דוד עובדיה

הרב דוד עובדיה

הרב דוד עובדיה בחתונת נכדו
לידה	2 ביוני 1913 ח' באייר ה'תרע"ג צפרו, מרוקו
פטירה	22 במאי 2010 (בגיל 96) י"ח באייר ה'תש"ע
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 22 במאי 2010
תפקידים נוספים	רבה הראשי של צפרו, רבאט, פאס ומרקש

הרב דוד (מסעוד) עובדיה (ח' באייר ה'תרע"ג, 2 במאי 1913 – י"ח באייר ה'תש"ע, 22 במאי 2010) היה רבה של צפרו וכן כיהן כרב בערים רבאט, פאס ומרקש במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים. חבר לשכת הרבנות ירושלים ויו"ר רבני עדת המערביים בירושלים. יקיר העיר ירושלים לשנת תשמ"ה (1985). עסק בההדרת ספרי רבני מרוקו ובחקר מנהגיה.

קורות חיים

נולד בעיר צפרו, בנו של רבה של צפרו, הרב ישועה שמעון חיים עובדיה (המכונה: ישמ"ח) ואסתר לבית עזראן . למד תורה אצל אביו ואצל הרב דוד עטר.

פעילותו במרוקו

לאחר פטירת אביו התמנה תחתיו וכיהן בתפקיד כעשר שנים.

בשנת 1952 נקרא לכהן כרב בעיר רבאט.

מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1961, עבר לעיר פאס ושימש בה כרב במשך שנתיים.

בשנת 1963 עבר לכהן תקופה קצרה כרבה של העיר מרקש וכאב בית הדין בעיר.

היה פעיל בתחום החינוך ושימש כמפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), והמפקח על החינוך היהודי.

כמו כן כיהן כחבר הפרלמנט במרוקו, ושימש במשרות ממלכתיות ובתפקידים ציבוריים שונים וכן כראש ישיבת "בית דוד" בצפרו אותה הקים.

היה ידוע כמתנגד למוסדות של כל ישראל חברים - אליאנס במרוקו כי הוא חשב שהם גורמים לחניכיה להתרחקות מהדת.

פעילותו בישראל

בשנת 1963 עלה לישראל והתמנה לחבר לשכת הרבנות בירושלים, ויו"ר רבני עדת המערביים בירושלים.

הקים את קהילת ישמח לבב בשכונת בית וגן בירושלים על שם אביו, וכיהן כרב הקהילה עד יום פטירתו וכן כרב השכונה.

באופן יוצא דופן קיבל ממועצת הרבנות הראשית כושר דיינות מבלי לעמוד בבחינות, על תקן של גדול בתורה.

בשנת 1972 התמודד על מקום במועצת הרבנות הראשית בתמיכת הרבנים אונטרמן ועובדיה יוסף, אולם לא נבחר לאור ניצחון מומלציו של הרב שלמה גורן. הרב עובדיה התמודד שוב על מקום במועצה בשנת 1980 אך שוב לא נבחר.

רבי דוד עובדיה בזמן היותו רבה הראשי של העיר צפרו במרוקו

בשנת 1967 ייסד חברה בשם "דובב שפתי ישנים" ששמה לה למטרה להביא לדפוס את כתבי חכמי מרוקו הקדומים. הוציא לאור ספרים רבים של חכמי מרוקו שזכו לפרסום בקרב כל יהדות המזרח.

בשנת 1982 זכה ב"פרס ירושלים" לטיפוח מורשת עדות ישראל, על פועלו ותרומתו הרבה לעולם החינוך והיהדות זכה ובפרט על ספריו המחקריים העוסקים בקהילות יהודי מרוקו "קהילת צפרו" ו"פאס וחכמיה".

בשנת 1985 קיבל את אות יקיר העיר ירושלים.

פטירתו

נפטר בי"ח באייר התש"ע (2010) בגיל 97, ונטמן בהר המנוחות בירושלים, לצד חברו הרב שלום משאש - רבה של מרוקו וירושלים.

משפחתו

היה נשוי למרים לבית צרויה.

בתו רות - נישאה לרב דוד בר חן, שהיה רבה של שדרות. בנם של השניים הוא הרב ישי בר חן.

בתו שרה - נישאה לאחיינו הרב מאיר אלבאז, ראש מוסדות "שבות יהודה" בירושלים.

בתו יהודית - נישאה לרב הלל חבר, מייסד ישיבת "שערי תורה" בברוקלין.

בנו הרב פנחס - ראש מוסדות "ישמח לב תורת משה" בשכונת בית וגן בירושלים.

בתו שושנה - נישאה לרב ראובן לויטן מאשדוד.

בתו אסתר - נישאה לרב שלמה ווהנון, ראש ישיבת "מסילות התורה" בירושלים.

בנו הרב ישמח - מארצות הברית.

בנו הרב משה אליהו - חתנו של הרב יעקב טולידאנו, ראש הכולל "בית דוד - עטרת ישועה".

יצירתו התורנית

• נהגו העם – מנהגים, דינים ותקנות של קהילת צפרו.

• נתן דויד – שו"ת, כולל 81 שאלות ותשובות מארבעת חלקי השולחן ערוך. בסוף הספר הודפס החיבור 'נהגו העם'.

• פאס וחכמיה – שני כרכים, קורות העיר פאס מיום הווסדה, מלכיה, שריה ותולדות היהודים בה; תולדות חכמי פאס לדורותיהם; אגרות היסטוריות של הקהילה, שירים, תשובות ופסקי דין. מצורפים לחיבור זה גם החיבורים: 'לשון למודים' של היעב"ץ (הרב יעקב אבן צור); 'ערכים לדרשן מן התלמוד' של רבי שאול סירירו; 'דברי הימים של פאס' שנכתב על ידי הרב שאול שמואל סירירו.

• קהילת צפרו – חמישה כרכים, מקורות ותעודות להיסטוריה הכלכלית, חברתית, מדינית ורוחנית של יהודי צפרו. בנוסף הובאו בספר: תקנות ייחודיות, אגרות ושרידי זכרונות מחכמי צפרו, היסטוריוגרפיה של החכמים ופעלם הדתי הלכתי.

ספרים שההדיר

• פירוש כוס אליהו להגדה של פסח, הרב אליהו בן הרוש, ג'רבא תרצ"ח.
• ברכת אליהו, הרב אליהו בן הרוש, ג'רבא תרצ"ט.
• מנחת העומר, הרב שלמה אביטבול, ג'רבא תש"י.
• עומר מן, הרב עמור אביטבול, ג'רבא תש"י.
• בת רבים הרב רפאל יעקב בן סמחון, ג'רבא תשט"ו.
• סובר הרזים, הרב רפאל יעקב בן סמחון, ג'רבא תשט"ו.
• מלל לאברהם, הרב חיים אליהו אברהם בן שטרית, פאס תשכ"ג.
• קבוץ גלויות, הרב מאיר וישועה די אבילה, פאס תשכ"ג.
• תורה וחיים, ישועה שמעון חיים עובדיה, ירושלים תשל"ב.
• דרושי מהרש"ש הרב שאול שמואל סירירו א, ירושלים תשמ"ט; ב, ירושלים תשנ"א.
• חנוך לנער פירוש למשלי, הרב שאול סירירו, ירושלים תשנ"ז.
• ויגד שמואל פירוש על הגדה של פסח, הרב שמואל בן שושן מטוליטולא, בתוך: הגדה של פסח – כוס אליהו ירושלים תשנ"ח.
• דברי הימים לקט ממשפחת אבן דנאן, הודפס בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 1–63.
• זיכרון לבני ישראל, הרב יהודה אבן עטר, בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 63–86.
• אגרת יחס פאס, הרב אבנר ישראל הצרפתי, בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 87–171.
• תשובות ומאמרים נפלאים שירים ופזמונים, הרב סעדיה אבן דנאן, הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 1–91.
• פסקי דין וחדושי תורה מחכמי התקנות (רובם מהרב שמואל אבן דנאן וקצת מאחרים), הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 92–136.
• אלפא ביתא, ערכים לדרשן מן התלמוד, הרב שאול סירירו, הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 137–223.
• לשון למודים, הרב יעקב אבן צור, בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 225–438.
• כסא המלכים, רבי רפאל משה אלבאז, הודפס בתוך: קהילת צפרו ד (לספר זה כתב רבי דוד חיבור מפתח ומקורות בשם "פני הכיסא").
• מכתבים שכתב רבי שאול אביטבול, בסוף "תולדות הרבנים", קהילת צפרו ד, עמ' קלז—קנב.
• יסודות על כללי י"ג עיקרי הדת, הרב משה חפוטא, בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס.
• כללים ודיני הגט, הרב יהודה הכהן, בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס.
• שירת העומר, הרב עמור אביטבול, ירושלים תשס"א.
• מלאכת הסופר על הלכות ספר תורה תפילין ומזוזות, הרב משה אבן זבארה, ירושלים תשס"א.

לקריאה נוספת

• שיטתו ופסקיו של מרן המחבר במארוקו, הרב דוד עובדיה, הודפס בתוך: י' רפאל (עורך), רבי יוסף קארו: עיונים ומחקרים בשיטת מרן בעל השולחן ערוך, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' קצח-רא.
• עזרה לבניין בית הכנסת בחורבת ר' יהודה החסיד, הרב דוד עובדיה, הודפס בתוך: י' בן עמי (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה, ירושלים תשנ"א.

קישורים חיצוניים

• תיעוד הלווית הרב דוד עובדיה באתר כיכר השבת.
• סיקור הלווית הרב דוד עובדיה באתר בחדרי חרדים.
• עמוד הנצחה של רבי דוד עובדיה באתר קהילת צפרו
• דוד עובדיה, באתר "החכם היומי"
• דוד בן ישועה שמעון חיים עובדיה (1913-2010), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הקודם: הרב מכלוף אבוחצירא

רבנים ראשיים של מרקש

הבא: הרב יהושע מאמאן