הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
	תחנת התחנה המרכזית של הרכבת הקלה בירושלים
מדינה	ישראל
עיר	ירושלים
שם המערכת	הרכבת הקלה בירושלים
מפעיל	כפיר
מידע על ההקמה
עלות	3 מיליארד שקלים
חברה בונה	סיטיפס, מוריה
התחלת בנייה	2006
פתיחת הקו	הקו: 19 באוגוסט 2011; הארכות הקו: יולי 2023 (משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו	תחנת חיל האוויר
סיום הקו	תחנת הר הרצל
אורך הקו	14 ק"מ (יוארך בעתיד ל-22 ק"מ)
רוחב המסילה	1,435 מילימטרים
מסלולים
מתח חשמלי	750 וולט זרם ישר (DC), קו עילי
מספר כלים	23 רכבות, כל רכבת מורכבת מ-2 קרונות מדגם Citadis 302
דפו	דפו פסגת זאב
צבע על המפה	אדום
מספר נוסעים ביום	כ-162,000 (2018)
מספר נוסעים בשנה	42.457 מיליון (2017)
מספר התחנות	23
תרשים הקו
קווים נוספים
	הקו האדום הקו הירוק הקו הכחול הקו הכתום הקו הזהוב הקו החום הקו הסגול

לחצו כדי להקטין חזרה

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, כך גם הרכבל לכותל בסגול, ותחנת האוטובוסים המרכזית

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות. בשנת 2018 נסעו בו בממוצע 162,000 נוסעים ביום^[2].

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

מימון הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-0.2 מיליארד ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח^[3]. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.

מסלול הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הקו מתחיל בשדרות משה דיין שבפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, שדרות בר-לב, חיל ההנדסה ורחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וגשר המיתרים וממשיך בשדרות הרצל עד לתחנתו האחרונה בהר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים^[4]. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.

בין 22 ביוני עד ל-22 באוגוסט 2022 הופעלה הרכבת במתכונת שירות חלקי מתחנת חיל האוויר בפסגת זאב לתחנה המרכזית, בשל עבודות בצומת הרב צבי יהודה ושדרות הרצל, ליצירת מפגש מסילות שיחבר בין התוואי האדום והירוק.

התחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות^{[דרושה הבהרה]}):

1.פסגת זאב עד שועפאט דרום	2.שדרות חיים בר-לב	3.רחוב יפו	4.שדרות הרצל
חיל האוויר (פסגת זאב) סיירת דוכיפת (פסגת זאב) פסגת זאב מרכז (פסגת זאב) יקותיאל אדם (פסגת זאב) בית חנינא שועפאט א-סהל (שועפאט)	גבעת המיבתר (צומת הגבעה הצרפתית) גבעת התחמושת שמעון הצדיק (בין שייח' ג'ראח למעלות דפנה) שבטי ישראל שער שכם	העירייה יפו מרכז (מפגש הרחובות יפו וקינג ג'ורג') ה"דוידק'ה" מחנה יהודה הטורים התחנה המרכזית	קריית משה החלוץ (בית הכרם) כיכר דניה (בית הכרם) יפה נוף הר הרצל

תדירות הפעלת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים - גשר קלטרווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח תקווה). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום מופעלים קרונות מסוג "Citadis 302" מתוצרת חברת אלסטום המוזנים מקו עילי במתח של 750 וולט זרם ישר.

השפעת הקו האדום על פני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן-יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר כמעט ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חוויית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)^[^{דרוש מקור]}.

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מקרא

חיל האוויר

סיירת דוכיפת

פסגת זאב מרכז

יקותיאל אדם

בית חנינא

שועפאט

א-סהל

דיפו

גבעת המיבתר

גבעת התחמושת

שמעון הצדיק

שבטי ישראל

שער שכם

העירייה

יפו מרכז

הדוידקה

מחנה יהודה

הטורים

התחנה המרכזית

קריית משה

החלוץ

כיכר דניה

יפה נוף

הר הרצל

הארכת הקו האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכה צפונית לנווה יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכניות להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות^[5]. התחלת הנחת המסילות במקטע זה החלה בינואר 2021.^[6] נכון לינואר 2023, הנחת המסילות והחשמול הסתיימו, ומתבצעות עבודות פיתוח נופי ובניית סביבת התחנות. הארכה זו צפויה להיפתח ביוני 2023.

הארכה דרומית להדסה עין כרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת הרכבת הקלה עד בית החולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית היובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות^[7].

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.

בשנת 2013 החלה חברת מוריה העירונית בעבודות להתאמת התשתיות ארכת הקו האדום. בנובמבר 2020, לאחר עיכוב של חמש שנים, החלו העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה.^[8] נכון למרץ 2023, הנחת המסילות והחשמול נמצאות בשלב מתקדם אך עדיין לא הושלמו. הקטע היחיד שהושלם כמעט במלואו, למעט עבודות פיתוח נופי, הוא קטע הר הרצל-טהון. הארכה זו צפויה להיפתח ביוני 2023.

מכרז והחלפת הזכיין המפעיל את הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות להארכת הקו, הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340-355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט^[9].

בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת רשת ה-J-NET הכוללת את הקו הירוק של הרכבת שנמצא עדיין בשלב עבודות התשתית, וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים מבצעת חברת מוריה את עבודות התשתית להארכת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו^[10]. בשנת 2018 פורסם מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים^[11], בו זכתה באוגוסט 2019 חברת TransJerusalem J-Net LTD הפועלת תחת השם "כפיר"- חברה ייעודית בבעלות משותפת של קבוצת שפיר הנדסה הכוללת את סופרבוס, ושל חברת CAF הספרדית^[12] כזכיינית ניהול מערך הרכבות הקלות בירושלים. כפיר החליפה את סיטיפס כמפעילת הקו ב-16 באפריל 2021^[13]^[14].