHST"
מזל קשת
Unknown route-map component "uexHST"
משה דיין צפון
Urban stop on track
חיל האוויר
Urban stop on track
סיירת דוכיפת
Urban stop on track Unknown route-map component "PARKING"
פסגת זאב מרכז
Urban stop on track
יקותיאל אדם
Urban stop on track
בית חנינא
Urban stop on track
שועפאט
Urban stop on track
א-סהל
Unknown route-map component "uABZgr" Unknown route-map component "uDST+l"
דיפו הגבעה הצרפתית
Urban stop on track Unknown route-map component "PARKING"
גבעת המבתר
Urban stop on track Unknown route-map component "PARKING"
גבעת התחמושת
Urban stop on track
שמעון הצדיק
Urban stop on track
שבטי ישראל
Urban stop on track
שער שכם
Urban stop on track
העירייה
Urban stop on track
יפו מרכז
Urban stop on track
הדוידקה
Urban stop on track
מחנה יהודה
Urban stop on track
הטורים
Urban stop on track Unknown route-map component "BAHN"
התחנה המרכזית
Unknown route-map component "uSKRZ-G2o"
גשר המיתרים
Urban stop on track
קריית משה
Urban stop on track
החלוץ
Urban stop on track
כיכר דניה
Urban stop on track
יפה נוף
Urban stop on track Unknown route-map component "PARKING"
הר הרצל
Unknown route-map component "uexHST"
שמריהו לוין
Unknown route-map component "uexHST"
קריית יובל מערב
Unknown route-map component "uexHST"
גן המפלצת
Unknown route-map component "uexHST"
הנרייטה סאלד מזרח
Unknown route-map component "uexHST"
קריית מנחם
Unknown route-map component "uexHST" Unknown route-map component "PARKING"
צומת אורה
Unknown route-map component "uexHST"
בית הספר לרפואה
Unknown route-map component "uexKBHFe"
הדסה עין-כרם

הארכת הקו האדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכה צפונית לנווה יעקב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכניות להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות[5]. התחלת הנחת המסילות במקטע זה החלה בינואר 2021[6]. נכון לינואר 2023, הנחת המסילות והחשמול הסתיימו, ומתבצעות עבודות פיתוח נופי ובניית סביבת התחנות. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה הייתה להיפתח בספטמבר 2023, אך טרם נפתחה.

הארכה דרומית להדסה עין כרם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת הרכבת הקלה עד בית החולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית היובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות[8].

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.

בשנת 2013 החלה חברת מוריה העירונית בעבודות להתאמת התשתיות למען הארכת הקו האדום. בנובמבר 2020, לאחר עיכוב של חמש שנים, החלו העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה[9]. נכון למרץ 2023, הנחת המסילות והחשמול נמצאות בשלב מתקדם אך עדיין לא הושלמו. הקטע היחיד שהושלם כמעט במלואו, למעט עבודות פיתוח נופי, הוא קטע הר הרצל-טהון. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה הייתה להיפתח בספטמבר 2023, אך נכון ליוני 2024 עדיין לא נפתחה, ועיריית ירושלים לא קבעה תאריך יעד חדש.[10]

מכרז והחלפת הזכיין המפעיל את הקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות להארכת הקו, הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340–355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט[11].

בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת רשת ה-J-NET הכוללת את הקו הירוק של הרכבת שנמצא עדיין בשלב עבודות התשתית, וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים ביצעה חברת מוריה את עבודות התשתית להארכת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו[12]. בשנת 2018 פורסם מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים[13], בו זכתה באוגוסט 2019 חברת TransJerusalem J-Net LTD הפועלת תחת השם "כפיר"- חברה ייעודית בבעלות משותפת של קבוצת שפיר הנדסה הכוללת את סופרבוס, ושל חברת CAF הספרדית[14] כזכיינית ניהול מערך הרכבות הקלות בירושלים. כפיר החליפה את סיטיפס כמפעילת הקו ב-16 באפריל 2021[15][16].

שלב הנחת המסילות בחלקים הנוספים החל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות נועד להתחיל לפעול באוקטובר 2022[17] אך זה נדחה לסוף שנת 2023, כאשר גם אז הקו יופעל רק עד צומת אורה ולא עד הדסה עין כרם. נכון למרץ 2024 לא נפתח שום מקטע של ההארכה והצפי לפתיחה של הקו המלא הוא בנובמבר 2024

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מידע ומפת הרכבת הקלה
  2. ^ עמירם ברקת, ‏הרכבת הקלה בירושלים הצליחה, אבל הנוסעים סובלים, באתר גלובס, 13 במרץ 2019
  3. ^ אבי בר-אלי, קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: המדינה תפתח הסכם המימון עם הזכיינית, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
  4. ^ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
  5. ^ הנה באה הרכבת - לנווה יעקב
  6. ^ שד' נווה יעקב, באתר תוכנית אב לתחבורה, ‏2019-06-28
  7. ^ 1 2 יובל שדה, באיחור של כמעט שנה: החלו נסיעות מבחן בהארכת הרכבת הקלה בירושלים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2023
  8. ^ ניר בן-טובים‏, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה, 27 ביוני 2013
  9. ^ שלומי הלר, ההיית או חלמתי חלום? בעיכוב של חמש שנים: העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה יוצאות לדרך, באתר כל העיר, 24 בנובמבר 2020
  10. ^ רפי גמיש, "העבודות להארכת הקו האדום תקועות – בקו הירוק לעומת זאת מתקדמים", כל העיר, 10.12.23
  11. ^ אתר למנויים בלבד אורן דורי, המצור החדש שמאיים על ירושלים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2016
  12. ^ יובל ניסני, וידאו – הארכת הרכבת הקלה להדסה: העבודות יחלו בעוד כחודש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
  13. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המכרז להקמת רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 ביוני 2018
  14. ^ להתראות סיטיפס: נבחרה החברה החדשה שתפעיל את הרכבת הקלה בירושלים, באתר כל העיר, 7 באוגוסט 2019
  15. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, 1.6 מיליארד שקל: המדינה רוכשת מאשטרום והראל את פרויקט הקו האדום בירושלים, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  16. ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה תחליף את סיטיפס בהפעלת הרכבות העירוניות בירושלים, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2019
  17. ^ ניר חסון, עבודות להארכת הרכבת הקלה בירושלים יחלו בקרוב ויימשכו עד שנת 2024, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו