דודו בוסי

דודו בוסי
	אין תמונה חופשית
לידה	4 במאי 1963 (בן 60); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005)

דודו בּוּסִי (נולד ב-4 במאי 1963) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסי נולד ב-1963‏^[1] בשכונת התקווה בתל אביב, אותה ואת תושביה הוא מזכיר רבות ביצירתו. הוא למד משחק במשך כשלוש שנים (1993-1996), והוא בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. במהלך 1998, בוסי פרש מתחום המשחק ובחר להתמקד בכתיבה.

במהלך שנת 2000 יצא לאור הרומן הראשון אותו כתב, "הירח ירוק בוואדי" בהוצאת עם עובד/ספרייה לעם. הספר הפך לרב-מכר וזכה לביקורות טובות. על הספר הוא אף זכה בפרס לסיפורת חדשה לשנת 2000. בשנה זו ובשנים שלאחריה, בוסי החל בכתיבת מאמרים וסיפורים קצרים בעיתונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב, "מסע אחר", "תל אביב", "פנים" ו"העיר".

בשנת 2003 יצא לאור הרומן השני של בוסי, "פרא אציל" בהוצאת כתר. הספר היה רב-מכר, ואף הוא זכה לביקורות משבחות. הספר אף היה בין חמשת המועמדים האחרונים לפרס ספיר.

עבור שני הרומנים שכתב, הוענק לבוסי ב-2005 פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. החל מפברואר בשנה זו, בוסי החל לכתוב טור שבועי בעיתון "העיר". במהלך שנה זו ובשנה שלאחריה, עובד ספרו של בוסי, "הירח ירוק בוואדי" לתסריט לסרט עלילתי באורך מלא, בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי.

"אמא מתגעגעת למילים" בהוצאת "כתר" הוא ספרו השלישי של דודו בוסי, כמו בספריו הקודמים, דודו בוסי משרטט, דרמה קומית משפחתית, באמצעות סיפורם של נזימה, רחמים ועובדיה הוא בוחן שאלות של זהות ואקסיומות חברתיות בישראל של העשורים האחרונים.

בשנת 2008 ראה אור ספרו הרביעי "בסמטאות" בהוצאת כתר ספרים, אשר מבוסס על טורו השבועי בעיתון העיר.

דודו בוסי היה אף אחד ממארגני וחותמי עצומת הסופרים הצעירים יחד עם ניר ברעם, שמעון אדף ואחרים שיצאו בקריאה להפסיק את הלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה. אחת מהמטרות של העצומה הייתה לצאת כנגד מה שנתפס בעיניהם כסופרים השייכים לממסד ותומכים בהמשך הלחימה ולהשמיע קריאה רעננה של הדור הספרותי הצעיר.

ספרו החמישי, "חלומות מזכוכית", ראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

ב-2010 השתתף בוסי בסדרת הטלוויזיה התיעודית "מחוברים", העוקבת אחר חמישה גברים ישראליים המתעדים את עצמם במצלמת וידאו.

בוסי גרוש ואב לבת בשם קים.