הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
כיכר צה"ל
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיר ירושליםירושלים  ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מפעיל סיטיפס
מידע על ההקמה
עלות 3 מיליארד שקלים
חברה בונה סיטיפס, מוריה
התחלת בנייה 2006
פתיחת הקו הקו הקצר: אוגוסט 2011
הקו הארוך: אוקטובר 2022 (משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו תחנת חיל האוויר
סיום הקו תחנת הר הרצל
אורך הקו 14 ק"מ (יוארך בעתיד ל-22 ק"מ)[1]
רוחב המסילה 1,435 מילימטרים
מתח חשמלי 750 וולט זרם ישר (DC), קו עילי
מספר כלים 23 רכבות, כל רכבת מורכבת מ-2 קרונות מדגם Citadis 302
דפו דפו פסגת זאב
צבע על המפה אדום
מספר נוסעים ביום כ-162,000 (2018)
מספר נוסעים בשנה 42.457 מיליון (2017)
מספר התחנות 23
תרשים הקו
מפת הקו האדום
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גשר הרכבת החדש בצפון העיר

לחצו כדי להקטין חזרה
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהרכבת הקלההרכבת הקלהרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהרכבת הקלההרכבת הקלההקו הכחולרכבת הכותלהרכבל לכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתתחבורת ירושלים.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, כך גם הרכבל לכותל בסגול, ותחנת האוטובוסים המרכזית


הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות. בשנת 2018 נסעו בו בממוצע 162,000 נוסעים ביום[2].

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

מימון הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-0.2 מיליארד ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח[3]. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.

מסלול הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, שדרות בר-לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך עד הר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים[4]. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.

התחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):

1.פסגת זאב עד שועפאט דרום 2.שדרות חיים בר-לב 3.רחוב יפו 4.שדרות הרצל

תדירות הפעלת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים - גשר קלטרווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח תקווה). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום מופעלים קרונות מסוג "Citadis 302" מתוצרת חברת אלסטום המוזנים מקו עילי במתח של 750 וולט זרם ישר.

השפעת הקו האדום על פני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן-יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חווית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור]

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
Unknown route-map component "uexKBHFa"
לאה גולדברג
Unknown route-map component "uexHST"
טבנקין
Unknown route-map component "uexHST"
נווה יעקב‎ דרום
Unknown route-map component "uexHST"
מזל שור
Urban head station, unused through track
חיל האוויר
Urban stop on track
סיירת דוכיפת
Urban stop on track
פסגת זאב מרכז
Urban stop on track
יקותיאל אדם
Unknown route-map component "uSKRZ-Ao"
דרך עוזי נרקיס
Urban stop on track
בית חנינא
Urban stop on track
מרכז שועפאט
Urban stop on track
א-סהל
Unknown route-map component "uABZgl+l"
לדיפו
Urban station on track
גבעת המבתר
Urban station on track
גבעת התחמושת
Urban stop on track
שמעון הצדיק
Urban station on track
שבטי ישראל
Urban station on track
שער שכם
Urban station on track
העירייה
Urban stop on track
יפו מרכז
Unknown route-map component "uKRZt"
רח' המלך ג'ורג'
Urban stop on track
כיכר הדוידקה
Urban stop on track
שוק מחנה יהודה
Urban stop on track
הטורים
Bus station Unknown route-map component "uINT"
התחנה המרכזית
Unknown route-map component "uBRÜCKE1"
גשר המיתרים
Urban stop on track
קריית משה
Urban stop on track
החלוץ
Urban stop on track
כיכר דניה
Urban station on track
יפה נוף
Urban end station, unused through track
הר הרצל
Unknown route-map component "uexHST"
שמריהו לוין
Unknown route-map component "uexHST"
חיים חביב
Unknown route-map component "uexHST"
טהון
Unknown route-map component "uexHST"
מקסיקו
Unknown route-map component "uexHST"
איסלנד
Unknown route-map component "uexHST"
קמפוס הדסה
Unknown route-map component "uexKBHFe"
בית חולים הדסה


הארכת הקו האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכה צפונית לנוה יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות[5]. התחלת הנחת המסילות מתוכננת לינואר 2021.[6]

הארכה דרומית להדסה עין כרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בירושלים עד בית חולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית יובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות[7].

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.

העבודות על הארכת הקו האדום החלו בשנת 2013, על ידי חברת מוריה העירונית ולא באמצעות הזכיין סיטיפס. בשלב הראשון העבודות מתמקדות בפינוי תשתיות והכנת התוואי. נכון ליוני 2020, הסתיימו חלק מעבודות התשתית והכנת התוואי במקטע זה, והנחת המסילות עצמן מתוכננת החל מיולי 2020 ובמקטע הסופי בהדסה עין כרם באוקטובר 2021.[8]

מכרז והחלפת הזכיין המפעיל את הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות להארכת הקו, הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340-355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט[9].

בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת רשת ה-J-NET הכוללת את הקו הירוק של הרכבת שנמצא עדיין בשלב עבודות התשתית, וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים מבצעת חברת מוריה את עבודות התשתית להארכת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו. עבודות התשתית אמורות להסתיים עד סוף שנת 2020[10]. בשנת 2018 פורסם מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים[11]. באוגוסט 2019 נבחרה TransJerusalem J-Net LTD - חברה ייעודית בבעלות משותפת של קבוצת שפיר הנדסה הכוללת את סופרבוס, ושל חברת CAF (אנ') הספרדית[12] כזכיינית ניהול מערך הרכבות הקלות בירושלים. הזכיינית החדשה צפויה להפעיל את הקו האדום של הרכבת במהלך הרבעון השני של 2021[13] ולהחליף את המפעילה הנוכחית, חברת סיטיפס[14].

שלב הנחת המסילות בחלקים הנוספים מתוכנן להתחיל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות יחל לפעול באוקטובר 2022[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע ומפת הרכבת הקלה
  2. ^ עמירם ברקת, ‏הרכבת הקלה בירושלים הצליחה, אבל הנוסעים סובלים, באתר גלובס, 13 במרץ 2019
  3. ^ אבי בר-אלי, קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: המדינה תפתח הסכם המימון עם הזכיינית, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
  4. ^ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
  5. ^ הנה באה הרכבת - לנווה יעקב
  6. ^ שד' נווה יעקב, תוכנית אב לתחבורה, ‏2019-06-28 (בhe-IL)
  7. ^ ניר בן-טובים‏, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביוני 2013
  8. ^ קו אדום מקטעי עבודה Archives, תוכנית אב לתחבורה (בhe-IL)
  9. ^ אורן דורי, המצור החדש שמאיים על ירושלים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2016
  10. ^ יובל ניסני, וידאו – הארכת הרכבת הקלה להדסה: העבודות יחלו בעוד כחודש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
  11. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המכרז להקמת רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 ביוני 2018
  12. ^ להתראות סיטיפס: נבחרה החברה החדשה שתפעיל את הרכבת הקלה בירושלים, באתר כל העיר, 7 באוגוסט 2019
  13. ^ ערן אזרן, 1.6 מיליארד שקל: המדינה רוכשת מאשטרום והראל את פרויקט הקו האדום בירושלים, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  14. ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה תחליף את סיטיפס בהפעלת הרכבות העירוניות בירושלים, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2019
  15. ^ ניר חסוןעבודות להארכת הרכבת הקלה בירושלים יחלו בקרוב ויימשכו עד שנת 2024, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו
Magnify-clip.png
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו