נחל משמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קניון נחל משמר
מיקום נחל משמר
נחל משמר
נחל משמר

נחל משמר הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר חולד שברמת מדבר יהודה ונשפך לים המלח, מדרום לנחל חבר ומצפון לנחל צאלים. אורכו הכולל של נחל משמר הוא כ-12 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-30 קמ"ר. שמו של הנחל, משמר, הוא תרגום שמו הערבי - ואדי מח'רס (مَحْرَس).

עם התחתרותו של הנחל במסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, נופל הנחל במפל גבוה - למעלה מ-100 מטרים. מכאן ממשיך הנחל בקניון לא עמוק במיוחד, עד ליציאתו מתחום מצוק ההעתקים והישפכו לים המלח. אורך הקניון כולו הוא כ-3.5 ק"מ והוא מכיל גבים המלאים מים כל ימות השנה.

באזור הכניסה לנחל מתקיימים קידוחי נפט, בכמויות קטנות.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של הנחל הוא ממערב ים המלח, בין עין גדי לבין מצדה, מדרומו של נחל חבר ומצפונו של נחל צאלים. נקודת הציון בכביש 90 לכניסה לנחל היא 31.380936 צ', 35.364347 מ'. ממנו מובילה דרך עפר באורך של כקילומטר וחצי לפתחו של הנחל.

מסלולי טיולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליכה בנחל היא מעגלית. במקום קיימים שני מסלולים. אחד על שפת הקניון (מסומן באדום) והשני בתוכו (מסומן בכחול). שניהם מוגדרים כמסלולים למטיבי לכת. בעבר נאלצו מטיילים ללכת על שפת הקניון, מאחר שערוץ הנחל הכיל מפלים בלתי עבירים. לאחר שהותקנו בו סולמות מתכת בסלע נוסף מסלול טיול חדש בתוך הקניון, שדרגת הקושי שלו גבוהה מהמסלול העלי. בעת הגשמים קיימת סכנת שיטפונות.

עין משמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין משמר

למרגלות המפל הגדול נובע עין משמר. ספיקתו של המעיין דלה, כ-1,500 מ"ק בשנה. מי המעיין ראויים לשתייה. בהמשך הקניון ישנה עוד נביעה קטנה, עונתית. גם מימיה ראויים לשתייה אך הם מרירים.

צמחים ובעלי חיים אופייניים לנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הנחל ובמיוחד בקניון נמצאים צמחי אזוביון ("לבנדר"), רכפה מגובששת ‏‏[1], עצי שיטה סלילנית, שיחי צלף (צמח), פרחי בוצין, מציץ סורי, שכרון המדבר, חומעה ורודה וכן חצב המצוי, כלך מצוי וקנה מצוי.

בין בעלי החיים המצויים בנחל: יעל נובי, טריסטרמית, נשר מקראי ומכרסמים שונים.

מערת המטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטמון נחל משמר

במסגרת מבצע החיפושים אחר מגילות גנוזות נוספות במדבר יהודה יצאה בשנת 1961 משלחת ארכאולוגית בראשות פסח בר אדון ומצאה ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6000 שנה) במערה סמוך לראש המפל הגבוה, הנקראת כיום מערת המטמון. המטמון היה טמון בכוך עטוף במחצלת וכלל 442 חפצים, מהם 429 מנחושת וביניהם שרביטים וכלי שנהב.

הארכאולוגים חלוקים מה טיבם של אותם כלים יש הטוענים שאלו כלי הקודש של מקדש עין גדי מאותה התקופה המרוחק כ-10.5 ק"מ מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון‏[2]. אחרים טוענים שאלו חפצי פולחן של תושבי המדבר שהוטמנו במערה כגניזה כדי שלא יחוללו.‏[3]. תאוריות אחרות טוענות שהממצאים אינם פולחניים וריבויים מעיד על כך שהמערה שימשה מחסן לסוחרים.‏[4].

ממצאים אחרים בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלוש מערות נוספות בנחל משמר נמצאו 21 שלדי אדם מהתקופה הכלקוליתית. על עצמות האנשים ניכרים סימני חבלה ומהלומות (אחד השלדים נמצא כשהיד הימנית כרותה), ונראה שהם מתו באופן אלים. כמות גדולה של שרידי דגנים שנמצאה באחת המערות מבססת את ההנחה שהם לא מתו מחמת רעב. שלדי אדם מאותה התקופה נמצאו גם במקומות נוספים במדבר יהודה, כמו בנחל חבר, (שם נמצאו גם שלדים מתקופת מרד בר כוכבא, שהובאו לקבורה בקברות המורדים מעל נחל חבר).

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסח בר אדון, "מערת המטמון - הממצאים ממערת נחל משמר".
  • ניקו האס והלל נתן, "נסיון לפירוש חברתי של קבורות כלכוליתיות במערות נחל משמר". בתוך: "חפירות ומחקרים, מוגשים לפרופ' שמואל יבין" בעריכת יוחנן אהרוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפכה מגובששת באתר צמחיית ישראל ברשת
  2. ^ ע"פ מאמרו של ד"ר דוד אוסישקין (אנגלית) Ussishkin D. 1980 The Ghassulian Shrine at Ein- Gedi. Tel Aviv 7: 1- 44
  3. ^ ע"פ מאמרו של פרופ' יוסי גרפינקל (אנגלית) Garfinkel Y. 1994 Ritual Burial of Cultic Objects: The Earliest Evidence. Cambridge Archaeological Journal 4: 159- 188
  4. ^ ע"פ מאמרה של ד"ר מרים תדמור (אנגלית): Tadmor M. 1989 The Judean Desert Treasure from Nahal Mishmar: A Chalcolithic Traders Hoard? In: Leonard A. and Williams B. (eds.) Essays in Ancient Civilization Presented To Helene J. Kantor. SAOC 47 Chicago, pp. 249-261. וגם גייטס Gates M.H. 1992 Nomadic Pastoralists and the Chalcolithic Hoard from Nahal Mishmar. Levant 24:131-139. בשינויים קלים